הבדלים בין גרסאות בדף "שן אנקילוטית - טיפול ב-Treatment of ankylosed teeth by distraction osteogenesis - Distraction osteogenesis"
שורה 126: | שורה 126: | ||
[[קטגוריה: רפואת הפה והשיניים]] | [[קטגוריה: רפואת הפה והשיניים]] | ||
+ | [[קטגוריה: Themedical]] |
גרסה מ־21:12, 21 ביוני 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – בריאות השן וחלל הפה
שימוש בשיטת Distraction Osteogenesis מניבה תוצאות יציבות וארוכות טווח
שן אנקילוטית מהווה מצב רציני הדורש התייחסות מיוחדת, במיוחד בשיניים הקדמיות[1].
הסיבה לאנקילוזיס של השן עדיין אינה ידועה. מחקרים רבים ניסו ללמוד מהי הסיבה להיווצרות מצב זה אך עד היום אין תשובה חד משמעית וברורה[1]. בין הגורמים ניתן למנות שינויים מטבוליים מקומיים בעצם הלסתות, כשל מקומי בבניית עצם, חבלה דנטאלית, גידי כימי או תרמי ויתר לחץ שנגרם ע"י הלשון[2].
ברוב המקרים אין אפשרות למשיכה אורתודונטית של השן. קיימות מספר דרכים טיפוליות, החל מעקירה ושמירת המרווח, שיקום המשנן תוך השארת השן האנקילוטיה וכלה בעקירת השן והשתלה מיידית[3].
במקרה הנדון נתאר שיטה חדשה לטיפול בשיניים אנקילוטיות בשילוב אורתודונטי-כירורגי: שימוש בשיטת Distraction Osteogenesis.
DO) Distraction Osteogenesis)
Distraction Osteogenesis, הנקראת גם Callus distraction, היא טכניקה לשיקום פגמים/חוסרים גרמיים שהותאמה לאתרים רבים בשלד. השיטה תוארה לראשונה ע"י Ilizarov[4]. התהליך כולל העתקה הדרגתית ומבוקרת של מקטעי עצם שהופרדו ע"י אוסטיאוטומיה/שבר כירורגי מבוקר. הפער הנוצר עקב העתקת החלקים הגרמיים מתרפא על ידי מילוי בעצם חדשה.
סקירה היסטורית
הראשון שתיאר שיטה זו היה Codvilla בשנת 1905[5] אך בשנת 1940 יישם Llizamv את העיקרון שתואר לעיל להארכת עצמות ארוכות בשלד, והצליח להאריכן ללא צורך כשתלי עצם[4] , [6] , [7]
ב-1973 השתמשו Snyder ושות' בעיקרון של איליזרוב להארכת הלסת התחתונה של כלבים[8].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 פורסמו מחקרים רבים אודות השימוש ב-DO באזור הפנים והלסתות, כאשר המובילים בתחום נחשבו & Friedman Constantino, אשר בעבודתם על כלבים הדגימו סגירת פגמים גרמיים בלסת התחתונה[9].
ב-1992 היה McCarthy הראשון שהצליח להאריך מנדיבולה היפופלסטית בבני אדם, פרסום אשר היווה פריצת דרך בתחום[10].
בשנות ה־90 פורסמו גם עבודות בישראל, החשובה שבהן של פרופ' רחמיאלי, שהצליח לעשות דיסטרקשן כמקילה ומרכז הפנים[11].
התהליך
שבר כירורגי מבוצע באופן מכוון באזור בו השן האנקילוטית נמצאת. אופן ביצוע חתכי האוסטיאוטומיה הנו כזה אשר יכיל את מכלול האזור אשר חפצים בשינועו. בהמשך, מתקינים את התקן ה-DO המתאים. זמן ההמתנה הבתר ניתוחי הנו 7-5 ימים ("תקופת המתנה/ Latency Phase"). לאחר המתנה ראשונית זו מתחילה תקופת המשיכה ("Distraction Phase"). בתקופה זו התקן ה- DO מופעל על ידי המתרפא באופן עצמאי באמצעות סיבוב בורג פשוט. באופן זה, קצוות השבר הכירורגי מרוחקים זה מזה באופן איטי והדרגתי,
מן הראוי לציין כי בתקופה זו ניתן למצוא ברמה המיקרוסקופית התארגנות באזור הפער שבק הקצוות. נצפה אתור פיברוטי מרכזי -Fibrous Central zone - בעוד שמשני עבריו ניתן למצוא Mineralization Zone. סיבים זעירים של קולגן מתארגנים במקביל לכיוון ה-DO ומהווים שלד/ פיגום לבניית עצם (איור 1).
תהליך ההפעלה נמשך כשבוע ולאחריו יש תקופת המהנה,"Consolidation Phase". בתקופה זו העצם הראשונית שנוצרה משוחלפת לעצם בוגרת ותוך כשנה עד שנתיים העצם מבשילה לאיכות של העצם הסובבת[12].
היתרון הברור בשיטה המערבת DO היא בניית העצם תוך כד תנועת האזור שנבחר ויציבותה של התוצאה.
תיאור מקרה
ילד בן 12, לאחר טיפול אורתודנטי ממושך. במהלך תאונת דרכים בה היה מעורב נפגע בפניו ושן מרכזית עליונה (שן מס׳ 11) עברה אנטרוזיה. הופנה לאורתודנט רק בחלוף ארבעה שבועות, לצורך משיכת השן. בבדיקת האורתודונט המטפל נמצא כי שן 11 עברה אנקילוזה. ניסיונות ביצוע משיכה אורתודונטית כמקובל נכשלו. אי לכך, הופנה לייעוץ וטיפול במחלקתנו. בבדיקה נמצא כי שן 11 באנטרוזיה מלאה. עדות לסגר קדמי פתוח, עקב ניסיונות האורתודונט למשיכת השן. צילום פנורמי הדגים את הסגר הקדמי הפתוח וגם את השן האנקילוטית עם הסמכים האורתודונטים (תמונה 1).
נקבעה תוכנית טיפול שכללה שלב כירורגי ושלב אורתודונטי: שימוש בעיקרון DO ומשיכה אורתודונטית.
osteocortkotomy: בהרדמה כללית בוצעה חשיפת השן האנקילוטית באופן כירורגי, וכן יצירת חלון גרמי כשבהיקף הושארו 3-2 מ"מ עצם ובחוד השן 5 מ"מ, בשביל לשמור על ויטליות כמתואר כצילום[4] - כך שהתקבלה קובייה / En-block המכילה את השן והעצם (איור 2 ותמונות 5-2)[13].
הקוביה לא הופרדה ובוצעה רק קורטיקוטומיה. לאחר החשיפה והאוסטיאוקורטיקוטומיה הודבק סמך על השן האנקילוטית.
לאחר תקופה המתנה של 5 ימים - התחיל שלב ה-Distraction שבוצע ע"י גומיות אלסטיות שמשכו את השן בכיוון קו הסגר, wire (תמונות 7,6).
הגומיות הוחלפו באופן יומיומי ולאחר ארבעה שבועות השן הועתקה למקומה המקורי (תמונות 8-11)
לאחר תקופת המתנה של חודשיים בוצע תיקון הסגר הקדמי הפתוח.
דיון
DO בהגדרתו הנו תהליך העתקת עצמות (במקרה זה עצם אלביאולרית ושן בתוכה) ע"י מכשור מוקטן המסוגל להזיז אותן. המכשור מורכב מבורג הפעלה ופלטות עיגון המקובעות לשני צדדי השבר הכירורגי ומופעל בקצב של 0.8-0.4 מ"מ ליום.
שימוש בדיסטרקציה מהווה יתרון עקב בניה הדרגתית של העצם והתאמה סימולטנית של הרקמות הסובבות ללא צורך בשתל עצם. החסרונות בשיטה זו הם אורך התהליך, היכול להימשך 4-3 חודשים, וההוצאה שאינה מיידית. כנוסף לכך יש צורך בהוצאה פלטות העיגון בשלב יותר מאוחר.
במקרה שלפנינו בוצעה מודיפיקציה של שיטת Osteogenesis distraction. השתמשנו בפוטנציאל הדיסטרקציה ללא שימוש במכשור מיוחד. "מכשיר הדיסטרקציה" אשר השתמשנו בו היה גומיות אלסטיות, שבעזרתן משכנו את השן למקומה.
לדעתנו, למרות שלא מדובר בדיסטרקציה קונבינציונלית, שיטה זו מהווה פתרון מצוין לטיפול בשן אנקילוטית אשר אינו מצריך שלב ניתוחי נוסף להוצאה המכשור ומספק תוצאה מוצלחת ויציבה.
לסיכום: השימוש במשיכה אלסטית המבוססת על עקרונות המתיחה הגרמית של איליזרוב, יכולה להניב תוצאות יציבות וארוכות טווח.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12
- ↑ Neville, Brad W.Oral and Maxillofacial Pathology .W.B Saunders Company 1995.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 IlizarovGA, Deviatov A A: Surgical lengthening of the shin with simultaneous cor¬rection of deformities. Ortop Travmatol Protez. 30(3):32-37,1969.
- ↑ Codvilla A: On the means of lengthening in the lower limbs, the muscles and tissues which are shortened through deformity. Am J Orthop Surg 2:353,1905.
- ↑ Ilizarov GA:The principles of the llizarov method. Bull Hosp Joint Dis Orthop Inst 48:1,1988.
- ↑ llizarov, G.A.., and Ledyaev, VI.: The replacement of long tubular bone defects by lengthening distraction of one of the fragments. Clin Orthop Rel Res 280:7-10,1992
- ↑ Snyder CC, Levine GA, Swanson HM, Browne EZ: Mandibular lengthening by gradual distraction: Preliminary report. Plast Reconstr Surg 5:506-508.1973
- ↑ CostantinoPD, Friedman CD, ShindoML, etal: Experimental mandibular regrowth by distraction osteogenesis. Long-term results. Arch Otolaryngol Head Neck Surg 1993 May; 119(5): 511-6
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שריף עראידי, רופא בכיר, המחלקה לכירורגית פה ולסתות, המרכז הרפואי ע"ש פדה, פוריה, טבריה
ד"ר צבי לסטר, מנהל המחלקה לכירורגית פה ולסתות, המרכז הרפואי ע"ש פדה, פוריה, טבריה.
ד"ר ליאון ארדקיאן, רופא בכיר, המחלקה לכירורגית פה ולסתות, מנהל השירות לכירורגיה אנדוסקופית וזעיר פולשנית, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה