האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "נוירופתיה סוכרתית - Diabetic neuropathy"

מתוך ויקירפואה
שורה 1: שורה 1:
 +
{{#widget:ScriptVS}}
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=[[קובץ:Blue circle for diabetes.png|250px]]
 
|תמונה=[[קובץ:Blue circle for diabetes.png|250px]]

גרסה מ־08:50, 29 במאי 2019


נוירופתיה סוכרתית
Diabetic neuropathy
Blue circle for diabetes.png
עיגול כחול - הסמל העולמי לסוכרת
יוצר הערך ד״ר רונית גלעד
Sukeret2.JPG
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – נוירופתיה, סוכרת

מעורבות היקפית (Peripheral) ואוטונומית של מערכת העצבים היא הסיבוך השכיח ביותר של סוכרת. הנוירופתיה הסוכרתית (Diabetic neuropathy) נחשבת לנוירופתיה השכיחה ביותר בעולם המערבי, וגורמת לתחלואה רבה בעקבות התפתחות זיהומים וכיבים ברגליים, היכולים להסתיים בכריתתן.

היארעות הנוירופתיה הסוכרתית תלויה ברמת יתר הסוכר בדם (Hyperglycemia) ובמשכו בשני סוגי הסוכרת. על כל החולים בסוכרת לעבור בדיקות סקר לנוירופתיה עם אבחון סוכרת מסוג 2 וחמש שנים לאחר אבחון סוכרת מסוג 1.

הטיפול הראשוני בחולים בעלי נוירופתיה תסמינית (סימפטומטית) הוא איזון מירבי של הסוכרת: במחקר ה - DCCT ‏(Diabetes control and complications trial) נמצא, שהאיזון בסוכרת מסוג 1 מוריד את שכיחות ומאט את התקדמות הנוירופתיה הסוכרתית[1], [2].

אפידמיולוגיה

נוירופתיה סוכרתית היא הנוירופתיה השכיחה ביותר בעולם המערבי[3]. במחקרים שונים נמצא, שנוירופתיה קלינית ותת-קלינית מופיעה ב-10-100% (50% בממוצע) מהחולים הסוכרתיים, כתלות בקריטריוני האבחנה ובסוג אוכלוסיית החולים שנבדקה[4], [5].

השכיחות הגבוהה של הנוירופתיה הסוכרתית גורמת לתחלואה רבה אצל החולים בגלל התפתחות של זיהומים וכיבים בגפיים התחתונות, שיכולים להסתיים בכריתתן. חולים בעלי כף רגל סוכרתית זקוקים לאשפוזים בבתי החולים, שהם יחסית ארוכים מכל האשפוזים, בגלל הסיבוכים האחרים של הסוכרת. הסיכון היחסי של כריתת גפה מגיע ל-11% בחולי סוכרת שסובלים מהמחלה מעל 25 שנים[6].

אטיולוגיה

במחקר ה - DCCT‏[1], [2] הודגם, שיתר סוכר בדם או חסר אינסולין הם הגורמים העיקריים שקשורים בפתוגנזה של נוירופתיה סוכרתית. איזון הסוכרת יכול למנוע או להאט את התקדמות הנוירופתיה.

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות נוירופתיה בחולי סוכרת משני הסוגים הם משך המחלה ורמת יתר הסוכר בדם[7].

במחקר מפינלנד נמצא, ששכיחות הנוירופתיה הסוכרתית עולה עם משך המחלה, מ-8.3% ל-41.9% תוך מעקב של 10 שנים, לעומת מ-2.1% ל-5.8% בביקורת[8].

הפגיעה בנוירופתיה הסימטרית היא אקסונלית (Axonal) בצורה של "מוות לאחור" (Dying back neuropathy), כלומר, נסיגתית (Retrograde) שפוגעת קודם בחלקים הרחיקניים (Distal) של האקסונים התחושתיים, עם וללא מיאלין (Myelin). הפגיעה המוטורית מאוחרת יותר[9].

הגורם לפגיעה האקסונלית הוא כנראה מטבולי ו/או וסקולרי‏[10], והפגיעה במעטפת כלי הדם של העצב (Vasa Nervorum) נמצאת ביחס ישיר לפגיעה באקסונים‏[11].

במחקר EURODIAB ‏(European diabetes) נמצא, שגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כמו עלייה במשקל, רמות גבוהות של שומנים, עישון, יתר לחץ דם ומחלה לבבית, קשורים בהתפתחות הנוירופתיה[12].

ההפרעות המטבוליות שמעורבות כנראה בפגיעה העצבית הן[13]:

  1. הצטברות תוצרים סופיים של סכרור (‏AGE - Advanced glycation end products) - רמה עודפת של גלוקוז נקשרת לחומצות אמינו בחלבוני הדם וברקמות (סכרור חומצות אמינו) ומביאה ליצירת תוצרים שמעלים את החדירות של כלי הדם. תוצרים אלו גורמים לפגיעה בכלי הדם הקטנים, וכתוצאה מכך לפגיעה בעצבים. בנוסף, התוצרים הסופיים של הסיכרור, המכונים גם רעלני-סוכר (Glucotoxins), הם בעלי תכונות גורמי דלקת שיכולים לגרום לאנגיופתיה (Angiopathy) ולנזק וסקולרי.
  1. הצטברות של סורביטול (Sorbitol) - סורביטול הוא מטבוליט של גלוקוז שנוצר בגלל פעילות יתר של אלדוז רדוקטאז (Aldose reductase) בתאים. סורביטול מעלה את האוסמולריות (Osmolarity) של התאים ומוריד את רמת המיו-אינוזיטול התוך-תאי (Intracellular myo-inositol), ועל ידי כך מפריע למטבוליזם התאי[14], [15].
  1. רמת יתר של סוכר בדם - רמת יתר של סוכר בדם גורמת לעלייה בעקה החמצונית (Oxidative stress) ולהצטברות תוצרים רעילים.

