האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פצע לחץ - זיהוי, אבחון, טיפול ומניעה - Pressure ulcer- detection, diagnosis, treatment and prevention

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פצע לחץ- זיהוי, אבחון, טיפול ומניעה
Pressure ulcer- Detection, diagnosis, treatment and prevention
יוצר הערך ד"ר בוריס פונצ'יק
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פצע לחץ

פצע לחץ זו פגיעה בשלמות העור או ברקמות רכות, לרוב מעל בליטת העצם, הנובעת מלחץ ישיר, מכוח גזירה או משילוב של שני הגורמים. קיימים גורמים רבים המעלים סיכון להתפתחות פצעי לחץ, ביניהם גורמים פנימיים הקשורים למצבו של המטופל וגורמים חיצוניים כמו כוחות המופעלים על העור, מצבו וטיפול לא אופטימלי בו. מניעת פצעי לחץ וטיפול בהם כדאיים מבחינת עלות-תועלת ומבחינת שיפור איכות חיים ומניעת תמותה. עקרונות בסיסיים לטיפול בפצעי לחץ הם לשמור על לחות הפצע, לטפל ברקמת נמק וזיהום בפצע, למנוע סיבוכים מקומיים וכלליים ולהביא לריפוי מלא של הפצע. שימוש בחבישות שונות נעשה על פי דרגת הפצע ועל פי מדדים נוספים כמו לחות, זיהום, הפרשות, מיקום וכו'. מניעת פצעי לחץ וטיפול בהם יכולים לשפר באופן משמעותי תחלואה, תמותה ואיכות החיים של המטופלים ומסוגלים להציל חיים.

פצע לחץ

פגיעה בשלמות העור או ברקמות רכות, לרוב מעל בליטת העצם, הנובעת מלחץ ישיר, מכוח גזירה או משילוב של שני הגורמים.[1] שכיחות פצעי לחץ נע בין 0.4% ל-38% באשפוז, בין 2.3% ל-28% בבתי אבות ובין 0% ל-17% בקהילה.[2], [3], [4]

סיווג פצעים

מקובל לסווג פצעי לחץ על פי סולם NPUAP ‏(National Pressure Ulcer Advisory Panel)‏[5] (ראו ציור מספר 1).

דרגות פצעי הלחץ הן[6]

דרגה 1 – אודם שאינו חולף לאחר הקלה בלחץ, יש מעורבות של אפידרמיס, אין פגיעה בשלמות העור;

דרגה 2 – איבוד חלקי של הרקמות, יש שפשוף או שלפוחיות ויש מעורבות של האפידרמיס;

דרגה 3 – איבוד רקמות בשכבות עור עמוקות יותר עם איבוד שכבה תת עורית (לעתים אפשר לראות שומן תת עורי ללא גידים או שרירים), לעתים נוצר גלד שחור;

דרגה 4 – הרס עמוק ורחב של כל שכבות העור, יש מעורבות של שריר או עצם.

בארה"ב קיימים שני סוגים נוספים של פצעי לחץ, שמשתמשים בהם לקביעת מצב הפצע אם אי אפשר לזהות את עומק הפגיעה. הסוג הראשון הוא במקרה שיש איבוד של כל שכבות העור ופצע מכוסה בגלד (Unstageable/Unclassified: Full Thickness Skin or Tissue Loss – Depth Unknown), שלא מאפשר קביעה של עומק הפצע עד שהגלד מוסר. הסוג השני הוא במקרה שיש חשד לנזק של רקמות עמוקות (Suspected Deep Tissue Injury – Depth Unknown), לנזק של רקמות רכות מכוחות לחץ ו/או גזירה, העור בצבע סגול או חום, ללא פגיעה בשלמות העור, ולפעמים יש שלפוחית עם דם. העור במקום יכול להיות רגיש, כואב, בוצי, חם או קר.

גורמי סיכון וסיבוכים

קיימים גורמים רבים המעלים את הסיכון להתפתחות פצעי לחץ (טבלה מספר 1), בהם יובש בעור הנובע מהזדקנות העור, ממוגבלות,[7] מאי שליטה בשתן או בצואה,[8], [9], [10] מתת תזונה,[11], [12] מבעיות נירולוגיות וממחלות כרוניות.

הכוחות החיצוניים העיקריים הגורמים להתפתחות פצעי לחץ (טבלה מספר 2) הם לחץ ישיר הגורם לפגיעה באספקת הדם, היפוקסיה (ירידה בחמצון) ונזק של רקמות[13], [14] וכוח גזירה.[15] חיכוך ולחות משפיעים פחות על התפתחות פצעי לחץ. לירידה בפרפוזיה של העור כביטוי למחלות כרוניות שונות יש תפקיד חשוב בהתפתחות פצעי לחץ.[16], [17]

סיבוכים שכיחים של פצעי לחץ הם זיהומים מקומיים וסיסטמיים, בקטרמיה, ספסיס ואוסטיומיאליטיס,[18], [19] כאבים באזור הפצע, פגיעה באיכות החיים ותמותה מוגברת.

פעולות למניעת פצעי לחץ

מניעה וטיפול בפצעי לחץ כדאיים מבחינת עלות-תועלת ומבחינת שיפור איכות חיים ומניעת תמותה.(20–22) בשנים האחרונות פורסמו הנחיות של ארגונים שונים בנושא המניעה.(23–25) הכלים העיקריים לאיתור אוכלוסייה בסיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ הם סולמות Norton(26) ו-Braden.(27)

מניעת פצעי לחץ מבוססת על העקרונות הבאים:

1. הפחתת לחץ ישיר על רקמות הגוף – שינוי תנוחה כל שעה-שעתיים בהתאם למיקום הפצע ולסוג המשטח.(28–33) בזמן שינוי התנוחה מומלץ להימנע מהפעלת כוחות חיכוך או גזירה על העור. מומלץ לתעד את מועד שינוי התנוחה. מומלץ להשכיב מטופל במיטה על הגב או על הצד בזווית עד 30 מעלות, כדי למנוע לחץ ישיר על הטרוכנטר. יש להניח כריות בין הברכיים והקרסוליים, כדי למנוע לחץ ישיר. יש להניח כריות מתחת לשוקיים, כדי להפחית לחץ על העקבים. מטופלים בכיסא גלגלים זקוקים לשינוי תנוחה בכל שעה, אין להשאיר מטופל בכיסא יותר משעתיים רצופות

2. שימוש באמצעי הפחתת לחץ – מזרנים וכריות מסוגים שונים.(34) קיימים סוגים רבים של אמצעים להפחתת לחץ, אך לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביניהם. כל האמצעים המתקדמים עדיפים על פני מזרנים רגילים למניעת פצעים.(35) הסוג השכיח ביותר הנמצא בשימוש בקהילה הוא מזרן אוויר או כרית ישיבה במילוי ג'ל או קצף. כרית ישיבה בצורת טבעת נמצאה לא יעילה במניעת פצעים ואינה מומלצת לשימוש(34-36)

3. טיפול באי שליטה בסוגרים ובמניעת החמרה של פצע והיווצרות זיהום בפצע – באמצעות שימוש באמצעי ספיגה (פדים, טיטולים, תחתונים סופגים וכו')

4. אומדן מצב תזונתי – יכלול הערכת כמות חלבונים וקלוריות, כמות שתייה, רמת אלבומין ו/או Prealbumin בדם וכמות לימפוציטים.(36) אפשר לאתר מטופלים בסיכון מוגבר לתת תזונה באמצעות שימוש בכלים כמו The Malnutrition Universal Screening Tool (MUST)(37) או Mini Nutritional Assessment (MNA).(38) מטופלים בסיכון מוגבר לפתח פצע לחץ צריכים לקבל 30–35 קק"ל/ק"ג ליממה וכמות חלבון יומית של 1.2–1.5 גר'/ק"ג ליממה,(40,39) ושתייה ותוספת ויטמינים ומינרלים בכמות מספקת

5. טיפול בעור – בדיקה יומית של כל הגוף ותיעוד מתאים, ניקיון ושמירה על עור נקי ויבש (להימנע מיובש יתר), שימוש בקרם לחות לשימון עור יבש (בעיקר באזור העכוז). יש להימנע ממים חמים מדי ומעיסוי מעל בליטות העצמות

6. הדרכת אנשי הצוות המטפל והמטפל העיקרי מפחיתה את שיעור פצעי הלחץ וסיבוכיהם.(41)

טיפול בפצעי לחץ

ביבליוגרפיה

  1. ↑ European Pressure Ulcer Advisory Panel and National Pressure Ulcer Advisory Panel. Treatment of pressure ulcers: Quick Reference Guide. Washington DC: National Pressure Ulcer Advisory Panel; 2009
  2. ↑ Reddy M, Gill SS, Rochon PA. Preventing pressure ulcers: a systematic review. JAMA. 2006;296:974
  3. ↑ Lyder CH. Pressure ulcer prevention and management. JAMA. 2003;289:223
  4. ↑ http://www.npuap.org/wp-content/uploads/2012/03/Nutrition-White-Paper-Website-Version.pdf (Accessed on May 08, 2013)
  5. ↑ National Pressure Ulcer Advisory Panel. Updated staging system. Available online at: www.npuap.org/ (Accessed on December 2, 2008)
  6. ↑ http://www.uptodate.com/home
  7. ↑ Exton-Smith AN, Sherwin RW. The prevention of pressure sores. Significance of spontaneous bodily movements. Lancet. 1961;2:1124
  8. ↑ Zappolo, A. Discharges from nursing homes. National Nursing Home Survey. Hyattsville, MD: US Department of Health and Human Services, 1981
  9. ↑ Allman RM, Laprade CA, Noel LB, et al. Pressure sores among hospitalized patients. Ann Intern Med. 1986;105:337
  10. ↑ Berlowitz DR, Brandeis GH, Morris JN, et al. Deriving a risk-adjustment model for pressure ulcer development using the Minimum Data Set. J Am Geriatr Soc. 2001;49:866
  11. ↑ Bergstrom N, Braden B. A prospective study of pressure sore risk among institutionalized elderly. J Am Geriatr Soc. 1992;40:747
  12. ↑ Takeda T, Koyama T, Izawa Y, et al. Effects of malnutrition on development of experimental pressure sores. J Dermatol. 1992;19:602
  13. ↑ Thomas DR. Does pressure cause pressure ulcers? An inquiry into the etiology of pressure ulcers. J Am Med Dir Assoc. 2010;11:397
  14. ↑ Stekelenburg A, Gawlitta D, Bader DL, Oomens CW. Deep tissue injury: how deep is our understanding? Arch Phys Med Rehabil. 2008;89:1410
  15. ↑ Sibbald RG, Krasner DL, Woo KY. Pressure ulcer staging revisited: superficial skin changes & Deep Pressure Ulcer Framework©. Adv Skin Wound Care. 2011;24:571
  16. ↑ Preventing pressure sores. Lancet. 1990;335:1311
  17. ↑ Schubert V. Hypotension as a risk factor for the development of pressure sores in elderly subjects. Age Ageing. 1991;20:255
  18. ↑ Garibaldi RA, Brodine S, Matsumiya S.Infections among patients in nursing homes: policies, prevalence, problems. N Engl J Med. 1981;305(13):731
  19. ↑ Scheckler WE, Peterson PJ. Infections and infection control among residents of eight rural Wisconsin nursing homes. Arch Intern Med. 1986;146(10):1981

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר בוריס פונצ'יק



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2013, גיליון מס' 178, מדיקל מדיה