האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "לוקמיה לימפטית כרונית - טיפול אפקטיבי ללא כימותרפיה – CLL, effective treatment without chemotherapy"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} טיפול אפקטיבי ללא כימותרפיה בלוקמיה לימפטית כרונית ד״ר אוהד בנימיני לוקמי...")
 
 
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
+
#הפניה [[לוקמיה לימפטית כרונית - טיפול אפקטיבי ללא כימותרפיה - CLL, effective treatment without chemotherapy]]
טיפול אפקטיבי ללא כימותרפיה בלוקמיה לימפטית כרונית
 
ד״ר אוהד בנימיני
 
 
 
לוקמיה לימפטית כרונית (cll)
 
מאופיינת בהצטברות לימפוציטים חד שבטיים בעלי מראה בשל במח העצם וברקמת הלימפה. המחלה מהוה כרבע מכלל הלוקמיות וכרבע מכלל הלימפומות שאינן הודג'קין והיא השכיחה ביותר מבין הלוקמיות בעולם המערבי. לרוב, מהלך המחלה ממושך והיא מאובחנת בעקבות עלייה בספירת הלימפוציטים בבדיקת דם אקראית עוד בטרם הופעת הסימפטומים. בשלבים מתקדמים מתפתחת הגדלה ניכרת של בלוטות, טחול או הכבד וכשלון מח עצם שמתבטא באנמיה, טרומבוציטופניה, זיהומים חוזרים והישרדות קצרה.
 
לוקמיה לימפטית כרונית מחלה אחת פנים רבות
 
^cll מהלך המחלה לרוב איטי. יחד עם זאת הוא שונה מאוד מחולה לחולה. ההישרדות יכולה להיות רבת שנים אך בחלק מהחולים תוחלת החיים קצרה. המחלה נחשבת לחשוכת מרפא עם פוטנציאל ריפוי על ידי השתלה אלוגנאית בקבוצה מצומצמת של חולים. על אף התוצאות המרשימות של כימואימונותרפיה, במרבית החולים המחלה תתקדם בתוך חודשים או שנים לאחר הטיפול הראשון והתגובה לטיפול חוזר בכימואימונותרפיה קצרה ומוגבלת.
 
מדדים פרוגנוסטים משמשים לניבוי התקדמות המחלה, עמידות לטיפול או הישנות מוקדמת אחרי טיפול. מגוון המדדים הפרוגנוסטים רחב ביותר והוא כולל מדדים קליניים ומעבדתיים פשוטים כמו קצב הכפלת הלימפוציטים 1'p2-microg1obu1in , או סמנים פנוטיפים כמו zap70, cd 38, CD49d. זיהוי שינויים ידועים בכרומוזומים על ידי בדיקת
 
,fluorescence in situ hybridization FISH
 
בדיקות מולקולריות ושיטות מתקדמות של ריצוף גנים, מאפשרים איתור מוטציות בעלות משמעות tp53, SF3B1, noch1, פרוגנוסטית כמו תת הקבוצה של חולים עם חסר הזרוע .birc3
 
 
 
הקצרה של כרומוזום 17 (de117p) או מוטציה ^tumor suppressor gene) TP53), המכונה "שומר הגנום", מתאפיינת בהתקדמות מוקדמת של המחלה ובעמידות לכימותרפיה. קבוצה זו מהווה פחות מ־10% מחולי^ס באבחנה אך כשליש מהחולים שמחלתם נשנית.
 
מדד פרוגנוסטי חשוב נוסף בעל יכולת חיזוי להתקדמות, עמידות לטיפול וחזרה מוקדמת של המחלה לאחר כמואימונותרפיה הינו סטטוס המוטציה בגן לאיזור המשתנה בשרשרת הכבדה של האימונוגלובולין immunoglobulin heavy iable חולים שאצלם הגן
 
לא עבר אירגון וסטטוס המוטציה unmutated igvh המהוים כמחצית מהמקרים והתקדמות מחלתם מהירה עם סיכון מוגבר להשנות אחרי כמואימונותרפיה. על אף היותו מדד איכותי בחיזוי הפרוגנוזה בחולי cll עדיין לא קיימת המלצה לביצוע הבדיקה באופן שגרתי מחוץ למחקרים קלינים בשל מורכבות וזמינות הבדיקה.
 
