האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הודעה על נהגים עם מצבי בריאות העלולים לסכן את עצמם וזולתם - חוזר משרד הבריאות - Reporting of health conditions that affect drivers"

מתוך ויקירפואה

שורה 32: שורה 32:
 
החובה החוקית המפורשת למסירת הודעה למרב"ד, במקרה שהרופא סבור שהאדם עלול לסכן את עצמו או זולתו, גוברת על חובת שמירת הסודיות הרפואית ומטרתה הגנה על שלום הציבור, כמפורט בחוק זכויות החולה ה'תשנ"ו 1996, סעיף 20, (6) (חובה על מסירת מידע רפואי לאחר על פי דין).
 
החובה החוקית המפורשת למסירת הודעה למרב"ד, במקרה שהרופא סבור שהאדם עלול לסכן את עצמו או זולתו, גוברת על חובת שמירת הסודיות הרפואית ומטרתה הגנה על שלום הציבור, כמפורט בחוק זכויות החולה ה'תשנ"ו 1996, סעיף 20, (6) (חובה על מסירת מידע רפואי לאחר על פי דין).
  
== המחלות ומצבי בריאות שחובה להודיע עליהן למרבמיידית ==
+
== המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב)==
על הרופא להודיע למרב"ד על גבי הטופס המצורף בזה על המחלות/מצבי בריאות הבאים: (העיקרון המנחה הוא הסיכון לאובדן יכולת פתאומי). כאמור, על הרופא חובה להודיע באופן מיידי במצבים נוספים בהם קיים סיכון כאמור, שאינם מפורטים ברשימה, לפי שיקול דעתו.
+
בהתאם לפקודת התעבורה, המרב"ד הוא "הרופא המוסמך" לביצוע בדיקות בריאותיות לנהגים המופנים על ידי רשות הרישוי, רופאים או גופי ציבור נוספים, ומהווה את הרשות הרפואית, שמכוח סמכותה להודיע לרשות הרישוי שבמשרד התחבורה, על המלצתה לעניין מתן רישיון נהיגה, התלייתו או ביטולו מסיבה רפואית או נפשית. סמכות זו מעוגנת בפקודת התעבורה, סעיף 55א' בהגדרתו כ"רופא המוסמך", וצו שר הבריאות (1980) לעניין חוק חובת דיווח בסעיף 12ב' לפקודת התעבורה, וכן - מכוח תקנות התעבורה "אישור רפואי לנהיגה" תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' (מס' 2) תשמ"ז- 1987.
  
# [[מחלת כפיון]] (אפילפסיה)
+
במקרים בהם עולה ספק לגבי כשירות הנהג, וכי המשך הנהיגה מהווה סיכון לנוהג ו/או סביבתו, יבוצע הליך הערכה במרב"ד, אשר בסופו יוחלט האם נדרשת שלילת רישיון נהיגה, מלאה או חלקית לדרגות רישיון מסויימות. במקרה של חשש לסיכון מידי, ימליץ המרב"ד לרשות הרישוי להתלות את רישיון הנהיגה.
# [[היפוגליקמיה]] סמפטומית שהחולה לא ער לה ו/או אינו יודע לזהות את סימניה בבירור
 
# [[הפרעות בקצב הלב]] שאינן נשלטות
 
# מצב לאחר שבץ מוחי
 
# [[דמנציה]] מתקדמת עם פגיעה בהתמצאות או שיפוט
 
# שימוש לרעה ב[[אלכוהול התמכרות|אלכוהול]] [[סמים]] או תרופות
 
# [[דום נשימה בשינה]] לכל הנהגים
 
# מחלת נפש אקטיבית הפוגעת בשיפוט
 
# [[ירידה בראיה|ירידה בכושר הראיה]] או השמיעה שאינם ניתנים לתיקון על ידי אביזרי עזר
 
# מחלות לב חמורות ו[[אי ספיקת לב]] מתקדמת
 
# [[אי שיווי משקל|הפרעות בשיווי משקל]] העלולות להשפיע על כושר נהיגה
 
# [[סרטן|מחלות סרטניות]] פעילות המשפיעות על כושר השיפוט או המצב הכללי
 
# ליקויים אורתופדיים ו[[הפרעות מוטוריות]] המפריעות לתפעול תקין של כלי הרכב
 
  
 
== חובת הרופא להזהיר את הנהג ==
 
== חובת הרופא להזהיר את הנהג ==

גרסה מ־20:01, 16 בדצמבר 2023

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
הגדרה מחדש של חובת ההודעה על נהגים עם מצבי בריאות העלולים לסכן את עצמם וזולתם
תחום מנהל רפואי
סימוכין חוזר המנהל הכללי מס': 35/2009 מיום: 16.8.2009, חוזר חטיבת הרפואה מס': 61/1998 מיום 16.9.1998, חוזר חטיבת הרפואה מס': 37/1994 מיום: 27.6.1994 וחוזר 4/97 מיום 5.3.97
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 17 ביולי 2023
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהתאמה רפואית לנהיגה

רקע

מניעה ראשונית של תאונות דרכים, שמקורן במצב בריאותי לקוי, מעוגנת בפקודת התעבורה (סעיף 12 ב':"דיווח על מחלות מסוימות של נוהגי רכב (תיקון מס' 15) תש"ם-1979 (תיקון מס' 18) תשמ"ה- 1985): "רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות".

העקרון המנחה לצורך בדיווח בא לידי ביטוי כאשר: ישנו סיכון ממשי לאובדן היכולת לנהיגה בטוחה, יכולת קואורדינציה, מהירות תגובה, ומאפיינים אישיותיים תואמים, המאפשרים קליטה של מידע בסביבת הנהיגה, המשתנה באופן רציף, לצד עיבודו ותגובה מהירה ההולמת את תנאי התעבורה.

במקביל, נדרש הדיווח כאשר קיים סיכון ממשי להתפתחות אירוע פתאומי של אבדן שליטה (sudden incapacitation), כגון: אובדן הכרה, היפוגליקמיה, סחרחורות, פרכוס או הפרעת קצב.

נוסח חוזר זה גובש בהשתתפות המועצות הלאומיות הרלוונטיות, מומחים בתחומים השונים ברפואת הקהילה ורפואה תעבורתית, ולאחר חקר ולמידה מהנוהג המקובל בעולם.

הצורך בעדכון החוזר עלה לאחר שהסתבר כי לאורך השנים התקבלו דיווחי-יתר רבים, בשל אי בהירות לגבי המצבים הרפואיים הרלוונטיים.

במסגרת תהליך זה, נבחנת גם האפשרות להעלאת רף הגיל לחידוש רישיון הנהיגה.

יישום חוזר זה והודעה במועד למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) על נהגים, שבגין מצבם הרפואי והנפשי עלולים לסכן את עצמם או את זולתם, יאפשר דיוק הדיווח והטיפול בידי הגורמים המקצועיים השונים לשיפור הבטיחות בכבישי ישראל.

מטרה

קביעת קווים מנחים מפורטים וברורים שיסייעו לרופא המדווח להפעיל שיקול דעת, בנוגע לחובת ההודעה למרב"ד על מטופלים העלולים לסכן בנהיגתם את עצמם או זולתם, כתוצאה ממצב בריאותי או נפשי הרלוונטיים לבטיחות הנהיגה.

הגדרות

  1. "רופא מטפל" - רופא מורשה לפי פקודת הרופאים ה'תשל"ז-1976, פרק ב' סעיף 2
  2. "מצב רפואי המסכן בנהיגה" - כל מצב רפואי אשר מתקיים, בסובל ממנו סיכון לפגיעה בתפקוד מיטבי בהפעלת כלי רכב, כמפורט בחוזר זה

דיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: המרב"ד)

החובה החוקית המפורשת למסירת הודעה למרב"ד, במקרה שהרופא סבור שהאדם עלול לסכן את עצמו או זולתו, גוברת על חובת שמירת הסודיות הרפואית ומטרתה הגנה על שלום הציבור, כמפורט בחוק זכויות החולה ה'תשנ"ו 1996, סעיף 20, (6) (חובה על מסירת מידע רפואי לאחר על פי דין).

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד)

בהתאם לפקודת התעבורה, המרב"ד הוא "הרופא המוסמך" לביצוע בדיקות בריאותיות לנהגים המופנים על ידי רשות הרישוי, רופאים או גופי ציבור נוספים, ומהווה את הרשות הרפואית, שמכוח סמכותה להודיע לרשות הרישוי שבמשרד התחבורה, על המלצתה לעניין מתן רישיון נהיגה, התלייתו או ביטולו מסיבה רפואית או נפשית. סמכות זו מעוגנת בפקודת התעבורה, סעיף 55א' בהגדרתו כ"רופא המוסמך", וצו שר הבריאות (1980) לעניין חוק חובת דיווח בסעיף 12ב' לפקודת התעבורה, וכן - מכוח תקנות התעבורה "אישור רפואי לנהיגה" תק' (מס' 5) תשל"ז-1977 תק' (מס' 2) תשמ"ז- 1987.

במקרים בהם עולה ספק לגבי כשירות הנהג, וכי המשך הנהיגה מהווה סיכון לנוהג ו/או סביבתו, יבוצע הליך הערכה במרב"ד, אשר בסופו יוחלט האם נדרשת שלילת רישיון נהיגה, מלאה או חלקית לדרגות רישיון מסויימות. במקרה של חשש לסיכון מידי, ימליץ המרב"ד לרשות הרישוי להתלות את רישיון הנהיגה.

חובת הרופא להזהיר את הנהג

חובה על הרופא להזהיר את הנהג לגבי הסכנה שבנהיגתו עקב מחלתו ומצבו הבריאותי ולהמליץ על הפסקת נהיגה עד בדיקתו במרב"ד וקביעה לגבי כושר הנהיגה. כמו כן, יש להזהיר את החולה בדבר תופעות לוואי של תרופות העלולות להשפיע על כושר הנהיגה והערנות ולתעד ברשומה הרפואית את האזהרות.

יש להבהיר לנבדק כי חלה עליו כרופא להודיע לרשות המוסמכת לגבי הסכנה שבנהיגתו עקב מצבו הבריאותי.

אבקשכם להעביר תוכן זה לידיעת כל הרופאים במוסדכם ולוודא שיפעלו בהתאם.

טופס הודעה

טופסהודעה.PNG