כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment"
מתוך ויקירפואה
ערן רוזנטל (שיחה | תרומות) מ (קישור לוויקיתרופות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|מחלות של הצפק}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[מחלות של הצפק]], [[טיפול אנטיביוטי]]}} |
==גישה אבחנתית== | ==גישה אבחנתית== | ||
חולה [[t:CAPD - Capd|CAPD]] המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס: | חולה [[t:CAPD - Capd|CAPD]] המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס: | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==הטיפול האמפירי== | ==הטיפול האמפירי== | ||
| − | + | *עפ"י הטבלה שלהלן | |
| − | *עפ"י הטבלה שלהלן | + | *המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי עפ"י רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי |
| − | *המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי עפ"י רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי | + | *אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יח' heparin לכל שקית דיאליזה |
| − | *אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יח' heparin לכל שקית דיאליזה | ||
{| border="1" cellpadding="4" | {| border="1" cellpadding="4" | ||
גרסה מ־21:48, 11 בנובמבר 2017
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
| |
| שם המחבר | דר' יוסף פלקסין |
| שם הפרק | דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment |
| עורך מדעי | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות של הצפק, טיפול אנטיביוטי
גישה אבחנתית
חולה CAPD המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס:
- יש לשלוח נוזל פריטוניאלי במבחנה של ספירת דם לספירת תאים. אם יש מעל 100 תאים לבנים בסמ"ק, הרי מדובר בפריטוניטיס.
- יש לשלוח נוזל פריטוניאלי לתרבית: 50 סמ"ק במבחנה סטרילית + 5 סמ"ק בבקבוק של תרבית דם.
אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס
במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, אפשר לתת טיפול אמבולטורי. במידה והחולה ספטי, יש להשאירו להשגחה או לאשפזו. בכל מקרה יש ליידע את הכונן הנפרולוגי.
הטיפול האמפירי
- עפ"י הטבלה שלהלן
- המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי עפ"י רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי
- אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יח' heparin לכל שקית דיאליזה
| המצב הקליני | הטיפול המומלץ [1] | |
|---|---|---|
| 1. | חולה שאינו נותן שתן | טיפול
|
| 2. | חולה שנותן שתן > 250 סמ"ק/יממה | טיפול
|
הערות שוליים
- ↑ IP - intraperitoneal. כל הטיפולים הנ"ל יינתנו בתוך שקית דיאליזה חדשה במינונים הרשומים בטבלה.
ביבליוגרפיה
- Yinnon AM, Gabbay D, Raveh D, Schlesinger Y, Slotki I, Attias D, Rudensky B. Comparison of peritoneal fluid culture results from adults and children undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis. Perit Dial Inter 1999; 19:51-5.