עד הופעתן של התרופות החדשות המענה לקבוצת חולי cll בסטטוס unmutated igvh היה מוגבל עם תגובות זמניות לכמואימונותרפיה והשרדות של החולים עם del17q/TP53mut קצרה במיוחד.
 
התפתחות הטיפול הסטנדרטי ל־ cll בעשור האחרון
 
הטיפול בלוקמיה לימפטית כרונית בעבר התבסס על כימותרפיה. תחילה במונותרפיה (alkylating agents) עם תגובה מוגבלת ובהמשך עם תרופות פוטנטיות יותר (purine analogues) ומשלבים עם תגובות במרבית החולים במחיר רעילות ותופעות לוואי. בעשור האחרון חלה התקדמות ממשית בטיפול בלוקמיה לימפטית כרונית בעקבות פיתוח נוגדנים מונוקלונלים ^cd20. על אף היותם ממוקדי מטרה, לנוגדנים אלה יעילות מוגבלת כטיפול יחיד. שילובם של נוגדנים עם כימותרפיה - כימואימונותרפיה - הביא לתגובות מצוינות
 
 
 
ולהפוגות ממושכות. בחולים צעירים עד גיל 65, במצב גופני טוב והעדר מחלות רקע, משלב אינטנסיבי עם fcr הכולל פלודרבין, ציטוקסאן וריטוקסימב, הביא לתגובות ממושכות ללא הישנות המחלה מעל 10 שנים בכשליש מהחולים ולהארכת חיים. בשל הרעילות של משלב fcr בעיקר עקב ציטופניות וזיהומים, חולים מבוגרים המסוגלים לעמוד בטיפול אנטינסיבי ישיגו תוצאות דומות במשלב br הכולל בנדמוסטין וריטוקסימב(1). מאחר שהגיל החציוני באבחנה הוא מעל 70 שנים ולמרבית החולים מחלות נלוות ואינם יכולים לעמוד בכימואימונותרפיה אינטנסיבית, הם מטופלים בכימותרפיה "קלה" בשילוב נוגדנים מונוקלונלים חדשים ל־20ס^ שילוב כלורמבוציל עם נוגדן פוטנטי obinutuzumab הביא להארכת חיים, לעומת טיפול עם כלורמבוציל בלבד, והאריך בכשנה את משך הזמן ללא מחלה לעומת חולים שטופלו בכלורמבוציל עם הנוגדן ריטוקסימב(2).
 
תרופות חדשות ללא כימותרפיה יעילות יותר כנגד מחלה בסיכון גבוה
 
הבנה טובה יותר של תהליכים בביולוגיה של המחלה בשנים האחרונות הביאה לגילויים חדשים ולפיתוח מולקולות חדשות ממוקדות מטרה ולעיכוב תהליכים ספציפיים המעורבים בפתוגנזה של המחלה.
 
המולקולות החדשות פועלות בשני מנגנונים עיקריים. האחד, על ידי עיכוב אנזימים המעבירים אותות מקולטן תאי b cell receptor) b או bcr) אל גרעין התא. לקבוצה זאת שייכות התרופות כדוגמת איברוטיניב (Ibrutinib) דרך עיכוב האנזים BTK) Bruton thyrosin kinase) ואידלליסיב (Idelalisib) הפועלת על -phosphatidylinositol PI3K8) 3-kinase8). מנגנון נוסף הוא השראת אפופטוזיס על ידי עיכוב החלבון 2-Bcl עם מולקולה קטנה וסלקטיבית, ונטוקלקס (Venetoclax). היעילות המרשימה של התרופות
 
 
 
 
 
 
 
{{ייחוס|ד״ר אוהד בנימיני, רופא בכיר, מכון המטואונקולוגי, המרכז הרפואי שיבא}}
 
 
 
[[קטגוריה:המטואונקולוגיה]]
 

גרסה אחרונה מ־11:39, 30 בנובמבר 2017