האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת כבד נגיפית מסוג C - טיפול - Hepatitis C - treatment"

מתוך ויקירפואה

 
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
+
#הפניה [[דלקת כבד נגיפית מסוג C - טיפול - 2014 - Hepatitis C - treatment]]
 
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|שם עברי= דלקת כבד נגיפית מסוג C - טיפול
 
|שם לועזי= Hepatitis C - treatment
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|יוצר הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
{{הרחבה|הפטיטיס#C}}
 
==אפידמיולוגיה וגורמי סיכון==
 
הפטיטיס מסוג C היא [[מחלה זיהומית]] הפוגעת בכבד. המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-HCV, שהוא נגיף RNA ממשפחת Flaviviridae. ההערכה היא כי כ-160 מיליון איש ברחבי העולם לוקים בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C{{הערה|שם=הערה1|Lavanchy D. Evolving epidemiology of hepatitis C virus. Clin Microbiol Infect 2011;17:107-115.}}. הנגיף הגורם להפטיטיס C קיים במספר צורות שונות, הנקראות גנוטיפים. כיום מוכרים 7 גנוטיפים עיקריים, כאשר גנוטיפ 1 אחראי לכ-70-80% ממקרי ההפטיטיס C בארץ. שאר המקרים משתייכים ברובם לגנוטיפ 2 ו-3.
 
 
 
המחלה מועברת בעיקר ע"י חשיפה לדם נגוע ותוצריו. עם קבוצות הסיכון להפטיטיס C נמנים בין היתר {{הערה|שם=הערה2|EASL Clinical Practice Guidelines: Management of hepatitis C virus infection.}} , {{הערה|שם=הערה3|www.health.gov.il/Subjects/disease/Pages/HepatitisC.aspx}} , {{הערה|שם=הערה4|Ghany MG, et al. Diagnosis, management, and treatment of hepatitis C: an update. Hepatology. 2009 Apr;49(4):1335-74.}}:
 
*אנשים שקיבלו עירויי דם או מוצריו ו/או עברו השתלת איבר לפני 1992
 
*חולי המופיליה שטופלו במוצרי דם לפני שנת 1987
 
*חולים המטופלים בהמודיאליזה לאורך שנים
 
*מי שאי פעם צרכו סמים בהזרקה
 
*נשאי [[HIV]]
 
*אנשים עם חשיפה ידועה לנגיף HCV, כדוגמת עובדי מערכת הבריאות שנדקרו בשוגג על-ידי מחט בה טופל אדם הנגוע בנגיף
 
*תינוקות שנולדו לאימהות הנגועות בנגיף HCV
 
 
 
==מהלך המחלה ותסמינים==
 
 
 
מרבית הנדבקים בנגיף ההפטיטיס C (כ-80%) מפתחים זיהום כרוני. עם זאת, מרבית החולים הם א-סימפטומטים עד לשלב מתקדם של המחלה, או סובלים מתסמינים קלים ובלתי ספציפיים, כגון: תחושת אי נוחות בבטן, חולשה, עייפות, בחילות וחוסר תאבון. מסיבה זו חולים רבים עם הפטיטיס C כרונית אינם מודעים לקיום המחלה.
 
 
 
עם השנים, הזיהום הכרוני עלול לגרום להצטלקות של רקמת הכבד (פיברוזיס) ולפגיעה מתקדמת בתפקוד הכבדי. בממוצע, 0-20%ו מחולי הפטיטיס C כרונית יפתחו שחמת כבד בתוך פרק זמן של 20-30 שנה{{הערה|שם=הערה2}}. שחמת הכבד עלולה לגרום לאי-ספיקת כבד ולסיבוכים מסכני חיים, כמו גם להתפתחות סרטן ראשוני של הכבד (Hepatocellular Carcinoma), והיא גורם מוביל להשתלות כבד.
 
