כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "המלצות לעבודה של תזונאים/ות עם מפונים ואנשים שחוו טראומה ומתארים שינוי בדפוסי אכילה - נייר עמדה - Recommendations for dietitians’ work with evacuated and post-traumatic patien"
(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{נייר עמדה |שם נייר העמדה=המלצות לעבודה של תזונאים/ות עם מפונים ואנשים שחוו...") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|שם נייר העמדה=המלצות לעבודה של תזונאים/ות עם מפונים ואנשים שחוו טראומה ומתארים שינוי בדפוסי אכילה | |שם נייר העמדה=המלצות לעבודה של תזונאים/ות עם מפונים ואנשים שחוו טראומה ומתארים שינוי בדפוסי אכילה | ||
|תחום=[[קטגוריה:תזונה|תזונה]] | |תחום=[[קטגוריה:תזונה|תזונה]] | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=עתיד-לוגו.png |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|האיגוד המפרסם=[[עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] ואגף התזונה משרד הבריאות | |האיגוד המפרסם=[[עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] ואגף התזונה משרד הבריאות | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור= | + | |קישור=[https://www.atid-eatright.org.il/prdFiles/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D.%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%95%20%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%20%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99%20%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A9_%20(2023).pdf באתר העמותה] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=23 באוקטובר 2023 |
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=דר' שרון עירון שגב, מיכל סגל, יעל בירמן |
}} | }} | ||
| + | ==רקע== | ||
| + | מצב טראומה קיצוני כפי שחוו אזרחי עוטף עזה, ומשתתפי המסיבה ליד קיבוץ רעים, עשויי להשפיע באופן ניכר על דפוסי האכילה וכולל חוסר תיאבון, אכילה רגשית, התמכרות למזון מעובד, אכילה מופרעת והפרעות אכילה קליניות כמו [[אכילה כפייתית]], [[בולימיה נרווזה]] או [[אנורקסיה נרווזה]] (2021 ,.Roer GE et al). במצב טראומה כמו במצבי סטרס מתגייסת המערכת האנדוקרינית על ידי הפעלה של ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה (hypothalamic-pituitary-adrenal (HPA) axis) שהיא מערכת התגובה לדחק העיקרית בגוף ומשפיעה על מרכזי השובע והרעב, על מערכת העיכול, וזאת במקביל להפעלה של תגובה אנדוקרינית והורמונלית ([[קורטיזול]], [[אינסולין]], [[לפטין]], נוירו-פפפטיד-Y) המשפיעים מאד על האכילה (2007 ,.Adam TC et al). | ||
| + | |||
| + | הספרות דלה במאמרים הנוגעים להתמודדות של נפגעי טראומה עם אכילה, הסיכונים התזונתיים, והטיפול התזונתי המיטבי במצבים אלו (2021 ,.Gaffey MF et al). אחת ההמלצות החשובות הוא איתור מוקדם של ילדים ומבוגרים המפתחים הפרעה בדפוסי האכילה והפנייתם מוקדם ככל האפשר לטיפול תזונתי מקצועי (Gaffey MF 2021 ,.et al). תינוקות ופעוטות הם אוכלוסייה פגיעה מאד מבחינה תזונתית במצבים של טראומה. בסקירה סיסטמתית על תזונת תינוקות ופעוטות באזורי מלחמה, צוין מיעוט החומרים המדעיים שפורסמו בנושא אולם יש מידע מוכח על ירידה בהיקף ההנקה כתוצאה מטראומה. הסיבות הן שונות למשל סטרס ותחושות סובייקטיביות של אימהות שהחלב שלהן לא מספק את הצרכים התזונתיים של תינוקן. בסקירה זו הומלץ על שמירה, קידום ותמיכה בהנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים, והמשך הנקה במקביל להכנסת מזון משלים עד גיל שנתיים תוך תמיכה נפשית והעצמה של האימהות על ידי צוות מטפלים מקצועי (Rabbani A, et al., 2022). קיימת ספרות על השפעות ארוכות טווח של טראומה על התפתחות של הפרעות אכילה קליניות כמו אנורקסיה נרווזה, ובולימיה נרווזה (2017 ,.Trottier K et al), לכן יש לראות בהתפתחות של בעיות בדפוסי אכילה אצל נפגעי טראומה גורם סיכון חזק להתפתחות של הפרעות אכילה בעתיד. בשל מיעוט חומר בספרות המדעית, נייר העמדה הנוכחי מסתמך בעיקר על ניסיון של דיאטנים מומחים בטיפול בטראומה ובהפרעות אכילה. | ||
| + | |||
| + | ==מטרות נייר העמדה== | ||
| + | |||
| + | {{ייחוס|{{רווח קשיח}} | ||
| + | *דר' שרון עירון שגב (PHD ,BSc, RD), מרצה וחוקרת, בית הספר למדעי המזון, בבית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות, מזון ואיכות הסביבה ע"ש רוברט ה' סמית, האוניברסיטה העברית, ירושלים | ||
| + | *מיכל סגל (Bsc, RD), ראש סקטור תזונה קלינית במרכז לבריאות הנפש מרחבים, מטפלת בהפרעות אכילה במסגרת טיפול יום פסיכואנאליטי לנשים עם טראומה מינית | ||
| + | *יעל בירמן (MAN, RD) תזונאית אחראית ילדים ונוער, מחלקת התזונה, לשכת הבריאות מחוז צפון }} | ||
גרסה מ־12:39, 27 באוקטובר 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| המלצות לעבודה של תזונאים/ות עם מפונים ואנשים שחוו טראומה ומתארים שינוי בדפוסי אכילה | |
| תחום | |
| |
| האיגוד המפרסם | עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ואגף התזונה משרד הבריאות |
| קישור | באתר העמותה |
| תאריך פרסום | 23 באוקטובר 2023 |
| יוצר הערך | דר' שרון עירון שגב, מיכל סגל, יעל בירמן |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
רקע
מצב טראומה קיצוני כפי שחוו אזרחי עוטף עזה, ומשתתפי המסיבה ליד קיבוץ רעים, עשויי להשפיע באופן ניכר על דפוסי האכילה וכולל חוסר תיאבון, אכילה רגשית, התמכרות למזון מעובד, אכילה מופרעת והפרעות אכילה קליניות כמו אכילה כפייתית, בולימיה נרווזה או אנורקסיה נרווזה (2021 ,.Roer GE et al). במצב טראומה כמו במצבי סטרס מתגייסת המערכת האנדוקרינית על ידי הפעלה של ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה (hypothalamic-pituitary-adrenal (HPA) axis) שהיא מערכת התגובה לדחק העיקרית בגוף ומשפיעה על מרכזי השובע והרעב, על מערכת העיכול, וזאת במקביל להפעלה של תגובה אנדוקרינית והורמונלית (קורטיזול, אינסולין, לפטין, נוירו-פפפטיד-Y) המשפיעים מאד על האכילה (2007 ,.Adam TC et al).
הספרות דלה במאמרים הנוגעים להתמודדות של נפגעי טראומה עם אכילה, הסיכונים התזונתיים, והטיפול התזונתי המיטבי במצבים אלו (2021 ,.Gaffey MF et al). אחת ההמלצות החשובות הוא איתור מוקדם של ילדים ומבוגרים המפתחים הפרעה בדפוסי האכילה והפנייתם מוקדם ככל האפשר לטיפול תזונתי מקצועי (Gaffey MF 2021 ,.et al). תינוקות ופעוטות הם אוכלוסייה פגיעה מאד מבחינה תזונתית במצבים של טראומה. בסקירה סיסטמתית על תזונת תינוקות ופעוטות באזורי מלחמה, צוין מיעוט החומרים המדעיים שפורסמו בנושא אולם יש מידע מוכח על ירידה בהיקף ההנקה כתוצאה מטראומה. הסיבות הן שונות למשל סטרס ותחושות סובייקטיביות של אימהות שהחלב שלהן לא מספק את הצרכים התזונתיים של תינוקן. בסקירה זו הומלץ על שמירה, קידום ותמיכה בהנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים, והמשך הנקה במקביל להכנסת מזון משלים עד גיל שנתיים תוך תמיכה נפשית והעצמה של האימהות על ידי צוות מטפלים מקצועי (Rabbani A, et al., 2022). קיימת ספרות על השפעות ארוכות טווח של טראומה על התפתחות של הפרעות אכילה קליניות כמו אנורקסיה נרווזה, ובולימיה נרווזה (2017 ,.Trottier K et al), לכן יש לראות בהתפתחות של בעיות בדפוסי אכילה אצל נפגעי טראומה גורם סיכון חזק להתפתחות של הפרעות אכילה בעתיד. בשל מיעוט חומר בספרות המדעית, נייר העמדה הנוכחי מסתמך בעיקר על ניסיון של דיאטנים מומחים בטיפול בטראומה ובהפרעות אכילה.
מטרות נייר העמדה
המידע שבדף זה נכתב על ידי
- דר' שרון עירון שגב (PHD ,BSc, RD), מרצה וחוקרת, בית הספר למדעי המזון, בבית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות, מזון ואיכות הסביבה ע"ש רוברט ה' סמית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- מיכל סגל (Bsc, RD), ראש סקטור תזונה קלינית במרכז לבריאות הנפש מרחבים, מטפלת בהפרעות אכילה במסגרת טיפול יום פסיכואנאליטי לנשים עם טראומה מינית
- יעל בירמן (MAN, RD) תזונאית אחראית ילדים ונוער, מחלקת התזונה, לשכת הבריאות מחוז צפון