אלפא-גלקטוזידאז - Alpha-galactosidase

הדפס

מדריך בדיקות מעבדה
אלפא-גלקטוזידאז
α galactosidase
שמות אחרים	α gal; Ceramide Trihexosidase
מעבדה	כימיה בדם
תחום	אבחון מחלת Fabry
טווח ערכים תקין	בדם מיובש על נייר פילטר- בזכרים, מעל 1.2 ננומול'/מיליליטר/שעה; בנקבות מעל 2.8 ננומול'/מיליליטר/שעה; בנסיוב-0.074-0.457 יחידות לליטר; בלויקוציטים-מעל 23.1 ננומול/מיליליטר/מיליגרם חלבון.
יוצר הערך	פרופ' בן-עמי סלע

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מחלות אגירה

מטרת הבדיקה

בחינת אפשרות של מחלת Fabry בזכרים.

בסיס פיזיולוגי

α-galactosidase הוא אנזים עם אופי של glycoside hydrolase המבקע שיירי α-galactosyl טרמינאליים מהקצה הלא-מחזר של גליקוליפידים, מגליקופרוטאינים ומ-galactomannans. האנזים מקודד על ידי הגן GLA (על פי Calhoun α-galactosidase וחב' ב-Proc Natl Acad Sci USA משנת 1985). שתי הצורות הריקומביננטיות של α-galactosidase ידועות כ-agalsidase α ו-agalsidase β. האנזים הוא גליקופרוטאין הומודימרי, המבקע בעיקר את שייר הגלקטוזה הטרמינאלי של הגליקוליפיד ceramide trihexoside, והוא מקטלז את ההידרוליזה של melibiose לגלקטוזה וגלוקוזה. Melibiose כפי שנראה בתרשים הוא דו-סוכר מחזר, הנוצר על ידי קשר alpha-1,6 בין גלקטוזה וגלוקוזה (D-Gal-α(1→6)-D-Glc).

מגוון של מוטציות בגן משפיעות על הסינתזה, העיבוד והיציבות של האנזים, מה שעומד בבסיס מחלת Fabry. המחלה נובעת מהכישלון לבקע שיירי α-D-galactosyl מגליקוליפידים (Chamoles וחב' ב-Clin Chim Acta משנת 2001).

שתי תרפיות על ידי מתן האנזים החסר, זמינות כיום לפצות על חסר α-galactosidase, הידועות כ-Agalsidase α ו-β, שהן צורות ריקומביננטיות של האנזים האנושי α-galactosidase A. לשתי צורות אלו יש אותו רצף של חומצות אמינו, כמו האנזים הטבעי. Agalsidase α ו-Agalsidase β שונים ביניהם בשרשרות אוליגוסכרידיות הצידיות (Fervenza וחב' ב-Biologics משנת 2008, ו-Keating ב-BioDrugs משנת 2012).

Agalsidase α: חברת Shire מייצרת Agalsidase α תחת השם המסחרי Replagel כטיפול למחלת Fabry, וקיבלו את אישור ה-EA בשנת 2001. אך בשנת 2012 משכה חברה זו את בקשתה ל-FDA לאישור התכשיר בנימוק שהם זקוקים לניסויים קליניים נוספים (Grogan ב-PharmaTimes משנת 2012).

Agalsidase β: חברת Genezyme מייצרת agalsidase β סינתטית תחת השם Fabrazyme לטיפול במחלת Fabry.

עשרות תכשירים המכילים אלפא-גלקטוזידאזה כמרכיב פעיל וניתנים לרכישה OTC, כוללים בין השאר את Beano, Suntaqzyme, Bean-zyme ו-Gas-zyme, המשווקים הפחתת עודף גז בקיבה לאחר אכילת פריטי מזון המייצרים גז קיבתי. האנזים הוא בעל פעילות אופטימאלית בטמפרטורה של ºC‏55, עם תקופת מחצית חיים של 120 דקות.

מחלת Fabry

מחלת Fabry היא מפגע רצסיבי הקשור לכרומוזום X המאופיין על ידי אגירה ליזוזומאלית הנובעת מחסר פעילות של האנזים α-galactosidase (להלן α-Gal A), וכתוצאה מכך שקיעה ברקמות באזורי גוף שונים של glycosylsphingolipids, ובעיקר בכליות, בלב, ובמוח. הגליקוספינגוליפיד השכיח ביותר המצטבר כתוצאה מחסר האנזים הוא globotriaosylceramide (להלן GL-3). זו מחלת האגירה הליזוזמאלית של ספינגוליפידים השנייה בשכיחותה, עם תדירות מחלה של 1:3,100 עד 1:13,341 באוכלוסיות שונות. לפי גרסאות שונות בין 400 ל-630 מוטציות בגן GLA זוהו בבני אדם המאובחנים עם מחלת Fabry. כ-60% ממוטציות אלה הן מוטציות missence. מיקומו של הגן GLA הוא Xp22.1 דהיינו על הזרוע הארוכה של כרומוזום X בעמדה 22.1.

גיל ההופעה והחומרה של התסמינים תלויים בכמות הפעילות השארית של האנזים, כאשר הצורה הקלאסית של המחלה מתרחשת בזכרים עם פעילות הנמוכה מ-1% של פעילות נורמאלית של α-Gal A. התסמינים מתחילים להופיע כבר בילדות או בנערוּת, ויכולים לכלול acroparesthesias (משברי כאב באברי הקצה), אנגיוקרטומות רבות על פני העור, חוסר הזעה וערפול (opacity) של קרנית העין (cornea verticillata). בנוסף, מעורבות הולכת וגדלה של הכליות מובילה למחלת כליות סופנית (ESKD) המתבטאת בפרוטאינוריה עם תחלואה קרדיו- וצרברו-וסקולארית (Laney וחב' ב-Genet Med משנת 2014).

השכיחות המוערכת הממוצעת בעולם של מחלת Fabry היא של 1 לכל 10,000 זכרים. באלה עם פעילות שארית של α-Gal A, המחלה יכולה לבוא לביטוי באחד משני הוואריאנטים שלה, דהיינו מחלת כליות או מחלת לב, כאשר התסמינים יכולים להופיע בשלב מאוחר יותר של החיים. באלה עם הוואריאנט הכלייתי התסמינים מופיעים באופן אופייני בעשור החיים השלישי, ובסופו של דבר יגיע שלב ה-ESKD. בחולים אלה יכולים להופיע או שלא מופיעים תסמינים של צורת Fabry הקלאסית. באלה עם הוואריאנט הקרדיאלי לא מופיעים תסמינים עד להופעת הממצאים הקרדיאליים, כגון קרדיומיופתיה, אי-ספיקה מיטראלית, או אי-סדירות במוליכות שמופיעים בדרך כלל בעשור הרביעי. הוואריאנט הקרדיאלי אינו כרוך בכשל הכלייתי. וואריאנטים של מחלת Fabry עלולים לא להיות מאובחנים.

תרפיה על ידי אספקת האנזים החסר (replacement therapy) כטיפול במחלת Fabry החלה להיות זמינה בשנות ה-2000 המוקדמות, מה שהוביל לשיפור קליני ניכר אלא אם כן נזק בלתי-הפיך כבר נגרם לרקמות החיוניות. מסיבה זו, גילוי מוקדם של המחלה מבחני סקר של יילודים צפויה לשפר את התוצאות הטיפוליות של נפגעים במחלה, והחלה להיות מיושמת לאחרונה ב-2 מדינות בארה"ב. נשים, שיכולות להיות נשאיות של המחלה, יכולות גם כן ללקות בחלק מהתסמינים הקליניים, תלוי באחוז הפעילות האנזימטית השארית. לכן, מחקרים נוספים כולל אנליזה גנטית-מולקולארית של הגן GLA, מומלצים לצורך אבחון נשאיות אלה.

משמעות רמת האנזים

בנבדקים זכרים תוצאות פעילות אנזימטית הנמוכות מ-1.2 ננומול'/מיליליטר/שעה בדגימת נסיוב, מתאימות להגדרת מחלת Fabry. בנשים נבדקות, תוצאות נורמאליות> or =2.8 nmol/mL/hour) ) אינן תואמות סטאטוס של נשאיות של מחלת Fabry, אלא שאנליזה של פעילות האנזים באופן כללי אינן מספיק רגישות לגלות את כל הנשאיות, וכיוון שלא נקבע באופן ברור התחום של פעילות האנזים בנשאיות, יש לשקול אנליזה גנטית מולקולארית של הגן GLA, זאת כאשר פעילות האנזים נמוכה מ-2.9 ננומול'/מיליליטר/שעה, או אם יש אינדיקציה קלינית המחשידה לנוכחות המחלה. קיים גם תרחיש של pseudodeficiency בו רמת α-galactosidase A נמוכה, אך אין בו דמיון קליני למחלת Fabry.