כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אבעבועות הקוף - Monkeypox"
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==העברת הנגיף== | ==העברת הנגיף== | ||
רוב ההדבקה באבעבועות הקוף היא באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים. הדבקה מאדם לאדם אינה שכיחה, ומתרחשת בעיקר במגע קרוב ובאמצעות טיפות נשימתיות (droplet transmission). קיימת גם אפשרות להעברה באמצעות מגע עם הפריחה, עם קילופי הפריחה, ובאמצעות ביגוד או מצעים מזוהמים. אי לכך, עובדי בריאות ובני בית של חולה פעיל נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה. אין הוכחה ברורה להעברה באמצעות האוויר. | רוב ההדבקה באבעבועות הקוף היא באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים. הדבקה מאדם לאדם אינה שכיחה, ומתרחשת בעיקר במגע קרוב ובאמצעות טיפות נשימתיות (droplet transmission). קיימת גם אפשרות להעברה באמצעות מגע עם הפריחה, עם קילופי הפריחה, ובאמצעות ביגוד או מצעים מזוהמים. אי לכך, עובדי בריאות ובני בית של חולה פעיל נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה. אין הוכחה ברורה להעברה באמצעות האוויר. | ||
| − | תקופת הדגירה | + | |
| + | ==תקופת הדגירה== | ||
לרוב 6 עד 13 ימים (טווח 5 עד 21 ימים). | לרוב 6 עד 13 ימים (טווח 5 עד 21 ימים). | ||
| − | הסתמנות קלינית | + | |
| − | המחלה | + | ==הסתמנות קלינית== |
| − | תחילת המחלה מתאפיינת בפרודרום הכולל חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, הגדלת בלוטות לימפה, הרגשה כללית רעה | + | המחלה היא דמויה אבעבועות שחורות מבחינת ההסתמנות הקלינית, אך לא מבחינת חומרה. |
| − | סיבוכים אפשריים של אבעבועות הקוף כוללים זיהום משני, ברונכופנאומוניה, ספסיס, דלקת המוח וזיהום הקרנית עד עיוורון. | + | |
| − | הנחיות לצוותים רפואיים | + | תחילת המחלה מתאפיינת בפרודרום הכולל [[חום]], [[כאבי ראש]], [[כאבי שרירים]], [[כאבי גב]], הגדלת בלוטות לימפה, הרגשה כללית רעה ו[[תשישות]]. יום עד שלושה ימים לאחר הופעת החום, מופיעה פריחה אופיינית: נגעים מופיעים בתחילה על הפנים ובהמשך על חלקי גוף אחרים; הפריחה מתחילה כמקולו-פאפולרית (papules), ומתקדמת לשלפוחיות (vesicles), מוגליות (pustules) וגלדים (scabs). הנגעים לרוב כואבים ו/או מגרדים. משך המחלה 2 עד 4 שבועות. בדרך כלל המחלה חולפת מעצמה ללא טיפול. |
| + | |||
| + | סיבוכים אפשריים של אבעבועות הקוף כוללים זיהום משני, ברונכופנאומוניה, ספסיס, [[דלקת המוח]] וזיהום הקרנית עד עיוורון. | ||
| + | |||
| + | ==הנחיות לצוותים רפואיים== | ||
1 . להגביר ערנות לאפשרות של הופעת מקרה בישראל. | 1 . להגביר ערנות לאפשרות של הופעת מקרה בישראל. | ||
2 . הגדרת מקרה חשוד : חולה עם חום ופריחה ללא אבחנה חלופית ברורה, במיוחד אם היה במגע עם מקרה חשוד/מאובחן בארץ או בחו"ל. | 2 . הגדרת מקרה חשוד : חולה עם חום ופריחה ללא אבחנה חלופית ברורה, במיוחד אם היה במגע עם מקרה חשוד/מאובחן בארץ או בחו"ל. | ||
3 . רופא בקהילה יפנה כל מטופל חשוד למלר"ד לצורך בירור וכל הבדיקות תבוצענה במסגרת זו. | 3 . רופא בקהילה יפנה כל מטופל חשוד למלר"ד לצורך בירור וכל הבדיקות תבוצענה במסגרת זו. | ||
4 . מניעת זיהומים: | 4 . מניעת זיהומים: | ||
גרסה מ־13:27, 22 במאי 2022
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אבעבועות הקוף | ||
|---|---|---|
| Monkeypox | ||
| ||
| ICD-10 | B04 | |
| ICD-9 | 059.01 | |
| יוצר הערך | משרד הבריאות | |
תיאור האירוע
ב- 07.05.22 דווח בבריטניה על מקרה של אבעבועות הקוף בקרב אדם ששב מניגריה. בהמשך דווח על 8 מקרים נוספים ללא אנמנזה של נסיעות או חשיפה לחולה הראשון. ממקרים אלו, שניים הם בני בית ולשניים אחרים נמצאו מגעים משותפים. לפי רשויות הבריאות של בריטניה, רוב המקרים הם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
נכון ל- 19.05.22 דווח על עשרות מקרים מאומתים ועוד עשרות מקרים חשודים במדינות שונות בעולם לרבות פורטוגל, ספרד, שוודיה, איטליה, קנדה וארה"ב.
רקע
אבעבועות הקוף היא מחלה נגיפית נדירה המופיעה בעיקר ביערות הגשם במדינות מרכז ומערב אפריקה.
המחלה נגרמת על ידי נגיף אבעבועות הקוף (Monkeypox virus), השייך לקבוצת אורתופוקס (Orthopoxvirus). נגיפים נוספים בקבוצה זו הם אבעבועות שחורות ו- Vaccinia (נגיפים הנמצאים בשימוש בתרכיב אתו מחסנים נגד אבעבועות שחורות). החיסון נגד אבעבועות שחורות הביא למיגור המחלה ונחשב כיעיל גם נגד אבעבועות הקוף. בשנות ה- 70 של המאה ה-20 עד 1980 בעקבות מיגור המחלה בעולם הופסק מתן החיסון לכלל האוכלוסייה. לכן, אנשים הצעירים מגילאי 40 או 50 שנים עלולים להיות יותר פגיעים לאבעבועות הקוף. בישראל הפסיקו לחסן את האוכלוסייה נגד אבעבועות השחורות ב- 1980 ובצה"ל הפסיקו לחסן מתגייסים ב-1996. ב 2002-2003 היה מבצע חיסונים למגיבים. בישראל אובחן מקרה בשנת 2018 בקרב נוסע שחזר מניגריה.
העברת הנגיף
רוב ההדבקה באבעבועות הקוף היא באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים. הדבקה מאדם לאדם אינה שכיחה, ומתרחשת בעיקר במגע קרוב ובאמצעות טיפות נשימתיות (droplet transmission). קיימת גם אפשרות להעברה באמצעות מגע עם הפריחה, עם קילופי הפריחה, ובאמצעות ביגוד או מצעים מזוהמים. אי לכך, עובדי בריאות ובני בית של חולה פעיל נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה. אין הוכחה ברורה להעברה באמצעות האוויר.
תקופת הדגירה
לרוב 6 עד 13 ימים (טווח 5 עד 21 ימים).
הסתמנות קלינית
המחלה היא דמויה אבעבועות שחורות מבחינת ההסתמנות הקלינית, אך לא מבחינת חומרה.
תחילת המחלה מתאפיינת בפרודרום הכולל חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, הגדלת בלוטות לימפה, הרגשה כללית רעה ותשישות. יום עד שלושה ימים לאחר הופעת החום, מופיעה פריחה אופיינית: נגעים מופיעים בתחילה על הפנים ובהמשך על חלקי גוף אחרים; הפריחה מתחילה כמקולו-פאפולרית (papules), ומתקדמת לשלפוחיות (vesicles), מוגליות (pustules) וגלדים (scabs). הנגעים לרוב כואבים ו/או מגרדים. משך המחלה 2 עד 4 שבועות. בדרך כלל המחלה חולפת מעצמה ללא טיפול.
סיבוכים אפשריים של אבעבועות הקוף כוללים זיהום משני, ברונכופנאומוניה, ספסיס, דלקת המוח וזיהום הקרנית עד עיוורון.
הנחיות לצוותים רפואיים
1 . להגביר ערנות לאפשרות של הופעת מקרה בישראל. 2 . הגדרת מקרה חשוד : חולה עם חום ופריחה ללא אבחנה חלופית ברורה, במיוחד אם היה במגע עם מקרה חשוד/מאובחן בארץ או בחו"ל. 3 . רופא בקהילה יפנה כל מטופל חשוד למלר"ד לצורך בירור וכל הבדיקות תבוצענה במסגרת זו. 4 . מניעת זיהומים: