כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פרקים ברפואה פליאטיבית - הקדמה"
מ (added Category:רפואה פליאטיבית using HotCat) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הטיפול הפליאטיב׳ נועד לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא מתקדמת, כגון [[סרטן]] בשלב הטיפולי האקטיבי או בשלב מתקדם, מחלת ניוון שרירים, חולים הסובלים מ[[אי ספיקת לב]], כבד, כליה או ריאות שאינם מיועדים להשתלה, חולים המטופלים ב[[דיאליזה]], ילדים בעלי מומים מולדים קשים, וחולי [[שיטיון]] (דמנציה). ניתן ליישם את הטיפול הפליאטיבי כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, בשילוב עם טיפולים רפואיים קורטיביים, הניתנים כחלק מהמאמצים לרפא את המחלה, ובמקביל לטיפולים העשויים לשנות את מהלך המחלה. את הטיפול הפליאטיבי ההתחלתי יכול להעניק הצוות המטפל הראשוני (רופא משפחה, רופא ילדים, אונקולוג, נוירולוג, פולמונולוג, נפרולוג, גריאטר וכדומה). | הטיפול הפליאטיב׳ נועד לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא מתקדמת, כגון [[סרטן]] בשלב הטיפולי האקטיבי או בשלב מתקדם, מחלת ניוון שרירים, חולים הסובלים מ[[אי ספיקת לב]], כבד, כליה או ריאות שאינם מיועדים להשתלה, חולים המטופלים ב[[דיאליזה]], ילדים בעלי מומים מולדים קשים, וחולי [[שיטיון]] (דמנציה). ניתן ליישם את הטיפול הפליאטיבי כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, בשילוב עם טיפולים רפואיים קורטיביים, הניתנים כחלק מהמאמצים לרפא את המחלה, ובמקביל לטיפולים העשויים לשנות את מהלך המחלה. את הטיפול הפליאטיבי ההתחלתי יכול להעניק הצוות המטפל הראשוני (רופא משפחה, רופא ילדים, אונקולוג, נוירולוג, פולמונולוג, נפרולוג, גריאטר וכדומה). | ||
| − | במדינות רבות כגון אנגליה, קנדה ואוסטרליה, ובארצות הברית, קיימת התמחות מוכרת ברפואה פליאטיבית. ב-2009 הכיר משרד הבריאות בישראל בסיעוד הפליאטיבי. באותה שנה יצא חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 30/09 ( | + | במדינות רבות כגון אנגליה, קנדה ואוסטרליה, ובארצות הברית, קיימת התמחות מוכרת ברפואה פליאטיבית. ב-2009 הכיר משרד הבריאות בישראל בסיעוד הפליאטיבי. באותה שנה יצא חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 30/09 - [[הפעלת שירות פליאטיבי (הוספיס) בקהילה בבית חולים כללי ובמוסד סיעודי – חוזר מנכ"ל - Operating palliative care]], אשר קבע שלכל אזרח במדינת ישראל תהיה נגישות לשירות פליאטיבי בבית, בבתי חולים כלליים, בבתי חולים גריאטריים או בבתי אבות. בדומה לארצות הברית, חולים הזכאים לשירותים הפליאטיביים בישראל הם אלה עם תוחלת חיים משוערת של חצי שנה. ב-2012 אישר משרד הבריאות את הרפואה הפליאטיבית כתחום התמחות. |
[[קטגוריה:רפואה פליאטיבית]] | [[קטגוריה:רפואה פליאטיבית]] | ||
גרסה מ־08:06, 31 במרץ 2020
פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול פליאטיבי
טיפול פליאטיב׳ הוא גישת טיפול בחולים עם מחלה חשוכת מרפא. מטרתו העיקרית של הטיפול הפליאטיבי היא לשפר עד כמה שניתן את איכות החיים של החולה באמצעות שליטה בכאב, ובתסמינים גופניים אחרים, תוך מתן מענה לצרכים נפשיים, חברתיים, פסיכולוגיים ורוחניים של החולה ובני משפחתו.
הטיפול הפליאטיב׳ נועד לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא מתקדמת, כגון סרטן בשלב הטיפולי האקטיבי או בשלב מתקדם, מחלת ניוון שרירים, חולים הסובלים מאי ספיקת לב, כבד, כליה או ריאות שאינם מיועדים להשתלה, חולים המטופלים בדיאליזה, ילדים בעלי מומים מולדים קשים, וחולי שיטיון (דמנציה). ניתן ליישם את הטיפול הפליאטיבי כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, בשילוב עם טיפולים רפואיים קורטיביים, הניתנים כחלק מהמאמצים לרפא את המחלה, ובמקביל לטיפולים העשויים לשנות את מהלך המחלה. את הטיפול הפליאטיבי ההתחלתי יכול להעניק הצוות המטפל הראשוני (רופא משפחה, רופא ילדים, אונקולוג, נוירולוג, פולמונולוג, נפרולוג, גריאטר וכדומה).
במדינות רבות כגון אנגליה, קנדה ואוסטרליה, ובארצות הברית, קיימת התמחות מוכרת ברפואה פליאטיבית. ב-2009 הכיר משרד הבריאות בישראל בסיעוד הפליאטיבי. באותה שנה יצא חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 30/09 - הפעלת שירות פליאטיבי (הוספיס) בקהילה בבית חולים כללי ובמוסד סיעודי – חוזר מנכ"ל - Operating palliative care, אשר קבע שלכל אזרח במדינת ישראל תהיה נגישות לשירות פליאטיבי בבית, בבתי חולים כלליים, בבתי חולים גריאטריים או בבתי אבות. בדומה לארצות הברית, חולים הזכאים לשירותים הפליאטיביים בישראל הם אלה עם תוחלת חיים משוערת של חצי שנה. ב-2012 אישר משרד הבריאות את הרפואה הפליאטיבית כתחום התמחות.