ייעוץ להנקה - Breastfeeding counseling

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

ייעוץ להנקה
Breastfeeding counseling
סמל ההנקה הבינלאומי
יוצר הערך	ד"ר דינה צימרמן

הנקה היא הדרך הנכונה להאכיל תינוק. עמדה זו משתקפת מתוך "רפואה מבוססת מחקר" (Evidence Based Medicine) המוכיחה כי להנקה יתרונות משמעותיים הן לבריאות התינוק והן לבריאות האם. בשל ריבויים של ממצאים כאלו, ממליץ ארגון רופאי ילדים של ארה"ב לרופאי הילדים ולאנשי רפואה אחרים העובדים עם ילדים לעודד הנקה.

כדי להבטיח שתינוקות יוכלו ליהנות מהיתרונות הבריאותיים שבהנקה, פרסם ארגון הבריאות העולמי הנחיות לבתי חולים ולמוסדות אחרים שמטפלים בילודים המאפשרות להגיע להצלחה גדולה יותר בהנקה. הנחיות אלו מכונות "עשרה צעדים להנקה מוצלחת", ומוסד שמיישם אותן בלוויית כמה הנחיות נוספות נקרא "ידידותי לתינוק" (Baby Friendly Hospital). הנחיות אלו מבוססות על מחקר מדעי ולפיו מי שיישם אותן הצליח טוב יותר לעודד הנקה.

להלן פירוטן:

1. שימוש בנהלים אחידים בנושא עידוד ההנקה בתוך המוסדות הרפואיים עצמם ובין המוסדות השונים.
2. הדרכה לאנשי מקצוע על חשיבות ההנקה, וכיצד אפשר להדריך להנקה מוצלחת.
3. הדרכה לנשים בהריון.
4. מתן אפשרות להנקה מיד לאחר הלידה.
5. הדרכה כיצד אפשר לשמור על חלב האֵם כאשר מפרידים בין האם לתינוקה מסיבה רפואית (תחלואה של אחד מהם) או אחרת (חזרה לעבודה).
6. הזנת התינוק אך ורק בחלב אם ומניעת כל תוספת מזון אחרת, אלא אם כן יש סיבה רפואית (אמתית).
7. אפשרות לביות (שהייה של התינוק עם אמו) 24 שעות ביממה.
8. הנקה לפי דרישת התינוק, לפחות 12-10 פעמים ביממה.
9. מניעת השימוש בפטמות מלאכותיות.
10. הקמת קבוצות תמיכה והפעלתן.

שימוש בנהלים אחידים

היישום של הנחיות אלה תלוי בחלקו בנוהלי בתי החולים, ולצערנו הרב חלק מבתי החולים אינם נותנים אפשרות ליישם את כולן. למרות מגבלה מוסדית זאת, עדיין קיימת אפשרות להכין נשים להיניק את ילדיהם לפני הלידה במסגרת הקהילה, וללמדן צעדים אלו כדי שהן תוכלנה לדרוש וליישם כמה שיותר מהם.

בכל שנה מצטבר ידע נוסף על הנקה ויש כמובן חשיבות רבה לכך שכל הגורמים המטפלים בנושא יתעדכנו בחידושים. המחקר מראה על חוסר ידע של אנשי מקצוע רבים בתחום זה.

הדרכה לנשים הרות

עוד מראה המחקר שהדרכה שמקבלות נשים בזמן ההיריון מגדילה את שיעור הנשים המניקות, ולכן חשוב לדבר על הנקה כבר בתחילת ההיריון. חשוב לשאול שאלות כגון מה כבר שמעת על הנקה? (בהיריון ראשון במיוחד) או איזה ניסיון היה לך בעבר בנושא הנקה? שאלות אלו הן דרך יעילה לחשוף מידע שגוי או לשמוע על חוויות שליליות שהיו לנשים בנושא הנקה כדי לנסות לשפר את התייחסותן לנושא, ולמנוע חזרה של אותן הבעיות גם בפעם הזאת. אישה שאינה מתכוונת להיניק חשוב לדעת מדוע החליטה כך. אצל נשים רבות ההחלטה להימנע מהנקה מבוססת על מידע שגוי או על חוויות שליליות שאפשר למנוע. יש לכל אישה זכות מלאה להחליט כיצד להאכיל את תינוקה, אבל מן הראוי שהחלטה תתבסס על מידע נכון. מטרת אנשי המקצוע היא לתת מידע נכון, ולעודד נשים לקבל החלטה בריאה יותר – להיניק את ילדיהן.

