גנים מאוחים של משפחת NTRK וחלבוני TRK במחלת הסרטן - יעדים לטיפול מכוון מטרה - NTRK gene fusions and TRK proteins in cancer - targets for cancer therapy

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

גנים מאוחים של משפחת NTRK וחלבוני TRK במחלת הסרטן - יעדים לטיפול מכוון מטרה
NTRK gene fusions and TRK proteins in Cancer - Targets for cancer therapy
יוצר הערך	פרופ' ניר פלד

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – גנטיקה, סרטן

גנים מאוחים - Fusion genes

גנים מאוחים מתקבלים מאיחוי חלקים של שני גנים שונים, ונוצרים על יד סידור-מחדש (Rearrangement) כרומוזומלי.

גנים מאוחים מהווים קבוצה חשובה של מוטציות ומופיעים בסוגים מסוימים של סרטן.

גנים מאוחים משחקים תפקיד סיבתי ביצירת גידולים סרטניים, וקשורים לכ-20% מהתחלואה בסרטן.

מאחר שגנים מאוחים רבים ספציפיים לתתי-סוגים של סרטן, זיהוי מהיר ומדויק של גנים מאוחים יכול לאפיין ולרבד אבחנות של סרטן. בנוסף לכך, לעיתים קרובות, גנים מאוחים מביאים לתוצרי חלבון כימריים (שמקורם ברצפי DNA השייכים לגנים המקודדים לחלבונים שונים), אשר נעשה בהם שימוש כיעדים לטיפול תרופתי.

בין הדוגמאות הבולטות לטיפולים תרופתיים מכווני מטרה (Targeted therapy) שפותחו כנגד תוצרי גנים מאוחים, ניתן לציין את אימטיניב imatinib המכוון לגן המאוחה BCR-ABL1 המופיע על "כרומוזום פילדלפיה", ונוכח ביותר מ-90% מהחולים בלוקמיה מיאלואידית כרונית ((Chronic Myeloid Leukemia-CML וקריזוטיניב crizotinib המכוון לגן המאוחה EML4-ALK, הקשור עם סרטן ריאות (Lung cancer).

משפחת הגנים של NTRK‏ (Neurotrophic Tropomyosin Receptor Kinase)

משפחת הגנים NTRK, מורכבת מ-3 גנים (1NTRK2, NTRK ו-NTRK3) המתבטאים בעיקר, אך לא מוגבלים, למערכת העצבים המרכזית והפריפרית. גנים אלה מקודדים לשלושה הקולטנים החלבוניים הנפוצים ביותר ממשפחת הטרופומיוזין רצפטור קינאז (TRK- TrkB, TrkA ו- TrkC).

קולטני TRK, מפעיליהם - הנוירוטרופינים והמסלול הנורמלי של העברת האותות (Signal transduction) של TRK

קולטני TRK מייצגים, באופן כללי, את המבנה המוכר של קולטני טירוזין קינאז (Tyrosine kinase). קולטנים אלה מורכבים מאתר חוץ-תאי אליו נקשר הליגנד, ממבנה החוצה את ממברנת התא ומאזור תוך תאי, בעל פעילות אנזימטית של טירוזין קינאז.

קולטני TRK הם בעלי זיקה גבוהה לארבעה ליגנדים חלבוניים מקבוצת הנוירוטרופינים (Neurotrophins) הנקשרים אליהם ומפעילים אותם. הנויטרופינים ממלאים תפקידים רבים בהתפתחות ובתפקוד של מערכת העצבים. לכל אחד מהנוירוטרופינים יש ספציפיות ל-TRK מסוים והוא נקשר אליו בזיקה גבוהה.

המסלול הנורמלי של העברת האותות של TRK מתחיל כאשר קשירה של נוירוטרופין לקולטני TRK, באתר החוץ תאי גורמת להיצמדות של שני קולטנים (דימריזציה). לאחר הדימריזציה מתבצעים זירחונים של שיירי טירוזין מסוימים, הנדרשים לצורך ההפעלה של קולטן TRK ולהנעה של מסלולי העברת אותות המשכיים, היכולים להביא, בין היתר, לעליה בשגשוג תאי ולגדילה, למניעת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) ולהגדלה בשרידות תאית.

גנים מאוחים הקשורים למשפחת NTRK ומנגנונם כמניעי סרטן (Oncogenic drivers)

איחוי הגן TPM3-NTRK1, אותר בחולה עם סרטן של המעי הגס והחלחולת (CRC), בשנת 1986, ומאז זוהו, יותר מ-80 גנים מאוחים ממשפחת ה-NTRK, על פני מיגוון רחב של גידולים.