הפגיעה הוסקולרית בנוירופתיה הסוכרתית כוללת התעבות הדופן של כלי דם אנדוניורליים (Endoneurial blood vessel) וחסימות של כלי דם. הפגיעה בסיבי העצב נובעת מתהליך של דלקת כלי הדם (Vasculitis) או מתסחיפים לכלי הדם הקטנים, ושכיחה יותר בחולי סוכרת מסוג 2.

את הפגיעה האוטונומית והתחושתית קשה יותר להסביר כפגיעה וסקולרית על רקע איסכמיה אנדוניורלית (Endoneurial ischemia). סביר להניח, שבפגיעה בעצב מעורבים שני המנגנונים, הן הוסקולרי והן המטבולי. המנגנון האיסכמי גורם לשינויים מטבוליים, שמתגברים בגלל חסר האינסולין ויתר הסוכר בדם ביחד, ושניהם מפריעים לצמיחה ולריפוי העצב.

הפרעה זאת נובעת, כנראה, גם מאיבוד חלבונים נוירוטרופיים (Neurotrophic) שעוזרים בתיקון ובנייה מחדש של העצב, כמו: גורם גדילה דמוי אינסולין (ILGF - Insulin-like growth factor), גורם גדילה של אנדותל כלי הדם (VEGF - Vascular endothelial growth factor) וגורם גדילה של העצב (NGF - Nerve growth factor). גם חסר של אינסולין, שהוא גורם גדילה עצבי, תורם לנזק העצבי.

מניעת התפתחות הנוירופתיה הסוכרתית צריכה לכלול שיפור באיזון הסוכרת וטיפול בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

קליניקה

מספר תסמונות של נוירופתיה סוכרתית חופפות מבחינה קלינית:

  • נוירופתיה רב-עצבית סימטרית רחיקנית (Distal symmetric polyneuropathy) מוטורית ותחושתית היא הצורה השכיחה ביותר של הנוירופתיה הסוכרתית. הפגיעה היא בעיקר פגיעה מתקדמת בסיבים התחושתיים, כשבהמשך יכולה להופיע גם פגיעה מוטורית.
  • נוירופתיה חד-עצבית מוקדית (Focal mononeuropathy) פוגעת בעצב היקפי בודד באזורים המועדים ללחץ מקומי. דוגמאות נפוצות הן פגיעה בעצב האמצעי (Median nerve) ביד, שגורמת לתסמונת מנהרת שורש כף היד (Carpal tunnel syndrome), או פגיעה בעצבי- גולגולת (Cranial nerves) בודדים - כמו שיתוק של העצב העיני-מוטורי ‏ (Oculomotor nerve palsy) שגורם לראייה כפולה ולהפרעה בתנועות העיניים.
  • נוירופתיה אוטונומית
  • רדיקולופתיה רב-שורשית (Polyradiculopathy) - פגיעה במוצא העצב מחוט השדרה, בעיקר באזורים החזיים והמותניים.
  • נוירפתיה חד-עצבית מרובה (Mononeuritis multiplex, multiple mononeuropathy) - מעורבות לא-סימטרית של מספר עצבים היקפיים שאינם קרובים אחד לשני. התמונה דומה לפגיעה היקפית על רקע של דלקת כלי הדם.

הנוירופתיות השונות מתפתחות בהדרגה ויכולות בהמשך לגרום לפגיעה בגפיים התחתונות, בעיקר להתפתחות של כיבים ברגליים. כיבים אלו מופיעים בשתי צורות עיקריות: כיבים חריפים - שהם משניים לנזק שטחי בעור (נגרמים בעיקר מלחץ של נעליים), וכיבים כרוניים, שמופיעים באזורי לחץ.

הכיבים הכרוניים נגרמים ממספר הפרעות, כמו פגיעה תחושתית על רקע הנוירופתיה ההיקפית, פגיעה אוטונומית ואי-ספיקה של כלי הדם הקטנים. בנוסף, פגיעה מוטורית אקסונלית רחיקנית גורמת לדלדול של השרירים הקטנים של הרגליים, וכתוצאה, להעברת המשקל לאזורים בולטים יותר ברגל - כמו לעצמות המסרק של כף הרגל (Metatarsal bones) - שגורמת לנזק ולכיבים מקומיים. השינויים במבנה העצמות גורמים, בסופו של דבר, למפרק שרקו (Charcot's joint, neuropathic arthropathy).

בחולי סוכרת קיימת שכיחות גבוהה של צורות אחרות של נוירופתיה היקפית עם ביטויים קליניים דומים, כמו נוירופתיה רב-עצבית דמיאלינטיבית דלקתית כרונית (CIDP - Chronic inflammatory demyelinating polyneuropathy), שהיא שכיחה יחסית.

קיימות גם צורות אחרות של נוירופתיה בעלות קשר אפשרי לנוירופתיה הסוכרתית, כמו בשיינן בדם (אורמיה, Uremia), בחסר בויטמין B12 וביתר-תריסיות (Hyperthyroidism)‏[16] (ראה טבלה מס׳ 1).

טבלה מס' 1: אבחנה מבדלת של נוירופתיה סוכרתית

Neuropathy1.jpg

בכל חולה נוירופתיה סוכרתית שסובל מכאב יש לבדוק אם הכאב נובע מהנוירופתיה ולא מסיבה אחרת, כמו מפריצת דיסק או ממחלת כלי דם היקפית (Peripheral vascular disease)‏[7]. מאפייני הכאב הנוירופתי, לעומת כאב מסיבה אחרת, הם:

  • ממוקם בעיקר בכפות הרגליים ומופיע יותר במנוחה ולא בזמן הליכה.
  • כאב שורף, חד, גורם לנימול ומחמיר בזמן שכיבה במיטה. יש להסביר לחולים, שבמקרים רבים של נוירופתיה סוכרתית יכול הכאב להיעלם באופן עצמוני[17].

