שבץ מוח - התוויות נגד יחסיות לטיפול טרומבוליטי - Cerebrovascular accident - relative contraindications to thrombolytic therapy
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
שבץ מוח - התוויות נגד יחסיות לטיפול טרומבוליטי | ||
---|---|---|
Cerebrovascular accident - relative contraindications to thrombolytic therapy | ||
ICD-10 | Chapter I 61.-Chapter I 64.ner | |
ICD-9 | 434.91 | |
MeSH | D020521 | |
יוצר הערך | ד"ר אסף הוניג | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אירוע מוח
השימוש הנעשה ב- iv tPA לאירוע איסכמי חד הוא קטן מהאפשרי ומהרצוי.
פחות מ -5 אחוזים מהחולים המגיעים תוך 3 שעות מהופעת התסמינים אל חדרי המיון בארצות הברית זוכים לקבל טרומבוליזה [1].
בחלק גדול מהחולים הטיפול נמנע בעטיית התוויות נגד יחסיות שאינן נשענות על בסיס מדעי מובהק.
מרבית הקריטריונים לאי הכללה חינם תולדה של expert opinion ל - NINDS trial.[2]
רוב המידע הקיים כיום מבוסס על סדרות קטנות של מיקרים או מחקרים תיאוריים רטרוספקטיבי ים ולא על מחקרים קליניים פרוספקטיבים עם רנדומיזציה ראויה.
הקונטראינדיקציות משתנות בין ההנחיות של ה Association Heart American [2] ובין אלו של ה European Stroke Initiative או ה- ALTEPLSE lNSERT [1] מפתיע גם שקיימים גורמי סיכון לדמם מוחי כגון היות החולה מטופל בדיאליזה אשר אינם מובאים בחשבון בתיאור התוויות הנגד היחסיות.
יתר לחץ דם (יל"ד) קיצוני
מחקר NINDS-n לא כלל חולים עם יל"ד סיסטולי מעל 185 ודיאסטולי מעל 110 מ"מ כספית.
נראה כי בחולים בהם ניתן טיפול אגרסיבי [3] המביא את לחצי הדם אל הטווח המוגדר לעיל טרם מתן ה- tPA לא נצפתה פרוגנוזה רעה יותר או שכיחות גבוהה יותר של דמם תוך מוחי (ICH) בהשוואה לחולים בהם לחצי הדם היו בטווח הרצוי מלכתחילה.
אירוע מוחי חמור או מצב של חוסר הכרה
בניסוי ה- NINDS הוכללו חולים עד NIHSS של 37 בעוד ה- ECASS לא כלל חולים עם המיפלגיה קשה ורמת הכרה ירודה או סטיית ראש ומבט. מניתוח אוכלוסיה קשה זו של חולים עם 20 NIHSS ומעלה ב-NINDS trial עולה כי מתן טרומבוליזה לאוכלוסייה זו מגביר את סיכוים לפרוגנוזה טובה יותר אף כי הוא כרוך באחוזי טרנספורמציה המורגית גבוהים יותר. בקרב החולים עם NIHSS למעלה מ-20 ל-17% מהחולים הייתה טרנספורמציה המורגית המוגדרת סימפטומטית אל מול 3% בלבד בקרב חולים עם NIHSS מתחת ל-10[2]. במחקר SITS MOST דמום סימפטומטי sICH בחולים עם 7 NIHSS ומטה עמד על 0.7% בלבד.[4]
ניתוח גדול לאחרונה
ניתוח גדול לאחרונה מהווה קונטראינדיקציה בשל החשש מדמם במיטת הניתוח. אולם גם כאן ההגדרות של "ניתוח גדול" ומסגרת הזמן המסוכן לאחר הניתוח במהלכו מתן טרומבוליזה תסכן את החולה אינה ברורים דיים.
בעוד מחקר ה- NINDS[2] לא כלל חולים שעברו ניתוח גדול ב-14 הימים שקדמו לאירוע המוחי, מחקר ה- ECASS לא כלל חולים שעברו ניתוח גדול בשלושת החודשים שקדמו לניתוח. בראיית ההנחייה של AMERICAN HEART ASSOCIATION יש לשקול מתן טרומבוליזה בראייה מפוכחת הכוללת סבירות לדמם לכל ניתוח בנפרד, האפשרות לעצור דמם במידה ויתרחש והחוסר הנוירולוגי הפוטנציאלי הפוטנציאלי בעקבות המנעות ממתן טרומבוליזה.
בהקשר זה פורסמו מספר סדרות של חולים בהם.
