כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מדריך בדיקות מעבדה - פתח דבר"
בן עמי סלע (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנות ה-80 עדיין גילו התקף לב בהיפוך היחס בין LDH1 ו-LDH2 בביצוע אלקטרופורזה מייגעת, ובהמשך על ידי מדידת היחס בין CPKMB ו-CPK, ואלה מפנות מקומן למדידת טרופונין. בדיקת ECHO למדידת [[אי-ספיקת לב]], צופה באשראי ההולך וגדל הניתן למדידת BNP, וסמנים חדשים לפתולוגיה של הלב וכלי הדם, נכנסים חדשות לבקרים לתפריט הבדיקות בתחום זה. הבירור של מיחושים בלתי מוסברים בקיבה ובבני מעיים, שהיה פעם נחלתם הבלעדית של בירורים חודרניים בנוסח אנדוסקופיה, עובר כיום ברור מוקדם ופשוט כבדיקת דם לנוכחות [[הליקובקטר פילורי]]. ביופסיות כבד מכאיבות לגילוי תחלואת כבד מפנות בהדרגה מקומן לבדיקת דם פשוטה הידועה כ[[פיברומקס]]. ועוד כהנה וכהנה. | בשנות ה-80 עדיין גילו התקף לב בהיפוך היחס בין LDH1 ו-LDH2 בביצוע אלקטרופורזה מייגעת, ובהמשך על ידי מדידת היחס בין CPKMB ו-CPK, ואלה מפנות מקומן למדידת טרופונין. בדיקת ECHO למדידת [[אי-ספיקת לב]], צופה באשראי ההולך וגדל הניתן למדידת BNP, וסמנים חדשים לפתולוגיה של הלב וכלי הדם, נכנסים חדשות לבקרים לתפריט הבדיקות בתחום זה. הבירור של מיחושים בלתי מוסברים בקיבה ובבני מעיים, שהיה פעם נחלתם הבלעדית של בירורים חודרניים בנוסח אנדוסקופיה, עובר כיום ברור מוקדם ופשוט כבדיקת דם לנוכחות [[הליקובקטר פילורי]]. ביופסיות כבד מכאיבות לגילוי תחלואת כבד מפנות בהדרגה מקומן לבדיקת דם פשוטה הידועה כ[[פיברומקס]]. ועוד כהנה וכהנה. | ||
| − | המחקר הביו-רפואי מפנה ללא הרף זרקור לפפטידים חדשים, לאנזימים שלא ידענו אודותם ולאינספור סמנים חדשים לפתולוגיות שונות של הגוף. כל אלה עומדים לרשות הקלינאי על ידי שיפורים בלתי נלאים במעבדה הקלינית. וחשוב מכל להצלחת השימוש הקליני המושכל בבדיקות החדשות, כמו גם הוותיקות, שהקלינאי יכיר היטב את הבסיס הפיזיולוגי מאחורי כל בדיקת מעבדה. בספר בדיקות המעבדה האינטרנטי הזה נעשה מאמץ להרחיב ולפרט ככל שניתן על | + | המחקר הביו-רפואי מפנה ללא הרף זרקור לפפטידים חדשים, לאנזימים שלא ידענו אודותם ולאינספור סמנים חדשים לפתולוגיות שונות של הגוף. כל אלה עומדים לרשות הקלינאי על ידי שיפורים בלתי נלאים במעבדה הקלינית. וחשוב מכל להצלחת השימוש הקליני המושכל בבדיקות החדשות, כמו גם הוותיקות, שהקלינאי יכיר היטב את הבסיס הפיזיולוגי מאחורי כל בדיקת מעבדה. בספר בדיקות המעבדה האינטרנטי הזה נעשה מאמץ להרחיב ולפרט ככל שניתן על {{דפים בקטגוריה:בדיקות מעבדה - כל הבדיקות}} בדיקות מעבדה עיקריות, ובהיותו מסמך אינטרנטי שאינו מוגבל בכריכה של ממש, או במקום על מדף הספרים העמוס ממילא, מספר הערכים ילך ויגדל בהדרגה, כאשר ערכים נוספים יתווספו לאלה הקיימים. |
<div class="mw-content-ltr"><big>[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]</big></div>{{רווח קשיח|5}} | <div class="mw-content-ltr"><big>[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]</big></div>{{רווח קשיח|5}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:40, 24 בפברואר 2014
| מדריך בדיקות מעבדה | ||
|---|---|---|
 | ||
| שם המחבר | פרופ' בן-עמי סלע | |
| שם הפרק | מדריך בדיקות מעבדה - פתח דבר | |
ככל שהרפואה המודרנית צועדת קדימה, כך גדלה התלות שלה במעבדה הקלינית. שני מרכיבים לעשייה הרפואית: החלק האבחוני והחלק הטיפולי, הצלחת הטיפול בחולה מקורה באבחון מהיר ומדויק של מחלתו או של מפגע תת-קליני, שאף הוא לא חש בו ואשר עלול להתפתח לחולי קשה אם לא יטופל בהקדם. עוד במאה ה-19 היו רופאים שאבחנו סוכרת על ידי טבילת אצבעם בדגימת שתן של החולה וטעימת האצבע בפיהם, על מנת לשפוט את חומרת המצב מדרגת המתיקות של השתן. אכן, עשינו כברת דרך ארוכה מתקופה רומנטית זו של הרפואה.
נשיא האגודה האמריקנית לכימיה קלינית (AACC), ד"ר Peter Wilding, היטיב לתאר את המהפכה בתפקיד המעבדה הקלינית בעשייה הרפואית שהחלה בעיקר בשנות ה-70, במאמרו משנת 1995 תחת הכותרת "The changing role of the Clinical Laboratory: Coming out of the basement". אכן, השיפורים הטכנולוגיים והמושגיים הפכו את המעבדות לכלי עזר של ממש לקלינאי, כאשר הן מאפשרות גילוי חומרים בנוזלי גוף הנמצאים בריכוזים הנמוכים בשלושה עד חמישה סדרי גודל, מאלה שניתן היה לגלות בשיטות ספקטרופוטומרטיות, או אנזימטיות אך לפני דור אחד. שיטות מתקדמות של HPLC, שיטות של chemiluminiscence, גילוי זיהומים של מיקרואורגניזמים על ידי PCR, ושיטות פרוטאומיקה, מטבולומיקה ודומיהן, מתדפקות על השער.
בשנות ה-80 עדיין גילו התקף לב בהיפוך היחס בין LDH1 ו-LDH2 בביצוע אלקטרופורזה מייגעת, ובהמשך על ידי מדידת היחס בין CPKMB ו-CPK, ואלה מפנות מקומן למדידת טרופונין. בדיקת ECHO למדידת אי-ספיקת לב, צופה באשראי ההולך וגדל הניתן למדידת BNP, וסמנים חדשים לפתולוגיה של הלב וכלי הדם, נכנסים חדשות לבקרים לתפריט הבדיקות בתחום זה. הבירור של מיחושים בלתי מוסברים בקיבה ובבני מעיים, שהיה פעם נחלתם הבלעדית של בירורים חודרניים בנוסח אנדוסקופיה, עובר כיום ברור מוקדם ופשוט כבדיקת דם לנוכחות הליקובקטר פילורי. ביופסיות כבד מכאיבות לגילוי תחלואת כבד מפנות בהדרגה מקומן לבדיקת דם פשוטה הידועה כפיברומקס. ועוד כהנה וכהנה.
המחקר הביו-רפואי מפנה ללא הרף זרקור לפפטידים חדשים, לאנזימים שלא ידענו אודותם ולאינספור סמנים חדשים לפתולוגיות שונות של הגוף. כל אלה עומדים לרשות הקלינאי על ידי שיפורים בלתי נלאים במעבדה הקלינית. וחשוב מכל להצלחת השימוש הקליני המושכל בבדיקות החדשות, כמו גם הוותיקות, שהקלינאי יכיר היטב את הבסיס הפיזיולוגי מאחורי כל בדיקת מעבדה. בספר בדיקות המעבדה האינטרנטי הזה נעשה מאמץ להרחיב ולפרט ככל שניתן על 509 בדיקות מעבדה עיקריות, ובהיותו מסמך אינטרנטי שאינו מוגבל בכריכה של ממש, או במקום על מדף הספרים העמוס ממילא, מספר הערכים ילך ויגדל בהדרגה, כאשר ערכים נוספים יתווספו לאלה הקיימים.