ההפוגה של הכאב שכיחה יותר אם הכאב נגרם על ידי שינוי מטבולי, או אם משך המחלה קצר. המנגנונים שקשורים בהפסקת הכאב אינם ברורים, וייתכן שמדובר בשינוי הסף לכאב או בשיפור אפשרי בתפקוד העצב. קיימת גם אפשרות שהעצב בזמן השיפור באיזון הסוכרת מתחיל ׳לירות׳ באופן ספונטני, כלומר, הופך להיות בעל גריות-יתר (Hyperexcitability), או להיפך, ייתכן שגריות-היתר שלו נגרמת מהפרעה מטבולית.

נוירופתיה סוכרתית רב-עצבית סימטרית רחיקנית

נוירופתיה סוכרתית רב-עצבית רחיקנית סימטרית, תחושתית ומוטורית, היא הצורה השכיחה ביותר של נוירופתיה סוכרתית. היא מתאפיינת בירידה מתקדמת בתחושה ההיקפית, בתחילה בגפיים התחתונות ובהמשך גם בגפיים העליונות, בגלל פגיעה באקסונים תחושתיים. ככל שהמחלה מתקדמת והמצב מחמיר יכולה להופיע גם פגיעה מוטורית, שמתבטאת בחולשה היקפית מוטורית, כמו הופעת צניחה של כף הרגל (Drop foot).

בבדיקה הנוירולוגית מוצאים בשלבים הראשונים ירידה בתחושה בצורת "כפפות וגרביים".

10-18% מהחולים סובלים מנזק עצבי בזמן אבחונם כחולי סוכרת. הסימנים הקליניים של הנוירופתיה הסוכרתית משקפים איבוד סיבי מיאלין עבים יחד עם סיבי מיאלין דקים, וכן פגיעה בסיבי עצב ללא מיאלין.

פגיעה בסיבי עצב עבים גורמת לירידה בתחושה העמוקה - תחושת מנח (Proprioception) ותחושת תנודה (Vibration). לעומת זאת, הפרעה בתחושות כאב, מגע וטמפרטורה משנית לפגיעה בסיבי עצב דקים.

היעלמות החזרי אכילס מופיעה בתחילת המחלה: כבר בשלב של טרום סוכרת (ערכי גלוקוז בצום של 100-125 מ"ג לדציליטר) יכולים החולים לסבול מכאבים עזים ברגליים וכן מתלונות נוספות, כמו נימול (Paresthesia) ורגישות מכאיבה (Dysesthesia), שמתגברות בעיקר בזמן מנוחה. ניתן למצוא פגיעה תחושתית בינונית עד קשה בחולים הסובלים מתלונות קליניות קלות [8], [18].

נוירופתיה חד-עצבית מוקדית

ברבע עד שליש מחולי הסוכרת מופיעה פגיעה בעצבים בודדים, כמו בעצב האמצעי במפרק שורש כף היד, שגורם לתסמונת מנהרת שורש כף היד. פגיעות נוספות יכולות להופיע בעצב הגומד (Ulnar nerve), עם לחץ באזור המרפק או באזור שורש כף היד - בעיקר במקומות שבהם העצב נתון ללחץ מקומי[5].

הפגיעה השכיחה בגפיים התחתונות יכולה להופיע באזור העצב הפרונאלי (Peroneal nerve), שנלחץ באזור הברך בגובה החלק העליון של העצם השוקית (Fibula) וגורם לצניחה של כף הרגל. תיתכן גם פגיעה בעצב הירך (Femoral nerve) - שגורמת לחולשה בכיפוף הירך, להפרעה בתחושה באזור הירך ולהיעדר החזר פיקת הברך (Patellar reflex)‏[19].

נוירופתיה חד-עצבית של עצבי הגולגולת

הפגיעה בעצב העיני-מוטורי היא השכיחה ביותר מבין הפגיעות בעצבי הגולגולת. הפגיעה גורמת לצניחת עפעף (Ptosis) ולהפרעה בתנועות העיניים פנימה, למטה ולמעלה, ללא מעורבות האישון. במקרים אלה יתלונן החולה על כאבים עזים באזור העין ועל ראייה כפולה.

פגיעות אחרות אפשריות בעצבי הגולגולת הן, למשל, פגיעה בעצב הגולגולת השישי ‏(Abducens nerve palsy), בעצב הסלילי‏ (Trochlear nerve palsy) ובעצב הפנים ‏(Facial nerve palsy), כשהאחרונה גורמת לשיתוק בשרירי הפנים ‏(Bell's palsy)‏[20].

נוירופתיה אוטונומית

נוירופתיה אוטונומית שכיחה בסוכרת ופוגעת בדרך כלל באיברים רבים, כגון: מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העיכול ומערכת השתן. לעתים הפגיעה היא תת-קלינית ולעתים קלינית. הממצאים הקליניים השכיחים כוללים תת לחץ דם בעמידה (Postural hypotension), שיתוק קיבה (Gastroparesis) והפרעות בסוגרים.

במחקר הפרוספקטיבי EURODIAB, שנערך ב-31 מרכזים באירופה, נמצאה שכיחות של 28% של נוירופתיה אוטונומית בחולי סוכרת מסוג 1‏[21]. במחקר זה נמצא, שניתן להוריד את הסיכון לנוירופתיה אוטונומית לא רק על ידי איזון טוב יותר של הסוכרת, אלא גם על ידי הורדת רמת הטריגליצרידים, המשקל, הפסקת העישון וטיפול יעיל ביתר לחץ הדם.

הנוירופתיה האוטונומית ההיקפית גורמת לשינויים בעור, לבצקת מקומית, לגודש ורידי, לאובדן ציפורניים ולהפרעות בזיעה - בעיקר בגפיים התחתונות. איבוד של העצבוב הוסקולרי הסימפתטי בחולי סוכרת גורם לזרימת דם מוגברת להיקף בגלל דלף עורקי-ורידי (Arteriovenous shunt) ולהפרעה בזרימת הדם המקומית[22],‏ [23].

כיבים ברגליים שכיחים בפגיעה אוטונומית היקפית. התלונות הקליניות של נוירופתיה זו כוללות כאבים פועמים ותחושת לחץ בחלקים הרחיקניים של הגפיים, התכווצויות שרירים (Cramping), עקצוץ ועור יבש. הבצקת המקומית תורמת להופעת כיבים, להפרעה בריפוי פצעים ולמפרק שרקו, שמהווה סיכון לשברים בעצמות.

טבלה מס' 2: הביטויים הקליניים של נוירופתיה סוכרתית אוטונומית

Neuropathy2.jpg

רדיקולופתיה רב-שורשית

רדיקולופתיה רב-שורשית פוגעת בבת אחת במספר שורשי עצבים, בעיקר באזור החזי או המותני.

פגיעה זו מופיעה בעיקר באנשים מבוגרים וגורמת בעיקר להפרעה תחושתית באזורי הפגיעה.

הפגיעה יכולה לעתים לגרום גם לפגיעה מוטורית יחד עם דלדול בשרירים שמעוצבבים על ידי שורש עצבי אחד או יותר, כמו בפגיעה בשורש מותני.

אמיוטרופיה סוכרתית (Diabetic amyotrophy) היא הפגיעה השכיחה יותר מסוג זה ונובעת מפגיעה במקלעת המותנית (Lumbar plexus) בשורשים L2-4. פגיעה זו מלווה בכאבים חזקים ובחולשה ברגל אחת, או מאוחר יותר גם בשנייה, שנמשכים מספר שבועות עד חודשים וחולפים מעצמם. האבחנה היא קלינית וגם על ידי אלקטרומיוגרפיה (EMG -Electromyography), שמראה פעילות נוירוגנית (Neurogenic): הופעה של יחידות מוטוריות גדולות, המצביעה על עצבוב מחדש במנגנון של הנצה (sprouting) בשרירים המעורבים, לפי הפגיעה השורשית.

אחת ההערכות היא, שהפגיעה השורשית נגרמת מתהליך של דלקת בכלי הדם עם שקיעה של תצמידים חיסוניים (Immune complexes). הטיפולים האפשריים במקרים אלה כוללים מתן אימונוגלובולינים תוך-ורידי (IVIG - Intravenous immunoglobulin) ומתן סטרואידים או סינון פלזמה (Plasmapheresis).

רדיקולופתיה רב-שורשית באזור חזי נדירה יותר בחולים הסוכרתיים. פגיעה זו פוגעת בדרך כלל בשורשים T4-12 ומתבטאת בכאב קשה באזור הבטן בצורת חגורה, הדומה לשלבקת חוגרת (Herpes zoster)‏[24].

נוירופתיה חד-עצבית מרובה

בנוירופתיה זאת קיימת פגיעה ביותר משני עצבים שאינם סמוכים אחד לשני, כמו פגיעה בעצב האמצעי ובעצב הפרונאלי, בדומה למה שקורה בדלקת כלי הדם.

אבחנה

ההערכה של חולי סוכרת לקיום נוירופתיה סוכרתית מבוצעת על ידי מספר בדיקות סקר:

  • ה - UKST‏ (United kingdom screening test): בדיקת סקר הכוללת מספר שאלות אנמנסטיות ובדיקה גופנית. אבחנה של נוירופתיה מתקבלת אם סך הנקודות גבוה משש[18]‏.
  • ה - Michigan neuropathy screening score: בדיקה זו מתבססת גם היא על מספר שאלות אנמנסטיות, והיא בעלת רגישות של 95% וסגוליות של 80%[25]. מבחן זה משלב בדיקה נוירולוגית עם בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של הולכה עצבית (אלקטרומיוגרפיה) בחמישה עצבים.
  • מבחן הקולן (Tuning fork test): במבחן זה נבדקת קיומה של נוירופתיה רק על ידי בדיקת תחושת תנודה עם קולן[26].

הבדיקות לאבחון נוירופתיה אוטונומית הן אלקטרופיזיולוגיות וכוללות את בדיקת התגובה הסימפטטית של העור במבחן SSR‏ (Sympathetic skin response)‏[27] ובדיקת התגובה של בלוטות הזיעה במבחן QSART ‏ (Quantitative sudomotor axon reflex testing)‏[28].

טיפול

הטיפול קשור במספר עקרונות עיקריים:

  • מעקב
  • איזון הסוכרת
  • איזון גורמי סיכון אחרים
  • צמצום הנזק העצבי
  • טיפול ברגל הסוכרתית
  • טיפול בכאב

מעקב

המלצות החברה האמריקנית לסוכרת (ADA - American diabetes association) למעקב בחולים הסובלים מנוירופתיה סוכרתית, שפורסמו בשנת 2005 הן[16]:

  • על כל החולים בסוכרת לעבור סיקור לנוירופתיה עם אבחון הסוכרת מסוג 2 וחמש שנים לאחר אבחון של סוכרת מסוג 1.
  • אחרי הסיקור הראשוני, על כל החולים לעבור בדיקות חוזרות פעם בשנה, שכוללות בדיקת התפקוד התחושתי ברגליים ובדיקת החזרי אכילס.
  • הבדיקה התחושתית תכלול תחושת מגע, כאב, טמפרטורה, תנודה ולחץ.
  • יש לבדוק במסגרת אמבולטורית הופעת עיוותים, כיבים וזיהומים בכפות הרגליים.
  • על כל חולי הנוירופתיה, גם אם היא תת-קלינית, לקבל הדרכה קבועה והפניה למומחה בטיפול בכף הרגל (Podiatrist).