הנקה מיד לאחר הלידה

חשיבות רבה נודעת להימצאותו של התינוק עם האם מיד אחרי הלידה. תינוק, במיוחד אם נולד בלידה שלא נעשה במהלכה כל שימוש בתרופות נרקוטיות לשיכוך כאבים, נולד ערני. אם נניח תינוק שזה עתה נולד ערום על גופה של אמו הוא בדרך כלל יתחיל לינוק בכוחות עצמו. מחקרים הראו שהאפשרות להנקה מיד לאחר הלידה מגדילה את הסיכוי להמשכיות ההנקה. חלק מהרתיעה מהנקה מיד לאחר הלידה נובע מחשש שהתינוק יתקרר, אך ההמלצות לטיפול ברך הנולד כוללות אפשרות לנגב את התינוק ולהעבירו מיידית לאמו. אם מכסים את התינוק כשהוא מונח על גוף אמו, אין לחשוש שיתקרר שכן הרך הנולד נעזר באמו כדי לשמור על חום גופו. כל הפעולות האחרות הנעשות מיד אחרי הלידה, יכולות להיעשות כשהתינוק שוהה לצדה של אמו, והן אינן סיבה להפריד בין התינוק לאם.

ביות

הימצאות קבועה של התינוק ליד האם, (ביות) מאפשרת לשני הצדדים – לאם ולתינוקה ללמוד את יסודות ההנקה ולהתנסות בה. הביות מאפשר הנקה לפי דרישה והוּכח כצעד הגורם להצלחת ההנקה. אם יישאר התינוק בתינוקייה בין ההאכלות, הוא יובא אל אמו להאכלה לפי לוח הזמנים של התינוקייה, בתדירות נמוכה מהמומלץ. (כל שלש שעות דהיינו 8 פעמים ביום, בעוד שבשבועות הראשונים ההמלצה המקצועית היא ל-12-10 פעמים ביממה). יש אמנם תינוקִיות המביאות את התינוק לאמו "לפי דרישה", אבל גם במקרים אלה על התינוק לחכות זמן רב יחסית עד שדרישתו נענית. ההמתנה גורמת לתינוק לחיזוק שלילי ומונעת ממנו חיזוק חיובי החשוב מאוד בתהליך הלמידה. חשוב לציין שמחקר מראה ששעות השינה של אימהות שתינוקם נמצא לידם מרגע הלידה, אינן נפגעות כלל וכלל.

הנקה מלאה בלי תוספות

הוכח שתוספות שונות הניתנות לתינוק נוסף על חלב אֵם פוגעות בהמשכיות ההנקה. ברוב המקרים אין צורך רפואי בתוספות ואפילו לא של מי סוכר למניעת היפוגליקמיה. ידוע ומוכח שאפילו חלוקת דגמים של תחליפי חלב בידי הצוות הרפואי בבית החולים פוגעת בהנקה.

הנקה מלאה היא דרך ההאכלה המומלצת עד הגיעו של התינוק לגיל חצי שנה. את האוכל המוצק כדאי להוסיף בהדרגה החל מגיל חצי שנה. בד בבד עם הוספת האוכל המוצק אפשר ורצוי להמשיך להיניק את התינוק מינימום עד הגיעו לגיל שנה ואף יותר, כל עוד האם והתינוק מעוניינים בכך.

פטמות מלאכותיות

גורמות נזק להנקה בשתי דרכים; הן מלמדות את התינוק לאחוז אחיזה הפוכה מזו שנחוצה ליניקה נוחה ויעילה, ומונעות ממנו לגרות את השד ישירות, גירוי הנחוץ מאוד בשבועות הראשונים של ההנקה. גירוי כזה הוא הנותן לבלוטת יותרת המוח ולשדיים את ההוראה לייצר חלב. החלפת המציצה הישירה של התינוק במציצה של גומי או של סיליקון מונעת את העברת המסר החשוב הזה, ויכולה לגרום להפחתה בייצור חלב האֵם.

ההנחיה שלא להשתמש בפטמות מלאכותיות במיוחד בשבועות הראשונים של ההנקה כוללת גם הימנעות משימוש במוצצים. לאחרונה פורסם מחקר על שימוש במוצצים להפחתת הסיכון למוות בעריסה. השימוש הגורף שנעשה במחקר זה (שמעורר שאלות מתודולוגיות רבות מצד עצמו) כדי לעודד שימוש במוצצים אצל כל התינוקות אינו מוצדק. תינוקות שיש להם גישה חופשית לשד במשך הלילה (אפשר להגיע למצב כזה מבלי לפגוע בביטחונו של התינוק. נהנים בו זמנית הן מיתרונות המציצה והן מיתרונות ההזנה מחלב אֵם (כדאי לציין שגם הנקה מקטינה את הסיכון למוות בעריסה). לתינוקות שאינם ישנים עם האימהות יש אפשרות ליהנות ממוצץ בשעות השינה שלהם בהגיעם לגיל חודש או אחרי שההנקה מתקדמת יפה בלי קשיים – המאוחר מביניהם.

המשכיות ההנקה

לצערנו הרב, שיעור ההנקה ההמשכית בישראל נמוך מאוד. נתונים בתחילת האלף הנוכחי הראו שלמרות ש 90%-60% מהנשים התחילו בהנקה רק 20% עדיין מניקות בהגיע התינוק לגיל 3 שבועות. למרות שהסיבות לא נחקרו בארץ ביסודיות, יש להניח שחלק מהבעיה היא חוסר יישום של עשרת הצעדים להנקה מוצלחת. המחקר מראה כי בארצות שצעדים אלו יושמו, אחוזי ההצלחה בהנקה עלו.

כדי לעודד הנקה נוחה ויעילה, חשוב ללמד אחיזה נכונה. את עקרונות האחיזה הנכונה אפשר להסביר לנשים עוד לפני הלידה ואלו הם:
כדאי להחזיק את התינוק בדרך נוחה לאֵם. בשבועות הראשונים לחיי התינוק, (בשבועות אלו טונוס השרירים של התינוק נמוך) רצוי להחזיקו כך שכף היד של האֵם תהיה מאחורי הכתפיים של התינוק, אחוריו ייגעו בקפל המרפק של האם וראשו ייטה מעט לאחור. מחזיקים את התינוק כך שאפו נמצא מול הפטמה ומחכים שיפתח את פיו. אם אפו של תינוק שמוכן לאכול נמצא מול מקור האוכל שלו, הוא יפתח בדרך כלל את הפה בלי צורך בגירוי נוסף. כשפי התינוק נפתח בגודל מספיק (כמו בפיהוק), יש להצמיד את התינוק לשד כך שהשפה התחתונה שלו תהיה הראשונה שתיגע בשד. במצב זה יוכל התינוק להכניס לפיו חלק כמה שיותר גדול מהשד.

גורם נוסף לירידה התלולה באחוזי הנקה ההמשכית הוא הצורך של נשים מניקות להתמודד עם אתגרים בלא קבלת עזרה בזמן. כדי למנוע בעיות קשות בהנקה כדאי להתעניין בשלום האם מיד לאחר שהשתחררה מבית החולים. מומלץ לעודד קשר עם אימהות לא מאוחר מיומיים לאחר שחרורן מבית חולים. כדאי להזמין את האם לתחנה כדי לצפות בהנקה נכונה ולתקן מה שטעון תיקון. אם אין אפשרות להזמין את האימהות כולן, צריך להשתדל להזמין לפחות את אלו שמדווחות שההנקה מכאיבה להן או שהתינוק עצבני.

זאת ועוד, יש ליידע נשים על קיומם של ארגונים באזור מגוריהם התומכים בהנקה ומסייעים בפתרון קשיים, כגון אלו של ארגון לה לצ'ה www.lllisrael.org.il) 1599-52-582-1).

כיצד להתמודד עם אתגרי ההנקה ולהצליח?

כמו במקרים אחרים ברפואה, טוב יותר למנוע בעיות מאשר לטפל בהן. את רוב הבעיות בהנקה אפשר למנוע על ידי למידה של אחיזה נכונה ובעזרת הנקה יעילה ותדירה.

כאבים בהנקה

הנקה אינה אמורה לכאוב. תיתכן תחושה מעט לא נעימה ביום או ביומיים הראשונים, אבל כאב מתמשך הוא סימן שמשהו אינו כשורה. ברוב המקרים מדובר באחיזה לא נכונה של השד בפי התינוק. גורמים רבים משפיעים על האחיזה הנכונה, וביניהם מבנה השד או מבנה פי התינוק. ברוב המקרים אפשר למנוע כאבים בהנקה על ידי הדרכה לאחיזה נכונה, כפי שתואר בפרק הקודם. אך אם ההנקה ממשיכה לגרום לכאב יותר מיום יומיים או אינה משתפרת לאחר הדרכה בסיסית, כדאי להפנות את האֵם ליועצת הנקה מוסמכת. ככל שתקדים לקבל עזרה ייגרם לפטמה נזק קטן יותר, וההחלמה תהיה מהירה יותר. אין עדות בספרות שמשחות מרפאות סדקים בפטמה, ולכן אין סיבה להמליץ עליהן. מוטב לגלות את מקור הבעיה ולטפל בה. אם יש שינויים מבניים בפי התינוק (כגון לשון קשורה) או בשדיה של האם (כגון פטמות שטוחות) מומלץ להפנות את האֵם לייעוץ הנקה. גם במצבים אלו אפשר להיניק אבל נדרשת מיומנות גדולה כדי לתת הדרכה נכונה.

פטמות סיליקון אינן פותרות את הבעיה של כאבים בפטמה של האם, ויש להימנע משימוש בהן בשל היותן סוג של פטמה מלאכותית המרגילה את התינוק לאחיזה לא נכונה, ואינה מסייעת לפתרון הכאבים של האם.(ראה פרק קודם)

מחלות עור יכולות גם הן לגרום לכאבים בזמן ההנקה. מחלות העור השכיחות ביותר הן אגזמה ופטרייה. הטיפול באגזמה בפטמה דומה לטיפול באגזמות במקומות אחרים בגוף – משחות המכילות סטרואידים. מומלץ להתחיל טיפול במשחה שאינה חזקה (דוגמת לנאקורט). במקביל יש להדריך את האם לשים את המשחה אחרי ההנקה בתדירות הנדרשת. כיוון שמדובר בכמות מזערית, שלרוב אינה מזיקה, יש להדריך את האם שלא לשטוף את השד לפני ההנקה. שטיפה כזאת עלולה לגרות את העור העדין, להוריד את השומנים הטבעיים שיש בשד, ולגרום לכאבים.

פטרת היא בעיה נוספת שעלולה לגרום כאבים בפטמה. את הפטרת מאבחנים אבחון קליני ולא מעבדתי. לעתים רואים פריחה הנראית כמו תפרחת חיתולים, אבל בדרך כלל אין ממצאים בבדיקה גופנית. יש לחשוש לפטרת בעיקר אצל נשים שההנקה התנהלה כסדרה, ולא הייתה מלווה בכאבים, ופתאום מופיע כאב חדש, ובמיוחד אם נשים אלו טופלו באנטיביוטיקה לפני שהחלו הכאבים.

