הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת Budd-Chiari ומחלות אגירת סוכרים - היבטים כירורגיים - Budd-Chiari syndrome and glycogen storage diseases - surgical aspects"
(←ראו גם) |
יאיר שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
− | |||
[[קובץ: כותרתכבד.jpg|מרכז]] | [[קובץ: כותרתכבד.jpg|מרכז]] | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
שורה 15: | שורה 13: | ||
יתר-לחץ-דם פורטלי ניתן למצוא בתסמונת Budd-Chiari, במחלות אגירת סוכרים ובהיפרליפופרוטאינמיה מסוג 2. | יתר-לחץ-דם פורטלי ניתן למצוא בתסמונת Budd-Chiari, במחלות אגירת סוכרים ובהיפרליפופרוטאינמיה מסוג 2. | ||
− | חסימה של | + | חסימה של ורידי הכבד בתסמונת Budd-Chiari יכולה לנבוע מ: |
− | *מחלות מיאלופרוליפרטיביות - במיוחד פוליציטמיה. | + | *מחלות מיאלופרוליפרטיביות - במיוחד [[פוליציטמיה]]. |
*שאתות ממאירות. | *שאתות ממאירות. | ||
*המוגלובינאוריה. | *המוגלובינאוריה. | ||
− | *היריון. | + | *[[היריון]]. |
− | *שימוש | + | *שימוש בגלולות למניעת הריון. |
− | *פגיעות מולדות בווריד החלול, כגון | + | *פגיעות מולדות בווריד החלול, כגון Fibrotic web. |
במחלות אגירת הגליקוגן קיימים פגמים אנזימטיים שונים בכבד, אשר מונעים מהכבד לייצר גלוקוז מהגליקוגן שבו ולכן הגליקוגן נאגר בכבד. הכבד גדל ונוצר לחץ על הסינוסואידים. | במחלות אגירת הגליקוגן קיימים פגמים אנזימטיים שונים בכבד, אשר מונעים מהכבד לייצר גלוקוז מהגליקוגן שבו ולכן הגליקוגן נאגר בכבד. הכבד גדל ונוצר לחץ על הסינוסואידים. | ||
שורה 29: | שורה 27: | ||
התמונה הקלינית כוללת: | התמונה הקלינית כוללת: | ||
*הגדלת הכבד. | *הגדלת הכבד. | ||
− | * | + | *[[מיימת]]. |
− | *כאבי בטן. | + | *[[כאבי בטן]]. |
*אם גם הווריד החלול חסום - בצקות ברגליים. | *אם גם הווריד החלול חסום - בצקות ברגליים. | ||
− | החולים | + | החולים ב]]מחלות אגירה של גליקוגן]] לוקים ב[[היפוגליקמיה]], ב[[חמצת]], ב[[היפרליפידמיה]], ב[[היפראוריצמיה]] ובהתקפים של [[התכווצויות]]. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
− | האבחנה נעשית על-ידי | + | האבחנה נעשית על-ידי Hepatic vena cava venography. טומוגרפיה ממוחשבת בסורק סלילי מאפשרת להדגים בצורה טובה את החסימה בוריד הכבד, ולהראות הרחבה של הוורידים בצורת דליות בבטן. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
− | תסמונת זו היא קטלנית והחולה נפטר תוך שבועות או חודשים. הטיפול בחולים אלה, כאשר הווריד החלול אינו חסום, הוא | + | תסמונת זו היא קטלנית והחולה נפטר תוך שבועות או חודשים. הטיפול בחולים אלה, כאשר הווריד החלול אינו חסום, הוא Portocaval shunt צד לצד. בשיטה זו, בנוסף לירידה בלחץ הדם הפורטלי, ניתן לראות גם הטבה במיימת. |
− | הטיפול בחולי מחלות אגירה הוא ביצוע | + | הטיפול בחולי מחלות אגירה הוא ביצוע Portocaval shunt, ועל-ידי כך ניתן לאפשר את מעבר הסוכר ישירות לתאים ולא דרך הכבד, ובכך ניתן למנוע את התקפי ההיפוגליקמיה, החמצת והמטבוליזם המבוסס על שומנים. |
==ראו גם== | ==ראו גם== |
גרסה מ־20:58, 14 באוקטובר 2012
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של הכבד | |
יתר-לחץ-דם פורטלי ניתן למצוא בתסמונת Budd-Chiari, במחלות אגירת סוכרים ובהיפרליפופרוטאינמיה מסוג 2.
חסימה של ורידי הכבד בתסמונת Budd-Chiari יכולה לנבוע מ:
- מחלות מיאלופרוליפרטיביות - במיוחד פוליציטמיה.
- שאתות ממאירות.
- המוגלובינאוריה.
- היריון.
- שימוש בגלולות למניעת הריון.
- פגיעות מולדות בווריד החלול, כגון Fibrotic web.
במחלות אגירת הגליקוגן קיימים פגמים אנזימטיים שונים בכבד, אשר מונעים מהכבד לייצר גלוקוז מהגליקוגן שבו ולכן הגליקוגן נאגר בכבד. הכבד גדל ונוצר לחץ על הסינוסואידים.
תסמינים קליניים
התמונה הקלינית כוללת:
החולים ב]]מחלות אגירה של גליקוגן]] לוקים בהיפוגליקמיה, בחמצת, בהיפרליפידמיה, בהיפראוריצמיה ובהתקפים של התכווצויות.
אבחנה
האבחנה נעשית על-ידי Hepatic vena cava venography. טומוגרפיה ממוחשבת בסורק סלילי מאפשרת להדגים בצורה טובה את החסימה בוריד הכבד, ולהראות הרחבה של הוורידים בצורת דליות בבטן.
טיפול
תסמונת זו היא קטלנית והחולה נפטר תוך שבועות או חודשים. הטיפול בחולים אלה, כאשר הווריד החלול אינו חסום, הוא Portocaval shunt צד לצד. בשיטה זו, בנוסף לירידה בלחץ הדם הפורטלי, ניתן לראות גם הטבה במיימת.
הטיפול בחולי מחלות אגירה הוא ביצוע Portocaval shunt, ועל-ידי כך ניתן לאפשר את מעבר הסוכר ישירות לתאים ולא דרך הכבד, ובכך ניתן למנוע את התקפי ההיפוגליקמיה, החמצת והמטבוליזם המבוסס על שומנים.
ראו גם
- לנושא הקודם: יתר-לחץ-דם פורטלי עקב חסימות של וריד השער מחוץ לכבד - Portal hypertension due to extra-hepatic portal vein obstruction
- לנושא הבא: כריתות כבד
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הלבלב
- לפרק הבא: כירורגיה של הטחול
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא