כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "התקן תוך רחמי - נייר עמדה"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=18978 באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] | |קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=18978 באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] | ||
|תאריך פרסום=1 באפריל 2005 | |תאריך פרסום=1 באפריל 2005 | ||
| − | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה]] | + | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] |
}} | }} | ||
התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל ובטוח ביותר. | התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל ובטוח ביותר. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
*פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה. | *פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה. | ||
| + | |||
| + | {{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}} | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]] | ||
גרסה מ־11:26, 7 באפריל 2014
 | |
|---|---|
| התקן תוך רחמי - נייר עמדה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 1 באפריל 2005 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל ובטוח ביותר.
חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים לשימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.
הוריות לשימוש בהתקן
ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו.
הוריות נגד מוחלטות לשימוש בהתקן תוך רחמי
- היריון.
- זיהום פעיל ברחם או בטפולות (PID).
- מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד כדוגמת סכרת עם או ללא תלות באינסולין והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד מוחלטות.
- לאישה שבעברה הריונות חוץ רחמיים - מותר להמליץ על התקן תוך רחמי עם נחושת או פרוגסטרון.
הוריות כלליות
ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר לידה, אך יש לדעת כי שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הינו 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה.
אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.
נשים עם סיכון ידוע לאנדוקרדיטיס חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת התקן.
לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים- התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים.
היריון והתקן תוך רחמי
ההתקן התוך רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.
בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת.
במידה וההתקן נותר ברחם- אין עליה בסיכון להפלה אלוחה או למומים בעובר, אך קיימת היארעות גבוהה יותר של לידות מוקדמות.
בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהוה עילה לאישור הועדה להפסקת ההיריון.
נקודות לייעוץ לאישה
הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן.
קיים סיכון לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן.
יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני רק בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן.
באישה עם התקן הדמם הוסתי עלול להיות ממושך וכבד יותר למעט בהתקנים עם פרגסטרון.
לנשים עם מנורגיות או דיסמנוריאה, כולל נשים עם נטיה לדימום מומלץ לשקול להשתמש בהתקנים המכילים פרוגסטרון.
ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין.
ההתקן התוך רחמי מקטין את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה,
באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך רחמי, יתכן היריון מחוץ לרחם.
צוות הכנת נייר העמדה
המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה
- פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר), מרכז רפואי שיבא, תל-השומר.
- ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר.
- ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב.
- פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע.
- ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל-אביב.
- ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון.
- ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה.
- ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר.
- ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה.
- פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה.