תזונת יוד בהיריון - נייר עמדה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
תזונת יוד בהיריון
האיגוד המפרסם	עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה
קישור	באתר הר"י
תאריך פרסום	דצמבר 2024
יוצר הערך	ד"ר יניב ש' עובדיה, פרופ' סיגל אילת-אדר, פרופ' צופיה איש שלום, ד"ר יונתן ארבל, ד"ר תמר אשכולי, פרופ' טל בירון-שנטל, ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, ד"ר יואל טולדנו, ד"ר ברוריה טל, פרופ' שמואל לוריא, פרופ' עידו שולט, ד"ר סימון שנהב, פרופ' איל רובינשטוק, ד"ר גילה רוזן
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.

תקציר

הרגלי אורח החיים, הכוללים דפוסי תזונה, מהווים גורם חשוב להיריון תקין. נייר עמדה זה נכתב בשיתוף פעולה בין עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, בחסות ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) ומשרד הבריאות. המסמך מסכם את הספרות המקצועית העדכנית על הקשר בין צריכת יוד למהלך ההיריון ותוצאיו הרלוונטיים, תוך שימת דגש על רמת ההוכחה וחוזק ההמלצה. יודגש כי אין נייר עמדה זה מתיימר ליתן המלצות מותאמות אישית לנשים הרות בכלל ולנשים הרות עם מצבים כרוניים כגון תת-תריסיות ראשונית, נשים הרות לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי עקב יתר-תריסיות, שאת ממאירה בבלוטת התריס וכן נשים הרות עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס, אבחנת זפק חד/רב קשרי, כריתה חלקית ו/או מלאה של בלוטת התריס והמחלה ע"ש גרייבס, בפרט. נייר עמדה זה מתפרסם ככלי עזר לרופא/ה ו/או תזונאי/ת- דיאטן/ית קליני/ת ואינו בא במקום שיקול דעתם בכל מצב נתון.

הקדמה

מבוא

הרגלי אורח החיים, הכוללים דפוסי תזונה, מהווים גורם חשוב להיריון תקין. יוד, מרכיב חיוני בהורמוני בלוטת התריס, ממלא תפקיד מפתח בצמיחה הכוללת של הגוף והתפתחות מערכת העצבים המרכזית של העובר. במהלך ההיריון, הצורך ביוד עולה באופן משמעותי בגלל:

• ייצור מוגבר של הורמוני בלוטת התריס
• אספקת יוד לעובר
• הפרשה מוגברת של יוד בשתן

לכן, צריכת יוד ירודה במהלך תקופה קריטית זו עלולה לגרום לפגיעה בייצור הורמוני בלוטת התריס של האם והעובר, עיכוב בגדילת העובר, ובמקרים קיצוניים אף לנזק מוחי בלתי הפיך לעובר וליילוד ]4-6[. חסר יוד )אימהי( חמור אף עלול לגרום לקרטניזם )לקות שכלית משולבת עיכוב התפתחותי פיסי( אצל היילוד ]1-6[. הואיל וגוף האדם נטול יכולת ייצור עצמי של יוד, המקור הכמעט בלעדי למינרל זה הינו מהתזונה. בסקר ארצי שבוצע בשנת 2016 במדגם מייצג של 1,074 נשים הרות, התגלה משק יוד )מדד למאזן היוד בגוף( בלתי מספיק לאור ריכוז יוד בשתן )UIC( חציוני של 61 מק"ג/ל' ]7[. ריכוז חציוני זה נמוך לעומת טווח מומלץ של 150-250 מק"ג/ל' לפי ארגון הבריאות העולמי )7[ )WHO[. בדיווח נוסף משנת 2018, החוקרים מצאו שיעור נמוך )12.8%( של נטילת תוספים מכילי יוד על ידי תת-מדגם של נשים הרות ישראליות )86=n( מסקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לבני 25-64, שבוצע בשנים 1999-2001 ]8[. בעקבות כך, פורסמו על ידי משרד הבריאות המלצות לנטילת תוסף יוד בהיריון ]9[ ועודכן, בין היתר, נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בנושא צריכת יוד ]10[. מאז, תוצאות מחקרים קטני היקף מצביעות על שיעור גבוה יותר של נטילת תוסף מכיל יוד בנשים הרות בארץ )52% ו- 61%( ]11,12[. אולם, למרות זאת משק היוד של כלל מדגם הנשים ההרות במחקרים קטני היקף אלו )178=n( נותר נמוך )UIC חציוני של 60 מק"ג/ל'( ודומה לזה שהתגלה בסקר הארצי שהוזכר לעיל ]12[. יודגש כי UIC חציוני של 50-150 נחשב לחסר יוד מתון עד בינוני וכזה הנמוך מ- 50 מק"ג/ל׳ נחשב לחסר יוד חמור. ]13[ לאור זאת, ראינו לנכון לסכם את המידע הקיים, לדון בו ולהציע המלצות עדכניות לצריכת יוד לנשים הרות בישראל המובאות להלן.

שיטת העבודה

כתיבת נייר עמדה זה בוצעה, בין היתר, ע"י נציגים מטעם עמותת עתיד )הגוף הרשמי המקצועי המאגד את התזונאים- דיאטנים הרפואיים בישראל(, החברה לרפואת האם והעובר והחברה לרפואת נשים בקהילה )מטעם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה וועדת בלוטת התריס )מטעם האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה(, בהנחיית האגף לתזונה במשרד הבריאות. תזונאיות/ים-דיאטניות/ים קליניות/ים, רופאות/ים מומחיות/ים וחוקרות/ים מובילים בארץ בתחום, שהסכימו להשתתף בסקירה המדעית וכתיבת נייר העמדה חתמו על היעדר ניגוד עניינים לגבי הנושאים אותם סקרו. חברי הוועדה ביצעו סקירת ספרות וגיבשו המלצות בנושאי תחום ניסיונם והתמחותם. לאחר ריכוז ההמלצות לטיוטא ראשונית, הועבר המסמך לתיקון חברי ועדה אחרים. לאחר מכן, הוצגה הטיוטה לדיון במפגש מיוחד של הועדה ולאחר גיבוש נוסף, הועבר המסמך למכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית בישראל לצורך הפיכתו לנייר עמדה. נייר עמדה זה מהווה ריכוז המלצות מקובלות, המבוססות על המידע הרפואי הקיים כיום בתחום. שאפנו לגבש המלצות קצרות, ברורות וקלות יחסית לביצוע. נייר עמדה זה מכיל פירוט אודות כל אחד מהנושאים בהם הוא עוסק ושם דגש על חוזק ההמלצה ודירוג ההוכחות המדעיות ללא סקירת ספרות שיטתית, שכן הוא מיועד לסיכום קצר וליישום ההמלצות. יודגש כי אין נייר עמדה זה מתיימר ליתן המלצות מותאמות אישית לנשים הרות בכלל, לנשים הרות עם מצבים כרוניים כגון תת-תריסיות ראשונית, נשים הרות לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי עקב יתר-תריסיות, שאת ממאירה בבלוטת התריס וכן נשים הרות עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס, זפק חד/רב קשרי, כריתה חלקית ו/או מלאה של בלוטת התריס והמחלה ע"ש גרייבס )גרייבס(. נייר עמדה זה מתפרסם ככלי עזר לאנשי המקצוע על מנת לסייע ולתמוך בתזונת יוד נבונה בתקופת ההיריון, בניסיון לשמירה על בריאות האישה ההרה והעובר אך אינו בא במקום שיקול דעתו/ה של רופא/ה ו/או תזונאי/ת-דיאטן/ית קליני/ת בכל מצב נתון.

אופן דירוג ההמלצות:

כדי להדגיש את חוזקה של כל המלצה ומידת הביסוס המחקרי שלה, השתמשנו, בין היתר, בהגדרות הנהוגות במדריך הנחיות של איגוד בלוטת התריס האמריקאי )ATA( האחרון ]13[ על מנת לדרג את חוזק ההמלצות ודרגת ההוכחה, כמפורט בטבלה 1 וטבלה 2 להלן. טבלה 1 - דירוג חוזק ההמלצות, הגדרתן ואופן ניסוחן חוזק ההמלצה הגדרה אופן ניסוח דרגה I קיימת הוכחה ו/או הסכמה כללית שהטיפול יעיל ומומלץ מומלץ דרגה II נתונים חסרים ו/או סותרים ו/או דעות שונות לגבי יעילות הטיפול ניתן לשקול דרגה III קיימת הוכחה/הסכמה שהטיפול אינו יעיל או עלול להזיק אינו מומלץ

טבלה 2 - דירוג חוזק ההוכחה דירוג ההוכחה ביסוס המידע דרגה A מעל מחקר התערבותי מבוקר בודד או מטא-אנליזה של מחקרי התערבות דרגה B מעל מחקר עוקבה תצפיתי גדול היקף בודד או מחקר התערבותי מבוקר בודד דרגה C תמימות דעים של מומחים או מחקרים קטני היקף ותצפיתיים

ביהליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי מחברי המסמך: עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד):

• ד"ר יניב ש' עובדיה - יו"ר (*), אגף נשים, המרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון; הרשות למחקר ופיתוח, המרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון.
• פרופ' סיגל אילת-אדר, המסלול לתואר שני בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט; החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
• ד"ר ברוריה טל, המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, המכון לאפיגנטיקה, המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב ד"ר גילה רוזן, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל חי.

(*)שיוך משותף לעמותת עתיד והאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה

האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה:

• פרופ' טל בירון-שנטל, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי "מאיר", כפר סבא; החברה הישראלית לרפואת האם והעובר; החוג לגינקולוגיה ומיילדות, בית הספר לרפואה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
• פרופ' שמואל לוריא, החברה הישראלית לרפואת נשים בקהילה.
• פרופ' עידו שולט, היחידה לרפואת האם והעובר, הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב"ם, חיפה; הפקולטה לרפואה, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, חיפה.
• ד"ר סימון שנהב, היחידה להריון בסיכון, אגף נשים, המרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון; הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.

האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה

• פרופ' צופיה איש שלום, בית חולים אלישע, חיפה.
• ד"ר יונתן ארבל, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.
• ד"ר תמר אשכולי, אשפוז יום מיילדותי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.
• ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים.
• ד"ר יואל טולדנו, היחידה לרפואת אם ועובר, בי"ח לנשים, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה; תחום סוכרת ואנדוקרינולוגיה, חטיבת הרפואה, מאוחדת.
• פרופ' איל רובינשטוק, המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה; הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב