הבדלים בין גרסאות בדף "הידרופס עוברי לא אימוני - Non-immune hydrops fetalis"
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 13: | שורה 13: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
− | + | {{הרחבה|הידרופס עוברי}} | |
הגדרת ההידרופס הלא אימוני זהה לזה האימוני: הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור. | הגדרת ההידרופס הלא אימוני זהה לזה האימוני: הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור. | ||
גרסה מ־15:45, 2 בפברואר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
הידרופס עוברי לא אימוני | ||
---|---|---|
Non-immune hydrops fetalis | ||
יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הידרופס עוברי
הגדרת ההידרופס הלא אימוני זהה לזה האימוני: הצטברות נוזל בשני מדורים או יותר, כמו למשל בית חזה, בטן ועור.
לרוב נראה ריבוי מי שפיר ועיבוי שליה.
Santolaya תאר ב-1992 שיעור של 0.6% מקרי הידרופס מתוך 12,572 עוברים שנבדקו סונוגרפית. ב-77% מהמקרים נמצאה האתיולוגיה. מרבית המקרים (87%) היו 2/3 .nonimmune hydrops מהם היו כתוצאה ממומים עובריים או שלייתיים.
Bellini ושות' (2009) פרסמו סקירה על 5,437 הריונות עם nonimmune hydrops אותם חילקו ל-14 קטגוריות לפי הטבלה הבאה. מומים לבביים מבניים ותפקודיים היו 22% מהמקרים. מומים כרומוזומלים-13%, מומים המטולוגים 10% - לרוב גרמו בסוף התהליך לאנמיה ואי ספיקת לב.
אתיולוגיה
קיימת רשימה ארוכה של גורמים להידרופס לא אימוני. אחת הסיבות השכיחות ביותר, בעיקר כאשר ההידרופס מאובחן בטרימסטר השני הינה Cystic hygromas.
מומים לבביים מהווים 20-45% מהמקרים, כולל אריתמיות, A-V malformations, מיוקרדיטיס.
בהריון מרובה עוברים, הידרופס של אחד העוברים קשור ל-TTTS. הידרופס יכול להתפתח מהאנמיה ואי-ספיקת הלב של העובר התורם או מעודף הנוזלים והקרדיומיופתיה של המקבל.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה לרוב גרועה. ככל שההידרופס מתפתח מאוחר יותר, הפרוגנוזה טובה יותר. לפני שבוע 24 -תמותה של 95%, אחרי שבוע 24- הישרדות של 20%.
אבחנה
בחלק מהמקרים, US מכוון ובדיקות מעבדה יזהו את הגורם. כמו למשל- מומים מולדים, אריתמיות וסיבוכי תאומים. בדיקות דם כמו המוגלובין-אלקטרופורזה (טלסמיה), קומבס, KB, סרולוגיה לסיפיליס, טוקסופלסמה, CMV, אדמת ופרווירוס.
דיקור מי שפיר - בחשד לזיהום, וע״מ לבדוק קריוטיפ. MCA-PSV למעקב אחר אנמיה.
טיפול
רק במספר קטן של מקרים ניתן לטפל. יש כמה טכיאריתמיות הניתנות לטיפול תרופתי. אנמיה קשה תטופל בעירוי דם. TTTS יטופל בהתאם.
אם אובחן nonimmune hydrops ושללנו בעיה קרדיאלית או aneuploidy, והעובר בשל, יש ליילד.
הידרופס יכול לחלוף ספונטנית או להידרדר עם הזמן.
סיבוכים אימהיים
לידה מוקדמת שכיחה עקב ריבוי מי שפיר. כך גם PPH ואטוניה של הרחם, היפרדות שליה ושאריות שליה.
הידרופס קשור לסיכון פי 2-3 לרעלת הריון. באחד הוריאנטים - mirror syndrome- האם מפתחת רעלת הריון עם בצקת קשה כמו זאת של העובר, כנראה עקב שינויים וסקולרים בשליה ההידרופית והנפוחה.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון