כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "איטומי חריצים וחרירים במסגרת מניעת נגעים עששתיים - Pit and fissure sealants for preventing dental decay"
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==איטום חריצים מבוססי רזין== | ==איטום חריצים מבוססי רזין== | ||
| + | |||
| + | יעילות חומרי האיטום המבוססים על וזין נבדקה12 והיא קשורה באורך החיים של האיטום על פני השן4'. ההנחה הרווחת היום הינה שאיטומי חריצים מבוססי חין הינם בטוחים. בעבר הועלו ספקות לגבי שחרור מולקולות דמויות אסטרוגן מהאיטומים מבוססי יזיז, אך בדיקות עדכניות הראו שאין סכנה לילדים3. שיעורי הצלחת הרטנציה של איטומי חריצים מבוססי רדן: 93%-79% לאחר 12 חודש, 85%-71% לאחר 24 חודש, 80%-61% לאחר 36 חודש, 52% לאחר 48 חודש ו-39% לאחר 108 חודשי. אחת הבעיות במחקרים שבדקו אחיזה היא שההצלחה נקבעת קלינית בלבד ללא בדקה רנטגנית. קיימים מקרים בהם פינה של האיטום נשברת במהלך השנים ומתחת מהחיל תהליך עששתי נרחב(המונה 6). | ||
| + | כנוסף, אבחון תהליך עששתי בחריצים עמוקים ליד איטום או באזור בו האיטום חסר אינו חד משמעי. גם הפעילות העששתית של אוכלוסיית הנבדקים לא צוינה בחלק גדול של המחקרים, כך שהיו מקדם בהם הונחו איטומי חריצים באוכלוסיות עם פעילות עששתיה נמוכה ועם סיכון נמוך לפתח נגעים עששתיים בחריצים. יעלות חומרי האיטום מבוססי רזין במניעת נגעים עששתיים בחריצים נעה כין 87% בתקופה של 12 חודש ועד 60% לאחר 54-48 חודש. לאחר 9 שנים 27% מהמשטחים עליהם הונח איטום הראו נגע עששתי לעומת 77% מהמשטחים ללא איטום5, | ||
| + | |||
| + | איטומי חריצים וחרירים מבוססי יונומר הזכוכיח | ||
| + | כמות המחקרים שבדקו את האיטומים המבוססים יונומר הזכוכית מעטה יחסית. רק שמונה מחקרים השוו את איטומי חריצים המבוססים ינומר הזס־כית לעומת איטומי חדצים המבוססים חין. מתוכם, כשלושה איטומי חדצים מבוססי חין היו יעילים יותר, בשניים איטומי חריצים מבוססי ץנומר הזכוכית היו יעילים יותר ובשלושה נוספים לא נמצא הבדל. לאחר 5 שנים נמצא שאיטום מבוסס יתזמר הזכוכית עדףי, ולאחר 7 שנים לא נמצא הבדל סטטיסטי בין שני סוגי האיטומים8. | ||
| + | העחיד | ||
| + | מחקרים חדשים הוכיחו שאיטום חריצים המבוסס על יונומר הזכוכית המשחרר יוני פלואוריד לתוך | ||
| + | |||
| + | |||
1. Ahovou-Saloranta A, Hiiri A, Nordblad A etal. 2008. Pit and fissure sealants for pre¬venting dental decay in the permanent teeth of children and adolescents. Cochrane Database of Sys Rev, Oct 8(4), CD001830. | 1. Ahovou-Saloranta A, Hiiri A, Nordblad A etal. 2008. Pit and fissure sealants for pre¬venting dental decay in the permanent teeth of children and adolescents. Cochrane Database of Sys Rev, Oct 8(4), CD001830. | ||
גרסה מ־09:15, 18 ביוני 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| איטומי חריצים וחרירים במסגרת מניעת נגעים עששתיים | ||
|---|---|---|
| Pit and fissure sealants for preventing dental decay | ||
| שמות נוספים | איטומי חריצים וחרירים - עבר ועתיד | |
| יוצר הערך | ד׳ר אורי זילברמן 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – בריאות השן וחלל הפה
שימוש באיטומי חריצים יעיל במניעת נגעים עששתיים בחריצים וחרירים בטוחנות ומלתעוח. יש להתייחם לאיטומי חריצים כשחזור לכל דבר ולבצע מעקבים חקופתיים
מחלת העששת היא מחלה חיידקית, כרונית, המועברת מדור לדור בצורה אנכית ובין בני אותו דור בצורה אופקית. המחלה היא בעלת נפיצות של מעל 90% באוכלוםיה המערבית ופוגעת בעיקר בחומר השן הקשה. בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת זוהתה ירידה בשכיחות המחלה בארצות מתפתחות בקבוצת הילדים והמתבגרים הצעירים[1], אולם מאז, הירידה בשכיחות המחלה נבלמה ובחלק מהמדינות נצפתה עלייה בשכיחות המחלה[2]. בילדי גיל בית ספר יסודי, רוב מוקדי העששת החדשים, עד 90% מהם, מופיעים בחריצים וחרירים של טוחנות קבועות[3]. ההגנה הראשונית באזור חרירים וחריצים היא על ידי שימוש בהומרים המונעים את התפתחות הנגע העששתי באזורים אלה. מבנה החריצים המרכזיים כטוחנות, כאשר הוא עמוק וצר (תמונה מס׳ 1), אינו מאפשר חדירה של סיבי מברשת השיניים לתחתיתו ומעודד פעילות עששתית.
סוגי איטומי החרירים והחריצים הקיימים בשוק
איטומי חריצים וחרירים פותחו בשנות ה-60 של המאה הקודמת על מנת להגן על חרירים וחריצים במשטחים לעיסיים של טוחנות ומלתעות מפני התקפה עששתית. תפקידם למנוע חדירה של חיידקים, תוצרי מזון ורוק לתוך החריצים ועל יד כך לעצור את הפעילות העששתית בתוך החריצים ובתחתיתם. שני סוגים עיקרים של איטומי חדצים קיימים בשוק: איטומי חרירים וחריצים המבוםסים על רזין (resin based sealants), ואיטומי חרירים וחריצים המבוססים על יונומר הזכוכית (glass ionoiner sealants). קיים סוג נוסף המבוסס על קומפומר, שהוא העחבת של חומר מרוכב ויונומר הזכוכית(compomer=composite+glass .(ionomer 4 דורות של איטומי החרירים והחריצים המבוססים על רזין הופיעו לאורך התקופות:
- דור ראשון - חומר שעבר שפעול בעזרה אור אולטרא-סגול
- דור שני - חומדם שעברו שפעל עצמי לאחר הערבוב, דוגמא- Deiton, (תמונה 2),
- דור שלישי - חומר שעבר שפעול על יד אור ונראה באורכי גל של הצבע הכחול, דוגמא - Heiioseai (תמונה 3).
- דור רביעי - חומר דומה לדור השלישי בתוספת פלואוריד.
דור ראשון אינו משווק ואילו היעילות של תוספת הפלואוריד באיטומי חריצים המבוססים על רזין מוטלת בספק[4]. היעילות של חומרי האיטום המבוססים על רזין קשורה קשר ישיר בקיום האיטום בצורה מושלמת לאורך זמן.
סוג שני של חומר איטום חרירים והריצים מבוסס על יונומר הזכוכית, חומר שהוכנס לתחום רפואה השיניים על יד McLean and Wilson בשנת 1974[5] (תמונה 4 ו־4א).
יונומר הזכוכית (Giass-ionomer) יוצר קשרים כימיים עם זגוגית השיניים על יד קבוצות קרבוקסיליות (-C00) המתחברות לסידן (תמונה 5), ומשחרר פלואוריד לאורך זמן.
אחיזה ויעילות של חומרי האיטום
כאשר מדברים על הצלחה קלינית של חומרי איטום החריצים והחרירים יש להבחין בץ שני נושאים נפרדים:
- אחיזה של חומר האיטום על פני השן (retention)
- השפעת חומר האיטום על הפעילוח העששתיח בחריצים וחרירים של מלתעות וטוחנות (effectiveness).
איטום חריצים מבוססי רזין
יעילות חומרי האיטום המבוססים על וזין נבדקה12 והיא קשורה באורך החיים של האיטום על פני השן4'. ההנחה הרווחת היום הינה שאיטומי חריצים מבוססי חין הינם בטוחים. בעבר הועלו ספקות לגבי שחרור מולקולות דמויות אסטרוגן מהאיטומים מבוססי יזיז, אך בדיקות עדכניות הראו שאין סכנה לילדים3. שיעורי הצלחת הרטנציה של איטומי חריצים מבוססי רדן: 93%-79% לאחר 12 חודש, 85%-71% לאחר 24 חודש, 80%-61% לאחר 36 חודש, 52% לאחר 48 חודש ו-39% לאחר 108 חודשי. אחת הבעיות במחקרים שבדקו אחיזה היא שההצלחה נקבעת קלינית בלבד ללא בדקה רנטגנית. קיימים מקרים בהם פינה של האיטום נשברת במהלך השנים ומתחת מהחיל תהליך עששתי נרחב(המונה 6). כנוסף, אבחון תהליך עששתי בחריצים עמוקים ליד איטום או באזור בו האיטום חסר אינו חד משמעי. גם הפעילות העששתית של אוכלוסיית הנבדקים לא צוינה בחלק גדול של המחקרים, כך שהיו מקדם בהם הונחו איטומי חריצים באוכלוסיות עם פעילות עששתיה נמוכה ועם סיכון נמוך לפתח נגעים עששתיים בחריצים. יעלות חומרי האיטום מבוססי רזין במניעת נגעים עששתיים בחריצים נעה כין 87% בתקופה של 12 חודש ועד 60% לאחר 54-48 חודש. לאחר 9 שנים 27% מהמשטחים עליהם הונח איטום הראו נגע עששתי לעומת 77% מהמשטחים ללא איטום5,
איטומי חריצים וחרירים מבוססי יונומר הזכוכיח כמות המחקרים שבדקו את האיטומים המבוססים יונומר הזכוכית מעטה יחסית. רק שמונה מחקרים השוו את איטומי חריצים המבוססים ינומר הזס־כית לעומת איטומי חדצים המבוססים חין. מתוכם, כשלושה איטומי חדצים מבוססי חין היו יעילים יותר, בשניים איטומי חריצים מבוססי ץנומר הזכוכית היו יעילים יותר ובשלושה נוספים לא נמצא הבדל. לאחר 5 שנים נמצא שאיטום מבוסס יתזמר הזכוכית עדףי, ולאחר 7 שנים לא נמצא הבדל סטטיסטי בין שני סוגי האיטומים8. העחיד מחקרים חדשים הוכיחו שאיטום חריצים המבוסס על יונומר הזכוכית המשחרר יוני פלואוריד לתוך
1. Ahovou-Saloranta A, Hiiri A, Nordblad A etal. 2008. Pit and fissure sealants for pre¬venting dental decay in the permanent teeth of children and adolescents. Cochrane Database of Sys Rev, Oct 8(4), CD001830. 2. Antonson SA, Antonson DE, Brener Set al. 2012. Twenty-four month clinical evalu¬ation of fissure sealants on partially erupted permanent first molars: glass-ionomer versus resin-based sealant. J Am Dent Assoc. 143:115-122. 3. Azarpazhooh A, Main PA. 2008. Is there a risk of harm or toxicity in the placement of pit and fissure sealant materials? A systematic review. J Can Dent Assoc. 74:179-183. 4. Beiruti N, Frencken JE, van't Hof MA etal. 2006. Caries-preventive effect of a one time application of compositr resin and glass ionomer sealants after 5 years. Caries Res. 40:52-59. 5. Bravo M, Montero J, Bravo JJ et al. 2005. Sealant and fluoride varnish in caries: a randomized trial. Dent Res. 84:1138-1143.
8. ForssH, Halme E. 1998. Retentionof a glass-ionomer cement and a resin-based fissure sealant and effect on carious outcome after 7 years. Comm Dent Oral Epidem. 26:21-25.
10. KleverlaanCJ, van Duinen R, Feilzer AJ. 2004. Mechanical properties of glass ionomer cements affected by curing method. Dent mater. 20:45-50.
12. Mejarel, Lingstrom P, Petersson LG etal. 2003. Caries preventive effect of fissure sealants: a systematic review. Acta Odontol Scand. 61:321-330.
14. Ripa LW. 1993. Sealants revisited: an update of the effectiveness of pit-and-fissure sealants. Caries Res. 27:77-82. 15. Van Duinen RN, Davidson CL, DeGee AJ, Feilzer AJ 2004. In situ transformation of glass-ionomer into an enamel like material. Am J Dent. 17:223-227.
ביבליוגרפיה
- ↑ Petersson GH, Bratthall D. 1996. The caries decline: a review of reviews. Europ J oral Scien.436-443.
- ↑ Haugejorden O, MagneBirkeland J. 2006. Ecological time-trend analysis of caries experience at 12 years of age and caries incidence from age 12 to 18 years: Noeway 1985-2004. Acta Odontol Scand. 64:368-375.
- ↑ Brown LJ, Selwitz RH. 1995. The impact of recent changes in the epidemiology of dental caries on guidelines for the use of dental sealants. J Public Health Dent. 55:274-291.
- ↑ Carlsson A, Petersson M, Twetman S. 1997.2-year clinical performance of a fluoride-containing fissure sealant in young schoolchildren at caries risk. Am J Dent. 10:115-119.
- ↑ McLean JW, Wilson AD. 1974. Fissure sealing and filling with an adhesive glass-ionomer cement. Brit Dent J. 136:269-275.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי שם הרופא ותאריו