בסידרה של HACKE וחב' [5] הכוללת 8 חולים בהם ניתנה טרומבוליזה בטווח של פחות מ-3 חודשים מהניתוח . לחולים לא היה דמם סיסטמי כלשהוא, לא הייתה שכיחות יתר של דמם סימפטומטי או של פרוגנוזה רעה.
סידרה נוספת שכללה 13 חולים בהם ניתנה טרומבוליזה בטווח של 3 חודשים מנתוח גדול דווח על שני דמומים סיסטמיים סימפטומטיים. האחד בעקבות השלת קוצב לב והשני בעקבות ניתוח פריאנלי. בשני המקרים החולים קיבלו מנות דם בלבד ללא צורך בהתערבות נוספת.
חולים שעברו אירוע מוחי קודם בשלושת החודשים האחרונים
בכתב העת 6 STROKE מתוארת סידרה של 6 חולים שעברו אירוע מוחי בטווח של 3 חודשים קודם למתן הטרומבוליזה. ממוצע גילם עמד על 76 וממוצע ניקוד n־NIHSS עמד על 8.5. דמם נראה בבדיקת CT חוזרת ב־3 חולים. בשלושתם הדמם היה טרנספורמציה המורגית של הרקמה האיסכמית הסובאקוטית, באף אחד מהם הדמם לא היה סימפטומטי והם לא נותרו עם נכות ניכרת.
מלפורמציות וסקולריות מלפורמציות וסקולריות כגון מפרצות, Arterio-venous malformations וקברנומות נושאות בחובן סכנה מוגברת לדמם. מאידך, שכיחותן של אניוריזמות אסימפטומטיות באוכלוסיה נעה בין 3-6%. לפיכך, לא מן הנמנע שהשימוש ההולך וגובר בהדמיה המדגימה את כלי הדם מדגימה יותר מקרים של מפרצות לא תסמיניות והשימוש התכוף 2-\MR מדגים מביא אבחון של יותר מקרי קברנומות לא תסמיניות. אלחנדרו רובינשטיין וחב׳ 7 ביצעו אנליזה רטרוספקטיבית ל-105 חולים שעברו הדמיה וסקולרית מתקדמת (MRA, CTA או אנגיוגרפיה מוחית). מתוכם ל-10 חולים התגלה ממצא מקרי של saccular aneurysm ולשני חולים מתוכם היו שתי אניוריזמות במיקומים שונים. כלל החולים לא הראו סיבוך של דמם תת עכבישי. כמו כן, לא היה הבדל בשיעור הדמם התסמיני או הפרוגנוזה לאחר שלושה חודשים מהאירוע בין הקבוצה שאובחנה עם Saccular aneurysm ליתר החולים.
גיל 18 ומעלה על אף העובדה ששבץ מוחי הינו נדיר בילדים בהשוואה למבוגרים (2.5-13.8/100,000) בלמעלה מ-50% מהילדים העוברים שבץ מוחי נותרים נזקים נוירולוגיים משמעותיים. בקרב אוכלוסייה זו יתכנו אירועים אמבוליים בעקבות קרדיו פתיות או קרישיות יתר על רקע APLA. קיימים יותר ויותר תיאורי מקרה 8 המדגימים את יעילות מתן טרומבוליזה בקרב בני נוער עם מצבים מעין אלו אולם עדיין קיימת אזהרה של ^AHA לגבי חוסר המידע הקיים בנוגע למתן טרומבוליזה באוכלוסיית גיל זו. יש גם לזכור שאחוז ניכר מהפניות עם חסרים נוירולוגיים משמעותיים באוכלוסייה זו הינם פרזנטציה ראשונה של COMPLEX MIGRAINE. כמו כן יש להביא בחשבון שרקמת המח של בני נוער טרם עברה תהליכים ניווניים דבר המפחית את הסיכון לדמם.
איסכמיה לבבית אקוטית לאחרונה (בשלושת החודשים האחרונים) DE SILVA וחב' סוקרים בכתב העת 9 NEUROLOGYקונטראינדיקציה זו שהינה מוגדרת קונטראינדיקציה יחסית בלבד עפ"י הנחיות ^AHA. יש להביא בחשבון כי לאחר Ml יתכנו מספר סבוכים קרדיאליים כגון פרפור עליות או היפוקינזיה לבבית שבעטיים יתנו אירועים אמבוליים. האסוציציה של שבץ לאחר אירוע לבבי מגיע לכדי 5% מחולי השבץ המוחי. החשש במתן טרומבוליזה בחולים אלו הינו דמם אינטראמורלי בקיר הלב עצמו ופירוק של
הטרומבוס האוטם קרע במיוקרדיום. על ידי כך מתן הטרומבוליזה עלולה להוביל להגדלת הקרע בדופן הלב, המו פריקרדיום וטמפונדה קרדיאלית. במאמרם מצוטטים שני מחקרי קוהורט המתארים 6 חולים עם Ml RUPTURE והמופרי־ קרדיום בעקבותיו לאחר מתן IV טרומבוליזה ללב. המקרים הללו התרחשו בטווח של 48 שעות ממתן הטרומבוליזה בחולים עם איסכמיה לבבית קדמית נרחבת. יש להביא בחשבון שקרע לבבי והמופריקרדיום הינו טיבוך שעלול להופיע ב- 1-5% מחולי Ml-n גם ללא מתן טרומבוליזה כחלק מהסבוכים של אוטם קדמי נרחב. קרע דופן הלב מתרחש על פי רוב כאשר מרכז האזור האיסכמי רך - עפ"י רוב בימים 4-5 לאחר האוטם. תנאי הכרחי לקרע מעין זה הינו אוטם טרנס מוראלי. גיל מבוגר ואיסכמיה קדמית נרחבת הינם גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לקרע דופן הלב. פיברוזיס והצטלקות של האיסכמיה מתרחשים כ-6-7 שבועות מהאוטם ומעבר לתקופה המחברים סוברים שהסבוכים הקרדיאליים שהוזכרו לעיל הינם נדירים יותר.
נוכחות גידול ממאיר תוארה סידרה 10 של 11 חולים שקיבלו טיפול בטרומבוליזה חרף העובדה שהיה להם גידול ממאיר. טרומבוליזה לא ניתנה לחולים עם אחת מהתוויות הנגד הבאות המגבירות את הסכון לדמם: מחלה ממארת גרורתית, דמם משמעותי לאחרונה ועדות מוכחת לבעיית קרישה. בקרב 9 חולים נוכחות הגידול הממאיר הייתה ידועה טרם מתן הטרומבוליזה בעוד בשני חולים הגידול התגלה רק לאחר מתן הטרומבוליזה.בכלל החולים לא היה סבוך של דמם משמעותי. כמו כן ביום 7 ממתן הטרומבוליזה לכלל החולים חל שיפור של 4 נקודות ומעלה בניקוד NIHSS-n בהשוואה לניקוד אותו קיבלו עם קבלת הטרומבוליזה.
הריון גיליון STROKE בחודש מרץ 2013 הביא בפני הקוראים DEBATE בעד ונגד מתן טרומבוליזה בהריון. מחד 11 DEMCHUK טען בעד מתן טרומבוליזה בהריון מהסיבות הבאות: rtPA הינה מולקולה גדולה ועל כן אינה חוצה את ה"מחסום דם שלייה". מתוארות בספרות 8 נשים שקיבלו טרומבוליזה במהלך ההריון ומהן רק אחת סבלה מדמם רחמי משמעותי ורובן השיגו שיפור נוירולוגי ניכר בעקבות מתן הטרומבוליזה. דמם רחמי מתואר בספרות הרפואית בכ-8% ממקרי מתן טרומבוליזה ורידית סיסטמית לאטיולוגיות טרומבואמבוליות אחרות 12. מול אלו יש להביא בחשבון את האופציה לקנלי־ זציה באמצעות צנטור ואת זמינות הצוות המצנטר. במקרים רבים זו יכולה להיות מושגת
ללא צורך בהזלפת ALTEPLASE המסכן את העובר או בכמויות קטנות בלבד. יש להביא בחשבון גם את הקרינה לעובר בתחילת ההריון הכרוכה בבצוע טיפול באמצעות צינתור.
ירידה קוגנטיבית לפחות ל-10% מחולי השבץ המוחי יש דמנציה קודמת ובפרט כאשר מדובר בחולים עם אירועים מוחיים חוזרים 13. לחולים עם ירידה קוגנטיבית קודם לאירוע המוחי(prestroke □cognitive impairment-PS) יש שכיחות גבוהה יותר של וסקולופתיות כגון cerebral amyloid angiopathy, שנויים היפרטנסיביים של עורקים פרפורנטים, וכן של לזיות מוחיות כגון מיקרודימומים 14. כל השנויים הפתולוגיים הללו מגבירים את חסכון לדמם מוחי 15. מחקר ^OPHELIE COG היה מחקר פרוספקטיבי תצפיתי רב מרכזי שבדק מתן טרומבוליזה בחולים עם ירידה קוגנטיבית קודם לאירוע המוחי 16. במחקר המתואר 30% מהחולים שקיבלו טרומבוליזה ענו על קריטריונים של PSCI. אותם החולים עם PSCI נמצאו מבוגרים יותר ב-11 שנים באופן מובהק סטטיסטית(0.001>P). לאותם החולים היה יותר דמם סימפטומטי והיו בעלי ניקוד MRS נמוך יותר לאחר 3 חוד¬שים. אולם לאחר תקנון לגיל, ניקוד NIHSS התחלתי וזמן מתן הטרומבוליזה מרגע תחילת הסימפטומים, לא נמצא הבדל בעל מובהקות סטטיסטית בין שתי הקבוצות. המחקר לוקה בחסר בכך שלא הפריד את קבוצת החולים עם PSCI-n לאטיולוגיות השונות (וסקולרי, נוירודגנרטיבי או מעורב) כמו גם החוסר בקבוצת ביקורת ורנדומיזציה נאותה. מאידך המ¬חקר מדגים בצורה נאותה כי חולים עם MILD COGNITIVE IMPAIRMENT יכולים להיטיב משמעותית ממתן טרומבוליזה. הכותבים מסתייגים כמובן ממתן טרומבוליזה בחולים עם דמנציה של ממש. לסיכום, בבואנו להתייחס אל התווית הנגד למתן rtPA עלינו לשקול היטב את החוסר הנוירולוגי והנכות הפוטנציאלית שעלולים להגרם למטופלים בהעדר טיפול זמין אחר. אנו מעוניינים לבנות REGISTRY של חולים שקיבלו טרומבוליזה חרף התווית נגד יחסית. במידה וניתנה טרומבוליזה נבקש לדעת מה הייתה התווית הנגד היחסית והאם היו סבו¬כים בעקבות מתן הטרומבוליזה.
6. Alhazzaa M., Sharma M. et al Thrombolysis despite recent stroke: a case series. Stroke 2013;44:1736-78.
7. Mittal M., Seet R. et al. Safety of intravenous thrombolysis in acute ischemic stroke - Patients with Saccular Intracranial Aneurysms. J Stroke Cerebrovasc Dis. 2013;22: 639-643. 8. Muniz AE. Thrombolytic therapy for acute stroke in a teenager. Pediatr Emerg Care. 2012 Feb;28(2):170-3 9. De Silva DA, Manzano J.J.F. et al. Reconsidering recent myocardial infarction as a contraindication for IV stroke thrombolysis. Neurology 2011 ;76:1838-1840. 10. Capellari M., Carletti M. et al. Intravenous alteplase for acute ischemic stroke in patients with current malignant neoplasm. J Neurol Sci Feb 15;325:100-2. 11. Demchuk AM. Yes, intravenous thrombolysis should be administered in pregnancy when other clinical and imag¬ing factors are favorable. Stroke. 2013 mar;44(3)364-5. 12. Cronin CA, Weisman CJ et al. Stroke treatment beyond the three-hour window and in the pregnant patient. Ann N Y Acad Sci 2008 Oct;1142:159-78. 13. Hennenman WJR Sluimer JD et al. MRI biomarkers of vascular damage and atrophy predicting mortality in a memory clinic population Stroke 2009;40:492-498. 14. Skoog I, Nilson L et al. A population based study of dementia in 85-year-olds. N ENGL J MED 1993;328-153-158. 15. Neumann-Haefelin T, Hoelig S et al Leukoaraiosis is a risk factor for symptomatic intracerebral hemorrhage after thrombolysis for acute stroke Stroke 2006;37:2463-66. 16. Murao K, Didier L et al. Thrombolytic therapy for stroke in patients with preexisting cognitive impairment. Neurol¬ogy 2014;82:2048-54.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Fugate J, RabLnstein A.A.. Contraindications to intravenous rtPA for acute stroke - A critical reappraisal. Neurology - clinical practice. 6.2013.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 The National Institute of Neurological Disorders and stroke rtPA Stroke Study Group Tissue Plasminogen activator for acute ischemic stroke. N Engl J Med 1995;333:1581-1587.
- ↑ Schild M., Hallevi H. et aL Aggressive blood pressure lowering treatment before IV tPA in acute ischemic stroke. Arch Neurol. 2008 sep;65(9)1174-8.
- ↑ Mazya M., Egido JA et aL. Predicting the risk of symptomatic intracerebral hemorrhage in ischemic stroke treated with IV Alteplase. Safe Implantation of Treatments in Stroke (SITS) - Symptomatic intracerebral hemorrhage risk score. Stroke. 2012 June;43(6):1524-31.
- ↑ Hacke W., Kaste M. et a I. Intravenous thrombolysis with rTPA for acute hemispheric stroke. The European Cooperative Acute Stroke Study (ECASS). JAMA 1995;274:1017-1025.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אסף הוניג, מחלקה נוירולוגית מרכז רפואי הדסה