 
 
בנוסף על הפגיעה הכבדית, המחלה עלולה לגרום גם לסיבוכים חוץ-כבדיים במערכות רבות בגוף.
 
 
==אבחון==
 
 
 
הבדיקה הראשונית לאבחון חשיפה לנגיף ההפטיטיס C היא בדיקת דם לנוכחות נוגדנים לנגיף בדם (anti-HCV Ab). במידה שהבדיקה חיובית, מבצעים בדיקת PCR לנוכחות ה-RNA הנגיפי בדם. תוצאה חיובית בבדיקה זו מהווה עדות לנוכחות הנגיף בגוף.
 
 
 
לאחר אבחון זיהום בהפטיטיס C, נהוג לבצע בדיקות נוספות המסייעות בקבלת ההחלטות הטיפוליות, ובכללן:
 
*בדיקת גנוטיפ הנגיף, המשפיעה על המשלב התרופתי אותו יקבל המטופל, מינוני הריבווירין ומשך הטיפול
 
*בדיקת העומס הנגיפי (ע"י PCR כמותי)
 
*הערכת דרגת הפיברוזיס הכבדי באמצעות אחת מהשיטות הבאות:
 
**ביופסיית כבד
 
**פיברוטסט (Fibrotest) - בדיקה המבוססת על שילוב של מספר מרקרים בבדיקת דם, ופרמטרים נוספים (גיל ומין החולה)
 
**פיברוסקאן (Fibroscan) - בדיקת אלסטוגרפיה מבוססת אולטרה-סאונד, המודדת את מידת הנוקשות של רקמת הכבד
 
 
 
==טיפול==
 
 
 
מטרת הטיפול היא להביא להחלמה מלאה עךי סילוק הנגיף מהגוף. המדד לכך הינו השגת Sustained Virological Response) SVR) — תגובה וירולוגית מתמשכת, שמשמעותה בדיקת PCR שלילית לנוכחות הנגיף 24 שבועות לאחר תום הטיפול.
 
 
 
עד לאחרונה הטיפול המקובל בחולי הפטיטיס C כרונית מכל הגנוטיפים היה מבוסס על משלב של שתי תרופות (dual therapy) הכולל פג-אינטרפרון אלפא (דוגמת פגסיס), הניתן בזריקה תת-עורית אחת לשבוע, וטבליות ריבווירין (דוגמת קופגוס) הניטלות מדי יום. בשנים האחרונות שולבו בטיפול בחולים עם גנוטיפ 1 תרופות חדשות ממשפחת Direct Acting Antiviral agents) DAA), המעכבות פעילות של אנזימים החיוניים למעגל החיים של הנגיף. על תרופות אלה נמנות טלפרביר (Telaprevir) ובוספרביר (Boceprevir), הניטלות באופן פומי, בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי של פג-אינטרפרון וריבווירין כטיפול משולש (triple therapy) הניתן לחולי הפטיטיס C מגנוטיפ 1. טיפול זה הדגים שיפור משמעותי בשיעורי השגת SVR הן בקרב חולים שלא טופלו בעבר{{הערה|שם=הערה5|Jacobson IM , et al. Telaprevir for previously untreated chronic hepatitis C virus infection. N Engl J Med. 2011 Jun 23;364(25):2405-16.}} , {{הערה|שם=הערה6|Poordad F, et al. Boceprevir for untreated chronic HCV genotype 1 infection. N Engl J Med. 2011 Mar 31;364(13):1195-206.}} והן בחולים שטופלו בעבר ללא השגת SVR{{כ}}{{הערה|שם=הערה7|Zeuzem S, et al. Telaprevir for retreatment of HCV infection. N Engl J Med. 2011 Jun 23;364(25):2417-28.}} , {{הערה|שם=הערה8|Flamm SL, et al. Boceprevir with peginterferon alfa-2a-ribavirin is effective for previously treated chronic hepatitis C genotype 1 infection. Clin Gastroenterol Hepatol. 2013 Jan;11 (1 ):81-87.}}.
 
 
 
המשלב הטיפולי הניתן ומשך הטיפול משתנים כתלות בגנוטיפ הנגיף, בהיסטוריה הטיפולית של החולה ובתגובה במהלך הטיפול.
 
 
==מנגנון הפעולה של פגסיס==
 
 
 
[[פגסיס]] (peginterferon alfa-2a) מבוסס על החומר הפעיל interferon alfa-2a שעבר פגילציה ע׳י יצירת קשר קוולנטי יציב בין מולקולת פוליאתילן-גליקול מסועפת (polyethylene glycol-PEG-40KD) לבין האינטרפרון.
 
 
 
לאינטרפרון מנגנון פעולה כפול כנגד נגיף ההפטיטיס C: פעילות אנטי נגיפית ישירה ופעילות אימונו-מודולטורית, הכוללת שפעול תאי T כנגד תאי כבד הנגועים בנגיף.
 
 
 
הפגילציה של מולקולת האינטרפרון משנה את הפרופיל הפרמקוקינטי שלו (כולל ספיגתו, פיזורו ופינויו מהגוף), כך שזמן מחצית החיים שלו ארוך באופן משמעותי בהשוואה לאינטרפרון הסטנדרטי. כתוצאה מכך מתאפשר מתן חד-שבועי של התרופה תוך שמירה על רמות גבוהות ויציבות של התרופה בדם, והשגת יעילות גבוהה יותר לצד נוחות למטופל{{הערה|שם=הערה9|Pegasys Israeli MoH approved prescribing information - June 2012.}} , {{הערה|שם=הערה10|Reddy K. Controlled-release, pegylation, liposomal formulations: new mechanisms in the delivery of injectable drugs. Ann Pharmacother 2000; 34: 915.}} , {{הערה|שם=הערה11|Perry C, Jarvis B. Peginterferon-alpha-2a (40 kD): a review of its use in the management of chronic hepa titis C. Drugs 2001; 61: 2263.}}.
 
 
 
==יעילות הטיפול המשולב עם פגסיס==
 
 
 
*יעילות בחולים שלא טופלו בעבר
 
:;טיפול דואלי בפגסיס וריבווירין:
 
:מחקרי פאזה שלישית, שבחנו את יעילות השילוב של פגסיס וריבווירין, הדגימו שיעורי SVR של כ-40-50% בקרב חולי גנוטיפ 1, ושל עד כ-80% בקרב חולי גנוטיפ 2/3 {{כ}}{{הערה|שם=הערה12|Fried M et al. Peginterferon alfa-2a plus ribavirin for chronic hepatitis C virus infection. N Engl J Med 2002;347:975-82.}} , {{הערה|שם=הערה13|Hadziyannis et al. Peginterferon alfa-2a and ribavirin combination therapy in chronic hepatitis C:a rand¬omized study of treatment duration and ribavirin dose. Ann Intern Med 2004;140:346-55.}}.
 
:;טיפול משולש בפגסיס, ריבווירין ו-DAA בחולי גנוטיפ 1:
 
:במחקר פאזה שלישית שהשווה את יעילות הטיפול המשולש בפגסיס, ריבווירין וטלפרביר לעומת טיפול בפגסיס וריבווירין בלבד בחולי גנוטיפ 1 נאיביים לטיפול הודגמו שיעורי SVR גבוהים משמעותית בקרב החולים שקיבלו טיפול משולש למשך 8 ו-12 שבועות (69% ו-75% בהתאמה) בהשוואה לחולים שטופלו בפגסיס וריבווירין בלבד (44%){{כ}}{{הערה|שם=הערה5}}.
 
:מחקר פאזה שלישית נוסף הדגים שיעור SVR כולל של 72% בקרב חולי גנוטיפ 1 שקיבלו טיפול משולש בפגסיס, ריבווירין וטלפרביר{{הערה|שם=הערה14|Sherman KE, et al. Response-guided telaprevir combination treatment for hepatitis C virus infection. N Engl J Med. 2011 Sep 15;365(11):1014-24.}}.
 
*יעילות בחולים לאחר כשלון טיפולי קודם
 
:;טיפול דואלי בפגסיס וריבווירין:
 
:בקרב חולים אשר טופלו בעבר בפג-אינטרפרון ועברו הישנות לאחר סיום הטיפול (relapsers), טיפול חוזר בפגסיס וריבווירין הדגים בשתי עבודות שונות שיעורי SVR של 43%{{הערה|שם=הערה15|Nevens E et al. A randomized, open-label, multicenter study evaluating the efficacy of peginterferon alfa-2a versus interferon alfa-2a, in combination with ribavirin, in naive and relapsed chronic hepatitis C patients. Acta Gastroenterol Belg. 2010 Apr-Jun;73(2):223-8.}} ו-68%{{כ}}{{הערה|שם=הערה16|Yoshida EM et al. Re-treatment with peginterferon alfa-2a and ribavirin in patients with chronic hepatitis C who have relapsed or not responded to a first course of pegylated interferon-based therapy. Can J Gastroenterol. 2009 Mar;23(3):180-4.}}. במחקר שבדק את יעילות הטיפול בפגסיס וריבווירין (במינונים ומשכי טיפול שונים) בקרב חולים שלא הגיבו כלל לטיפול קודם ב-Peginterferon alfa-2b וריבווירין (non-responders), הודגמו שיעורי SVR הנעים בין 6%ו-7 בזרועות הטיפול השונות{{הערה|שם=הערה17|Donald M. Jensen et al. Re-treatment of Patients With Chronic Hepatitis C Who Do Not Respond to Peginterferon-a2b: A Randomized Trial. Ann Intern Med 2009 150:528-540;}}.
 
:;טיפול משולש בפגסיס, ריבווירין ו-DAA בחולי גנוטיפ 1:
 
:במחקר פאזה שלישית שהשווה את יעילות הטיפול בפגסיס, ריבווירין וטלפרביר לעומת טיפול בפגסיס וריבווירין בלבד בקרב חולי גנוטיפ 1 לאחר כישלון טיפולי קודם, הודגמו שיעורי SVR גבוהים משמעותית בזרועות הטיפול המשולש (64-66%) בהשוואה לזרוע שקיבלה פגסיס וריבווירין בלבד (17%){{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}. שיעורי ה-SVR היו גבוהים יותר בשלוש קבוצות החולים:
 
:*חולים עם הישנות לאחר טיפול קודם - previous relapsers{{כ}} (83-88% לעומת 24%)
 
:*חולים עם תגובה חלקית לטיפול קודם - partial responders{{כ}} (54-59% לעומת 15%)
 
:*וחולים ללא כל תגובה לטיפול קודם - null responders {{כ}}.(29-33% לעומת 5%)
 
:גם במחקר פאזה שלישית שהשווה את יעילות טיפול משולש בפגסיס, ריבווירין ובוספרביר לעומת פגסיס וריבווירין בלבד בקרב חולים שטופלו בעבר הודגמו שיעורי SVR גבוהים משמעותית בזרוע שקיבלה את הטיפול המשולש (64% לעומת 21%){{כ}}{{הערה|שם=הערה8|}}.
 
 
 
==ביבליוגרפיה==
 
 
 
<blockquote>
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
{{הערות שוליים}}
 
</div>
 
</blockquote>
 
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
 
 
{{ייחוסרוש|ד"ר תמי בירנבוים גל, מנהלת רפואית, חברת רוש. המידע באדיבות חברת רוש.}}
 
 
 
[[קטגוריה: גסטרואנטרולוגיה]]
 
[[קטגוריה: זיהומיות]]
 
[[קטגוריה: פנימית]]
 
[[קטגוריה: רוש]]
 

גרסה אחרונה מ־09:53, 25 ביולי 2017