איזון הסוכרת

איזון הסוכרת הוא המרכיב החשוב ביותר במניעת נוירופתיה סוכרתית. במחקר ה - DCCT‏[29], [30] נמצאה ירידה של 60% בהיארעות של נוירופתיה סוכרתית בחולי סוכרת מסוג 1, שבהם נשמר האיזון בצורה קפדנית לאורך תקופה של 10 שנים. בנוסף, טיפול נוגד-סוכרת אינטנסיבי שיפר את מצב הנוירופתיה גם בחולים שכבר סבלו מהפרעה זאת.

רמת הסוכר בדם משפיעה על התקדמות הפגיעה בעצב, ובמעקב בן שמונה שנים נמצא, שכל עלייה של 1% בערכי המוגלובין מסוכרר (Hemoglobin A1c) גרמה לפגיעה נוספת בהולכה החשמלית בבדיקות אלקטרופיזיולוגיות של העצבים ההיקפיים[31]. אחת ההמלצות של החברה האמריקנית לסוכרת משנת 2005 היא שהטיפול הראשוני בחולי נוירופתיה סוכרתית תסמינית יהיה איזון מירבי של הסוכרת [32].

איזון גורמי סיכון אחרים

במחקר 2-STENO נמצא, שטיפול משולב בחולי סוכרת מסוג 2, שכלל הנחיות לאורח חיים בריא - כמו דיאטה, פעילות גופנית והפסקת עישון - עם טיפול תרופתי נגד יתר לחץ דם כמו על ידי מעכבי ACE‏ (Angiotensin converting enzyme inhibitors) או מתן Acetylsalicylic acid, לעומת טיפול סטנדרטי לסוכרת, הוריד את הסיכון היחסי לנוירופתיה סוכרתית אוטונומית ל-0.37, לעומת קבוצת הביקורת[33].

צמצום הנזק העצבי

מעכבי אלדוז רדוקטאז‏ (Aldose reductase inhibitors)

תרופות מקבוצה זו מיועדות להוריד את הרעילות שגורם יתר הסוכר בדם. כאמור לעיל, אחת התיאוריות להפרעה מטבולית בנוירופתיה הסוכרתית קשורה בהצטברות סורביטול. עיכוב יצירתו על ידי מעכבי אלדוז רדוקטאז יכול לעזור בצורה חלקית בשיפור ההולכה העצבית, אבל לא במניעת התסמינים.

בניסוי מקנדה טופלו חולי סוכרת עם נוירופתיה סוכרתית רב-עצבית תחושתית ומוטורית במעכב אלדוז רדוקטאז בשם Ranirestat ‏(AS-3201) למשך 12 שבועות, ונמדדה רמת הסורביטול בעצב הסוראלי (Sural nerve)‏[34]. נמצאו ירידה משמעותית ברמת הסורביטול לאחר הטיפול, שיפור בהולכה העצבית, אבל ללא שינוי בתחושת התנודה או בניקוד הקליני.

במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא, שטיפול על ידי מעכב אלדוז רדוקטאז בשם Fidarestat‏ (SNK-860) הוריד בצורה משמעותית את ריכוז הסורביטול בתאי הדם האדומים של בני אדם[35], ביטל את העקה מתוצרי תחמוצת החנקן (סטרס ניטרוסטיבי, Nitrosative stress) בחיות מעבדה[36] ושיפר את תחושת התנודה בבני אדם[37]. בשלב הנוכחי נערך מחקר נוסף בתרופה זאת, הכולל ביופסיה.

בניסוי בתרופה נוספת מקבוצה זו, ה - Epalrestat‏ (ONO-2235), נמצא בהשוואה לביקורת עיכוב בהתקדמות הנוירופתיה, שהתבטא בהטבה בתסמינים ובממצאי האלקטרומיוגרפיה, בעיקר בחולים בעלי איזון טוב של רמות הסוכר[38]. הסבילות לתרופה טובה וכוללת מעט תופעות לוואי.

אמינוגואנידין (Aminoguanidine)

אמינוגואנידין גורם לירידה בשקיעה של תוצרים סופיים של סיכרור, לעיכוב יצירת תחמוצת החנקן ולעיכוב מוות תאי בגלל תהליכי חמצון. בשלב הנוכחי נערכים מחקרים קליניים בתרופה זאת, ויעילותה עדיין אינה ברורה.

חומצה אלפא ליפואית (Alpha lipoic acid)

במחקר אקראי, מבוקר ורב-מרכזי, כולל ישראל, נמצא שטיפול בתרופה נוגדת חמצון זאת (במינון של 600 מ"ג ליום), הביא להטבה קלינית משמעותית בתסמיני הנוירופתיה לעומת הביקורת[39].

מעכבי ACE

תרופות אלו, שיעילות בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם והסיכון למחלות כליה בחולי יתר לחץ דם וסוכרת, עוזרות במנגנונים בלתי ברורים גם בנוירופתיה סוכרתית[40].

טיפול ברגל הסוכרתית

קיימת חשיבות גדולה לאיזון מירבי של הסוכרת והשגחה על הרגליים, למניעת או לטיפול בפציעות, בחריצים, בשריטות או בזיהומים בין האצבעות והציפורניים.

טיפול בכאב

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחב – כאב עצבי סוכרתי - טיפול תרופתי - Pharmacological treatment of diabetic neuropathic pain

ההמלצות של החברה האמריקנית לסוכרת לטיפול בכאב הנוירופתי הסוכרתי:

  1. לשלול אטיולוגיה אחרת - לא סוכרתית.
  2. איזון הסוכרת.
  3. תרופות נוגדות דיכאון (Antidepressants)‏, כמו Amitriptyline, או Duloxetine.
  4. תרופות נוגדות כפיון (Anticonvalsants)‏, כמו Lyrica‏ (Pregabalin), או Gabapentin.
  5. אופיאטים (Opiates) כמו Oxycodone‏, או Tramadol.
  6. לשקול הפניה למרפאת כאב ולנסות הוספת טיפולים משלימים, כמו דיקור ורפלקסולוגיה.

תרופות נוגדות כפיון

Lyrica

תרופה זו היא ליגנד (Ligand) לתת-היחידה אלפא 2 דלתא במערכת העצבים המרכזית. היא דומה במבנה ל - Gabapentin, אבל בעלת פעילות במנגנון בלתי ידוע על הקולטנים של GABA‏ (Gamma-aminobutyric acid), או של בנזודיאזפינים (Benzodiazepines)‏[41], [42]. היא מעכבת קדם-סינפטית (Presynaptic inhibitor) של שחרור נוירו-טרנסמיטורים מעוררים, כולל גלוטאמט (Glutamate)‏, CGRP ‏(Calcitonin gene-related peptide)‏ ו - Substance P‏.

ההשפעה החיובית על הכאב נמצאה כבר בשבוע הראשון של הטיפול במינונים של 300-600 מ"ג ליום. תופעות הלוואי כוללות טשטוש, ישנוניות, בצקת היקפית, עלייה במשקל וטשטוש בראייה.

Gabapentin

תרופה נוגדת כפיון שמעלה את רמת ה - GABA ויעילה בשיפור הכאב הנוירופתי, מצב הרוח ואיכות החיים[43].

תופעות הלוואי העיקריות הן ישנוניות, טשטוש ובלבול. לא נמצא הבדל בהשפעת Gabapentin על הכאב לעומת השפעת התרופה נוגדת הדיכאון Amitriptyline‏[44].

תרופה נוגדת כפיון אחרת, שיכולה להקל את הכאב הנוירופתי, היא Carbamazepine, שמייצבת ממברנות ומעכבת העברה מעוררת לשחרור גלוטאמט.

תרופות נוגדות דיכאון

Duloxetine

תרופה זו היא מעכב בררני של ספיגה מחדש של סרוטונין (Serotonin) ונוראפינפרין (Norepinephrine), ממשפחת ה - SSRIs ‏ (Selective serotonin reuptake inhibitors), היעיל להקלת הכאב בנוירופתיה סוכרתית (מינון 60-120 מ"ג ליום). ההשפעה מורגשת כבר בשבוע הראשון של הטיפול ונמשכת שלושה חודשים[45].

תופעות הלוואי כוללות בחילות, ישנוניות, ירידה בתיאבון, טשטוש ועצירות. יש לקחת אותה על קיבה מלאה, ואין לשלבה עם תרופות אחרות ממשפחה זאת.

נוגדי דיכאון טריציקליים (Tricyclic antidepressants)

תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות יעילות בטיפול בכאב הנוירופתי על ידי השפעה מרכזית במוח[46]. המינון נמוך יותר מאשר המינון נוגד הדיכאון והשפעתו מורגשת בערך לאחר שישה שבועות של טיפול.

טיפול ב-Amitriptyline או Deprexan ‏(Desipramine) נמצא כיעיל יותר, לעומת טיפול ב-Fluoxetine‏[47].

ניתן להוסיף לתרופות אלו Lyrica, או תרופות נוגדות כפיון אחרות, אבל לא Duloxetine.

תופעות הלוואי הן יובש בפה, עייפות, כאבי ראש ודפיקות לב. אין לתת Amitriptyline ו-Nortylin‏ (Nortriptyline) לחולי לב, ועדיף לתת Gilex ‏(Doxepin) - שהוא פחות רעיל ללב - או תרופות ממשפחות אחרות, כמו Trazodil‏ (Trazodone)‏[48], או Paroxetine‏ [49].

חומרי אלחוש (Anesthetics)

  • Mexilen ‏(Mexiletine) - ניתן לנסות טיפול בתרופה נגד הפרעות הקצב Mexilen לאחר ייעוץ עם קרדיולוג, במינון של 400 מ"ג ליום.
  • Lidocaine - אפשרות נוספת היא שימוש במדבקות של 5% ‏Lidocaine‏, שמשך פעילותן כ-18 שעות[50].
  • Zostrix‏ (Capsaicin) - משחה זו מופקת מפלפלים חריפים ומורידה את תחושת הכאב על ידי הורדת רמת Substance P. המשחה יעילה במריחה מקומית[51] וניתן לשלבה עם טיפול בתרופות טריציקליות.
  • אופיאטים - במקרים של כאבים בלתי נסבלים ניתן לטפל בטבליות Tramadol במינון ממוצע של 200 מ"ג ליום[39]. תופעות הלוואי הן ישנוניות, כאבי ראש, עצירות ובחילות. טיפול יעיל נוסף הוא טיפול ב-Oxycodone בשחרור מושהה, במינון של 10-60 מ"ג ליום[52].

גירוי חשמלי עצבי דרך העור (Transcutaneous electrical nerve stimulation‏ - TENS)

ניתן לתת טיפול בגירוי חשמלי עצבי דרך העור כחצי שעה כל יום לחולים שממשיכים לסבול מכאב נוירופתי למרות כל הטיפולים האחרים[53].

הטיפול בנוירופתיה אוטונומית

הפגיעה האוטונומית קשורה בחוסר איזון של הסוכרת ובגורמי סיכון וסקולריים אחרים, כמו יתר לחץ דם ודיסליפידמיה.

הטיפול בנוירופתיה זו קשה. הטיפול בפגיעה אוטונומית מושתת על מניעת נזקים ברגליים וכולל: הפסקת תרופות שגורמות לבצקת היקפית, הרמת הרגל בישיבה, לבישת גרביים מיוחדות, תרופות משתנות (Diuretics) להורדת הבצקת, בדיקה לשלילת גורמי סיכון או מחלות לב וכלי דם, וטיפול בתרופות סימפטומימטיות (Sympathomimetics), שמורידות היווצרות דלף עורקי-ורידי, כמו Gutron ‏(Midodrine)‏ ו-Ephedrine‏[54]. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בביספוספונאטים (Bisphosphonates) בטיפול חריף במפרק שרקו.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. Stevens MJ, Feldman EL, Greene DA. The aetiology of diabetic neuropathy: the combined roles of metabolic and vascular defects. Diabet Med, 1995;12:566.
  2. Kennedy JM, Zochodne DW. The regenerative deficit of peripheral nerves in experimental diabetes: its extent, timing and possible mechanisms. Brain, 2000;123(Pt 10):2118.
  3. Perkins BA, Bril V. Early vascular risk factor modification in type 1 diabetes. N Engl J Med, 2005;352:408.
  4. Boulton AJ, Vinik AI, Arezzo JC, et al. Diabetic neuropathies: a statement by the American Diabetes Association. Diabetes Care, 2005;28:956.

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 The Diabetes Control and Complications Trial Research Group. The effect of intensive treatment of diabetes on the development and progression of long-term care. N Engl J Med, 1993;329:977.
  2. ↑ 2.0 2.1 The Diabetes Control and Complications Trial Research Group. The effect of intensive diabetes therapy on the development and progression of neuropathy. N Engl J Med, 1995;122:561.
  3. ↑ Crofford OB. Diabetes control and complications. Annu Rev Med, 1995;46:267.
  4. ↑ Greene DA, Feldman EL, Stevens MJ, et al. Diabetic neuropathy. In: Diabetes Mellitus, Porte D, Sherwin R, Rifkin H (Eds), Appleton Lange, East Norwalk, CT, 1995.
  5. ↑ 5.0 5.1 Dyck PJ, Kratz KM, Karnes JL, et al. The prevalence by staged severity of various types of diabetic neuropathy, retinopathy, and nephropathy in a population-based cohort: The Rochester Diabetic Neuropathy Study. Neurology, 1993;43:2345.
  6. ↑ Dyck PJ, Litchy WJ, Lehman KA, et al. Variables influencing neuropathic endpoints: the Rochester Diabetic Neuropathy Study of Healthy Subjects. Neurology, 1995;45:1115.
  7. ↑ 7.0 7.1 Valeri C, Pozzilli P, Leslie D. Glucose control in diabetes. Diabetes Metab Res Rev, 2004;20 Suppl 2:S1
  8. ↑ 8.0 8.1 Partanen J, Niskanen L, Lehtinen J, et al. Natural history of peripheral neuropathy in patients with non-insulin-dependent diabetes mellitus. N Engl J Med, 1995;333:89.
  9. ↑ Malik RA, Veves A, Walker D, et al. Sural nerve fibre pathology in diabetic patients with mild neuropathy: relationship to pain, quantitative sensory testing and peripheral nerve electrophysiology. Acta Neuropathol (Berl), 2001;101:367
  10. ↑ Cameron NE, Eaton SE, Cotter MA, et al. Vascular factors and metabolic interactions in the pathogenesis of diabetic neuropathy. Diabetologia, 2001;44:1973
  11. ↑ Pfutzner A, Forst T, Englebach M, et al. The influence of isolated small nerve fibre dysfunction on microvascular control in patients with diabetes mellitus. Diabet Med, 2001;18:489
  12. ↑ Tesfaye S, Chaturvedi N, Eaton SE, et al. Vascular risk factors and diabetic neuropathy. N Engl J Med, 2005;352:341
  13. ↑ Kilo S, Berghoff M, Hilz M, et al. Neural and endothelial control of the microcirculation in diabetic peripheral neuropathy. Neurology, 2000;54:1246
  14. ↑ King RH. The role of glycation in the pathogenesis of diabetic neuropathy. Mol Pathol, 2001;54:400A
  15. ↑ Greene DA, Lattimer SA, Sima AA. Sorbitol, phosphoinositides, and sodium-potassium ATPase in the pathogenesis of diabetic neuropathy. N Engl J Med, 1987;316:599
  16. ↑ 16.0 16.1 Boulton AJ, Vlink AI, Arezzo JC, et al. Diabetic neuropathies: a statement by the American Diabetes Association. Diabetes Care, 2005;28:956
  17. ↑ Young RJ, Ewing DJ, Clarke BF. Chronic and remitting painful diabetic polyneuropathy: correlations with clinical features and subsequent changes in neurophysiology. Diabetes Care, 1988;11:34
  18. ↑ 18.0 18.1 Feldman EL, Stevens MJ, Thomas PK, et al. A practical two-step quantitative clinical and electrophysiological assessment for the diagnosis and staging of diabetic neuropathy. Diabetes Care, 1994;17:1281.
  19. ↑ . Asbury AK. Proximal diabetic neuropathy. Ann Neurol, 1977;2:179.
  20. ↑ Pecket P, Schatter A. Concurrent Bell's palsy and diabetes mellitus: a diabetic mononeuropathy? J Neurol Neurosurg Psychiatry, 1982;45:652.
  21. ↑ Tesfaye S, Chaturvedi N, Eaton SE, et al. EURODIAB Prospective Complications Study Group. Vascular risk factors and diabetic neuropathy. N Engl J Med, 2005;352:341
  22. ↑ Edmonds ME, Roberts VC, Watkins PJ. Blood flow in the diabetic neuropathic foot. Diabetologia, 1982;22:9.
  23. ↑ Stevens AJ, Edmonds ME, Douglas SL, et al. Influence of neuropathy on the microvascular response to local healing in the human diabetic foot. Clin Sci, 1991;80:249
  24. ↑ Brown MR, Dyck PJ, McClearn GE, et al. Central and peripheral nervous system complications. Diabetes, 1982;32(Suppl):65
  25. ↑ Young MJ, Boulton AJ, Macleod AF, et al. A multicentre study of the prevalence of diabetic peripheral neuropathy in the United Kingdom hospital clinic population. Diabetologia, 1993;36:150.
  26. ↑ Meyer JW, Smit AJ, Lefrandt JD, et al. Back to basics in diagnosing diabetic polyneuropathy with the tuning fork. Diabetes Care, 2005;28:2201.
  27. ↑ Shahani BT, Halperin JJ, Boulu P, et al. Sympathetic skin response: a method of assessing unmyelinated axon dysfunction in peripheral neuropathies. J Neurol Neurosurg Psychiatry, 1984;47:536
  28. ↑ Low VA, Sandroni P, Fealy RD, Low PA. Detection of small fiber neuropathy by sudomotor testing. Nerve, 2006;34:57-61
  29. ↑ The Diabetes Control and Complications Research Group. The effect of intensive diabetes therapy on the development and progression of neuropathy. Ann Intern Med, 1995;122:561
  30. ↑ The effect of intensive diabetes treatment on nerve conduction in the Diabetes Control and Complications Trail. Ann Neurology, 1995;38:869
  31. ↑ Amthor KF, Dahl-Jorgensen K, Berg TJ, et al. The effect of 8 years of strict glycaemic control on peripheral nerve function in IDDM patients: the Oslo Study. Diabetologia, 1994;37:579
  32. ↑ Boulton AJ, Vinik AI, Arezzo K, et al. Diabetic neuropathies: a statement by the American Diabetes Association. Diabetes Care, 2005;28:956
  33. ↑ Gaede P, Vedel P, Larsen N, et al. Multifactorial intervention and cardiovascular disease in patients with type 2 diabetes. N Engl J Med, 2003;348:383
  34. ↑ Bril V, Buchanan RA. Aldose reductase inhibition by AS-3201 in sural nerve from patients with diabetic sensorimotor polyneuropathy. Diabetes Care, 2004;27:2369
  35. ↑ Asano T, Saito Y, Kawakami M, et al; Fidarestat Clinical Pharmacology Study Group. Erythrocytic sorbitol contents in diabetic patients correlate with blood aldose reductase protein contents and plasma glucose levels, and are normalized by the potent aldose reductase inhibitor fidarestat (SNK-860). J Diabetes Complications, 2004;18:336
  36. ↑ Obrosova IG, Pacher P, Szabo C, et al. Aldose reductase inhibition counteracts oxidative-nitrosative stress and poly (ADP-Ribose) polymerase activation in tissue sites for diabetes complications. Diabetes, 2005;54:234
  37. ↑ Hotta N. Clinical Drug Investigation, November 2004
  38. ↑ Hotta N, Akanuma V, Kawanori R, et al. Epalrestat may delay progression and reduce symptoms of diabetic neuropathy. Diabetes Care, 2006:29:1538
  39. ↑ 39.0 39.1 Ziegler D, Ametov A, Barinov A, et al. Oral treatment with Alpha Lipoic Acid improves symptomatic diabetic polyneuropathy: The SYDNEY 2 trial. Diabetes Care, 2006;29:2365
  40. ↑ Malik RA, Williamson J, Abbott C, et al. Effect of angiotensin-converting-enzyme (ACE) inhibitor trandolapril on human diabetic neuropathy: randomized double-blind controlled trial. Lancet, 1998;352:1978
  41. ↑ Lesser H, Sharma U, LaMoreaux L, et al. Pregabalin relieves symptoms of painful diabetic neuropathy: a randomized controlled trial. Neurology, 2004;63:2104
  42. ↑ Bryans JS, Wustrow DJ. 3-substituted GABA analogs with central nervous system activity: a review. Med Res Rev, 1999;19:149
  43. ↑ Backonja M, Beydoun A, Edwards KR, et al. Gabapentin for the symptomatic treatment of painful neuropathy in patients with diabetes mellitus. A randomized controlled trial. JAMA, 1998;280:1831
  44. ↑ Morello CM, Leckband SG, Stoner CP, et al. Randomized double-blind study comparing the efficacy of gabapentin with amitriptyline on diabetic peripheral neuropathy pain. Arch Intern Med, 1999;159:1931
  45. ↑ Goldstein DJ, Lu Y, Detke MJ, et al. Duloxetine vs. Placebo in patients with painful diabetic neuropathy. Pain, 2005;116:109
  46. ↑ Max MB, Culnane M, Schafer SC, et al. Amitriptyline relieves diabetic neuropathy pain in patients with normal or depressed mood. Neurology, 1987;37:589
  47. ↑ Max Mb, Lynch SA, Muir j, et al. Effects of Desipramine, Amitriptyline and Fluoxetine on pain in diabetic neuropathy. N Eng J Med, 1992:326,1250
  48. ↑ Davis JL, Lewis SB, Gerich JE, et al. Peripheral diabetic neuropathy treated with amitriptyline and fluphenazine. JAMA, 1977;238:2291
  49. ↑ Sindrup GH, Gram LF, Brosen K, et al. The selective Serotonin reuptake inhibitor Paroxetine is effective in the treatment of diabetic neuropathy symptoms. Pain, 1990;42:135
  50. ↑ Barbano RL, Herrmann DN, Hart-Gouleau S, et al. Effectiveness, tolerability, and impact on quality of life of the 5% lidocaine patch in diabetic polyneuropathy. Arch Neurol, 2004;61:914
  51. ↑ Capsaicin Study Group. Effect of treatment with capsaicin on daily activities of patients with painful diabetic neuropathy. Diabetes Care, 1992;15:159
  52. ↑ Gimbel JS, Richards P, Portnoy RK. Controlled-release oxycodone for pain in diabetic neuropathy: a randomized controlled trial. Neurology, 2003;60:927
  53. ↑ Cheing GL, Luk ML. Transcutaneous electrical nerve stimulation for neuropathic pain. J Hand Surg [Br], 2005;30:50-55
  54. ↑ Edmonds ME, Archer AG, Watkins PJ. Ephedrine: a new treatment for diabetic neuropathic oedema. Lancet, 1983;1:548

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רונית גלעד, מחלקה נוירולוגית, בי"ח וולפסון