הטיפול בפטרת הוא טיפול אנטי-פטרייתי שניתן בו זמנית לאם ולתינוק במשך שבועיים. הניסיון הקליני מראה שטיפול שנעשה בו זמנית באם ובתינוק, אפילו אם לא נמצאו סימני פטרת בפי התינוק, מפחית את הסיכוי שהבעיה תימשך או תחזור. אם אין הקלה במצב אחרי שבוע של טיפול במשחות, רצוי להפנות את היולדת ליועצת הנקה שיש לה גיבוי רפואי צמוד, ולראות האם יש צורך בטיפול פומי לפטרת פנימית בשד (נדיר אבל קיים) או שמקורם של הכאבים בבעיה אחרת.

בכל מקרה של כאב אצל אם מניקה, חשוב להמליץ על משככי כאבים נוסף על הטיפול במקור הכאב. אקמול (1,000 מ"ג כל 4 שעות) או איבופרופין (400 מ"ג כל 6 שעות) הן תרופות בטוחות בהנקה. האיבופרופין הוא תרופה אנטי אינפלמטורית שיכולה לעזור גם בטיפול במקור הכאב. עדיף לקחת משככי כאבים סביב השעון כמה ימים מאשר להמתין לכאב חזק ורק אז לקחת תרופות.

גודש

אחיזה לא נכונה של השד או תדירות הנקה שאינה מספקת הגורמת לזרימה לא יעילה של החלב, עלולות לגרום גם לבעיות של גודש. גודש הוא מצב שאינו צריך לקרות. יומיים עד ארבעה ימים לאחר הלידה יש ליולדת תחושה של מלאות טבעית, אבל תחושה כזאת לא אמורה לכאוב. כאב שנוצר מגודש הוא סימן של הנקה לא תקינה. במקרה של גודש, חשוב שזרימת החלב תתחדש מהר כמה שיותר, עדיף על ידי מציצה אפקטיבית של התינוק. אם התינוק מסרב לינוק או לא מצליח לתפוס את השד הגדוש, צריך להדריך את האם לחדש את זרימת החלב בדרכים חלופיות כגון מסג' ושאיבה ידנית או שימוש במשאבה. הנפיחות של השד נגרמת מבצקת ולא מחלב. אין לחשוש ששאיבה תחמיר את הגודש בשל גירוי יתר ליצירת חלב. חוסר טיפול בגודש ייצור לחץ על צינוריות החלב, ועלול לגרום להפחתת יצירת החלב שתפגע בצרכי התינוק. יש דיווחים שהנחת עלי כרוב על שדי האישה עלולה להפחית את הגודש ניסיון כזה יכול להיות כלי עזר נוסף אבל הוא אינו תחליף לחידוש הזרימה של החלב.

העדר טיפול בגודש ובעיה מקומית בזרימת החלב בשד יכולים לגרום למסטיטיס (דלקת בשד). הטיפול הנכון במסטיטיס הוא טיפול באנטיביוטיקה אנטי-סטפילוקוקית במשך 14-10 ימים, והמשך ההנקה כדי לאפשר זרימה סדירה של חלב. אין עדות לדלקות אצל תינוקות שהמשיכו לינוק מאמם בזמן שהאם סבלה ממסטיטיס, ומניעת ההנקה מהתינוק מגדילה את הסיכון שהדלקת של האם תסתבך לאבסס.

חוסר עלייה במשקל אצל תינוק יונק

את רוב המקרים של חוסר עלייה במשקל של תינוקות יונקים אפשר למנוע על ידי יישום של "עשרת הצעדים להנקה נכונה", הדרכה לאחיזה נכונה ותדירות הנקה נכונה.

מעקב גדילה של תינוקות עשוי לסייע באיתור בעיות בראשיתן, ואז הטיפול בהן פשוט יותר. חשוב להדריך הורים מהם סימני ההתייבשות אצל תינוקות. הסימנים הבולטים הם תינוק שאינו מרטיב את החיתולים (בממוצע שישה חיתולים רטובים ביממה) או שאין לו מספיק יציאות (בממוצע ארבע יציאות ביום החל מהיום הרביעי שלאחר הלידה ועד גיל חודש. החל מגיל זה היציאות יכולות להיות נדירות בלי שיהיה מדובר בבעיה כלשהי). אם הורים נתקלו בסימנים אלו צריך להדריך אותם להגיע לתחנת טיפת חלב או לרופא ילדים לצורך הערכה. גם כשהיציאות סדירות והתינוק נותן שתן ונראה טוב, חשוב לעקוב אחר משקלו בשבועות הראשונים שלאחר הלידה. ירידה קלה במשקל התינוק לאחר הלידה היא רגילה ונורמאלית. רוב התינוקות שיש להם גישה חופשית לשד והורגלו לאחיזה נכונה יורדים עד 5% ממשקל הלידה, הירידה נעצרת עד סוף השבוע הראשון לחייהם, והם חוזרים למשקל הלידה תוך עשרה ימים. אם התינוק מאבד מעל 7% ממשקל הלידה והוא לא חזר למשקל הלידה 14 ימים לאחר הלידה, חשוב להביאו להערכה.

עקומות הגדילה הנמצאות בתחנת טיפת חלב מבוססות על מדגם של תינוקות שחלקם ניזונו מתחליפי מזון לתינוקות (תמ"ל). ידוע שהגדילה של תינוק הניזון מהנקה מלאה וממנה בלבד, שונה מזו של תינוק שניזון מתחליפי מזון. החל מגיל חודשיים העקומה של תינוק הניזון מהנקה היא מתונה יותר מזו של ילדים הניזונים מתחליפי מזון. ברוב המקרים אין לכך השלכות מעשיות, אבל כאשר מדובר בתינוק בן חודשיים ומעלה, שעובר מעקומת הגדילה שעליה היה קודם לעקומה אחרת מומלץ לבחון את מצבו על עקומה של תינוקות הניזונים אך ורק מהנקה.

אם גדילת התינוק אינה מתקדמת כצפוי, יש לבדוק את האחיזה ואת תדירות ההנקה, לתקן אם צריך, ולשקול מחדש לאחר יומיים. אם נרשמה עלייה במשקל, לא דרושה התערבות נוספת, אלא המשך המעקב עד לסגירת הפער בגדילה. אם עדיין אין עלייה במשקל, והבעיה אינה נפתרת בקלות, כדאי לפנות לרופא ילדים כדי לשלול בעיה רפואית אצל התינוק באמצעות בדיקה גופנית ואנמנזה טובה. בעיות רפואיות שאינן קשורות בהנקה יכולות גם הן לגרום לחוסר עלייה במשקל.

אם לא נמצאה בעיה רפואית, הצעד הבא יהיה לשאוב חלב אם, להוסיפו לתינוק, לשקול שוב לאחר יומיים ולהמשיך במעקב עד לסגירת הפער לאחר שהפער נסגר יש לרדת הדרגתית בשאיבות. בשלב זה עדיף בדרך כלל להפנות את התינוק לייעוץ של מומחה בהנקה משום שהתערבות ומעקב גדילה דורשים זמן. קיימות בשוק תרופות להגברת חלב אם הניתנות בהמלצת רופאים (לדוגמא מוטיליום). יש לשקול שימוש בתרופות אלו במצבים ששיפור ההנקה לא פתר את הבעיה.

במקרים שתוספת חלב שאוב אינה עוזרת, ייתכן שיהיה צורך בתוספת של תמ”ל כתרופה. המטרה היא לתת תוספת במינון קצוב לזמן מוגבל עד שהקושי בהנקה נפתר. הכוונה בצעד זה היא לעקוב אחר התינוק, לנסות להוריד את התוספות ולחזור להנקה מלאה. אם מדובר בירידה במשקל כאשר התינוק הגיע לגיל חצי שנה, עדיף לתת תוספת של אוכל מוצק, שכך או אחרת היינו מוסיפים, ולא לתת תמ"ל.

לרוב הבעיות הרפואיות המתגלות אצל אם מניקה אפשר למצוא תרופה מתאימה בלי לסכן את התינוק. כך הדבר גם בבעיות רפואיות של התינוק היונק עצמו. לא כל רופא מעודכן במידע הנדרש כדי לאפשר המשך הנקה בזמן בעיה רפואית של האם או של התינוק, לכן כדאי לאם שאסרו עליה להיניק, להתייעץ עם גורם מוסמך (כגון ההריופון) לפני שהיא מחליטה להפסיק את ההנקה.

ביבליוגרפיה

1. Ip S, Chung M, Raman G, Chew P, Magula N, DeVine D, Trikalinos T, Lau J. Breastfeeding and Maternal and Infant Health Outcomes in Developed Countries. Evidence Report/Technology Assessment No. 153 (Prepared by Tufts-New England Medical Center Evidence-based PracticeCenter, under Contract No. 290-02-0022). AHRQ Publication No. 07-E007. Rockville, MD:Agency for Healthcare Research and Quality. April 2007.
2. American Academy of Pediatrics. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2005;115 (2):496-506
3. World Health Organization. Evidence for the Ten Steps to Successful Breastfeeding. www.who.int/child-adolescent-health /publications/NUTRITION/WHO_CHD_98.9.htm
4. Merten S, Dratva J, Ackermann-Liebrich U. Do baby-friendly hospitals influence breastfeeding duration on a national level? Pediatrics 2005 Nov;116(5):e702-8.
5. Freed GL, Clark SJ, Sorenson J, Lohr JA, Cefalo R, Curtis P. National assessment of physicians' breast-feeding knowledge, attitudes, training, and experience. JAMA 1995;273:472-6.
6. Freed GL, Clark SJ, Lohr JA, Sorenson JR. Pediatrician involvement in breast-feeding promotion: a national study of residents and practitioners. Pediatrics 1995;96:490-4.
7. Williams EL, Hammer LD. Breastfeeding attitudes and knowledge of pediatricians-in-training. Am J Prev Med. 1995;11:26-33.
8. Freed GL, Clark SJ, Cefalo RC, Sorenson JR. Breast-feeding education of obstetrics-gynecology residents and practitioners. Am J Obstet Gynecol 1995;173:1607-13.
9. Freed GL, Clark SJ, Curtis P, Sorenson JR. Breast-feeding education and practice in family medicine. J Fam Prac 1995;40:263-9.
10. World Health Organization. Evidence for the Ten Steps to Successful Breastfeeding. www.who.int/child-adolescent-health /publications/NUTRITION/WHO_CHD_98.9.htm .
11. Righard L, Alade MO. Effect of delivery room routines on success of first breast-feed. Lancet 1990;336(8723):1105-1107.
12. de Château P, Wiberg B. Long-term effect on mother-infant behaviour of extra contact during the first hour post partum: II. A follow-up at three months. Acta Paediatr Scand 1977;66:145-151.
13. Ali Z, Lowry M. Early maternal-child contact: Effects on later behaviour. Dev Med Child Neurol 1981;23:337-345.
14. Waldenstrom U, Swenson A. Rooming-in at night in the portpartum ward. Midwifery 1991;7:82-89.
15. Keefe MR. The impact of infant rooming-in on maternal sleep at night. Obstet Gynecol Neonatal Nurs 1998;March-April 17:122-126.
16. Szajewska H, Horvath A, Koletzko B, Kalisz M. Effects of brief exposure to water, breast-milk substitutes, or other liquids on the success and duration of breastfeeding: a systematic review. Acta Paediatr 2006;95:145-52.
