כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מבוא - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - introduction"
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| − | {{הערות שוליים | + | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־09:39, 18 בינואר 2024
החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
מאת American Heart Association
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – החייאה
מבוא
דגשים אלו מסכמים את הסוגיות העיקריות והשינויים העיקריים בהנחיות להחייאת לב-ריאה )CPR( וטיפול קרדיווסקולרי דחוף )ECC( של AHA) 2020 American Heart Association). ההנחיות לשנת 2020 מהוות עדכון מקיף של הנחיות ה-AHA בנושאי מדעי הוראת החייאת מבוגרים, ילדים, תינוקות, יילודים ומערכות טיפול. הנחיות אלו פותחו עבור מבצעי החייאה ועבור מדריכי AHA ומטרתן להתמקד במדע ההחייאה ובהמלצות הכי משמעותיות או השנויות במחלוקת, או באלו שיגרמו לשינויים בביצוע החייאה או בהעברת הכשרה להחייאה, וכדי להסביר את הרציונל שעומד מאחורי ההמלצות. מכיוון שפרסום זה הוא סיכום, הוא אינו מפנה למחקרים תומכים שפורסמו ולא רשומים בו דרגות המלצות )COR( או רמות של ראיות )LOE(. למידע מפורט יותר ולהפניות, יש לעיין בהנחיות ה-AHA לשנת 2020 בנושא החייאת לב-ריאה )CPR( וטיפול קרדיווסקולרי דחוף )ECC(, לרבות תקציר המנהלים,1 שפורסם בכתב העת Circulation באוקטובר 2020, והסיכום המפורט של מדעי ההחייאה שפורסם ^International Consensus on CPR and ECC Science With Treatment Recommendations לשנת 2020, אשר פותח על-ידי ועדת הקשר הבינלאומי בנושא החייאה (ILCOR( ופורסם בו זמנית בכתבי העת Resuscitations 2Circulation באוקטובר 2020. השיטות ששימשו את ILCOR בהערכת הראיות4 ואת ה-AHA בתרגום הערכות אלה להנחיות בנושא החייאה5 פורסמו בהרחבה. ההנחיות לשנת 2020 עושות שימוש בגרסה העדכנית ביותר של הגדרות ה-AHA ל-COR ול-LOE )איור 1(. בסך הכל, ישנן 491 המלצות ספציפיות לגבי סעד חיים למבוגרים, ילדים, תינוקות ויילודים מדעי ההוראה בנושא החייאה ומערכות טיפול. מתוך המלצות אלו, 161 הן המלצות בדרגה 1 ו-293 הן המלצות בדרגה 2 )איור 2(. בנוסף, 37 המלצות הן בדרגה 3, ובכלל זה 19 ללא ראיות לתועלת ו-18 עם ראיות לנזק.
איור 1 - הטמעה של דרגת ההמלצה ורמת הראיות לאסטרטגיות קליניות, התערבויות, טיפולים או בדיקות אבחנתיות בטיפול בחולה (עודכן במאי 2019)[1]
דרגת ההמלצה )COR( ורמת הראיות )LOE( נקבעים באופן עצמאי )ניתן לזווג כל COR לכל LOE(.
המלצה עם רמת ראיות C אינה מלמדת על כך שההמלצה חלשה. רבות מהשאלות הקליניות החשובות בהן עוסקות ההנחיות אינן ניתנות לבדיקה בניסויים קליניים. למרות שניסויים אקראיים מבוקרים אינם זמינים, תיתכן הסכמה קלינית ברורה ביותר לכך שבדיקה מסוימת או טיפול מסוים מועילים או יעילים.
| † | כשמדובר בהמלצות השוואת -יעילות ) 1 COR ו-LOE A ;2a ו-B בלבד(, מחקרים התומכים בשימוש בפעלים משווים צריכים לכלול השוואות ישירות של הטיפולים או האסטרטגיות הנבדקות. |
| ‡ | שיטת הערכת האיכות עודנה מתפתחת, כולל יישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים הנמצאים בשימוש רחב ועדיף שיהיו מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, הכללה של ועדה לבחינת ראיות )Evidence Review Committee(. |
- COR = דרגת ההמלצה
- EO = דעת מומחה
- LD = נתונים מוגבלים
- LOE = רמת הראיות
- NR = לא אקראי
- R = אקראי
איור 2 - התפלגות דרגת ההמלצות ורמת הראיות באחוזים מתוך 491 ההמלצות בהנחיות ה-AHA בנושא החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף 2020.[2]
אודות ההמלצות
העובדה שרק 6 מתוך 491 מהמלצות אלה )1.2%( מבוססות על ראיות ברמה A )לפחות מחקר קליני אקראי אחד ברמה גבוהה ]RCT[, אשר נתמך על-ידי מחקר נוסף ברמה גבוהה או על-ידי מחקר רישום( מעידים על האתגרים המתמשכים בביצוע מחקרים ברמה גבוהה בנושא החייאה. נדרש מאמץ מתואם ברמה הלאומית והבינלאומית למימון המחקר בנושא החייאה ולתמיכה בו. הן תהליך הערכת הראיות של ILCOR והן תהליך פיתוח ההנחיות של ה-AHA מושפעים מקווי מדיניות קפדניים בנושא גילוי נאות, שנועדו להבטיח שקיפות מלאה בכל הנוגע ליחסים עם התעשייה ולניגודי עניינים אחרים, ולהגן על תהליכים אילו מהשפעות בלתי הולמות. צוות ה-AHA דאג לקבלת הצהרות גילוי ניגודי עניינים מצד כל המשתתפים. כל יושבי הראש של הקבוצות לכתיבת ההנחיות ולפחות 50% מחברי קבוצות אלה נדרשים להיות חופשיים מכל ניגוד עניינים, וכל הקשרים הרלוונטיים נחשפים בפרסומי ^Consensus on Science With Treatment Recommendations ובפרסומי ההנחיות בהתאמה.