האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "יתר טחוליות - Hypersplenism"

מתוך ויקירפואה

שורה 21: שורה 21:
  
 
;{{רווח קשיח|10}}Primary
 
;{{רווח קשיח|10}}Primary
# Congenital{{ש}}hemolytic anemia{{ש}}Spherocytosis{{ש}}Elliptocytosis{{ש}}Pyarovate kinase deficiency Sickle cell anemia Thalassemia{{ש}}Porphyria hematopoietica
+
# Congenital{{ש}}Hemolytic anemia{{ש}}Spherocytosis{{ש}}Elliptocytosis{{ש}}Pyruvate kinase deficiency Sickle cell anemia Thalassemia{{ש}}Porphyria hematopoietica
# Acquired hemolitic anemia
+
# Acquired hemolytic anemia
# Idiopatic thrombocytopenic Ppurpura
+
# Idiopatic thrombocytopenic purpura
 
# Splenic neutropenia
 
# Splenic neutropenia
 
# Splenic pancytopenia  
 
# Splenic pancytopenia  

גרסה מ־22:22, 15 בנובמבר 2012

כותרתטחול.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הטחול
 


אטיולוגיה

מחלקים את היתר טחוליות לראשונית ולמשנית. היתר טחוליות הראשונית היא מצב שנוצר עקב מחלה יסודית כלשהי, הגורמת להצפת הטחול על-ידי אלמנטים פתולוגיים, הגורמים להגדלתו ולסילוק של האלמנטים ביעילות כזו, הגורמת לציטופניה גם בשורות הנורמליות. היתר טחוליות המשנית היא מצב שבו הטחול מעורב במחלה וכתוצאה מהגדלתו הוא מסלק גם אלמנטים נורמלים של הדם.

טבלה 1.11 - האטיולוגיה של יתר-טחוליות (Hypersplenism)
          Primary
  1. Congenital
    Hemolytic anemia
    Spherocytosis
    Elliptocytosis
    Pyruvate kinase deficiency Sickle cell anemia Thalassemia
    Porphyria hematopoietica
  2. Acquired hemolytic anemia
  3. Idiopatic thrombocytopenic purpura
  4. Splenic neutropenia
  5. Splenic pancytopenia


          Secondary
  1. Inflammatory
    Acute: Typhoid, SBE etc.
    Chronic: TB, Syph., Malaria, Leishmania, Echinococcous, Schistosomiasis, LE Felty syndrome, Sarcoidosis
  2. Congestion
    Cirrhosis of liver
    Portal vein obstruction
    Splenic vein obstruction
    CHF
  3. Ingestionm
    Gaucher, Nimann-Pick, Amyloidosis, Hyperlipidemia
  4. Infiltration
    Hodgkin, Lymphoma, Leukemia, Histiocytosis myeloid metaplasia, Polycytemia vera

אבחנה

העיבוד של חולה הלוקה בהיפרספלניזם כולל:

  1. הערכת גודל הטחול: בבדיקה פיזיקלית ניתן לזהות טחול מוגדל, כאשר הוא נמוש מתחת לקשת הצלעות, או כאשר ניתן למצוא עמימות בניקוש מעל הצלע ה- 9. טחול מוגדל בצילום דוחק את הקיבה מדיאלית ואת מקלעת הטחול למטה ואחורה. בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את גבולות הטחול. במיפוי אפשר לקבל הערכה מדויקת על גודל הטחול.
  2. הערכת פעילות הטחול:
    1. ביתר טחוליות ניתן למצוא אנמיה, ליקופניה ותרומבוציטופניה. לא בהכרח יהיה חסר ב- 3 המרכיבים הללו. ייתכן שיהיה חסר רק במרכיב אחד או בשני מרכיבים בלבד. מוח העצם מסוגל להגדיל את תפוקתו פי 6-10 ולכן ניתן למצוא בדם צורות של תאים צעירים.
    2. באנמיות המוליטיות ניתן למצוא רטיקולוציטים בדם הפריפרי ויחס אריטרומיאלואידי מופרע במוח העצם. צהבת ואבני כיס המרה נלווים למחלות אלה.
    3. מבחן קומבס באנמיות המוליטיות נרכשות יהיה חיובי.
    4. מדידת הרס הכדוריות האדומות בטחול נעשית בעזרת כדוריות אדומות מסומנות. בכדוריות אדומות נחשב זמן מחצית חיים תקין ל- 25 יום ויותר, בגרנולוציטים 6-12 יום, ובתרומבוציטים 7-10 ימים.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא