כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הטלת שתן לילית - גורמים וטיפול - Nocturia - causes and treatment"
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==פוליאוריה לילית== | ==פוליאוריה לילית== | ||
| − | מצב בו הנפח | + | מצב בו הנפח הכולל של השתן המוטל בלילה גבוה מהנורמה. ההגדרה המקובלת היום היא תפוקת שתן גבוהה מ-35% במהלך הלילה(Nocturnal polyuria 1(index. יש המחלקים את ההגדרה של פוליאוריה לילית לפי קבוצות גיל: |
| + | #עד גיל 65 שנה - כאשר התפוקה הלילית גבוהה מ-25%; | ||
| + | #מעל גיל 65 שנה- תפוקה לילית גבוהה מ-33%. {{הערה|שם=הערה6| Van Kerrebroeck P, Abrams P, Chaikin Detal^he standardisation of terminology in nocturia: report from the Standardisation Sub-committee of the International Continence Society. Neurourol Urodyn. 2002;21:179-83.}} | ||
| + | |||
| + | הסיבות לפוליאוריה לילית כוללות שתייה מרובה בשעות אחה"צ והערב, צריכה גבוהה של קפאין, אי ספיקת לב או כליות, סוכרת, ל"ד, אי ספיקה ורידית של הגפיים התחתונות, הפרעה באיזון ההורמונאלי(Diabetes insipidus), הפרעות שינה ודום־נשימה ללי(Obstructive sleep apnea) הגורם להפרשת יתר של ההורמח Atrial Natriuretic) ANH 31'"(Hormone. נוקטוריה שכיחה יותר בגיל המבוגר בגלל השכיחות הגבוהה של המחלות הנלווה ובגלל הפרעה במאזן ההורמונאלי. בגל המבוגר קיימת עלייה בריכוז ANP וירידה ברמות ADH בשעות חללה, ולק תפוקת השתן הללית גדלה9. בעת שכיבה מאוזנת, הלחצים ההידרוםטטיים במדורים השונים של הגוף משתנים ועודפי נהלים מהרקמות שנצברו במהלך היום, עוברים אל מחזור הדם ובכך מעלים את נפח ההוך-כילי הפונקציונאלי. התוצאה היא ייצור שתן מוגבר בעת השינה". בעת נטלה ההיסטוריה הרפואית יש לברר מחלות נלוות לשאול שאלות מכוונות לגבי תדירות ההשתנה לאורך שעות היממה ונפחי ההשתנה המשוערים. ההיסטוריה הרפואית יכולה לטון את המטפל לכיוון האטיולוגיה אך האבחנה נעשית באמצעות יומני השתנה. ביומן השתנה החולה מתעד את תזמון ההשתנות ונפחיהם. קיימים יומני השתנה מפורטים יותר, בהם המטופל מתבקש בנוסף לתעד גם אירועים של אי נקיטת שהן, ומדע לגט שתייה במהלך היממה(תזמון, סוג ונפח). הטיפול מכוון לסיבה שגרמה לבעיה. לדוגמא: במידה ועולה החשד כי המטופל סובל מדום-נשימה לילי יש להפנותו לברור במעבדת שינה ובמידת הצורך לספק CPAP. בחלק נכבד מהמקרים האטיולוגיה אינה ידועה וכל הנדרש הוא שינויים התנהגוהיים קלים: הפחתת שתייה בשעות הערב ואחה"צ (במיוחד קפאין - קפה, תה, שוקולד, קולה) והרמה הרגליים על דרגש בשעות המנוחה על מנת לאזן אה הלחצים ההידרוסטטיים. בחלים הסובלים מאי ספיקת ורידים של הרגליים וחלים עם בצקת בגפיים תחתונות מומלץ להשתמש בגרביים אלסטיות בשעות הערב לפני השעה. במקרים בהם הטיפול השמרני נכשל ניתן לנסות טיפול תרופתי. האפשריות הן: מתן תרופה משתנת בשעות הערב או דסמופרםין(תחליף סינתטי של ההורמון וזופרסץ) כשעה לפני השינה"־3'. שתי התרופות יכולוה לגרום לפגיעה במאח המלחים כגוף, ובמיוחד להיפונתרמיה. אי לכך, ההמלצה היא ניטור של רמות הנתרן 3 ימים לאחר תחילת הטיפול ושבועיים אחריו14. שכיחות היפונתרמיה עקב שימוש בדסמופרםין היא 4.5%. הוריות עד למתן התרופה הן: אי ספיקת כליות, שימוש במשתנים ואי ספיקת לב. הסיטי להתהוות היפונתרמיה עולה כגל המטגר. מעל גיל 65 שנה, יש לנטר באופן קפדני את רמת הנתרן בדם ולהדריך את המטופלים להימנע משתיית יתר בשעות הערב וחללה. האבחנה של אטיולוגיות 4-2 נעשית בעיקר ע"י בדיקת אורודינמיקה. ברם, היסטוריה רפואית מדוקדקת יכלה לטון אה המטפל לגבי הגורם האפשרי. בשלושת המקרים, החלים בד"כ ידווחו על תכיפוה בהשתנה גם במהלך שעוה היום ולא רק בלילה, ובמרבית המקרים נפחי ההשתנה קטנים. | ||
תסמונת השלפוחית הרגיזה | תסמונת השלפוחית הרגיזה | ||
התסמונת מתבטאת בדחיפות מבלי יטלת לדחות את ההשתנה. לדחיפות זו יכולים להתלוות תסמינים נוספים כגון נוקטוריה, הכיפות במהלך שעות היום ואי-נקיטת שתן בדחיפות (urgency urinary incontinence)'. הפהוגנזה היא התכווצויות בלתי רצוניות של שריר הדטרחור. הסיטת להתהוות התםמונה כוללות חסימה של מוצא השלפוחית (בגברים הסיבה השכיחה טותר היא הגדלה של הערמוניה ובנשים צניחה של דפנות הלדן), פגיעה נוירולוגית סופרא-סאקרלית(פגיעות בעמ"ש ובמוח) והפרעות באמון ההורמונאלי. ברם, בנשים, הסיבה במרבית המקרים אינה ידועה ולכן ההפרעה נקראת תסמונת. יש לציץ, שבחלק נכבד מהמקרים ניתן להגיע לאבחנה באמצעוה אנמנזה רומני השהנה בלבד ללא צורך בביצוע בדיקה אורודנמית. הטיפול הוא התנהגותי ותרופתי. יש להדריך את המטופל להימנע ממאכלים ומשקאות | התסמונת מתבטאת בדחיפות מבלי יטלת לדחות את ההשתנה. לדחיפות זו יכולים להתלוות תסמינים נוספים כגון נוקטוריה, הכיפות במהלך שעות היום ואי-נקיטת שתן בדחיפות (urgency urinary incontinence)'. הפהוגנזה היא התכווצויות בלתי רצוניות של שריר הדטרחור. הסיטת להתהוות התםמונה כוללות חסימה של מוצא השלפוחית (בגברים הסיבה השכיחה טותר היא הגדלה של הערמוניה ובנשים צניחה של דפנות הלדן), פגיעה נוירולוגית סופרא-סאקרלית(פגיעות בעמ"ש ובמוח) והפרעות באמון ההורמונאלי. ברם, בנשים, הסיבה במרבית המקרים אינה ידועה ולכן ההפרעה נקראת תסמונת. יש לציץ, שבחלק נכבד מהמקרים ניתן להגיע לאבחנה באמצעוה אנמנזה רומני השהנה בלבד ללא צורך בביצוע בדיקה אורודנמית. הטיפול הוא התנהגותי ותרופתי. יש להדריך את המטופל להימנע ממאכלים ומשקאות | ||
| שורה 50: | שורה 54: | ||
| − | |||
7. Weiss JP, BlaivasJG. Nocturnal polyuria versus overactive bladder in nocturia. Urology. 2002; 60:28-32. | 7. Weiss JP, BlaivasJG. Nocturnal polyuria versus overactive bladder in nocturia. Urology. 2002; 60:28-32. | ||
8. Chasens ER, Umlauf MG, Pillion DJ, Wells JA. Nocturnal polyuria in type 2 diabetes: a symptom of obstructive sleep apnea. Diabetes Educ. 2002; 28:424-34. | 8. Chasens ER, Umlauf MG, Pillion DJ, Wells JA. Nocturnal polyuria in type 2 diabetes: a symptom of obstructive sleep apnea. Diabetes Educ. 2002; 28:424-34. | ||
| שורה 63: | שורה 66: | ||
16. LacknerXE. Pharmacologic management of urinary incontinence. Am Long Term Care. 2000; 8:29-37. | 16. LacknerXE. Pharmacologic management of urinary incontinence. Am Long Term Care. 2000; 8:29-37. | ||
17. CastledenCM, Duffin HM.Gulati RS. Double blind study of imipramine and placebo for incontinence due to bladder instability. Age Ageing. 1986; 15:299-303. | 17. CastledenCM, Duffin HM.Gulati RS. Double blind study of imipramine and placebo for incontinence due to bladder instability. Age Ageing. 1986; 15:299-303. | ||
| + | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־22:03, 13 בדצמבר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| הטלת שתן לילית - גורמים וטיפול | ||
|---|---|---|
| Nocturia - causes and treatment | ||
| שמות נוספים | נוקטוריה - השתנה תכופה ומרובה בלילה | |
| יוצר הערך | ד"ר קובי סתיו | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעות במתן שתן
נוקטוריה (השתנה לילית) היא תופעה שכיחה ביותר הגורמת לפגיעה באיכות החיים.
הגורמים להתהוות התסמין הם מגוונים. במרבית החולים ניתן לאבחן את הסיבה באמצעים פשוטים כגון נטילת היסטוריה רפואית מכוונת, בדיקה גופנית ויומני השתנה. בדיקת אורודינמיקה מבוצעת במקרים בהם האבחנה אינה ברורה. הטיפול בתסמין הוא הסרת הגורם שהוביל להתהוות הנוקטוריה, טיפול התנהגותי ותרופתי.
נוקטוריה מוגדרת ביקיצה אחת או יותר במהלך השינה לצורך השתנה. תקופת השינה המוגדרת לצורך ההגדרה של נוקטוריה היא מעת ההירדמות ועד ההשתנה הראשונה של הבוקר שהיא ההשתנה שאחריה המטופל כבר אינו חוזר למיטה לישון[1]. וזה, להבדל מאנורזיס, המוגדרת כאי נקיטת שתן (דליפת שתן לא רצונית) במהלך השינה.
שכיחות הנוקטוריה עולה עם הגיל. בילדים עד גל 15 שנה השכיחות היא 4%, בקבוצת הגיל 45-40 שנה שכיחות התסמין נעה בין 16% ל-40%. בגילאים 60-50 שנה השכיחות המדווחת נעה בין 58% ל-66%[2]. מעל גיל 80 שנה, השכיחות בסדרות שונות נעה בין 50% ל-90%[3]. נוקטוריה יכולה לפגוע באיכות החיים. הפגיעה היא בעיקר באיכות השינה המופרעת מהיקיצה התכופה וכפועל יוצא מכך, השפעות נוספות כגון דיכאון עקב העדר שעה רציפה, עייפות ופגיעה ביכולת הריכוז במהלך היום[4]. נוקטוריה יכולה להיות גם מסוכנת - שיעור הנפילות במהלך הלילה בקשישים הסובלים מנוקטוריה גבוה פי 2 מאלה שאינם סובלים מהתסמין(21% לעומת 10%)[5].
הגורמים להתהוות נוקטוריה הם:
- פוליאוריה לילית (Nocturnal polyuria)
- תסמונת השלפוחית הרגיזה (Over-active bladder)
Bladder oversensitivity#
- הענות נמוכה של שלפוחית השתן (Low compliance bladder)
- חסימה של מוצא השלפוחית (Bladder outlet obstruction)
האבחנה בין האטיולוגיות השונות נעשית באמצעים פשוטים יחסית הכללים נטילת היסטוריה רפואית מדוקדקת, בדיקה גופנית ויומן השתנה. לעיתים, כאשר האבחנה אינה ברורה, ניתן לבצע בדיקת אורודינמיקה. בבדיקה זו ניתן לאבחן את מצבים 4-2 ולהבדיל בינם. יש לציין שבחלק נכבד מהחולים, קיימת בעיה משלבת של מספר אטיולוגיוה.
פוליאוריה לילית
מצב בו הנפח הכולל של השתן המוטל בלילה גבוה מהנורמה. ההגדרה המקובלת היום היא תפוקת שתן גבוהה מ-35% במהלך הלילה(Nocturnal polyuria 1(index. יש המחלקים את ההגדרה של פוליאוריה לילית לפי קבוצות גיל:
- עד גיל 65 שנה - כאשר התפוקה הלילית גבוהה מ-25%;
- מעל גיל 65 שנה- תפוקה לילית גבוהה מ-33%. [6]
הסיבות לפוליאוריה לילית כוללות שתייה מרובה בשעות אחה"צ והערב, צריכה גבוהה של קפאין, אי ספיקת לב או כליות, סוכרת, ל"ד, אי ספיקה ורידית של הגפיים התחתונות, הפרעה באיזון ההורמונאלי(Diabetes insipidus), הפרעות שינה ודום־נשימה ללי(Obstructive sleep apnea) הגורם להפרשת יתר של ההורמח Atrial Natriuretic) ANH 31'"(Hormone. נוקטוריה שכיחה יותר בגיל המבוגר בגלל השכיחות הגבוהה של המחלות הנלווה ובגלל הפרעה במאזן ההורמונאלי. בגל המבוגר קיימת עלייה בריכוז ANP וירידה ברמות ADH בשעות חללה, ולק תפוקת השתן הללית גדלה9. בעת שכיבה מאוזנת, הלחצים ההידרוםטטיים במדורים השונים של הגוף משתנים ועודפי נהלים מהרקמות שנצברו במהלך היום, עוברים אל מחזור הדם ובכך מעלים את נפח ההוך-כילי הפונקציונאלי. התוצאה היא ייצור שתן מוגבר בעת השינה". בעת נטלה ההיסטוריה הרפואית יש לברר מחלות נלוות לשאול שאלות מכוונות לגבי תדירות ההשתנה לאורך שעות היממה ונפחי ההשתנה המשוערים. ההיסטוריה הרפואית יכולה לטון את המטפל לכיוון האטיולוגיה אך האבחנה נעשית באמצעות יומני השתנה. ביומן השתנה החולה מתעד את תזמון ההשתנות ונפחיהם. קיימים יומני השתנה מפורטים יותר, בהם המטופל מתבקש בנוסף לתעד גם אירועים של אי נקיטת שהן, ומדע לגט שתייה במהלך היממה(תזמון, סוג ונפח). הטיפול מכוון לסיבה שגרמה לבעיה. לדוגמא: במידה ועולה החשד כי המטופל סובל מדום-נשימה לילי יש להפנותו לברור במעבדת שינה ובמידת הצורך לספק CPAP. בחלק נכבד מהמקרים האטיולוגיה אינה ידועה וכל הנדרש הוא שינויים התנהגוהיים קלים: הפחתת שתייה בשעות הערב ואחה"צ (במיוחד קפאין - קפה, תה, שוקולד, קולה) והרמה הרגליים על דרגש בשעות המנוחה על מנת לאזן אה הלחצים ההידרוסטטיים. בחלים הסובלים מאי ספיקת ורידים של הרגליים וחלים עם בצקת בגפיים תחתונות מומלץ להשתמש בגרביים אלסטיות בשעות הערב לפני השעה. במקרים בהם הטיפול השמרני נכשל ניתן לנסות טיפול תרופתי. האפשריות הן: מתן תרופה משתנת בשעות הערב או דסמופרםין(תחליף סינתטי של ההורמון וזופרסץ) כשעה לפני השינה"־3'. שתי התרופות יכולוה לגרום לפגיעה במאח המלחים כגוף, ובמיוחד להיפונתרמיה. אי לכך, ההמלצה היא ניטור של רמות הנתרן 3 ימים לאחר תחילת הטיפול ושבועיים אחריו14. שכיחות היפונתרמיה עקב שימוש בדסמופרםין היא 4.5%. הוריות עד למתן התרופה הן: אי ספיקת כליות, שימוש במשתנים ואי ספיקת לב. הסיטי להתהוות היפונתרמיה עולה כגל המטגר. מעל גיל 65 שנה, יש לנטר באופן קפדני את רמת הנתרן בדם ולהדריך את המטופלים להימנע משתיית יתר בשעות הערב וחללה. האבחנה של אטיולוגיות 4-2 נעשית בעיקר ע"י בדיקת אורודינמיקה. ברם, היסטוריה רפואית מדוקדקת יכלה לטון אה המטפל לגבי הגורם האפשרי. בשלושת המקרים, החלים בד"כ ידווחו על תכיפוה בהשתנה גם במהלך שעוה היום ולא רק בלילה, ובמרבית המקרים נפחי ההשתנה קטנים. תסמונת השלפוחית הרגיזה התסמונת מתבטאת בדחיפות מבלי יטלת לדחות את ההשתנה. לדחיפות זו יכולים להתלוות תסמינים נוספים כגון נוקטוריה, הכיפות במהלך שעות היום ואי-נקיטת שתן בדחיפות (urgency urinary incontinence)'. הפהוגנזה היא התכווצויות בלתי רצוניות של שריר הדטרחור. הסיטת להתהוות התםמונה כוללות חסימה של מוצא השלפוחית (בגברים הסיבה השכיחה טותר היא הגדלה של הערמוניה ובנשים צניחה של דפנות הלדן), פגיעה נוירולוגית סופרא-סאקרלית(פגיעות בעמ"ש ובמוח) והפרעות באמון ההורמונאלי. ברם, בנשים, הסיבה במרבית המקרים אינה ידועה ולכן ההפרעה נקראת תסמונת. יש לציץ, שבחלק נכבד מהמקרים ניתן להגיע לאבחנה באמצעוה אנמנזה רומני השהנה בלבד ללא צורך בביצוע בדיקה אורודנמית. הטיפול הוא התנהגותי ותרופתי. יש להדריך את המטופל להימנע ממאכלים ומשקאות
שיטלים להחמיר את ההתטוצויות(קפאץ, אלכוהול). להקפיד על שהייה נאותה ממק ששתן מרוכז יכול להחמיר אף הוא את השליטה בהתכווצויות. מומלץ להתחיל משלב טיפולי של פיזיותרפיה של רצפה האגן עם תדרוך לגבי "אימון השלפוחית" (Bladder training). "אימון" זה מיועד למטופלים עם הענות טיפוליה גבוהה. בתקופת "האימון" החולה מהבקש להאריך אה פרקי הזמן בץ השתנה להשתנה תוך כדי תיעוד ביומני השהנה וניטור של המטפל. תרופות אנטי-כולינרגיוה חוסמוה קולטנים של המעבד העצט אצטילטלץ המצויים בשרירים חלקים ובבלוטות (קולטנים מוסקריניים) וכך עיטב התטוצות שלפוחית השתן והגברת יטלת אגירת השתן בשלפוחית15. תרופות אלה הוכחו טעילות בהפחתת התסמינים הקשורים לתסמונת, בכללם גם נוקטוריה16. התרופות הקיימות היום בשוק הישראלי הן: ,Tolterodine, Solifenacin, Oxybutynin Fesoterodme^ Trospium. תופעוה הלוואי הנפוצות טללות עצירות, יובש בפה ובעיניים וכאב ראש. לכל תרופה יש סלקטיביוה מעט שונה וכפועל יוצא מכך - פרופל יעלות וסבלות שונים. לעיתים, כאשר הטיפלים ההתנהגותיים והתרופות אינם משיגים את מטרתם אד ניתן להציע למטופל טיפולים אחדם כגון הזרקה רעלן הבוטוליניום לשלפוחית השתן, השתלת קוצב לחוט השדרה הסאקרלי (Sacral Neuromoduiation) או ניתוח. הניתוח השכיח ביותר נקרא Bladder Augmentation. בניתוח מגדלים את נפח השלפוחית עם קטע מעי(בד"כ אילאום) ובכך מתאפשרת אגירת שתן בלחצים נמוכים יותר. לניהוח יש סיבוכים פוטנציאליים הנובעים מהפרעת ההרוקנוה של השלפוחיה - דהומים נשנים בדרט השתן, אי נקיטת שתן, אבנים, חמצת מטכלית ופגיעה בהפקוד הכליוה. חלק מהמטופלים זקוקים לצינתורים עצמיים של השופכה על מנת לרוקן את השלפוחית כדי למנוע זיהומים. סף חחושה נמוך של שלפוחית השתן מתבטא קלינית בדחיפות ובתכיפות למתן שתן. עצבי ההחושה משדרים תחושות לחץ התרוקנות ו/או כאב בנפחים קטנים יחסית, בשל סף גירוי נמוך. כל פתלוגיה בכיס השתן יכולה לגרום לכך - גידולים, אבנים, דלקות (זיהום או interstitial cystitis) ושינויים הורמונאליים (העדר אסטרוגן או יתר פעילות של בלוטת התריס). ברם, במרבית המקרים האטיולוגיה לא ברורה. התמונה האופיינית באורודינמיקה היא באב או לחץ עז להתרוקן בשלב המלוי (ציסטומטריה) המופיעים בנפחים נמוכים יחסית ללא עלייה בלחץ התוך-שלפוחיתי1. בסיס הטיפול הוא הסרת הגורם (במידה ואותרו כגון, טיפול באםטרוגן מקומי בחולות טיל הבלות עם אטרופיה של איברי המין החיצוני או טיפול בדהום. במידה והמקרה מוגדר כאידיופטי מומלץ להתחיל טיפול ההנהגותי(כפי שפורט מעלה) במשלב עם טיפול תרופתי. התרופות האפשריות הן תרופות אנטיכולינרגיות או תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הטריציקליים הגורמוה למודפיקצייה של סף הגירר של עצבי השלפוחית". הענוח נמוכה של שלפוחיח השחן התסמינים האופייניים של הענות נמוכה של שלפוחית השתן הם דחיפות ותכיפות במתן שתן. נוקטוריה היא חלק ממערך התסמינים שיכלים לכלול גם אי נקיטת שתן. הפתופיזיולוגיה היא אובדן האלסטיות של שריר הדטרוזור והחלפת סיט שריר ברקמה פיבדוטית ו/או טונוס מוגבר של שריר הדטרוזול. הגורמים לפגיעה זו הם: חשיפה לקרינה, דלקות נשנות בשלפוחיה השתן ןזיהומיוה לא זיהומיות), חסימה ממושכת של מוצא שלפוחית השתן, ניתוחים קודמים בשלפוחית השתן(רקמה צלקתית), פגיעות נוירולוגיות וגורם אידיופתי. הממצא האופייני בבדיקה האורודינמית הוא עלית לחצים מהירה בתוך השלפוחית בשלב המילוי, שמקורה אענו בהתטוצויוה בלתי רצוניות(detrusor over-activity) , לעיתים, הלחצים בשלפוחית גבוהים במידה מאת שנוצרת הרחבה של המערכות המאספות(הידרונפרוזים) ופגיעה בתפקוד הכליות. הטיפול הנו קשה ואתגרי מטות שבמקרה זה מדובר בשינוי ארכיטקטוני-אנטומי של כיס השתן לא מדובר בבעיה פונקציונאלית-פיזיולוגיה. הטיפול הראשוני כולל משלב של תרופות אנטי-כולינרגיות עם טיפול התנהגותי. במידה והטיפול השמרני נכשל וקיימת פגיעה קשה באיטת חיי המטופל או שיש פגיעה בכליות האפשרות הטיפלית היא ניתוח. הניתוח הוא Bladder augmentation שייעודו הוא הקניית אגירת נפחים גדולים של שהן בלחצים נמוכים יותר כמתואר למעלה. חסימה של שלפוחית השתן הגורמים לחסימה של מוצא השלפוחית שונים בין גברים ונשים (ראו טבלה). מרבית החולים ידווחו על תסמינים חסימהיים כגון זרם שתן חלש, קיטוע, היסוס, מאמץ בטני לההרוקן והרגשת התרוקנות חלקית. תסמיני דחיפות, תכיפות ונוקטוריה שכיחים גם הם. החסימה יטלה לגרום להתרוקנות חלקית של שלפוחית השתן ובכך לעלייה בתכיפות ההשתנה בגלל שאריות שתן גדולות. בנוסף, בחלק מהמטופלים ניתן למצוא אי יציטת של שריר הדטרוזור המחמיר את תסמיני הדחיפות והתכיפות. הפהוגנזה של התהוות ההתכווצויות אינה ברורה עד תום. התיאוריה היא שבגלל החסימה הכרונית, שריר הדטרהור צריך "לעטר" מול לחצי השהנה גבוהים. לחצים אלה גורמים לשינויים מורפלוגיים ופונקציונאלים בשריר ובעצטב השלפוחית, הגורמים לאי יציבות של השריר להתטוצויות בלתי רצוניות. הטיפול הוא הסרת גורם החסימה. ברם, כחלק מהמקרים אי היציטה של שריר הדטרוזור אינה חולפת ותסמיני הדחיפות והתכיפות יכולים אף להחמיר.
7. Weiss JP, BlaivasJG. Nocturnal polyuria versus overactive bladder in nocturia. Urology. 2002; 60:28-32.
8. Chasens ER, Umlauf MG, Pillion DJ, Wells JA. Nocturnal polyuria in type 2 diabetes: a symptom of obstructive sleep apnea. Diabetes Educ. 2002; 28:424-34.
9. Cugini P, Lucia P, Dipelina Let al. Effect of ageing on ANP plasma renin activity and plasma aldosterone. J Gerontol. 1992; 47: B14-B19.
ןוט^ה ביבליוגרפיה
10. Torimoto K, Hirayama A, Samma S, Yoshida K, FujimotoK, Hirao YJhe relationship between nocturnal polyuria and the distribution of body fluid: assessment by bioelectric impedance analysis. J Urol. 2009; 181:219-24.
11. Kuo H-C. Efficacy of desmopressin in treatment of refractory nocturia in patients older than 65 years. Urol. 2002; 59:485-9.
12. Asplund R, Sundberg B, Bengtsson P. Oral desmopressin for NP in elderly subjects: A double blind, placebo controlled randomised exploratory study. BJU Int. 1999; 83: 591-5.
13. Chang YL, Lin AX Chen KK. Short-term effects of desmopressin on water and electrolyte excretion in adults with nocturnal polyuria. J Urol. 2007; 177:2227-9.
14. Shindel A, Tobin G, Klutke C. Hyponatremia associated with desmopressin for the treatment of nocturnal polyuria. Urology. 2002; 60:344.
15. Brubaker L, FitzGerald MP. Nocturnal polyuria and nocturia relief in patients treated with solifenacin for overactive bladder symptoms. Int Urogynecol J Pelvic Floor Dysfunct. 2007; 18:737-41.
16. LacknerXE. Pharmacologic management of urinary incontinence. Am Long Term Care. 2000; 8:29-37.
17. CastledenCM, Duffin HM.Gulati RS. Double blind study of imipramine and placebo for incontinence due to bladder instability. Age Ageing. 1986; 15:299-303.
ביבליוגרפיה
- ↑ Haylen BTetal. An International UrogynecologicaI Association (IUGA)/ International Continence Society (ICS) joint report on the terminology for female pelvic floor dysfunction. Int Urogynecol J. 2010;21:5-26.
- ↑ Ali A, Snape J. Nocturia in older people: A review of causes, consequences, assessment and management. Int J Clin Pract. 2004,58,4,366-373.
- ↑ JolieysJV, Donovan JL, Nanchal K, etal. Urinary symptoms in the community: how bothersome are they? Br J Urol. 1994; 74:551-555.
- ↑ Kujubu DA, Aboseif SR. An overview of nocturia and the syndrome of nocturnal polyuria in the elderly. Nat Clin Pract Nephrol. 2008; 4:426-35.
- ↑ Stewart RB, Moore MT, May FE et al. Nocturia: a risk factor for falls in the elderly. J Am GeriatrSoc.1992; 40:1217.
- ↑ Van Kerrebroeck P, Abrams P, Chaikin Detal^he standardisation of terminology in nocturia: report from the Standardisation Sub-committee of the International Continence Society. Neurourol Urodyn. 2002;21:179-83.
קישורים חיצוניים
- נוקטוריה - השתנה תכופה ומרובה בלילה, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר קובי סתיו, אורולוג ואורוגניקולוג מנתח, מנהל יחידת נוירו-אורולוגיה ומחלות נלוות, מרכז רפואי אסף-חרופא, צריפין ומנהל תחום אורולוגיה ואורו-גיניקולוגיה, מרכז איה מדיקל