האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "שימור פוריות אלקטיבי - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

מ (הופעלה הגנה על הדף "שימור פוריות אלקטיבי - נייר עמדה" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי...)
 
שורה 5: שורה 5:
 
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
|קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2015/04/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%A0-%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-211-1.pdf באתר האיגוד]
+
|קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2015/04/שימור-פוריות-אלקטיבי-נ-יר-עמדה-211-1.pdf באתר האיגוד]
 
|תאריך פרסום=12 ביולי 2017
 
|תאריך פרסום=12 ביולי 2017
|יוצר הערך=פרופ' אדי שולמן, ד"ר ענת הרשקו קלמנט ופרופ׳ דניאל זיידמן. נדון נערך ואושר ע"י ועדת ניירות העמדה של איל"ה 2016.  
+
|יוצר הערך=פרופ' אדי שולמן, ד"ר ענת הרשקו קלמנט ופרופ׳ דניאל זיידמן. נדון נערך ואושר ע"י ועדת ניירות העמדה של איל"ה 2016.
 
}}
 
}}
 
==מבוא==
 
==מבוא==
 
*שימור פריון סוציאלי (social oocyte cryopreservation) או בשם "הקפאת ביציות אלקטיבית" (elective oocyte freezing{{כ}} או anticipated gamete exhaustion (AGE) intervention ) הוא הכינוי השמור לפעולות הקפאה של ביציות שאינן על רקע רפואי
 
*שימור פריון סוציאלי (social oocyte cryopreservation) או בשם "הקפאת ביציות אלקטיבית" (elective oocyte freezing{{כ}} או anticipated gamete exhaustion (AGE) intervention ) הוא הכינוי השמור לפעולות הקפאה של ביציות שאינן על רקע רפואי
*שימור פריון סוציאלי הוא נגזרת של מגמות עולמיות של דחיית גיל הילודה: בעולם המערבי, כמו גם בישראל (ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) קיימת מגמת עלייה בגיל אימהות בלידה ראשונה, המשתקפת גם בעלייה הדרגתית של גיל הנישואין. הבחירה לדחות את גיל הילודה היא תולדה של שיקולי לימודים, קריירה, בחירת בן זוג ומגמות סוציו-דמוגראפיות אחרות. לאור הקשר בין גיל האישה לאיכות הביצית ולרזרבה השחלתית, דחיית גיל האימהות מסיטה את אוכלוסיית הנשים לטווחי גיל בהם פוטנציאל הפריון מופחת
+
*שימור פריון סוציאלי הוא נגזרת של מגמות עולמיות של דחיית גיל הילודה: בעולם המערבי, כמו גם בישראל (ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) קיימת מגמת עלייה בגיל אימהות בלידה ראשונה, המשתקפת גם בעלייה הדרגתית של גיל הנישואין. הבחירה לדחות את גיל הילודה היא תולדה של שיקולי לימודים, קריירה, בחירת בן זוג ומגמות סוציו-דמוגרפיות אחרות. לאור הקשר בין גיל האישה לאיכות הביצית ולרזרבה השחלתית, דחיית גיל האימהות מסיטה את אוכלוסיית הנשים לטווחי גיל בהם פוטנציאל הפריון מופחת
*העשור הראשון של המאה ה-21 סימן פריצת דרך בתחום שימור הפריון על רקע השימוש בשיטת הזיגוג (vitrification). מדובר בשיטת הקפאה המונעת התגבשות ופגיעה בכישור חלוקת התא ע"י שינויי טמפרטורה קיצוניים ומהירים. שיטת הזיגוג מקובלת כשיטה תקנית להקפאת ביציות ועוברים
+
*העשור הראשון של המאה ה-21 סימן פריצת דרך בתחום שימור הפריון על רקע השימוש בשיטת הזיגוג (vitrification). מדובר בשיטת הקפאה המונעת התגבשות ופגיעה בכישור חלוקת התא על ידי שינויי טמפרטורה קיצוניים ומהירים. שיטת הזיגוג מקובלת כשיטה תקנית להקפאת ביציות ועוברים
 
*הסיכונים הכרוכים בתהליך דומים לסיכוני הפריה חוץ גופית. סיכוי ההצלחה להשגת היריון עתידי מהביציות המוקפאות תלויים בגיל האישה במועד זיגוג הביציות ובמספר הביציות המוקפאות
 
*הסיכונים הכרוכים בתהליך דומים לסיכוני הפריה חוץ גופית. סיכוי ההצלחה להשגת היריון עתידי מהביציות המוקפאות תלויים בגיל האישה במועד זיגוג הביציות ובמספר הביציות המוקפאות
 
*השגת היריון ולידה בשימוש בביציות המוקפאות אינה מובטחת. השיטה אינה מהווה ערובה לפריון עתידי.
 
*השגת היריון ולידה בשימוש בביציות המוקפאות אינה מובטחת. השיטה אינה מהווה ערובה לפריון עתידי.
 
*יש לפעול להגברת מודעות ציבור המטופלות לקשר ההפוך הקיים בין גיל האישה לפוריותה
 
*יש לפעול להגברת מודעות ציבור המטופלות לקשר ההפוך הקיים בין גיל האישה לפוריותה
  
==המלצות לביצוע שימור פוריות ע"י הקפאת ביציות ו\או הקפאת עוברים==
+
==המלצות לביצוע שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות ו\או הקפאת עוברים==
 
*'''הכנה לטיפול:''' טרם התחלת הטיפול נדרש דיון מקדים עם המטופלת בו יובהרו עיקרי התכנים המפורטים לעיל. ההערכה הרפואית טרם הפעולה תהיה זהה למקובל בטיפולי הפריה חוץ גופית
 
*'''הכנה לטיפול:''' טרם התחלת הטיפול נדרש דיון מקדים עם המטופלת בו יובהרו עיקרי התכנים המפורטים לעיל. ההערכה הרפואית טרם הפעולה תהיה זהה למקובל בטיפולי הפריה חוץ גופית
*'''פרוטוקול הטיפול:''' מומלץ גרוי שחלתי בפרוטוקול אנטגוניסט של GnRH עם השראת הבשלת ביציות סופית ע"י אגוניסט של GnRH קצר טווח
+
*'''פרוטוקול הטיפול:''' מומלץ גרוי שחלתי בפרוטוקול אנטגוניסט של GnRH עם השראת הבשלת ביציות סופית על ידי אגוניסט של GnRH קצר טווח
*'''יעדי הטיפול:''' סקירת הספרות מצביעה על שיעור היריון של 7% לביצית מופשרת, ובידיעה שאחוז העוברים התקינים כרומוזומלית (אאופלואידים) הוא כ- 60% מתחת לגיל 35, כ- 50% בין גיל 35-37, כ- 35% בין גיל 38-40, ניתן להמליץ על יעדי טיפול המותאמים לגיל האישה. הסיכויים המיטביים להשגת היריון הם מביציות שנשאבו והוקפאו בנשים עד גיל 35. ככל שגיל האישה עולה, נדרש מספר גבוה יותר של ביציות מוקפאות להשגת לידת חי
+
*'''יעדי הטיפול:''' סקירת הספרות מצביעה על שיעור היריון של 7% לביצית מופשרת, ובידיעה שאחוז העוברים התקינים כרומוזומלית (אאופלואידים) הוא כ־60% מתחת לגיל 35, כ־50% בין גיל 35–37, כ־35% בין גיל 38–40, ניתן להמליץ על יעדי טיפול המותאמים לגיל האישה. הסיכויים המיטביים להשגת היריון הם מביציות שנשאבו והוקפאו בנשים עד גיל 35. ככל שגיל האישה עולה, נדרש מספר גבוה יותר של ביציות מוקפאות להשגת לידת חי
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
שורה 32: שורה 32:
  
 
</div>
 
</div>
 +
 +
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - פוריות]]
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - פוריות]]

גרסה אחרונה מ־12:18, 20 באוקטובר 2019

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה 211 - שימור פוריות אלקטיבי

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום פריון
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד
תאריך פרסום 12 ביולי 2017
יוצר הערך פרופ' אדי שולמן, ד"ר ענת הרשקו קלמנט ופרופ׳ דניאל זיידמן. נדון נערך ואושר ע"י ועדת ניירות העמדה של איל"ה 2016.
 

