כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מניעת פלצת לאחר פציעה"
מתוך ויקירפואה
| שורה 120: | שורה 120: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |לא ידוע או לא קיבלה בעבר בכלל, או קיבלה | + | |לא ידוע או לא קיבלה בעבר בכלל, או קיבלה בעבר פחות מ-3 מנות חיסון נגד פלצת |
| − | |כן | + | |כן{{הערה|שם=הערה23|השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך .}} |
|כן | |כן | ||
|החל מגיל המינימום המותר | |החל מגיל המינימום המותר | ||
גרסה מ־19:04, 18 במרץ 2014
הגישה למניעת פלצת לאחר פציעה מבוססת על:
- טיפול מוקדם ככל האפשר בפצע.
הערכת הצורך בחיסון פעיל, עם או בלי חיסון סביל, בהתייחס ל:
- תולדות החיסון נגד פלצת של הפצוע,
- סוג הפציעה,
- עיתוי מתן הטיפול המקומי בפצע.
למטרה זו, פציעה מסווגת כ:
- פציעה קלה, פירושה - פצע שטחי (בעומק פחות מ-1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) וללא הרם רקמות, שקיבל טיפול מקומי תוך 6 שעות לאחר הפציעה.
- פציעה אחרת, פירושה
- פצע חודר עמוק (בעומק יותר מ-1 ם"מ)
- פצע מלווה הרס רקמות
- פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה, צואה, רוק מזוהם וכו')
- פצע שקבל טיפול מקומי יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
- כוויה
- פצע כתוצאה מנשיכת כלב או בעלי חיים אחרים, אם לא הוגדר כ"פציעה קלה"
- פצע כתוצאה מהכשת נחש
- פצע מלווה נמק מכל סוג של רקמות
- הפלה מזוהמת
- לידה מזוהמת, ללא טיפול והשגחה מילדותית מתאימים (ילוד ויולדת).
טיפול מקומי בפצע
הטיפול המקומי בפצע חשוב מאוד למניעת היווצרות התנאים האנאירוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפלצת. הטיפול המקומי יעיל ביותר כאשר ניתן מוקדם ככל האפשר אחרי הפציעה.
הערה: יש להתייחם במידת הצורך גם לטיפול באנטיביוטיקה למניעת זיהומים בקטריאליים שונים.
חיסון נגד פלצת לאחר פציעה
- חיסון פעיל
- יינתן בתרכיבים המכילים טוקסואידים נגד פלצת ואסכרה.
- חיסון מלא נגד פלצת, פירושו 2 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד ברווח זמן של 6-8 שבועות ומנת דחף 6-12 חודשים אחרי המנה השניה.
- חיסון סביל ע"י אימונוגלובולין ספציפי ממקור אדם TIG-H Tetanus Immune Globulin, Human
- טיב החומר
- TIG-H הינו הפרקציה הגלובולינית הספציפית של פלםמה מתורמים שחוסנו במיוחד נגד פלצת ע"י טטנוס טוקסואיד. החומר מיוצב glycines, ללא חומר משמר.
- מקום ההזרקה
- יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור. יש להזריק לתוך השריר בלבד, אסור להזריק TIG-H לווריד.
- אם צריך לתת TIG-H בו-זמנית עם חיסון פעיל המכיל טוקסואיד נגד פלצת, יש להשתמש במזרקים נפרדים ולהזריק במקומות נפרדים בגוף.
- מינון (למניעה)
- במקרים רגילים - IU) 250IU - יחידות בינלאומיות של טטנוס אנטיטוקסין).
- במקרים מיוחדים - 500IU:
- הרם רקמות נרחב,
- איחור במתן הטיפול (יותר מ-24 שעות לאחר הפציעה),
- חולה עם עודף משקל.
- תופעות לוואי :לעיתים תגובה מקומית קלה; תגובות אלרגיות הן נדירות ביותר.
עקרונות מתן חיסון נגד פלצת לאחר פציעה
- פציעה של אדם עם חיסון פעיל מלא בעבר - 3 מנות או יותר של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד: תרכיב אסכרה-פלצת-שעלת תאי (DTP), תרכיב אסכרה-פלצת-שעלת אסלולרי (DTaP), תרכיב נגד אסכרה-פלצת לילד (DT), תרכיב נגד אסכרה-פלצת למבוגר(Td), תרכיב טוקסואיד נגד פלצת (TT).
- פציעה "קלה":
- אם חלפו פחות מ-10 שנים ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, אין צורך במנה נוספת של חיסון נגד פלצת.
- אם חלפו 10 שנים או יותר ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, יש לתת מנת דחף של חיסון נגד פלצת.
- פציעה "אחרת":
- אם חלפו פחות מ-5 שנים ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, אין צורך במנה נוספת של חיסון נגד פלצת.
- אם חלפו 5 שנים או יותר ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, יש לתת מנת דחף של חיסון נגד פלצת.