17. www.who.int/reproductive-health/docs/hypoglycaemia_newborn.htm
18. Bliss, MC, Wilkie J, Adrcolo C, Berman S, Tebb KR. The effect of discharge pack formula and breast pumps on breastfeeding duration and choice of infant feeding method. Birth: Issues in Perinatal Care and Education 1997; 24:90-97.
19. Dungy C, Christensen-Szalanski JR, Losch M, Russell D. Effect of discharge samples on duration of breast feeding. Pediatrics 1992;90:233-237
20. Frank, DA, Wirtz, SJ, Sorenson JR, Heeren T. Commercial discharge packs and breastfeeding counseling: effects on infant feeding practices in a randomized trial. Pediatrics 1997;80:845-854
21. Kramer MS, Kakuma R. Optimal duration of exclusive breastfeeding. Cochrane Database Syst Rev. 2002;(1):CD0035
22. American Academy of Pediatrics. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2005;115 (2):496-506
23. Riordan J, Auerbach KG. Breastfeeding and Human Lactation. Sudbury, Massachussetts: Jones and Barlett, 1998.
24. Neifert M, Lawrence R, Seacat J. Nipple confusion: toward a formal definition. J Peds 1995;126:S125-129.
25. Victora CG, Behague DP, Barros FC, Olinto MT, Weiderpass E. Pacifier-use and short breastfeeding duration: cause, consequence or coincidence? Pediatrics 1997;99(3):445-453.
26. Hauck FR, Omojokun OO and Siadaty MR. Do Pacifiers Reduce the Risk of Sudden Infant Death Syndrome? A Meta-analysis. Pediatrics 2005;116;e716-e723
27. American Academy of Pediatrics:Task Force on Sudden Infant Death Syndrome The Changing Concept of Sudden Infant Death Syndrome: Diagnostic Coding Shifts, Controversies Regarding the Sleeping Environment, and New Variables to Consider in Reducing Risk Pediatrics 2005;116:1245-55
28. Academy of Breastfeeding Medicine. Protocol #6: Guideline on co-sleeping and Breastfeeding. reastfeeding Medicine
29. McKenna JJ, McDade T. Why babies should never sleep alone: A Review of the co-sleeping controversy in relation to SIDS, bedsharing and breastfeeding. Pediatric Respiratory Reviews 2005; 6:134-152 (available on line at www.sciencedirect.com)
30. Kalusky DN, Leventhal A. Haanaka Shebahanaka. Harefuah 2000;138:617-21
31. Francis-Morrill J, Heinig MJ, Pappagianis D, Dewey KG. Diagnositic value of signs and symptoms of mammary candidosis among lactating women. J Hum Lact 2004;20:288-95
32. Amir LH, Garland SM, Dennerstein L, Farish SJ. Candiada albicans:is it associated with nipple pain in lactating women? Gynecol Obstet Invest. 1996;41:30-4.
33. Henig MJ, Francis J, Pappagianis D. Mammary candidosis in lactating women. J Hum Lact 1999;15:281-8.
34. Brent NB. Thrush in the breastfeeding dyad: results of a survey on diagnosis and treatment. Clin Pediatr 2001;40:503-6. Roberts KL, Reiter M, Schuster D. A comparison of chilled and room temperature cabbage leaves in treating breast engorgement. J Hum Lact 1995 Sep;11(3):191-4.
35. Dewey KG, Peerson JM, Brown KH, Krebs NF, Michaelsen KF, Persson LA, Salmenpera L, Whitehead RG, Yeung DL. Growth of breast-fed infants deviates from current reference data: a pooled analysis of US, Canadian, and European data sets. World Health Organization Working Group on Infant Growth. Pediatrics. 1995;96:495-503.

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דינה צימרמן, רופאת ילדים בקופות החולים כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת, ויועצת הנקה מוסמכת