מבוא

  • שימור פריון סוציאלי (social oocyte cryopreservation) או בשם "הקפאת ביציות אלקטיבית" (elective oocyte freezing‏ או anticipated gamete exhaustion (AGE) intervention ) הוא הכינוי השמור לפעולות הקפאה של ביציות שאינן על רקע רפואי
  • שימור פריון סוציאלי הוא נגזרת של מגמות עולמיות של דחיית גיל הילודה: בעולם המערבי, כמו גם בישראל (ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) קיימת מגמת עלייה בגיל אימהות בלידה ראשונה, המשתקפת גם בעלייה הדרגתית של גיל הנישואין. הבחירה לדחות את גיל הילודה היא תולדה של שיקולי לימודים, קריירה, בחירת בן זוג ומגמות סוציו-דמוגרפיות אחרות. לאור הקשר בין גיל האישה לאיכות הביצית ולרזרבה השחלתית, דחיית גיל האימהות מסיטה את אוכלוסיית הנשים לטווחי גיל בהם פוטנציאל הפריון מופחת
  • העשור הראשון של המאה ה-21 סימן פריצת דרך בתחום שימור הפריון על רקע השימוש בשיטת הזיגוג (vitrification). מדובר בשיטת הקפאה המונעת התגבשות ופגיעה בכישור חלוקת התא על ידי שינויי טמפרטורה קיצוניים ומהירים. שיטת הזיגוג מקובלת כשיטה תקנית להקפאת ביציות ועוברים
  • הסיכונים הכרוכים בתהליך דומים לסיכוני הפריה חוץ גופית. סיכוי ההצלחה להשגת היריון עתידי מהביציות המוקפאות תלויים בגיל האישה במועד זיגוג הביציות ובמספר הביציות המוקפאות
  • השגת היריון ולידה בשימוש בביציות המוקפאות אינה מובטחת. השיטה אינה מהווה ערובה לפריון עתידי.
  • יש לפעול להגברת מודעות ציבור המטופלות לקשר ההפוך הקיים בין גיל האישה לפוריותה

המלצות לביצוע שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות ו\או הקפאת עוברים

  • הכנה לטיפול: טרם התחלת הטיפול נדרש דיון מקדים עם המטופלת בו יובהרו עיקרי התכנים המפורטים לעיל. ההערכה הרפואית טרם הפעולה תהיה זהה למקובל בטיפולי הפריה חוץ גופית
  • פרוטוקול הטיפול: מומלץ גרוי שחלתי בפרוטוקול אנטגוניסט של GnRH עם השראת הבשלת ביציות סופית על ידי אגוניסט של GnRH קצר טווח
  • יעדי הטיפול: סקירת הספרות מצביעה על שיעור היריון של 7% לביצית מופשרת, ובידיעה שאחוז העוברים התקינים כרומוזומלית (אאופלואידים) הוא כ־60% מתחת לגיל 35, כ־50% בין גיל 35–37, כ־35% בין גיל 38–40, ניתן להמליץ על יעדי טיפול המותאמים לגיל האישה. הסיכויים המיטביים להשגת היריון הם מביציות שנשאבו והוקפאו בנשים עד גיל 35. ככל שגיל האישה עולה, נדרש מספר גבוה יותר של ביציות מוקפאות להשגת לידת חי

ביבליוגרפיה

  • Cobo, A., J. A. Garcia-Velasco, et al. (2013). "Is vitrification of oocytes useful for fertilitypreservation for age-related fertility decline and in cancer patients?" Fertil Steril99(6): 1485-1495.
  • Garcia-Velasco, J. A., J. Domingo, et al. (2013). "Five years' experience using oocyte vitrification to preserve fertility for medical and nonmedical indications." Fertil Steril99(7): 1994-1999.
  • Hirshfeld-Cytron, J., W. A. Grobman, et al. (2012). "Fertility preservation for social indications: a cost-baseddecision analysis." Fertil Steril 97(3): 665-670.
  • Iliodromiti, S., R. A. Anderson, et al. (2015). "Technical and performance characteristics of anti-Mullerian hormone and antral follicle count as biomarkers of ovarianresponse." . Hum Reprod Update 21(6): 6.98-710 Potdar, N., T. A. Gelbaya, et al. (2014). "Oocyte vitrification in the 21st century and post-warming fertility outcomes: a systematic review and meta¬analysis." Reprod Biomed Online 29(2): 159-176.
  • Stoop, D., F. van der Veen, et al. (2014). "Oocyte banking for anticipated gamete exhaustion AGE) is a preventive intervention, neither social nor nonmedical." Reprod Biomed Online 28(5): 548-551.
  • Cobo, A, Garcia-Velasco, J.A., Coello, A., Domingo, J., Pellicer, A. and Remohf J. (2016). "Oocyte vitrification as an efficient option for elective fertility preservation". Fertil Steril 105 (3): 755-764^8. http://dx.doi.org/10.1016/j.fertnstert.2015.11.027