לידה מכשירנית - Assisted delivery

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

לידה מכשירנית
Assisted delivery
יוצר הערך	דר' מאור ממן

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה

מלקחיים

מלקחיים הנן 2 כפות מצטלבות. לכל כף ישנם 4 חלקים: להב/כף (Blade), שוק (Shank), מנעול (Lock), וידית (Handle). לכל כף ישנן 2 עקומות: עקומת אגן (Pelvic curve) ועקומת ראש (Cephalic curve).

• במלקחי Simpson עקומת האגן רחבה והשוקיים מקבילים
• במלקחי Tucker-McLane השוקיים מצטלבים והלהב שלם ללא חור
• במלקחי Kielland הסוגר הוא מסוג מנעול הזזה (Sliding lock)

Tucker-McLane ישמשו אותנו כשהראש עגול [אופייני לולדניות (Multipara)] ו-Simpson לראשים moldeds שמאפיינים נשים שלא ילדו מעולם (Nullipara).

סיווג לפי איגוד רופאי הנשים האמריקאי (ACOG 2000) תחנה וסיבוב (Station and rotation)

‏

• מוצא (Outlet): הראש לוחץ על החיץ הנקבים (Perineum) ונראה במְבוֹא הַנַּרְתִּיק (Introitus) מבלי להפריד את השפתיים, סיבוב <45°
• נמוך (Low): מיקום הראש > 2+ ס"מ, 45° < סיבוב
• אמצע האגן (Midpelvis): הראש גבוה מ 2+ ס"מ, לא בשימוש

הרדמה אפידורלית (Epidural) יכולה להאט את השלב השני של הלידה ולהפריע לסיבוב ראש העובר למַצַּב עֹרֶף אֲחוֹרָנִי (OP, ‏Occiput Posterior).

מַצַּב עֹרֶף אֲחוֹרָנִי מַתְמִיד (POP, ‏Persistent Occiput Posterior) נמצא ב-27% מהלידות עם הרדמה אפידורלית לעומת 8% מהלידות בלי הרדמה אפידורלית. במחקר מפורטלנד נמצאה שכיחות פי 2 של מלקחיים בקרב יולדות עם הרדמה אפידורלית.

התוויות אמהיות:

1. שלב שני מוארך (Prolonged second stage):
   • מבכירה: חוסר התקדמות הלידה במשך 3 שעות (עם הרדמה אפידורלית) או שעתיים (ללא הרדמה אפידורלית)
   • ולדנית: חוסר התקדמות הלידה במשך שעתיים (עם הרדמה אפידורלית) או שעה (ללא הרדמה אפידורלית)
2. בעיות בריאותיות: מחלת לב, אסתמה, אוטם שריר הלב, בעיות נוירולוגיות
3. תשישות, חוסר שיתוף פעולה

התוויות עובריות:

1. ניטור
2. צניחת חבל הטבור
3. היפרדות שליה

טכניקה

מכניסים את הלהב השמאלית ואחריה את הימנית. הכנסת הלהב לאורך הקוטר העורפי-סנטרי (Occipito-mental) של ראש העובר.

ניתן לסיים את הלידה באמצעות התמרון על שם Ritgen.

Manual rotation של הראש ל- OP: כשהראש ב- .Rt OP משתמשים ביד שמאל ובסיבוב נגד כיוון השעון. כשהראש ב- Lt. OP משתמשים ביד ימין וסיבוב בכיוון השעון. אגן פלסיפלואידי (0) יכול להיות קשור ^POP עקב הפרעה לרוטציה.

לידת מלקחיים ב- occiput - posterior: המשיכה הישרה עד שבסיס האף מגיע מתחת לסימפזיזיס פוביס. משיכה איטית כלפי מעלה עד שה-occiput מופיע בגבול הקדמי של הפרינאום ואז שוב משיכה כלפי מטה עד יציאת הראש. OP גורם להרחבה גדולה יותר של Vulvas, ויתכן ויהיה צורך באפיזיוטומיה גדולה יותר.

ב-POP שעור ה- severe perineal lacerations גדול יותר, ובקרב קבוצת המלקחיים גדול אף יותר. בנוסף, לתינוקות שנולדו POP היה שיעור גבוה יותר (1%) של Erb ושל 2%) facial nerve palsy). שלושת סוגי המלקחיים משמשים לרוטציה של הראש ב- occiput oblique posterior. ניתן לסובב 45° ל- OP או 135° ל-OA. אם משתמשים בסימפסון או Tucker-McLane הראש חייב להיות בפלקסיה. תנאי זה אינו נחוץ אם נשתמש בקילנד בעלי העקומה הפלבית הישרה.

אם סובבנו ל-OA בשימוש בסימפסון או -Tucker McLane, בסיום הסיבוב נמצא את המלקחיים כאשר העקומה הפלבית נוטה כלפי מטה. לכן מומלץ להוציא את המלקחיים ולהכניסם שוב בכיוון הנכון. מלקחי קילנד משמשים לרוטציה כשהראש ב- -occiput transverse .

מלקחיים ב- face רק כשהמצג mento-anterior. מושכים למטה עד שהסנטר מתחת לסימפיזיס ואז מושכים כלפי מעלה.

תחלואה אימהית

ב- outlet forceps עם צורך ברוטציה של עד 45°, אין עליה בתחלואה אימהית.

ב- low forceps עם רוטציה של יותר מ- 45°, ישנה עליה משמעותית בתחלואה אימהית.

הצורך במתן עירוי דם עולה בלידה מכשירנית (ואקום-6.1%, מלקחיים-4.2%) לעומת ניתוח קיסרי (1.4%).

קרעים בנרתיק: שיעור הקרעים דרגה IV/III גבוה

בלידת מלקחיים. 13% ב- 22% ,outlet ב- low forceps עם רוטציה קטנה מ- 45°, 44% ב- low forceps עם רוטציה גדולה מ- 45° ו-37% ב- midforceps.

בשנים האחרונות יש ירידה באפיזיוטומית בואקום ומלקחיים, מלווה בירידה בקרעים דרגה IV אך ללא שינוי בקרעים דרגה III.

Urinary and rectal incontinence - קשורים ללידות עם אפיזיוטומיות גדולות ולצרציות דרגה IV/III ששכיחות יותר במלקחיים. עצירת שתן אחרי מלקחיים יכולה להיות ארוכה יותר יחסית לואקום או לידה רגילה. גם אי ספיקה של הספינקטר האנאלי שכיחה יותר אחרי מלקחיים. Sultan תאר הפרעות דפקציה ב- 38% מהנשים אחרי מלקחיים, 12% אחרי ואקום לעומת 4% ב-NVD.

חצי מהנשים עם קרע דרגה שלישית 0בלו מ- anal incontinenc.

פגיעה בספינקסטר האנאלי נצפתה בסונר ב-85% מהנשים עם קרע דרגה III לעומת 33% ללא קרע. הפגיעה בשריר גורמת לרוב הפגיעות בספינקטר אם כי גם נזק ל-pudendal nerved יכול להיות גורם. למרות הפגיעות הנ"ל, כנראה שלטווח ארוך אין שוני בשכיחות incontinence בהשוואת מלקחיים, NVD וואקום.

metritis: שכיחה יותר דווקא אחרי ניתוח קי0רי יח0ית ללידה רגילה או מכשירנית.

תחלואה עוברית

1. ICH: שכיחות גבוהה יותר בקרב מלקחיים.
2. פגיעה ב- facial nerve (לרוב זמנית).
3. פגיעה בפלקסוס ברכיאלי פי 3.4 במלקחיים, פי 2.7 בואקום.
4. בנוסף שכיחות גבוהה של Cephalohematoma, עליית בילירובין, דימומים ברשתית.
5. אין שוני באינטיליגנציה בהשוואת צורות הלידה השונות.

ואקום

יתרונות הואקום נעוצים בכך שאין צורך להכני0 להבי מתכת לתוך תעלת הלידה, ניתן לסובב את ראש העובר מבלי לגרום נזקים לתעלת הלידה, הלחץ האינטרה-קראניאלי נמוך יותר ממלקחיים, !cups ישתחרר לרוב לפני שייוצר לחץ במשיכה שיכול לגרום לנזק לעובר ודורש פחות מיומנות.

בהשוואת cups המתכתי עם הסילסטי - אין הבדל בשיעור הטראומה לתעלת הלידה, טראומה לקרקפת העובר או אפגאר. גם שיעור האקסטנציות של האפיזיוטומיה דומה. cups הסילסטי תופס יותר שסח פנים על הקרקפת אך נוסה להישמס יותר.

מחקר אחר מצא שיעור כישלון גבוה יותר ב0יל0סי שמלווה בשיעור נמוך יותר של scalp injury .

קונטרה-אינדיקציות: חוסר ניסיון של המיילד, ראש במיקום גבוה באגן, חשד ל- CPD.

CI יחסיות: מצג פנים, הפרעת קרישה עוברית, מקרוזומיה, נטילת דם מהקרקפת. נבצע ואקום רק מעל שבוע 34 להיריון !

מיקום ה- cup: מרכז ה-cup מעל הסוטורה הסגיטלית, כ-3 ס"מ לפני הפונטנלה האחורית. מיקום קדמי יותר יגרום לאקסטנציה של הצוואר של העובר.

ב-cup מתכתי: העלאת לחץ בקצב של 0.2 kg/cm2 כל 2 דקות עד לחץ של- 0.8 kg/cm2 (או 600 ממ"כ). בסילסטי ניתן להגיע ללחץ סופי תוך דקה. סיבוכים עובריים: רואים יותר scalp injury במתכתי, יותר דימומים והיפרבילירובינמיה. Shoulder dystocia וצפלהמטומה - פי 2 בואקום בהשוואה למלקחיים. דמום רשתית - יותר בואקום.

ביבליוגרפיה

• Williams

ראו גם

• לנושא הקודם: לידה תקינה - Normal labor and delivery
• לנושא הבא: הפרעות בבלוטת התריס - היבטים מיילדותיים - Thyroid disease - obstetric aspects

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון