הבדלים בין גרסאות בדף "פרקים ברפואה פליאטיבית - הקדמה"
(יצירת דף עם התוכן "{{פרק |ספר=פרקים ברפואה פליאטיבית |מספר הפרק=1 }} טיפול פליאטיב׳ הוא גישת טיפול בחולים עם מח...") |
|||
שורה 3: | שורה 3: | ||
|מספר הפרק=1 | |מספר הפרק=1 | ||
}} | }} | ||
+ | {{הרחבה|טיפול פליאטיבי}} | ||
טיפול פליאטיב׳ הוא גישת טיפול בחולים עם מחלה חשוכת מרפא. מטרתו העיקרית של הטיפול הפליאטיבי היא לשפר עד כמה שניתן את איכות החיים של החולה באמצעות שליטה בכאב, ובתסמינים גופניים אחרים, תוך מתן מענה לצרכים נפשיים, חברתיים, פסיכולוגיים ורוחניים של החולה ובני משפחתו. | טיפול פליאטיב׳ הוא גישת טיפול בחולים עם מחלה חשוכת מרפא. מטרתו העיקרית של הטיפול הפליאטיבי היא לשפר עד כמה שניתן את איכות החיים של החולה באמצעות שליטה בכאב, ובתסמינים גופניים אחרים, תוך מתן מענה לצרכים נפשיים, חברתיים, פסיכולוגיים ורוחניים של החולה ובני משפחתו. | ||
+ | |||
+ | הטיפול הפליאטיב׳ נועד לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא מתקדמת, כגון סרטן בשלב הטיפולי האקטיבי או בשלב מתקדם, מחלת ניוון שרירים, חולים הסובלים מאי ספיקת לב, כבד, כליה או ריאות שאינם מיועדים להשתלה, חולים המטופלים בדיאליזה, ילדים בעלי מומים מולדים קשים, וחולי שיטיון (דמנציה). ניתן ליישם את הטיפול הפליאטיבי כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, בשילוב עם טיפולים רפואיים קורטיביים, הניתנים כחלק מהמאמצים לרפא את המחלה, ובמקביל לטיפולים העשויים לשנות את מהלך המחלה. את הטיפול הפליאטיבי ההתחלתי יכול להעניק הצוות המטפל הראשוני (רופא משפחה, רופא ילדים, אונקולוג, נוירולוג, פולמונולוג, נפרולוג, גריאטר וכדומה). |
גרסה מ־07:38, 31 במרץ 2020
פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול פליאטיבי
טיפול פליאטיב׳ הוא גישת טיפול בחולים עם מחלה חשוכת מרפא. מטרתו העיקרית של הטיפול הפליאטיבי היא לשפר עד כמה שניתן את איכות החיים של החולה באמצעות שליטה בכאב, ובתסמינים גופניים אחרים, תוך מתן מענה לצרכים נפשיים, חברתיים, פסיכולוגיים ורוחניים של החולה ובני משפחתו.
הטיפול הפליאטיב׳ נועד לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא מתקדמת, כגון סרטן בשלב הטיפולי האקטיבי או בשלב מתקדם, מחלת ניוון שרירים, חולים הסובלים מאי ספיקת לב, כבד, כליה או ריאות שאינם מיועדים להשתלה, חולים המטופלים בדיאליזה, ילדים בעלי מומים מולדים קשים, וחולי שיטיון (דמנציה). ניתן ליישם את הטיפול הפליאטיבי כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, בשילוב עם טיפולים רפואיים קורטיביים, הניתנים כחלק מהמאמצים לרפא את המחלה, ובמקביל לטיפולים העשויים לשנות את מהלך המחלה. את הטיפול הפליאטיבי ההתחלתי יכול להעניק הצוות המטפל הראשוני (רופא משפחה, רופא ילדים, אונקולוג, נוירולוג, פולמונולוג, נפרולוג, גריאטר וכדומה).