כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מחלת הכבד השומני - אבחון וטיפול - נייר עמדה"
(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{נייר עמדה |שם נייר העמדה= |תחום= |תמונה= |כיתוב תמונה= |האיגוד המפרסם= |סימוכי...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{נייר עמדה | {{נייר עמדה | ||
| − | |שם נייר העמדה= | + | |שם נייר העמדה=אבחון וטיפול במחלת הכבד השומני |
|תחום= | |תחום= | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |האיגוד המפרסם= | + | |האיגוד המפרסם=[[החברה הישראלית לחקר הכבד]]{{ש}}[[האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה]] |
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור= | + | |קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne241Diagnosisandtreatment.pdf באתר הר"י] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=אפריל 2024 |
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=פרופ' הילה קנובלר, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ד"ר יואל טולדנו, ד"ר חני ישועה, פרופ' ריפעת ספדי, ד"ר עידית דותן, פרופ' זיו בן ארי, פרופ' אורן שיבולת, פרופ' אמיר שלומאי |
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|מחלת הכבד השומני}} | ||
| + | ==תקציר== | ||
| + | מחלת כבד שומני לא אלכוהולי )Nonalcoholic fatty liver disease (NAFLD הינה ספקטרום של מצבים. החל בהפרעה קלה המתבטאת בהצטברות שומן מקרווסקולרי בתאי הכבד )סטיאטוזיס) שיכולה להיות מלווה בדלקת קלה (NAFL-nonalcoholic fatty liver) ועד מחלה מתקדמת יותר הכוללת דלקת ופגיעה בתאי הכבד )Nonalcoholic steatohepatitis-NASH) ובהמשך הצטלקות עד יצירת שחמת. | ||
| + | ועל-פי Metabolic dysfunction-associated steatotic liver disease (MASLD( בשנת 2023 הוכנס מינוח חדש | ||
| + | מינוח זה הצורה המתקדמת יותר נקראת )Metabolic dysfunction-associated steatohepatitis-(MASH. | ||
| + | לפי ההערכות, כמיליארד אנשים ברחבי העולם לוקים 1-MASLD. השכיחות של MASH-1 MASLD עולה ברחבי העולם במקביל לעלייה בשכיחות של מחלות נלוות הכוללות השמנה )בעיקר ביטנית), תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2 (T2DM), דיסליפידמיה ויתר לחץ-דם. | ||
| + | הינו קיום מצב של תנגודת יתר לאינסולין MASH-! MASLD הגורם הפתופיזיולוגי החשוב ביותר במרבית המקרים של | ||
| + | - insulin resistance . בהתאם, בחולים עם סוכרת סוג 2 קיים סיכון מוגבר להתקדמות המחלה הכבדית: התפתחות MASH, פיברוזיס עד שחמת וגם HCC) hepatocellular carcinoma). כמו-כן, חולים עם כבד שומני חייבים להיסקר לסוכרת. | ||
| + | סיבת התמותה העיקרית של אנשים עם MASH-! MASLD היא מחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease-CVD). בשלבים מתקדמים יותר של MASH ישנה עליה בסיכון לתמותה מסיבות כבדיות (שחמת -HCC). לאור זאת, קיימת חשיבות עצומה בהשגת איזון מקסימלי של כל גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בחולים אלו ובניטור של סיבוכי מחלת הכבד במקרים של מחלת כבד מתקדמת. | ||
| + | כיצד ניתן לצמצם את הסיכון הקרדיווסקולרי הגבוה בחולי MASLD? אבני היסוד בטיפול 1-MASLD ובהקטנת הסיכון 7-CVD הם שינוי אורחות חיים הכוללת פעילות גופנית וירידה משמעותית במשקל. מידת הירידה במשקל הנדרשת נגזרת לרוב מחומרת מחלת הכבד השומני. מומלץ לדבוק בדיאטה כדוגמת הדיאטה הים-תיכונית ולהפחית בצריכת סוכרים ובצריכת בשר אדום ומעובד. | ||
| + | בנוסף, חלק גדול מהחולים נזקקים לטיפול בסטטינים. טיפול זה הינו בטוח וחשוב לא להימנע ממנו גם במקרה של הפרעה מתונה באנזימי הכבד. ישנה חשיבות גם להפסקת עישון ולהימנעות משתיית אלכוהול. | ||
