הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לבקרת תחלואה בשחפת, חצבת ואבעבועות רוח באוכלוסיות מהגרים חסרי ביטוח בריאות - חוזר משרד הבריאות"
(←רקע) |
|||
שורה 36: | שורה 36: | ||
==ביסוס המשפטי== | ==ביסוס המשפטי== | ||
− | '''פקודת בריאות העם''': חובת דיווח על מחלה מדבקת. התוספת השנייה של פקודת בריאות העם, רשימת המחלות המחייבות דיווח. הנחיות למימוש התכנית הלאומית למיגור מחלת השחפת (חוזר מנכ״ל מס. 97/ב) | + | '''פקודת בריאות העם''': חובת דיווח על מחלה מדבקת. |
+ | |||
+ | התוספת השנייה של פקודת בריאות העם, רשימת המחלות המחייבות דיווח. | ||
+ | |||
+ | הנחיות למימוש התכנית הלאומית למיגור מחלת השחפת (חוזר מנכ״ל מס. 97/ב) | ||
==הגדרות== | ==הגדרות== |
גרסה מ־10:49, 18 באוקטובר 2012
| ||
---|---|---|
הנחיות לבקרת תחלואה בשחפת, חצבת ואבעבועות רוח באוכלוסיות מהגרים חסרי ביטוח בריאות | ||
סימוכין | חוזר ראש מינהל הרפואה מס' 28/12, תיק 17/3/3 | |
קישור | באתר משרד הבריאות | |
תאריך פרסום | 16 באוקטובר 2012 | |
חוזר זה מחליף את חוזרנו הזמני מס׳: 23/2012 מתאריך: 16.7.2012.
רקע
בישראל שוהה אוכלוסיה הולכת וגדלה של מהגרים ממדינות שונות באסיה ואפריקה.
למרבית המהגרים אין ביטוח בריאות, והם אינם זכאים לטיפול רפואי בקהילה. ילדים המהגרים זכאים לשירות מלא בתחנות טיפת חלב, בדומה לאזרחי המדינה. חלקם אף מבוטח בביטוח בריאות.
שכיחות מחלות מסוימות (כגון שחפת) גבוהה יותר בקרב אוכלוסיית המהגרים בהשוואה לאוכלוסיית אזרחי המדינה. חולי שחפת שהם מהגרים זוכים לטיפול מלא וללא תשלום במימון משרד הבריאות. לאחרונה יש עדות לתחלואה בחצבת באוכלוסייה זו, ומדי פעם מתקבלים דיווחים על מקרי תחלואה באבעבועות רוח.
המגע בין אוכלוסיית המהגרים ושאר המאושפזים טומן בחובו פוטנציאל נמוך להעברת מחלות לאוכלוסיה רגישה (גם אם בסיכון נמוך), למרות שלא נרשמה עליה בתחלואה במחלות מדבקות בקרב תושבי ישראל. פוטנציאל הדבקה זה ייחודי במתאר של אשפוז בבית חולים, ולכן ניתן ליישם פעילות ייחודית של בקרת זיהומים. להלן יפורטו הצעדים בתחום הרפואה המונעת שניתן לנקוט בכדי להגן על כלל המאושפזים במוסדות האשפוז, ובמיוחד ילדים, נשים הרות וחולים במחלות קשות הפגיעים במיוחד ובעובדי בריאות.
המחלות אשר מרכזות את מירב תשומת הלב הינן שחפת, בשל העובדה שמחלה זו הינה נפוצה יותר בקרב מדינות המוצא של המהגרים, וכן, חצבת ואבעבועוה רוח בשל פוטנציאל ההדבקה הגבוה ונוכחות תקופה שאינה תםמינית, כחלק מתקופת ההדבקה שלהן.
מטרות
הבטחת רצף טיפולי בין בית החולים לבין המוסדות הרפואיים בקהילה. הגדרת הצעדים לאבחון וטיפול בשחפת, חצבת ואבעבועות רוח בקרב אוכלוסיית היעד בבתי החולים, הכולל אמצעים להגנה על כלל החולים במוסד ועל עובדי בריאות העובדים בו. הגדרת סוגי הדיווח וסדרי הדיווח על מחלת השחפת בין כלל הגורמים הרפואיים, כולל העמקת הדיווח ללשכות הבריאות המחוזיות ולמחלקה לשחפת ואיידס.
חלות ותוקף
בתי החולים כלליים, מרכזים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש״חים), מחלקת ריאות בבית החולים שמואל הרופא, לשכות הבריאות המחוזיות/הנפתיות וכל מרפאה ראשונית הנותנת שירות רפואי לאוכלוסיית היעד.
תוקפו של הנוהל החל מיום פרסום חוזר זה.
ביסוס המשפטי
פקודת בריאות העם: חובת דיווח על מחלה מדבקת.
התוספת השנייה של פקודת בריאות העם, רשימת המחלות המחייבות דיווח.
הנחיות למימוש התכנית הלאומית למיגור מחלת השחפת (חוזר מנכ״ל מס. 97/ב)
הגדרות
״אוכלוסיית היעד״: מהגרים בישראל, חסרי מעמד, המיועדים לאשפוז, שהם חסרי ביטוח רפואי או ילדים שלהוריהם אין ביטוח רפואי, ואשר מוצאם ממדינות אסיה או אפריקה (והמלווים שלהם).
״חשוד לשחפת״: חולה הנמצא בתהליך בירור אבחנתי, ושטרם נשללה או אושרה אבחנה סופית לשחפת.
״חולה שחפת פעיל״: חולה שאובחן ע״י רופא ריאות או רופא מלש״ח כסובל ממחלת השחפת. ״חולה שחפת עם תמיכה מעבדתית באבחנה״: חולה עם תוצאה חיובית של Gene Xpert ו/או משטח ישיר לחיידקים יציבי חומצה ו/או תוצאת תרבית חיובית לחיידקי שחפת. ״מלווה / מבקר״: מבקרים של חולים במחלקות אשפוז למיניהם הלנים בכותלי ביה״ח. ״בדיקות אבחון לשחפת״ : צילום חזה, בדיקת Gene Xpert, משטח ישיר ותרבית. ״תשאול קליני לשחפת״: שאלון רפואי קצר לבירור חשד לשחפת בקרב המלווים.