כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אמצעי זהירות ונהלי בידוד לצורך הפחתת העברת זיהומים - Isolation precautions"
מתוך ויקירפואה
(←כפפות) |
|||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
{| width="60%" style="margin-bottom: 1em; border: 3px solid #FF0066; padding: 5px; font-size: 100%;" align="center" | {| width="60%" style="margin-bottom: 1em; border: 3px solid #FF0066; padding: 5px; font-size: 100%;" align="center" | ||
|- valign="top" | |- valign="top" | ||
| − | | <big>רחיצת ידיים הכרחית לאחר הסרת הכפפות</big> | + | |align="center"| <big>רחיצת ידיים הכרחית לאחר הסרת הכפפות</big> |
|} | |} | ||
גרסה מ־07:46, 16 בספטמבר 2013
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
| |
| שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| שם הפרק | אמצעי זהירות ונהלי בידוד לצורך הפחתת העברת זיהומים - Isolation precautions |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
מבוא
אמצעי הזהירות והבידודים מיועדים להפחית העברת זיהומים, והם מחולקים ל- 2 קבוצות:
- אמצעי זהירות שגרתיים המיועדים ליישום בטיפול בכל החולים.
- אמצעי זהירות בבידוד עבור חולים המאובחנים או חשודים במחלות זיהומיות המועברות בדרך טיפתית, אוויר או מגע.
מטרה
קביעת כללים אחידים לטיפול במחלות זיהומיות המחייבות בידוד.
הנחיות כלליות
- מנהל המחלקה או היחידה אחראי ליישום הוראות הבידוד, וכן לקביעת סוג הבידוד בכל מקרה ומקרה תוך כדי התבססות על נוהל זה. ניתן תמיד להתייעץ עם נציג הצוות למניעת זיהומים.
- האחות הראשית במחלקה תפעל עפ"י הנוהל ותדריך את צוות העובדים.
- הפסקת הבידוד תעשה רק לאחר התייעצות עם נציג היחידה למחלות זיהומיות.
- יש להפעיל את הבידוד גם כאשר קיים חשש למחלה מסוימת לפני קביעת האבחנה הסופית.
- לגבי מחלות שאינן מופיעות בנוהל הזה, אם קיים ספק, יש להתייעץ עם נציג היחידה למחלות זיהומיות.
- בכל מקרה של בידוד יש להודיע על כך לנציג היחידה למחלות זיהומיות ולאחות האפידמיולוגית.
- לכל בידוד יש לצרף גם אמצעי זהירות שגרתיים.
- אמצעי זהירות שגרתיים יש ליישם בטיפול בכל החולים.
אמצעי זהירות שגרתיים - Standard precautions
האמצעים יינקטו בעת טיפול בחולים בלי להתייחס לאבחנתם או מצב הזיהומים שלהם. האמצעים השגרתיים יינקטו לפני, אחרי ובכל מגע עם:
- דם.
- נוזלי גוף והפרשות, למעט זיעה, בין אם הם מכילים דם נראה לעין או לא.
- רקמות ריריות.
- עור לא שלם.
- חפצים מזוהמים של חולה בחומרי גוף.
עיתוי הגיינת ידיים
- לפני ואחרי מגע ישיר במטופל.
- לפני עטיית כפפות ולאחר הסרתן.
- לפני הכנת מזון או תרופות לחולים.
- במעבר מאתר גוף מזוהם לנקי באותו מטופל.
- לאחר כל מגע בסביבת חולה כולל משטחים וציוד .
אין לחטא ידיים בתכשיר אלכוהולי לאחר רחיצת ידיים אנטיספטית. חיטוי ידיים לאחר רחצתן גורם גירוי ופגיעה מיותרת בעור הידיים.
| רחיצת/חיטוי ידיים = מניעת זיהום, הצלת חיים |
כפפות
- כפפות נקיות ולא סטריליות: מספיקות במגע עם נוזלי הגוף למיניהם.
- כפפות סטריליות: בביצוע פעולות פולשניות ובפגיעה נרחבת של העור.
- יש להחליף כפפות בין חולה לחולה ולרחוץ או לחטא ידיים לאחר הסרת הכפפות.
- יש להסיר הכפפות בסיום הטיפול באותו חולה ואין לצאת מהחדר עם הכפפות.
| רחיצת ידיים הכרחית לאחר הסרת הכפפות |
מסיכה, משקפי מגן ומגן פנים
חשיבותם רבה להגנת ריריות הפנים, האף והפה בטיפולים העלולים ליצור נתזי דם, נוזלי גוף או הפרשות.
חלוק וסינר
- חלוק נקי בלתי חדיר לנוזלים (מפלסטיק) עדיף למניעת לכלוך המדים בעת טיפול צמוד בחולה.
- יש להסיר את החלוק לאחר סיום הטיפול באותו חולה ולהשליכו לאשפה.
- רחיצת ידיים מיד לאחר הסרת הסינר.
- יש להחליף סינר בין חולה לחולה.
כלי אוכל
- אין צורך בחיטוי מיוחד או בכלים חד-פעמיים.
- הכלים ובקבוקי מזון לתינוקות עוברים רחיצה במדיח כלים.
ציוד לטיפול בחולה
- כל מכשיר חד (להבים, מבחנות, מחטים, מזרקים) המזוהם בדם, נוזלי גוף והפרשות יישלח למיכל המסומן BIOHAZARD.
- ציוד מזוהם - יטופל בהתאם לנוהל חיטוי ועיקור של ביה"ח.
- ציוד לשימוש חוזר יישלח כמקובל לאספקה סטרילית.
- חומרי ספיגה וחבישה מזוהמים בדם יוכנסו לשקית BIOHAZARD שתושלך למיכל הפסולת המזוהמת.
דגימות מעבדה
- הדגימות יישלחו למעבדה בתוך שקית ניילון BIOHAZARD בתוך קופסא סגורה המיועדת לכך.
- יש לצרף טופס הבדיקה כשהוא נקי מדם, נוזלי גוף והפרשות.
מיקום החולה
חולה שאינו שולט בצרכיו ועלול ללכלך את סביבתו, רצוי למקמו בחדר נפרד או לקבץ מספר חולים כאלה באותו חדר.
הערות שוליים