כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים בסיסי ומתקדם למבוגרים - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - basic and advanced life support for adults"
מתוך ויקירפואה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{הרחבה|החייאה}} | {{הרחבה|החייאה}} | ||
[[קובץ:CPR training-04.jpg|שמאל|250px]] | [[קובץ:CPR training-04.jpg|שמאל|250px]] | ||
| − | + | ==סיכום הסוגיות העיקריות והשינויים המרכזיים== | |
| + | בשנת 2015 כ-350,000 מבוגרים בארצות הברית חוו דום לב לא טראומטי מחוץ לבית החולים )OHCA( וטופלו בידי צוותי שירותי רפואה דחופה. על אף ההישגים האחרונים, בפחות מ-40% מהמבוגרים בוצעה החייאת לב-ריאה על ידי עוברי אורח ופחות מ-12% קיבלו טיפול באמצעות דפיברילטור חיצוני אוטומטי )AED( לפני הגעת שירותי רפואה דחופה. לאחר שיפורים משמעותיים, לא חל שינוי בשיעור ההישרדות מאירועי OHCA מאז 2012. | ||
| − | + | זאת ועוד, כ-2.2% מהמבוגרים שמאושפזים בבתי חולים בארה"ב לוקים בדום לב בתוך בית חולים )IHCA(. התוצאות של אירועי IHCA טובים באופן משמעותי מהתוצאות של אירועי OHCA, וממשיכים להשתפר. | |
| − | + | ההמלצות לביצוע סעד חיים בסיסי למבוגרים )BLS( וסעד חיים קרדיווסקולרי מתקדם )ACLS( משולבים בהנחיות לשנת 2020. שינויים חדשים עיקריים כוללים את השינויים הבאים: | |
| − | * | + | *אלגוריתמים משופרים ועזרים חזותיים מספקים הנחיות שקל לזכור עבור תרחישי החייאה מסוג ACLS-1 BLS |
| − | * | + | *החשיבות של התחלה מוקדמת של החייאת לב-ריאה על-ידי עוברי אורח הודגשה מחדש |
| − | * | + | *המלצות קודמות בנוגע למתן [[אפינפרין]] אושרו מחדש, עם דגש על מתן מוקדם של אפינפרין |
| − | * | + | *שימוש במשוב אור-קולי בזמן אמת מוצע כאמצעי לשמירה על איכות פעולת החייאת לב-ריאה |
| − | * | + | *מדידה מתמשכת של לחץ דם עורקי ופחמן דו חמצני סוף נשיפתי (ETCO2( במהלך החייאת ACLS עשויה לשפר את איכות החייאת הלב-ריאה |
| + | *על סמך הראיות האחרונות, שימוש שיגרתי בדפיברילציה כפולה רציפה אינה מומלצת | ||
| + | *גישה תוך-ורידית היא דרך מתן התרופות המומלצת במהלך החייאת ACLS. גישה תוך-גרמית )IO( מקובלת אם גישה תוך-ורידית אינה זמינה | ||
| + | *בטיפול בחולה לאחר חזרה של דופק עצמוני )ROSC( נדרשת תשומת לב רבה לרמת החמצון, בקרת לחץ דם, הערכה לגבי הצורך בצנתור, ניהול טמפרטורת היעד, ונוירופרוגנוסטיקה מולטי-מודאלית | ||
| + | *מכיוון שההחלמה מדום לב נמשכת זמן רב לאחר האשפוז הראשוני, על החולים לעבור בדיקות פורמליות ולקבל תמיכה לצרכים גופניים, קוגניטיביים ופסיכוסוציאליים | ||
| + | *לאחר החייאה, ביצוע תחקיר עבור עוברי אורח, צוותי שירותי רפואה דחופה, ואנשי צוות רפואי בבתי חולים, אשר ביצעו את ההחייאה, עשוי להועיל בתמיכה בבריאות וברווחה הנפשית של אנשים אלו | ||
| + | *ניהול דום לב בהיריון מתמקד בהחייאה אימהית, עם הכנה לניתוח קיסרי לפני המוות במידת הצורך, כדי להציל את היילוד ולשפר את הסיכויים לביצוע החייאה מוצלחת באם. | ||
| − | + | ==אלגוריתמים ועזרים אור-קוליים== | |
| + | קבוצת הכתיבה סקרה את כל האלגוריתמים והכניסה שיפורים ממוקדים לעזרי ההדרכה החזותיים, כדי להבטיח את השימוש היעיל בהם ככלים טיפוליים המשקפים את המדע העדכני ביותר. | ||
| − | + | השינויים העיקריים שהוכנסו לאלגוריתמים ולעזרי ביצוע האחרים כוללים את השינויים הבאים: | |
| + | *חוליה שישית, 'התאוששות', נוספה לשרשראות ההישרדות של אירועי IHCA ושל אירועי OHCA )איור 3( | ||
| + | *האלגוריתם האוניברסלי לדום לב במבוגרים שונה כדי להדגיש את התפקיד של מתן מוקדם של אפינפרין עבור חולים עם קצב לב שאינו מתאים למתן שוק חשמלי )איור 4( | ||
| + | *שני אלגוריתמים חדשים למקרי חירום הקשורים לאופיואידים נוספו עבור עוברי אורח שמבצעים החייאה ועבור בעלי הכשרה לביצוע החייאה )איורים 5 ו-6( | ||
| + | *האלגוריתם לטיפול לאחר דום לב עודכן כדי להדגיש את הצורך למנוע היפוקסמיה ולחץ דם נמוך )איור 7( | ||
| + | *נוסף תרשים חדש שתפקידו לספק הדרכה ומידע בנושא נוירופרוגנוסטיקה )איור 8( | ||
| + | *אלגוריתם חדש לדום לב במהלך ההיריון נוסף כדי לתת מענה למקרים מיוחדים אלו )איור 9( | ||
| + | |||
| + | <big>על אף ההישגים האחרונים, בפחות מ-40% מהמבוגרים בוצעה החייאת לב-ריאה על ידי עוברי אורח, פחות מ-12% קיבלו טיפול באמצעות דפיברילטור חיצוני אוטומטי )AED) לפני הגעת שירותי רפואה דחופה.</big> | ||
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | ||
גרסה מ־09:47, 18 בינואר 2024
החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
מאת American Heart Association
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – החייאה
סיכום הסוגיות העיקריות והשינויים המרכזיים
בשנת 2015 כ-350,000 מבוגרים בארצות הברית חוו דום לב לא טראומטי מחוץ לבית החולים )OHCA( וטופלו בידי צוותי שירותי רפואה דחופה. על אף ההישגים האחרונים, בפחות מ-40% מהמבוגרים בוצעה החייאת לב-ריאה על ידי עוברי אורח ופחות מ-12% קיבלו טיפול באמצעות דפיברילטור חיצוני אוטומטי )AED( לפני הגעת שירותי רפואה דחופה. לאחר שיפורים משמעותיים, לא חל שינוי בשיעור ההישרדות מאירועי OHCA מאז 2012.
זאת ועוד, כ-2.2% מהמבוגרים שמאושפזים בבתי חולים בארה"ב לוקים בדום לב בתוך בית חולים )IHCA(. התוצאות של אירועי IHCA טובים באופן משמעותי מהתוצאות של אירועי OHCA, וממשיכים להשתפר.
ההמלצות לביצוע סעד חיים בסיסי למבוגרים )BLS( וסעד חיים קרדיווסקולרי מתקדם )ACLS( משולבים בהנחיות לשנת 2020. שינויים חדשים עיקריים כוללים את השינויים הבאים:
- אלגוריתמים משופרים ועזרים חזותיים מספקים הנחיות שקל לזכור עבור תרחישי החייאה מסוג ACLS-1 BLS
- החשיבות של התחלה מוקדמת של החייאת לב-ריאה על-ידי עוברי אורח הודגשה מחדש
- המלצות קודמות בנוגע למתן אפינפרין אושרו מחדש, עם דגש על מתן מוקדם של אפינפרין
- שימוש במשוב אור-קולי בזמן אמת מוצע כאמצעי לשמירה על איכות פעולת החייאת לב-ריאה
- מדידה מתמשכת של לחץ דם עורקי ופחמן דו חמצני סוף נשיפתי (ETCO2( במהלך החייאת ACLS עשויה לשפר את איכות החייאת הלב-ריאה
- על סמך הראיות האחרונות, שימוש שיגרתי בדפיברילציה כפולה רציפה אינה מומלצת
- גישה תוך-ורידית היא דרך מתן התרופות המומלצת במהלך החייאת ACLS. גישה תוך-גרמית )IO( מקובלת אם גישה תוך-ורידית אינה זמינה
- בטיפול בחולה לאחר חזרה של דופק עצמוני )ROSC( נדרשת תשומת לב רבה לרמת החמצון, בקרת לחץ דם, הערכה לגבי הצורך בצנתור, ניהול טמפרטורת היעד, ונוירופרוגנוסטיקה מולטי-מודאלית
- מכיוון שההחלמה מדום לב נמשכת זמן רב לאחר האשפוז הראשוני, על החולים לעבור בדיקות פורמליות ולקבל תמיכה לצרכים גופניים, קוגניטיביים ופסיכוסוציאליים
- לאחר החייאה, ביצוע תחקיר עבור עוברי אורח, צוותי שירותי רפואה דחופה, ואנשי צוות רפואי בבתי חולים, אשר ביצעו את ההחייאה, עשוי להועיל בתמיכה בבריאות וברווחה הנפשית של אנשים אלו
- ניהול דום לב בהיריון מתמקד בהחייאה אימהית, עם הכנה לניתוח קיסרי לפני המוות במידת הצורך, כדי להציל את היילוד ולשפר את הסיכויים לביצוע החייאה מוצלחת באם.
אלגוריתמים ועזרים אור-קוליים
קבוצת הכתיבה סקרה את כל האלגוריתמים והכניסה שיפורים ממוקדים לעזרי ההדרכה החזותיים, כדי להבטיח את השימוש היעיל בהם ככלים טיפוליים המשקפים את המדע העדכני ביותר.
השינויים העיקריים שהוכנסו לאלגוריתמים ולעזרי ביצוע האחרים כוללים את השינויים הבאים:
- חוליה שישית, 'התאוששות', נוספה לשרשראות ההישרדות של אירועי IHCA ושל אירועי OHCA )איור 3(
- האלגוריתם האוניברסלי לדום לב במבוגרים שונה כדי להדגיש את התפקיד של מתן מוקדם של אפינפרין עבור חולים עם קצב לב שאינו מתאים למתן שוק חשמלי )איור 4(
- שני אלגוריתמים חדשים למקרי חירום הקשורים לאופיואידים נוספו עבור עוברי אורח שמבצעים החייאה ועבור בעלי הכשרה לביצוע החייאה )איורים 5 ו-6(
- האלגוריתם לטיפול לאחר דום לב עודכן כדי להדגיש את הצורך למנוע היפוקסמיה ולחץ דם נמוך )איור 7(
- נוסף תרשים חדש שתפקידו לספק הדרכה ומידע בנושא נוירופרוגנוסטיקה )איור 8(
- אלגוריתם חדש לדום לב במהלך ההיריון נוסף כדי לתת מענה למקרים מיוחדים אלו )איור 9(
על אף ההישגים האחרונים, בפחות מ-40% מהמבוגרים בוצעה החייאת לב-ריאה על ידי עוברי אורח, פחות מ-12% קיבלו טיפול באמצעות דפיברילטור חיצוני אוטומטי )AED) לפני הגעת שירותי רפואה דחופה.