הבדלים בין גרסאות בדף "גישה להידרופס עוברי - Evaluation of hydrops fetalis"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= הידרופס עוברי לא אימוני |שם לועזי= Non-immune hydrops fetalis |שמ...) |
|||
שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
− | + | ;סיכום הגישה ל Hydrops | |
הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור. | הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור. | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
מרבית המקרים nonimmune hydrops . | מרבית המקרים nonimmune hydrops . | ||
− | + | ==הידרופס לא אימוני== | |
אתיולוגיה: | אתיולוגיה: |
גרסה מ־21:35, 21 בדצמבר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
הידרופס עוברי לא אימוני | ||
---|---|---|
Non-immune hydrops fetalis | ||
יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
- סיכום הגישה ל Hydrops
הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור.
חשוב להבחין בין הידרופס אימוני ללא אימוני.
מרבית המקרים nonimmune hydrops .
הידרופס לא אימוני
אתיולוגיה: קיימת רשימה ארוכה של גורמים להידרופס לא אימוני:
- מומים לבביים 22% : הפרעת קצב, ומומים מבניים.
- מומים כרומוזומליים: 13%: טריזומיה 21, טרנר טריפלואידיות.
- הפרעות המטולוגיות: 10%: אנמיה, FMH.
- מומים מבניים נוספים: Cystic hygromas, הרניה דיאפרגמטית,A-Vshunt, כוריואנגיומה.
- זיהומים 7%.
- תאומים - 6% :TTTS.
- תרופות: אינדומד.
- אידיופתי - 18%.
הגישה:
- אנמנזה:
- מוצא אתני (טלסמיה, מחלות מטבוליות).
- היסטוריה משפחתית (טלסמיה, מחלות מטבוליות).
- חשיפה לזיהומים.
- חשיפה לתרופות (אינדומד).
- בדיקה:
- שלב ראשון: Indierct Coombs - להבחין בין Immune ובין Non Immune.
בהמשך:
אולטרה-סאונד
- סקירת מערכות (מומים אנטומיים).
- דופלר MCA-PSV לשלילת אנמיה.
- אקו לב עובר (מומי לב) + אק״ג עוברי .
דיקור מי שפיר
- קריוטיפ.
- CMV--! PCR, טוקסופלסמה, Parvo.
- קורדוצנטזיס - לשקול בשאלה של המוגלובין עוברי, אלקטרופוקזה להמוגלובין העוברי, תפקודי כבד, מחלות אגירה.
בדיקות דם לאמא:
- ספירת דם לאנמיה (טלסמיה).
- המוגלובין אלקטרופורזיס- טלסמיה.
- סוג וסקר (אם לא נלקח עד כה).
- סרולוגיה ל- Parvo , TORCH.
- KB - לשלול FMH.
סיכוי להישנות: תלוי באתיולוגיה.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון