כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שאתות אחור-חלחולתיות - Retrorectal tumors"
(←ראו גם) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | ||
| − | |||
{{ספר| | {{ספר| | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
| − | '''השאתות האחור-חלחולתיות''' ממוקמות מאחורי החלחולת, בינה לבין הסקרום ועצם הזנב ועד לגובה | + | '''השאתות האחור-חלחולתיות''' ממוקמות מאחורי החלחולת (רקטום), בינה לבין הסקרום ועצם הזנב ועד לגובה הקפל הצפקי. יותר מ-50% מהשאתות באזור זה הן מלידה, כגון כיסות (ציסטות), [[כונדרומה|כונדרומות]], [[טרטומה|טרטומות]], שק קרומי המוח ([[מנינגוצלה]]) ודופליקציות של החלחולת. דלקות בשאתות נוירוגניות או גרמיות מהוות את שאר הרכיבים של השאתות האחור-חלחולתיות. כ-10% מהשאתות הכיסתיות הן ממאירות, ואילו השאתות המוצקות, 60% מהן ממאירות. הכונדרות הן השאתות הכי שכיחות בחלק זה. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
גרסה מ־03:58, 3 בספטמבר 2012
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
השאתות האחור-חלחולתיות ממוקמות מאחורי החלחולת (רקטום), בינה לבין הסקרום ועצם הזנב ועד לגובה הקפל הצפקי. יותר מ-50% מהשאתות באזור זה הן מלידה, כגון כיסות (ציסטות), כונדרומות, טרטומות, שק קרומי המוח (מנינגוצלה) ודופליקציות של החלחולת. דלקות בשאתות נוירוגניות או גרמיות מהוות את שאר הרכיבים של השאתות האחור-חלחולתיות. כ-10% מהשאתות הכיסתיות הן ממאירות, ואילו השאתות המוצקות, 60% מהן ממאירות. הכונדרות הן השאתות הכי שכיחות בחלק זה.
אבחנה
החולים מתלוננים על כאבי גב תחתון ועל כאבים פרינליים או על כאבים בחלחולת, המתאפיינים בהקרנה לגב, לעכוזים ולרגליים. כמו-כן מדווחות תלונות אחרות, כגון עצירות או שלשולים, זיהומים חוזרים והפרעות בדרכי השתן. ברוב החולים נימוש הגוש בבדיקה חלחולתית. טומוגרפיה ממוחשבת וצילום צדי של האגן מסייעים בקביעת האבחנה. הטומוגרפיה הממוחשבת מראה את ממדי השאת יחסית לסביבתה. ביופסיות מגושים אלה אינן מומלצות מחשש לזיהומים ולפיזור של תאי שאת.
טיפול
כריתה כירורגית של השאתות היא טיפול הבחירה גם בחולים בלא תסמינים, שכן שאתות אלה עלולות להזדהם או להיות ממאירות. הגישה הקדמית מומלצת בחולים הלוקים בשאתות גבוהות או בשאתות נירוגניות אבל לא בשאתות תעלת השדרה. הגישה הטרנס-סקרלית האחורית מומלצת בחולים בעלי שאתות נמוכות או בבעלי שאתות נוירוגניות. לעתים, אם השאתות גדולות מאוד, יש לנקוט גישה משולבת - בטנית-סקרלית - ולכרות את השאת עם האיברים שהיא מערבת. לשאתות שפירות יש פרוגנוזה מצוינת לאחר כריתה. כונדרומות גדלות לאט, והן בעלות נטייה חזקה לחזרה מקומית. קרינה עשוייה להקל על חולים בעלי כונדרומות שאינן ניתנות לכריתה. כימותרפיה אינה מיטיבה עם חולים אלו.
ראו גם
- לנושא הקודם לימפומה של הכרכשת
- לנושא הבא: ליפומה של מערכת העיכול
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא