כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בחיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי במהלך ההיריון - Group b streptococcus infection during pregnancy"
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==חיידק ה-GBS== | ==חיידק ה-GBS== | ||
| − | GBS הוא חיידק גרם חיובי, אאירובי פקולטטיבי. החיידק בודד לראשונה בשנת 1887 על ידי הוטרינר והמיקרוביולוג הצרפתי | + | GBS הוא חיידק גרם חיובי, אאירובי פקולטטיבי. החיידק בודד לראשונה בשנת 1887 על ידי הוטרינר והמיקרוביולוג הצרפתי Nocard {{כ}}. |
| − | Edmond Nocard (1903-1850) . | + | Edmond Nocard {{כ}} (1903-1850) .תיאר לראשונה את חיידק ה-GBS כמחולל מחלה, endozootic mastitis, בעטיני פרות חולבות. המיקרוביולוגית האמריקאית Rebecca Craighill Lancefield {{כ}} (1895-1981) סיווגה לראשונה את הסטרפטוקוקים ב-1930, בסיווג סרולוגי המבוסס על הרכב הקרבוהידרטים במעטפת החיידק. סיווג זה מקובל ומשמש את הקהילה המיקרוביולוגית עד היום. |
| − | לראשונה את חיידק | + | |
| − | (1895-1981) | + | פחות ידוע כי למרות שמו, נקד (Coccus), החיידק משתייך ל-ciass המתגים (Bacilli), ול-Order ה-Lactobacillales. מקור שמם של הסטרפטוקוקים מיוונית: קוקוס פירושו "גרגיר", וסטרפטוס פירושו "מעוקל". קוטרם של הסטרפטוקוקים 0.5-1.0 מיקרון והסיבה להופעתם בשרשראות היא שהם מבצעים חלוקה במישור אחד בלבד. |
| − | לראשונה את הסטרפטוקוקים ב-1930, בסיווג סרולוגי המבוסס על הרכב הקרבוהידרטים במעטפת החיידק. סיווג זה מקובל ומשמש את הקהילה המיקרוביולוגית עד היום. פחות ידוע כי למרות שמו, נקד (Coccus), החיידק משתייך | + | |
| − | + | חיידק ה-GBS עלול להימצא באופן חולף או קבוע במערכת העיכול התחתונה באדם, ומשם להתפשט אל הנרתיק או אל דרכי השתן. כך, GBS עלול לגרום באישה ההרה להדבקה אנכית של היילוד בעת הלידה. לפי הערכות ומחקרים שונים, כ-25-20 אחוז מהנשים ההרות בארצות הברית נושאות GBS בחלחולת ו/או במערכת המין או השתן{{הערה|שם=הערה2|Schrag S, Gorwitz R, Fultz-Butts K & Schuchat A. Prevention of perinatal group B streptococcal disease. Revised guidelines from CDC. MMWR Recomm Rep, 2002; 51(RR-11): 1-22.}}. בישראל, כנראה המספרים נמוכים במעט. במחקר שבוצע לאחרונה בבית החולים לגליל המערבי, נהריה, דווח שיעור נשאות של כ-16 אחוז. | |
| − | של הסטרפטוקוקים מיוונית: קוקוס פירושו "גרגיר", וסטרפטוס פירושו "מעוקל". קוטרם של הסטרפטוקוקים 0.5-1.0 מיקרון והסיבה להופעתם בשרשראות היא שהם מבצעים חלוקה במישור אחד בלבד. חיידק | + | |
| + | המנגנון באמצעותו עובר החיידק מתעלת הלידה ליילוד וגורם לאלח דם אינו ברור עדיין. לא ידוע מדוע רק חלק קטן מהיילודים לאמהות נשאיות GBS, שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי מונע בעת הלידה, לוקים באלח דם או במנינגיטיס. ייתכן כי חסר חיסוני ביילוד או פתוגניות גבוהה של הזן הסרולוגי של החיידק המזהם קשורים בגרימת אלח הדם בילוד2. רמות 1gG באם מעל 2-1 מק"ג למ"ל מספקות הגנה לעובר כנגד תחלואה ^GBS. הבעיה היא כי רמות כאלו נמצאות רק ב-20 אחוז מהיולדות הנשאיות. לפיכך, לרוב היילודים אין חיסון סביל כנגד GBS. בנוסף, מעבר הנוגדנים דרך השליה מופחת ככל שגיל ההיריון צעיר יותר, לדוגמה: בשבוע 33 חוצים את מחסום השליה רק 50 אחוז מהנוגדנים ובשבוע 28 חוצים את מחסום השליה רק 33 אחוז מהנוגדנים. | ||
בארצות הברית, GBS הוא גורם עיקרי לזיהום סב-לידתי, שם הוגדרה מטרה להגיע לשיעור תחלואת ילודים ^GBS של 0.5 ל-1,000 לידות חי. בכל שנה מדווחים בארצות הברית כ-10,000 מקרים של אלח דם סב-לידתי ^2GBS. שיעור התמותה ביילודים השורדים מגיע לכחמישה אחוזים עד 16 אחוז. ביילודים השורדים, שיעור התחלואה המאוחרת גבוה וכולל חסרים תנועתיים, תחושתיים, חירשות, עורתות, עיכוב התפתחותי ולעתים פיגור שכלי. | בארצות הברית, GBS הוא גורם עיקרי לזיהום סב-לידתי, שם הוגדרה מטרה להגיע לשיעור תחלואת ילודים ^GBS של 0.5 ל-1,000 לידות חי. בכל שנה מדווחים בארצות הברית כ-10,000 מקרים של אלח דם סב-לידתי ^2GBS. שיעור התמותה ביילודים השורדים מגיע לכחמישה אחוזים עד 16 אחוז. ביילודים השורדים, שיעור התחלואה המאוחרת גבוה וכולל חסרים תנועתיים, תחושתיים, חירשות, עורתות, עיכוב התפתחותי ולעתים פיגור שכלי. | ||
תחלוץות ילודים GBSO | תחלוץות ילודים GBSO | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
| − | + | ||
3. Marchaim D, Hal I ak M, Gortzak-Uzan L, & al. Cell wall proteins of group B Streptococcus and low incidence of neonatal disease in southern Israel. J Reprod Med, 2003; 48(9): 697-702. | 3. Marchaim D, Hal I ak M, Gortzak-Uzan L, & al. Cell wall proteins of group B Streptococcus and low incidence of neonatal disease in southern Israel. J Reprod Med, 2003; 48(9): 697-702. | ||
4. Schimmel MS, Eidelman AI, Rudensky B, & al Epidemiology of group B streptococcal colonization and infection in Jerusalem, 1989-91. Isr J Med Sci, 1994; 30(5-6): 349-51. | 4. Schimmel MS, Eidelman AI, Rudensky B, & al Epidemiology of group B streptococcal colonization and infection in Jerusalem, 1989-91. Isr J Med Sci, 1994; 30(5-6): 349-51. | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
24. Bergeron et al. Rapid detection of group B streptococci in pregnant women at delivery. NEJM. 2000; 343:175-179. | 24. Bergeron et al. Rapid detection of group B streptococci in pregnant women at delivery. NEJM. 2000; 343:175-179. | ||
25. Colbourn T, Asseburg C, Bojke L & al. Prenatal screening and treatment strategies to prevent group B streptococcal and other bacterial infections in early infancy: cost-effectiveness and expected value of information analyses. Health Technol Assess. 2007; 11(29): 1-226. | 25. Colbourn T, Asseburg C, Bojke L & al. Prenatal screening and treatment strategies to prevent group B streptococcal and other bacterial infections in early infancy: cost-effectiveness and expected value of information analyses. Health Technol Assess. 2007; 11(29): 1-226. | ||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־05:30, 13 במאי 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| זיהום ב-GBS במהלך ההיריון | ||
|---|---|---|
| GBS infection during pregnancy | ||
| יוצר הערך | ד"ר עידו שולט
|
|
למרות הגברת המודעות למניעת זיהום ילודים בםטרפטוקוק מקבוצה B בישראל, באמצעות טיפול אנטיביוטי מונע בלידה, שיעור המחלה ביילודים בישראל אינו יורד ואף מציג נטייה לעלייה. ד"ר עידו שולט ממליץ לאמץ את הגישה האמריקאית ולהכניס םקר כללי לנשאות GBS בקרב כל הנשים ההרות בארץ וטיפול מונע בחדר הלידה בהתאם לתוצאות בדיקת הסקר.
סטרפטוקוק מקבוצה B (GBS) Streptococcus agalactiae , עלול לגרום לזיהום קשה ביילודים בעת המעבר בתעלת הלידה. מניעת אלח הדם ו/או דלקת קרום המוח ביילודים מהווה אתגר לעוסקים בתחום המיילדות. כיום ידועות שתי גישות מניעה עיקריות נגד דהום הילוד ב-GBS: בארצות הברית מקובל לבדוק את כל הנשים ההרות לקיום נשאות GBS בנרתיק ובחלחולת בשבוע 37-35 להיריון ולטפל בהתאם לתוצאות המשטח. בישראל, מאידך, מקובלת הגישה השנייה, לפיה ניתן ליולדות טיפול אנטיביוטי מונע לפי גורמי סיכון (חום בלידה, פקיעת קרומים ממושכת, לידה מוקדמת, זיהום ילוד קודם ב-GBS או דהום דרכי השתן ב-GBS.
עולה השאלה האם המצב בישראל דומה למצב בארצות הברית והאם הגיע הזמן לשינוי המדיניות בישראל? מאמר קצר זה מנסה להציג את הכלים לצורך קבלת החלטות מושכלות להפחתת הזיהומים בילודים בשל GBS[1].
חיידק ה-GBS
GBS הוא חיידק גרם חיובי, אאירובי פקולטטיבי. החיידק בודד לראשונה בשנת 1887 על ידי הוטרינר והמיקרוביולוג הצרפתי Nocard . Edmond Nocard (1903-1850) .תיאר לראשונה את חיידק ה-GBS כמחולל מחלה, endozootic mastitis, בעטיני פרות חולבות. המיקרוביולוגית האמריקאית Rebecca Craighill Lancefield (1895-1981) סיווגה לראשונה את הסטרפטוקוקים ב-1930, בסיווג סרולוגי המבוסס על הרכב הקרבוהידרטים במעטפת החיידק. סיווג זה מקובל ומשמש את הקהילה המיקרוביולוגית עד היום.
פחות ידוע כי למרות שמו, נקד (Coccus), החיידק משתייך ל-ciass המתגים (Bacilli), ול-Order ה-Lactobacillales. מקור שמם של הסטרפטוקוקים מיוונית: קוקוס פירושו "גרגיר", וסטרפטוס פירושו "מעוקל". קוטרם של הסטרפטוקוקים 0.5-1.0 מיקרון והסיבה להופעתם בשרשראות היא שהם מבצעים חלוקה במישור אחד בלבד.
חיידק ה-GBS עלול להימצא באופן חולף או קבוע במערכת העיכול התחתונה באדם, ומשם להתפשט אל הנרתיק או אל דרכי השתן. כך, GBS עלול לגרום באישה ההרה להדבקה אנכית של היילוד בעת הלידה. לפי הערכות ומחקרים שונים, כ-25-20 אחוז מהנשים ההרות בארצות הברית נושאות GBS בחלחולת ו/או במערכת המין או השתן[2]. בישראל, כנראה המספרים נמוכים במעט. במחקר שבוצע לאחרונה בבית החולים לגליל המערבי, נהריה, דווח שיעור נשאות של כ-16 אחוז.
המנגנון באמצעותו עובר החיידק מתעלת הלידה ליילוד וגורם לאלח דם אינו ברור עדיין. לא ידוע מדוע רק חלק קטן מהיילודים לאמהות נשאיות GBS, שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי מונע בעת הלידה, לוקים באלח דם או במנינגיטיס. ייתכן כי חסר חיסוני ביילוד או פתוגניות גבוהה של הזן הסרולוגי של החיידק המזהם קשורים בגרימת אלח הדם בילוד2. רמות 1gG באם מעל 2-1 מק"ג למ"ל מספקות הגנה לעובר כנגד תחלואה ^GBS. הבעיה היא כי רמות כאלו נמצאות רק ב-20 אחוז מהיולדות הנשאיות. לפיכך, לרוב היילודים אין חיסון סביל כנגד GBS. בנוסף, מעבר הנוגדנים דרך השליה מופחת ככל שגיל ההיריון צעיר יותר, לדוגמה: בשבוע 33 חוצים את מחסום השליה רק 50 אחוז מהנוגדנים ובשבוע 28 חוצים את מחסום השליה רק 33 אחוז מהנוגדנים. בארצות הברית, GBS הוא גורם עיקרי לזיהום סב-לידתי, שם הוגדרה מטרה להגיע לשיעור תחלואת ילודים ^GBS של 0.5 ל-1,000 לידות חי. בכל שנה מדווחים בארצות הברית כ-10,000 מקרים של אלח דם סב-לידתי ^2GBS. שיעור התמותה ביילודים השורדים מגיע לכחמישה אחוזים עד 16 אחוז. ביילודים השורדים, שיעור התחלואה המאוחרת גבוה וכולל חסרים תנועתיים, תחושתיים, חירשות, עורתות, עיכוב התפתחותי ולעתים פיגור שכלי. תחלוץות ילודים GBSO תחלואה מוקדמת - כ-80 אחוז מהמקרים, גיל אפס עד שישה ימים, כאשר רובם הגדול של המקרים מאובחן כבר במהלך היום הראשון לאחר הלידה בשל אלימותו הגבוהה של החיידק. כל הסרוטיפים המוכרים של GBS יכולים לגרום למחלה המוקדמת ובעיקר הסרוטיפים ׳.נ.־. תחלואה מאוחרת - כ-20 אחוז מהמקרים, גיל שבעה ימים עד 89 ימים. הגורם בכ-90 אחוז מהמקרים הוא סרוטיפ3. מחלה מאוחרת-מאוחרת - נדירה, הדבקה לאחר יותר מ-90 יום מהלידה, בעיקר ביילודים מדוכאי חיסון, ולא הדבקה אנכית בעת המעבר בתעלת הלידה. הטיפול האנטיביוטי הניתן ליולדת בחדר
3. Marchaim D, Hal I ak M, Gortzak-Uzan L, & al. Cell wall proteins of group B Streptococcus and low incidence of neonatal disease in southern Israel. J Reprod Med, 2003; 48(9): 697-702. 4. Schimmel MS, Eidelman AI, Rudensky B, & al Epidemiology of group B streptococcal colonization and infection in Jerusalem, 1989-91. Isr J Med Sci, 1994; 30(5-6): 349-51. 5. Marchaim D, Hal lak M Gortzak-Uzan L & al. Risk factors for carriage of group B streptococcus in southern Israel Isr Med Assoc J, 2003; 5(9): 646-8. 6. Jakobi P, Goldstick O, Sujov P & Itskovitz-Eldor J. Intrapartum prophylaxis for perinatal group B streptococcal disease: do the CDC guidelines apply in Israel? The Rambam experience. Israel J Obstet Gynecol, 2000; 11:47-50. 7. Weintraub Z, Regev R, Iancu TC & Feme M Perinatal group B streptococcal infections in Israel Isr J Med Sci, 1983; 19(10): 900-2. 8. Eisenberg VH, Raveh D, Meisl ish Y & al. Prevention of early-onset neonatal group B streptococcal infection: is universal screening by culture universally applicable? Isr Med Assoc J, 2006; 8(10): 698-702. 9. Marchaim D, Efrati S, Melamed R & al. Clonal variability of group B Streptococcus among different groups of carriers in southern Israel. Eur J Clin Microbiol Infect Dis, 2006; 25(7): 443-8.
10. Bisharat N, Jones N, Marchaim D & al Population structure of group B streptococcus from a low-incidence region for invasive neonatal disease. Microbiology, 2005; 151(Pt 6): 1875-81. 11. Eidelman AI, Rudensky B, HirgemanD & al. Epidemiology of group B streptococci colonization and disease in mothers and infants: update of ongoing 10-year Jerusalem study. Isr J Med Sci, 1990; 26(2): 71-3. 12. Eidelman AI, Rudensky B, Feme M & al Epidemiology of group B streptococci in an Israeli hospital. Isr J Med Sci, 1983; 19(10): 903-5. {תטימז! נזקותת} 13. מדינת ישראל, משרד הבריאות, מינהל רפואה, חוזר מס׳ 2005׳7/6/2005,4/V14,22. 14. האיגוד הישראלי למיילדות וגיניקולוגיה, נייר עמדה מס׳ 31, הטיפול כלידה מוקדמת. ינואר 2007. 15. מדינת ישראל, משרד הבריאות, שרותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, המחלקה למחלות זיהומיות, חוזר מס׳ 29/2007, א-2885, 2006׳27/12. 16. מדינת ישראל, משרד הבריאות, ראש מינהל הרפואה, אסמכתא: 117467׳8-122 (מ), .V1/2008 17. Feigin M, Dolfln T, Jakobi P & Samuelov A. GBS in Israel, Round table - Is there a place for screening? Israeli Ob/Gyne Journal, 2007; 60: 32-9. 18. מדינת ישראל, משרד הבריאות, ראש מינהל הרפואה, אסמכתא: 119561׳8-122 (מ), 2008׳6/2. 19. Johri AK, Paoletti LC, Glaser P, & al Group B Streptococcus: global incidence and vaccine development Nat Rev Microbiol, 2006; 4(12): 932-42. 20. Larsen JW & Sever JL. Group B Streptococcus and pregnancy: a review. Am J Obstet Gynecol. 2008; 198(4): 440-8; discussion 448-50. 21. Baker CJ, Rench MA & Mclnnes P. Immunization of pregnant women with group B streptococcal type III capsular polysaccharide-tetanus toxoid conjugate vaccine. Vaccine. 2003; 21(24): 3468-72. 22. Maione et al. Identification of a universal Group B streptococcus vaccine by multiple genome screen. Science. 2005; 309(5731): 148-50. 23. Hagay Z et al. Evaluation of two rapid tests for detection of maternal endocervical group B streptococcus: enzyme-linked immunosorbent assay and gram stain. Obstet Gynecol. 1993; 82(1): 84-7. 24. Bergeron et al. Rapid detection of group B streptococci in pregnant women at delivery. NEJM. 2000; 343:175-179. 25. Colbourn T, Asseburg C, Bojke L & al. Prenatal screening and treatment strategies to prevent group B streptococcal and other bacterial infections in early infancy: cost-effectiveness and expected value of information analyses. Health Technol Assess. 2007; 11(29): 1-226.
ביבליוגרפיה
- ↑ German L, Solt I, Bornstein J, & aL Is there an increase in the incidence of GBS carrier rates among pregnant women in northern Israel? Harefuah, 2006; 145(12): 866-9.
- ↑ Schrag S, Gorwitz R, Fultz-Butts K & Schuchat A. Prevention of perinatal group B streptococcal disease. Revised guidelines from CDC. MMWR Recomm Rep, 2002; 51(RR-11): 1-22.
קישורים חיצוניים
- ללמוד מהאמריקאים, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עידו שולט, האגף לבריאות האישה, בית החולים לגליל מערבי, נהריה, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, חיפה