- הערה: לחולים בזיהום HIV יש לתת TIG-H בכל מקרה של פציעה "אחרת", מבלי להתחשב במצב החיסון הקודם לפלצת.
- פציעה אצל אדם שקיבל בעבר שתיים או פחות מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד, או מצב החיסון נגד פלצת לא ידוע:
- במקרה של פציעה "קלה" - יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל נגד פלצת ובהמשך להשלים את סידרת החיסון.
- במקרה של פציעה "אחרת" - יש לתת מייד אימונוגלובולין נגד פלצת TIG-H בו-זמנית עם מנת חיסון פעיל נגד פלצת, כהתחלת או השלמת סידרת חיסון מלאה (יש להזריק במקומות נפרדים בגוף), ובהמשך להשלים את סידרת החיסון הפעיל.
- הערה: לחולים בזיהום HIV צריך לתת TIG-H בכל מקרה של פציעה "אחרת", מבלי להתחשב במצב החיסון הקודם לפלצת.
מדריך למתן חיסון נגד פלצת לאחר פציעה
| מצב החיסון נגד פלצת לפני מועד הפציעה (מספר מנות בעבר)[1] | פצעים קלים ונקיים | פצעים אחרים | ||
|---|---|---|---|---|
| חיסון פעיל המכיל טטנוס טוקסואיד | חיסון סביל TIG-H | חיסון פעיל המכיל טטנוס טוקסואיד | חיסון סביל TIG-H | |
| לא ידוע 0-2 מנות |
כן | לא | כן | כן |
| 3 מנות או יותר | לא[2] | לא | לא[3] | לא |
הערות:
- אם יש צורך בחיסון פעיל, מומלץ לתת תרכיב המכיל טוקסואידים נגד אסכרה ופלצת במקום תרכיב נגד פלצת בלבד.
- מתן מנות מיותרות של תרכיבים המכילים טטנוס טוקסואיד עלול להביא לריבוי של תופעות לוואי.
מניעת פלצת בילוד וביולדת לאחר חשיפה
ילוד ויולדת עלולים להיחשף לפלצת בנסיבות מיוחדות כגון, לידה מזוהמת ללא טיפול והשגחה מילדותית מתאימה: לידת שדה, לידה בשירותים וכדומה.
ההחלטה על מתן טיפול מונע לאחר חשיפה אפשרית לפלצת ובחירת התוכנית הטיפולית (חיסון פעיל וחיסון סביל או חיסון פעיל בלבד) אמורה להתבסם על מצב חיסון של היולדת ועל סבירות ההדבקה בפלצת.
מדריך למתן חיסון נגד פלצת בילוד וביולדת לאחר חשיפה
| מצב חיסון נגד פלצת ביולדת | תכנית טיפולית ביולדת | תכנית טיפולית בילוד | ||
|---|---|---|---|---|
| חיסון פעיל | TIG-H | חיסון פעיל | TIG-H | |
| חיסון מלא בעבר[4] , חלפו פחות מ-5 שנים ממועד מתן המנה האחרונה | לא | לא | החל מגיל המינימום המותר | לפי נסיבות אפידמיולוגיות פרטניות[5] |
| חיסון מלא בעבר[4], חלפו יותר מ-5 שנים ממועד מתן המנה האחרונה | Td דחף | לא | החל מגיל המינימום המותר | |
| לא ידוע או לא קיבלה בעבר בכלל, או קיבלה בעבר פחות מ-3 מנות חיסון נגד פלצת | כן[6] | כן | החל מגיל המינימום המותר | כן |
הערות שוליים
- ↑ בתרכיבים שמכילים טטנוס טוקסואיד (DTP ,DTaP , Tdap ,DT ,Td ,TT).
- ↑ מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מ-10 שנים ממתן מנת תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד אחרונה.
- ↑ מלבד המקרים אצלם חלפו יותר מ-5 שנים ממתן מנת תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד אחרונה.
- ↑ 4.0 4.1 חיסון מלא בעבר - 3 מנות או יותר של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד :
תרכיב אסכרה-פלצת-שעלת תאי - DTP, תרכיב אסכרה-פלצת-שעלת אסלולרי - DTaP לילד Tdap-1 למבוגר, תרכיב אסכרה-פלצת ^DT-Y7, תרכיב אסכרה-פלצת למבוגר - Td, תרכיב טוקסואיד נגד פלצת - TT. - ↑ צורך במתן חיסון סביל (TIG-H) לילוד ייקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בפלצת. ההחלטה תתבסס על נתונים אפידמיולוגיים כגון, סוג החשיפה. לדוגמה: חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן TIG-H לתינוק על אף שהאם מחוסנת בחיסון פעיל מלא, וחלפו פחות מ-5 שנים ממועד מתן המנה האחרונה.
- ↑ השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך .