הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בפרווירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy"
(←ראו גם) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
− | {{ | + | {{מחלה |
− | | | + | |תמונה= |
− | |תמונה= | + | |כיתוב תמונה= |
− | |שם | + | |שם עברי= זיהום בפרווירוס B19 בהיריון |
− | |שם | + | |שם לועזי= Parvovirus B19 infection during pregnancy |
− | | | + | |שמות נוספים= |
− | | | + | |ICD-10= |
− | | | + | |ICD-9= |
− | | | + | |MeSH= |
− | | | + | |יוצר הערך= דר' מאור ממן |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
− | }} | + | }} |
[[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]] | [[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]] | ||
גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis. | גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis. | ||
שורה 97: | שורה 97: | ||
* לנושא הקודם: [[זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects]] | * לנושא הקודם: [[זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects]] | ||
* לנושא הבא: [[זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy]] | * לנושא הבא: [[זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
גרסה מ־14:01, 2 במאי 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
זיהום בפרווירוס B19 בהיריון | ||
---|---|---|
Parvovirus B19 infection during pregnancy | ||
יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis.
הדבקה: ההעברה רספירטורית, ומגע יד-פה, נפוץ באביב.
וירמיה: אחרי 4-14 ימים מההדבקה. מתחיל בפריחה בפנים, אריתמה, slapped cheek, שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה. 20-30% מהמבוגרים אסימפטומטים.
שיעור 1-2% - seroconversions בשנה.
IgM - עולה 10-12 ימים אחרי הזיהום. נמצא עד 3-6 חודשים.
IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים.
50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה.
20-30% :Attack rate
שיעור הדבקה:
- מגע מזדמן- 5%,
- חשיפה בעבודה (מורים) - 20%,
- מגע הדוק בבית: 50%.
ההדבקה בעיקר לפני הופעת סימנים קליניים. לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. אין טיפול מונע או חיסון.
השפעה על העובר
שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה).
הוירוס יכול לגרום להפלה, הידרופס או stillbirth. הווירוס גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ול- high cardiac output congestive heart failure. בנוסף פוגע הווירוס גם במיוקרד (מיוקרדיטיס).
DNA של פרווירוס נמצא ב-3% מנפלים בטרימסטר I .
- 10% :overall fetal loss.
- בשבועות 19-20: 15%
- אחרי שבוע 20: 2.3%
זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל --non immune hydrops בעוברים שנבדקו ב- PM.
non-immune hydrops קורה רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בווירוס, אם ההדבקה התרחשה לפני שבוע 20.
85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.
80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו.
אבחנה
מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה !
זיהוי הדבקה עוברית: PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס.
- מתי נעשה בירור ל- Parvovirus B19 ?
- חשיפה אימהית לוירוס.
- הידרופס לא אימוני.
- מחלה אופיינית: חום, פריחה, נפיחות בפרקים, aplastic crisis וכו'.
השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת ---> אין צורך בבירור נוסף.
- אם הרה נחשפה ו- IgM ו- IgG שליליים ---> לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת ---> אין צורך בבירור נוסף.
- IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי ---> הדבקה !
- IgM ו- IgG חיוביים ---> כנראה הדבקה, נחפש סימני הידרופס ב-MCA -\+ US כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה).
כאמור, אם סרולוגיה אימהית (IgM) חיובית ---> נחפש סימני הידרופס ב- US ובנוסף נחפש סימני הפטוספלנומגליה, ושליה גדולה.
PSV גבוה ב- MCA הוא פרדיקטור לאנמיה עוברית.
אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע קורדוצנטזיס להערכת חומרת האנמיה ולברור PCR של הוירוס בדם העובר.
במקרה הצורך - עירוי דם. לעובר.
מיוקרדיטיס עוברי יכול לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה.
פרוגנוזה
30% תמותה במקרה והתפתח הידרופס ולא נטפל בעירוי דם.
עם עירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מאחר ולאחר שהזיהום חולף ההמטופויזיס מתחדש. הדעות חלוקות לגבי סקוולות נוירו-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% ! חלק מהמקרים עם סקוולות היו גם ללא אנמיה או אצידמיה קשים.
ביבליוגרפיה
- Williams 23rd 1166
ראו גם
- לנושא הקודם: זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects
- לנושא הבא: זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון