כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קרעים בוושט - היבטים כירורגיים"
(←ראו גם) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
}} | }} | ||
| + | קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים: | ||
| + | #חום. | ||
| + | #כאבים בבית החזה. | ||
| + | #דיספנאה. | ||
| + | #טכיקרדיה. | ||
| + | #דיספגיה. | ||
| + | #צרידות. | ||
| + | סימנים נוספים נדירים יותר הם: | ||
| + | #נפחת תת-עורית. | ||
| + | #סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב. | ||
| + | #הקאה דמית. | ||
| + | ==אבחנה== | ||
| + | #במעבדה ניתן למצוא לויקוציטוזיס במרבית החולים. | ||
| + | #בצילום חזה ניתן למצוא פנוימוטורקס, פנוימומדיאסטינום, תפליט פלאורלי והמופנוימוטורקס, במיוחד מצד שמאל. | ||
| + | #צילומים בעזרת חומר ניגוד אבחנתיים ב-70% מהחולים. | ||
| + | #ב-CT חזה נמצא את אותם הממצאים שתוארו, אולם בנוסף נוכל להדגים גם את הדלף. | ||
| + | ==טיפול== | ||
| + | |||
| + | הטיפול כולל: טיפול במצב ההמודינמי של החולה, טיפול בחבלות נלוות בחזה, החדרת צנתר דרך הוושט לקיבה וריקון הקיבה, ומתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח. | ||
| + | |||
| + | אם האבחנה מתבצעת תוך 24 שעות, יש לנתח את החולה ולסגור את הנקב בוושט ולנקז את המיצר בעזרת נקזים. לאחר הניתוח יש להמשיך בטיפול אנטיביוטי רחב טווח. אם האבחנה מתבצעת מאוחר יותר, התפרים בוושט אינם מחזיקים, ולכן יש להגן על התפרים בעזרת מתלה של צדר, מתלה מהפריקרד, מתלה משריר הסרעפת, משרירי הצוואר - בנקבים גבוהים, או מהשרירים האינטרקוסטלים. אפשר גם להעזר serosal patcho מהקיבה או מהמעי הדק. בנוסף יש לנקז את בית החזה ולטפל באנטיביוטיקה רחבת טווח (ראה פרק על הוושט). התמותה הגבוהה בחולים אלה נובעת מזיהומים של המיצר ומאמפימות. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 20: | שורה 41: | ||
* לנושא הקודם [[חבלות באבי העורקים]] | * לנושא הקודם [[חבלות באבי העורקים]] | ||
* לנושא הבא: [[קרעים של ה-Thoracic duct]] | * לנושא הבא: [[קרעים של ה-Thoracic duct]] | ||
| − | |||
גרסה מ־13:09, 2 בדצמבר 2012
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | חבלות | |
קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים:
- חום.
- כאבים בבית החזה.
- דיספנאה.
- טכיקרדיה.
- דיספגיה.
- צרידות.
סימנים נוספים נדירים יותר הם:
- נפחת תת-עורית.
- סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב.
- הקאה דמית.
אבחנה
- במעבדה ניתן למצוא לויקוציטוזיס במרבית החולים.
- בצילום חזה ניתן למצוא פנוימוטורקס, פנוימומדיאסטינום, תפליט פלאורלי והמופנוימוטורקס, במיוחד מצד שמאל.
- צילומים בעזרת חומר ניגוד אבחנתיים ב-70% מהחולים.
- ב-CT חזה נמצא את אותם הממצאים שתוארו, אולם בנוסף נוכל להדגים גם את הדלף.
טיפול
הטיפול כולל: טיפול במצב ההמודינמי של החולה, טיפול בחבלות נלוות בחזה, החדרת צנתר דרך הוושט לקיבה וריקון הקיבה, ומתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח.
אם האבחנה מתבצעת תוך 24 שעות, יש לנתח את החולה ולסגור את הנקב בוושט ולנקז את המיצר בעזרת נקזים. לאחר הניתוח יש להמשיך בטיפול אנטיביוטי רחב טווח. אם האבחנה מתבצעת מאוחר יותר, התפרים בוושט אינם מחזיקים, ולכן יש להגן על התפרים בעזרת מתלה של צדר, מתלה מהפריקרד, מתלה משריר הסרעפת, משרירי הצוואר - בנקבים גבוהים, או מהשרירים האינטרקוסטלים. אפשר גם להעזר serosal patcho מהקיבה או מהמעי הדק. בנוסף יש לנקז את בית החזה ולטפל באנטיביוטיקה רחבת טווח (ראה פרק על הוושט). התמותה הגבוהה בחולים אלה נובעת מזיהומים של המיצר ומאמפימות.
ראו גם
- לנושא הקודם חבלות באבי העורקים
- לנושא הבא: קרעים של ה-Thoracic duct
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: המערכת הוורידית
- לפרק הבא: הלם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא