האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"

מתוך ויקירפואה
שורה 6: שורה 6:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
==הטיפול בזיהומים ב- Tunneled Central Line==
 +
 +
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}}
 +
{{-}}
 
{| border="1"  cellpadding="4"
 
{| border="1"  cellpadding="4"
 +
!מס'
 +
!סוג הזיהום
 +
!סימני היכר
 +
!הגישה האבחנתית וטיפולים
 +
|-
 +
|1.
 +
|זיהום באיזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או Cellulitis
 +
|סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאיזור הפתח בעור
 +
|
 +
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
 +
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
 +
#תחילת טיפול אנטיביוטי {{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} +
 +
#*תחילת טיפול כמעט תמיד IV כדי "להציל" את הקטטר.
 +
#*התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות.
 +
#*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית.
 +
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
 +
#*אם יש זיהום > 2 ס"מ מה- exit site בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר.
 +
#*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2-3 ימים.
 +
#*אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכו') צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף.
 +
|-
 +
|2.
 +
|זיהום בתעלה מסביב לקטטר  = Tunnel Infection
 +
|חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
 +
|
 +
#תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל +
 +
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
 +
#תחילת טיפול אנטיביוטי  {{הערה|שם=הערה2}}  + 
 +
#התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות.
 +
#משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האיזור המזוהם.
 +
|-
 +
|3.
 +
|בקטרמיה או ספסיס
 +
|חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכו'
 +
|
 +
#תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל  +
 +
#תחילת טיפול אנטיביוטי IV {{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות  +
 +
#המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי כל יום  (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ).
 +
#הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל- 3-2 ימים ו/או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל- 3-2 ימים {{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas  או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}}.
 
|}
 
|}
 +
 +
==הטיפול האנטיביוטי המומלץ==
 +
 +
===הטיפול דרך הווריד===
 +
 +
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
 +
 +
*בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin  1-2 gm x 3  +  IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה יוחלף הצפזולין ב- IV cloxacillin  2 gm x 4.  במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן  vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה- gentamicin ב- ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
 +
 +
*בחולה המאושפז > 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף amikacin ב- ceftazidime או piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
 +
 +
===הטיפול הפומי===
 +
 +
במקרה של דלקת שטחית קלה (cellulitis) באיזור ה- Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כנ"ל ויוחל ב- cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים ב- ciprofloxacin 500 mg x 2.
  
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
שורה 17: שורה 73:
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
−
 
+
*Mermel LA, et al.  Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America.  CID 2009: 49:1-45.
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>

גרסה מ־14:54, 25 באוגוסט 2013

שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
Antibiotic.png
שם המחבר פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
שם הפרק שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections
מוציא לאור
שערי צדק1.png
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
הקדשה ספר זה מוקדש
לפרופ' חיים הרשקו
בהוקרה עמוקה

הטיפול בזיהומים ב- Tunneled Central Line

בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]

מס' סוג הזיהום סימני היכר הגישה האבחנתית וטיפולים
1. זיהום באיזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או Cellulitis סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאיזור הפתח בעור
  1. תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
  2. אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי [2] +
    • תחילת טיפול כמעט תמיד IV כדי "להציל" את הקטטר.
    • התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות.
    • משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית.
  4. הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
    • אם יש זיהום > 2 ס"מ מה- exit site בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר.
    • אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2-3 ימים.
    • אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכו') צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף.
2. זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel Infection חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
  1. תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל +
  2. הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי [2] +
  4. התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות.
  5. משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האיזור המזוהם.
3. בקטרמיה או ספסיס חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכו'
  1. תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל +
  2. תחילת טיפול אנטיביוטי IV [2] דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות +
  3. המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי כל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ).
  4. הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל- 3-2 ימים ו/או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל- 3-2 ימים [3].

הטיפול האנטיביוטי המומלץ

הטיפול דרך הווריד

הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.

  • בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin 1-2 gm x 3 + IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה יוחלף הצפזולין ב- IV cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה- gentamicin ב- ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
  • בחולה המאושפז > 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף amikacin ב- ceftazidime או piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).

הטיפול הפומי

במקרה של דלקת שטחית קלה (cellulitis) באיזור ה- Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כנ"ל ויוחל ב- cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים ב- ciprofloxacin 500 mg x 2.

הערות שוליים

  1. ↑ הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ
  3. ↑ אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה

ביבליוגרפיה

  • Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.

ראו גם