כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"
מתוך ויקירפואה
(בדיקה אוטומטית.) |
(תיקונים נוספים ושינוי לאותיות גדולות בתחילת ביטויים ומושגים בלעז, בצד הוספת מופעים בעברית וקישורים. לגבי "mg" בתוך שם טיפול תרופתי בלעז: לשיקול בודקים נוספים האם להפוך זאת ל-"מיליגרם" בעברית אם זו אכן הכוונה.) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
}} | }} | ||
{{פנקס| | {{פנקס| | ||
| − | |שם המחבר= | + | |שם המחבר=פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה |
|שם הפרק={{שם הדף}} | |שם הפרק={{שם הדף}} | ||
|עורך מדעי= | |עורך מדעי= | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[צנתר מרכזי]], [[טיפול אנטיביוטי]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[צנתר מרכזי]], [[טיפול אנטיביוטי]]}} | ||
| − | ==הטיפול בזיהומים ב- Tunneled Central Line== | + | |
| + | ==הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line== | ||
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}} | בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}} | ||
{{-}} | {{-}} | ||
| − | {| border="1" cellpadding="4" | + | {|border="1" cellpadding="4" |
| − | ! | + | !מספר |
!סוג הזיהום | !סוג הזיהום | ||
!סימני היכר | !סימני היכר | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
|- | |- | ||
|1. | |1. | ||
| − | |זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או Cellulitis | + | |זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis). |
| − | |סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור | + | |סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור. |
| | | | ||
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | #תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | ||
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | #אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | ||
#תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + | #תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + | ||
| − | #*תחילת טיפול כמעט תמיד | + | #*תחילת טיפול IV כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר |
| − | #*התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות | + | #*התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות |
| − | #*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית | + | #*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית |
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים: | #הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים: | ||
| − | #*אם יש זיהום > 2 | + | #*אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר |
| − | #*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2-3 ימים | + | #*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2-3 ימים |
| − | #*אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה | + | #*אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
| − | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel | + | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection. |
| − | |חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי | + | |חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי. |
| | | | ||
| − | #תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל + | + | #תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל + |
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית + | #הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית + | ||
#תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2}} + | #תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2}} + | ||
| − | #התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות | + | #התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות |
| − | #משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם | + | #משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם |
|- | |- | ||
|3. | |3. | ||
| − | |בקטרמיה או ספסיס | + | |בקטרמיה או ספסיס. |
| − | |חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה | + | |חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה. |
| | | | ||
#תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל + | #תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל + | ||
#תחילת טיפול אנטיביוטי IV{{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות + | #תחילת טיפול אנטיביוטי IV{{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות + | ||
| − | #המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי | + | #המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ) |
| − | #הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר | + | #הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים ו/או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים{{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}} |
|} | |} | ||
==הטיפול האנטיביוטי המומלץ== | ==הטיפול האנטיביוטי המומלץ== | ||
===הטיפול דרך הווריד=== | ===הטיפול דרך הווריד=== | ||
| − | |||
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים. | הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים. | ||
| − | *בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin 1-2 gm x 3 + IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה יוחלף הצפזולין ב- IV cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן | + | *בחולה שבא מהקהילה: (גנטמיצין)-IV cefazolin 1-2 gm x 3 + IV [[gentamicin]] במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן Vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה-Gentamicin ב-Ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין) |
| − | *בחולה המאושפז | + | *בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב- Ceftazidime או Piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין) |
===הטיפול הפומי=== | ===הטיפול הפומי=== | ||
| − | במקרה של דלקת שטחית קלה ( | + | במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 mg x 2. |
| − | == הערות שוליים == | + | ==הערות שוליים== |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־18:30, 8 בינואר 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
|
| |
| שם המחבר | פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה |
| שם הפרק | שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי
הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]
| מספר | סוג הזיהום | סימני היכר | הגישה האבחנתית וטיפולים |
|---|---|---|---|
| 1. | זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis). | סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור. |
|
| 2. | זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection. | חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי. |
|
| 3. | בקטרמיה או ספסיס. | חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה. |
|
הטיפול האנטיביוטי המומלץ
הטיפול דרך הווריד
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
- בחולה שבא מהקהילה: (גנטמיצין)-IV cefazolin 1-2 gm x 3 + IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן Vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה-Gentamicin ב-Ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
- בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב- Ceftazidime או Piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
הטיפול הפומי
במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 mg x 2.
הערות שוליים
ביבליוגרפיה
- Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.