| + | עד לאחרונה לא היה טיפול תרופתי מאושר בחולי MASLD, אך בחולים עם השמנת יתר ו\או סוכרת סוג 2 יש לשקול שימוש בתרופות בעיקר אגוניסטים ל- 1-GLP, מעכבי SGLT2 וכן, במקרים נבחרים פיוגלטזון. תרופות אלו מורידות את הסיכון ^CVD וגם הוכחו כיעילות מבחינה כבדית בעיקר בהקטנת סטאטוזיס -MASH. | ||
| + | כיצד ניתן להעריך את הסיכון לפיברוזיס של הכבד? ההמלצה כיום היא לבצע בכלל החולים עם כבד שומני על-פי הדמיה, סוכרת סוג 2 ו\או השמנה עם מאפייני התסמונת המטבולית, הערכת סיכון לפיברוזיס על-ידי חישוב פשוט של מדד 4-FIB. הערכה זו מומלצת גם באלו ללא הפרעה באנזימי כבד. בחולים עם מדד גבוה יש להמשיך בירור כולל בדיקת פיברוסקן, ולעיתים גם ביופסיית כבד והפניה למרפאת כבד. | ||
| + | מומלץ להכליל חולים עם מחלת כבד מתקדמת בניסויים קליניים הכוללים תרופות חדשות להורדת משקל (כדוגמת אגוניסטים ל- GLP1 או ל- GLP1/GIPGLP1/GIP/Glucagon או מעכבי פיברוזיס (כדוגמת אגוניסטים ל- -FGF 19/21). במרץ 2024 אושרה בהליך מהיר ע"י ה- FDA התרופה הראשונה לחולי כבד שומני עם פיברוזיס דרגה -F2-F3 (Rezdiffra (resmetirom שהנה אגוניסט סלקטיבי לרצפטור הורמון התירואיד β בכבד. | ||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | |||
| + | {{ייחוס|פרופ' הילה קנובלר, מנהלת מכון סוכרת, מאוחדת, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית{{ש}}פרופ' שירה זלבר-שגיא, ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל-אביב{{ש}}ד"ר יואל טולדנו, מנהל תחום סוכרת ואנדוקרינולוגיה, מאוחדת, יחידת אם ועובר, בי"ח לנשים, מרכז רפואי רבין{{ש}}ד"ר חני ישועה, מנהלת המחלקה לרפואת משפחה, שירותי בריאות כללית , מחוז תל-אביב יפו{{ש}}פרופ' ריפעת ספדי, מנהל מכון הכבד, בית החולים האוניברסיטאי הדסה, עין כרם{{ש}}ד"ר עידית דותן, מנהלת שרות סוכרת והשמנת יתר, המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, המרכז הרפואי רבין{{ש}}פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר{{ש}}פרופ' אורן שיבולת, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב{{ש}}פרופ׳ אמיר שלומאי, מנהל מחלקה פנימית ד׳, מרכז רפואי רבין, יו״ר החברה הישראלית לחקר הכבד}} | ||
גרסה מ־14:05, 13 באוקטובר 2024
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| אבחון וטיפול במחלת הכבד השומני | |
| האיגוד המפרסם | החברה הישראלית לחקר הכבד האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה |
| קישור | באתר הר"י |
| תאריך פרסום | אפריל 2024 |
| יוצר הערך | פרופ' הילה קנובלר, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ד"ר יואל טולדנו, ד"ר חני ישועה, פרופ' ריפעת ספדי, ד"ר עידית דותן, פרופ' זיו בן ארי, פרופ' אורן שיבולת, פרופ' אמיר שלומאי |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מחלת הכבד השומני
תקציר
מחלת כבד שומני לא אלכוהולי )Nonalcoholic fatty liver disease (NAFLD הינה ספקטרום של מצבים. החל בהפרעה קלה המתבטאת בהצטברות שומן מקרווסקולרי בתאי הכבד )סטיאטוזיס) שיכולה להיות מלווה בדלקת קלה (NAFL-nonalcoholic fatty liver) ועד מחלה מתקדמת יותר הכוללת דלקת ופגיעה בתאי הכבד )Nonalcoholic steatohepatitis-NASH) ובהמשך הצטלקות עד יצירת שחמת. ועל-פי Metabolic dysfunction-associated steatotic liver disease (MASLD( בשנת 2023 הוכנס מינוח חדש מינוח זה הצורה המתקדמת יותר נקראת )Metabolic dysfunction-associated steatohepatitis-(MASH. לפי ההערכות, כמיליארד אנשים ברחבי העולם לוקים 1-MASLD. השכיחות של MASH-1 MASLD עולה ברחבי העולם במקביל לעלייה בשכיחות של מחלות נלוות הכוללות השמנה )בעיקר ביטנית), תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2 (T2DM), דיסליפידמיה ויתר לחץ-דם. הינו קיום מצב של תנגודת יתר לאינסולין MASH-! MASLD הגורם הפתופיזיולוגי החשוב ביותר במרבית המקרים של - insulin resistance . בהתאם, בחולים עם סוכרת סוג 2 קיים סיכון מוגבר להתקדמות המחלה הכבדית: התפתחות MASH, פיברוזיס עד שחמת וגם HCC) hepatocellular carcinoma). כמו-כן, חולים עם כבד שומני חייבים להיסקר לסוכרת. סיבת התמותה העיקרית של אנשים עם MASH-! MASLD היא מחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease-CVD). בשלבים מתקדמים יותר של MASH ישנה עליה בסיכון לתמותה מסיבות כבדיות (שחמת -HCC). לאור זאת, קיימת חשיבות עצומה בהשגת איזון מקסימלי של כל גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בחולים אלו ובניטור של סיבוכי מחלת הכבד במקרים של מחלת כבד מתקדמת. כיצד ניתן לצמצם את הסיכון הקרדיווסקולרי הגבוה בחולי MASLD? אבני היסוד בטיפול 1-MASLD ובהקטנת הסיכון 7-CVD הם שינוי אורחות חיים הכוללת פעילות גופנית וירידה משמעותית במשקל. מידת הירידה במשקל הנדרשת נגזרת לרוב מחומרת מחלת הכבד השומני. מומלץ לדבוק בדיאטה כדוגמת הדיאטה הים-תיכונית ולהפחית בצריכת סוכרים ובצריכת בשר אדום ומעובד. בנוסף, חלק גדול מהחולים נזקקים לטיפול בסטטינים. טיפול זה הינו בטוח וחשוב לא להימנע ממנו גם במקרה של הפרעה מתונה באנזימי הכבד. ישנה חשיבות גם להפסקת עישון ולהימנעות משתיית אלכוהול. עד לאחרונה לא היה טיפול תרופתי מאושר בחולי MASLD, אך בחולים עם השמנת יתר ו\או סוכרת סוג 2 יש לשקול שימוש בתרופות בעיקר אגוניסטים ל- 1-GLP, מעכבי SGLT2 וכן, במקרים נבחרים פיוגלטזון. תרופות אלו מורידות את הסיכון ^CVD וגם הוכחו כיעילות מבחינה כבדית בעיקר בהקטנת סטאטוזיס -MASH. כיצד ניתן להעריך את הסיכון לפיברוזיס של הכבד? ההמלצה כיום היא לבצע בכלל החולים עם כבד שומני על-פי הדמיה, סוכרת סוג 2 ו\או השמנה עם מאפייני התסמונת המטבולית, הערכת סיכון לפיברוזיס על-ידי חישוב פשוט של מדד 4-FIB. הערכה זו מומלצת גם באלו ללא הפרעה באנזימי כבד. בחולים עם מדד גבוה יש להמשיך בירור כולל בדיקת פיברוסקן, ולעיתים גם ביופסיית כבד והפניה למרפאת כבד. מומלץ להכליל חולים עם מחלת כבד מתקדמת בניסויים קליניים הכוללים תרופות חדשות להורדת משקל (כדוגמת אגוניסטים ל- GLP1 או ל- GLP1/GIPGLP1/GIP/Glucagon או מעכבי פיברוזיס (כדוגמת אגוניסטים ל- -FGF 19/21). במרץ 2024 אושרה בהליך מהיר ע"י ה- FDA התרופה הראשונה לחולי כבד שומני עם פיברוזיס דרגה -F2-F3 (Rezdiffra (resmetirom שהנה אגוניסט סלקטיבי לרצפטור הורמון התירואיד β בכבד.
ביבליוגרפיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' הילה קנובלר, מנהלת מכון סוכרת, מאוחדת, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית
פרופ' שירה זלבר-שגיא, ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל-אביב
ד"ר יואל טולדנו, מנהל תחום סוכרת ואנדוקרינולוגיה, מאוחדת, יחידת אם ועובר, בי"ח לנשים, מרכז רפואי רבין
ד"ר חני ישועה, מנהלת המחלקה לרפואת משפחה, שירותי בריאות כללית , מחוז תל-אביב יפו
פרופ' ריפעת ספדי, מנהל מכון הכבד, בית החולים האוניברסיטאי הדסה, עין כרם
ד"ר עידית דותן, מנהלת שרות סוכרת והשמנת יתר, המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, המרכז הרפואי רבין
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר
פרופ' אורן שיבולת, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב
פרופ׳ אמיר שלומאי, מנהל מחלקה פנימית ד׳, מרכז רפואי רבין, יו״ר החברה הישראלית לחקר הכבד