מרבית האיחויים המאפיינים את ה- NTRKs מכילים אזור של הגן השותף, המקודד לאחד או יותר אתרי דימריזציה. אתרי דימריזציה אלה מתווכים פעילות טירוזין קינאז הקורית ללא תלות בקישור של ליגנד לצורך הפעלה (ז"א, פעילות קונסטיטוטיבית - Constitutive), ובכך מקנים פוטנציאל אונקוגני, באמצעות אותות, המועברים ללא-הפרעה, בהמשך המסלול, ומקדמים שגשוג תאים ושרידות. הפעלה בלתי מבוקרת זו של מסלול העברת האותות, עלולה לגרום לסרטן או לסייע בהתפתחותו.

מחלות סרטן עם איחויי NTRKs

מספר מחלות סרטן נדירות מציגות שכיחות גבוהה (>80%) של איחויי NTRKs, בעוד שמחלות סרטן נפוצות יותר, מראות שכיחות נמוכה יותר (<25%) של איחויי NTRKs. ההערכה הכללית היא כי איחויי NTRKs קורים בעד 1% מכלל הגידולים המוצקים. מסתמן, כי אירועי איחוי גנים קורים בצורה נפוצה יותר עם NTRK1 ו-NTRK3, למעט כנראה, בגידולים במוח.

מחלות סרטן נדירות

נמצא כי האיחוי ETV6-NTRK3 מופיע בכ-70% מהמקרים של פיברוסרקומה של תינוקות (Infantile fibrosarcoma - IFS) . המחלה מייצגת פחות מ-1% מכלל מחלות הסרטן בילדים, אך היא הסרקומה של רקמות רכות (שאינה רבדומיוסרקומה), הנפוצה ביותר בילדים מתחת לגיל שנה. כמו כן נמצא האיחוי במחלה זהה היסטולוגית ל-IFS - נפרומה מזובלסטית מולדת (Congenital mesoblastic nephroma – CMN), גידול מסוג תאי ציר (Spindle) של הכליה, אשר קורה באותה קבוצת גיל ומייצג כ-5% מכלל מחלות הסרטן של הכליה בילדות.

האיחוי ETV6-NTRK3 נתגלה מאוחר יותר אף בשתי מחלות נדירות נוספות, בקרצינומה מפרישה של השד (Secretory breast carcinoma – SBC) המהווה כ-0.15% מכלל סרטני השד ובקרצינומה מפרישה של בלוטות הרוק (Mammary analogue secretory carcinoma - MASC).

סוגים נפוצים של סרטן

איחויי NTRKs בסוגי סרטן נפוצים, מופיעים בשכיחות נמוכה יחסית, ואותרו בסרטן פפילרי של בלוטת התריס (Papillary thyroid cancer - PTC), סרטן המעי הגס והחלחולת (CRC), סרטן התוספתן (Appendix cancer), סרטן ריאות של תאים לא-קטנים (Non-small cell lung cancer - NSCLC), סרקומה (Sarcoma), מלנומה (Melanoma) ובמחלות סרטן של מערכת העצבים המרכזית - כולל גליובלסטומה רב-צורנית (Glioblastoma multiforme – GBM) וגליומות ואסטרוציטומות פדיאטריות.

בנוסף לכך, נמצא כי מחלות סרטן נפוצות המעגנות איחויים של NTRKs, כמו סרטני ריאות ומלנומות נמצאו כבעלי נטייה לגרורות במערכת העצבים המרכזית.

מחלות סרטן אחרות

איחויים של NTRKs דווחו בסרטן תוך-כבדי של דרכי המרה (Intrahepatic cholangiocarcinoma), בסרטני כיס המרה (Gallbladder adenocarcinomas), בסרטן שד (Breast cancer), בגידולים סטרומליים גסטרואינטסטינליים (Gastrointestinal stromal tumours - GIST), בסרטני לבלב (Pancreatic carcinomas), בגידולים נוירואנדוקריניים של המעי הדק, ועוד. בנוסף לנוכחות בגידולים מוצקים, איחויים של NTRKs אותרו בלוקמיה לימפובלסטית חריפה (Acute lymphoblastic leukaemia - ALL) ולוקמיה מיאלואידית חריפה (Acute myeloid leukaemia - AML) בשכיחות של <5%.

טיפול מכוון מטרה עם מעכבי TRKs במחלות סרטן עם איחויי NTRKs

מעכבי Tyrosine kinase‏ (TKis) כמעכבי TRKs

ניסויים פרה-קליניים עם מעכבים של קולטני TRK וניסויים קליניים נוספים, עם מעכבים של טירוזין קינאז (TKIs), אישרו את התפקיד שממלאים איחויים של NTRKs כמניעים אונקוגניים (Oncogenic drivers) .

מספר TKIs עם דרגות שונות של פעילות כנגד TrkB ,TrkA או TrkC, ניתנים לסיווג כמעכבי קינאזות מרובות (מולטי-קינאזות) עם פעילות כנגד טווח רחב של יעדים, בכללם TRKs. קבוצת מעכבי המולטי-קינאזות כוללת את קריזוטיניב (crizotinib), קבוזנטיניב (cabozantinib), אנטרקטיניב (entrectinib) ועוד.

המעכב הסלקטיבי היחיד של TRKs, הנמצא בשימוש הוא לרוטרקטיניב (larotrectinib).

מעכבי TRKs מהדור הראשון, שאושרו לשיווק בארה"ב ובישראל, עבור טיפול בגידולים מוצקים, המעגנים איחויים של NTRKs, ללא מוטציות עמידות, הם לרוטרקטיניב (ויטראקבי, באייר ישראל) אשר אושר לשיווק עבור טיפול בכל הגילאים ואנטרקטיניב (רוזליטרק, רוש ישראל) אשר אושר לשיווק עבור טיפול בילדים מגיל 12 שנים ובמבוגרים.

ניסויים פרה-קליניים של לרוטרקטיניב (larotrectinib) ואנטרקטיניב (entrectinib)

על בסיס ניסויים במבחנה (In vitro) לרוטרקטיניב ואנטרקטיניב עיכבו קולטני TRK בריכוזים ננומולריים נמוכים ונמצאו יעילים ביותר, בעיכוב גדילה של תאים שעברו התמרה (טרנסדוקציה) עם איחויי NTRKs שונים ושל קווי תאים של סרטן ראשוני שעיגנו סידור-מחדש של NTRKs, במבחנה ובעכברים.

ניסויים קליניים של Entrectinib ו-Larotrectinib

Entrectinib הוא מעכב פומי של כלל ה-TRKs עם פעילות נוספת כנגד ROS1 ו-ALK100. תוצאות של אנליזה (Analysis) מרוכזת של 3 ניסויים קליניים של Entrectinib ב-54 חולים מבוגרים עם גידולים מוצקים מתקדמים או גרורתיים, ועם איחויי NTRKs, הראו שיעור תגובה אובייקטיבית (Objective Response Rate ,ORR) של 57 אחוזים ושיעור תגובה מליאה (CR‏, Complete Response) של 7 אחוזים. תופעות הלוואי המשמעותיות הנפוצות ביותר, הקשורות לטיפול, היו הפרעות במערכת העצבים.

Larotrectinib הוא מעכב פומי פוטנטי (Potent) וסלקטיבי (Selective) של שלושת חלבוני ה-TRK. הפעילות של Larotrectinib בחולים עם גידולים בעלי איחויים של NTRKs נחקרה ב-3 ניסויים קליניים שכללו חולים פדיאטריים (Pediatric), מתבגרים ומבוגרים. 55 חולים עם גידולים מוצקים נכללו באנליזה הראשונית ו-159 חולים נחקרו במסגרת אנליזה מרוכזת. גידולים של בלוטות הרוק (22 אחוזים), Sarcoma של רקמות רכות (20 אחוזים), Fibrosarcoma של תינוקות (Infantile Fibrosarcoma ,IFS)‏ (13 אחוזים) וסרטן של בלוטת התריס (9 אחוזים), היו הגידולים הנפוצים ביותר. שיעור התגובה האובייקטיבית (ORR) היה 80 אחוזים, ושיעור התגובה המלאה (CR) היה 16 אחוזים. תופעות הלוואי הרציניות הנפוצות ביותר, הקשורות לטיפול, היו עליות ברמות אנזימי כבד ובחילה.

אף על פי שרוב החולים בניסויים קיבלו Larotrectinib עבור מחלה גרוררתית, במספר חולים הייתה מחלה מקומית מתקדמת, למשל 2 ילדים עם IFS של הברך, שחוו הצטמקות משמעותית של הגידולים עם הטיפול, מה שמנע כריתה של הגפיים. מקרים אלה מבליטים את השימוש הפוטנציאלי של עיכוב TRK, כטיפול נאו-אדג'ובנטי (Neoadjuvant) עבור חולים עם איחויים של NTRKs ועם מחלה שאינה גרוררתית.

עמידות לטיפול

עמידות ל-Entrectinib ו-Larotrectinib עלולה להתרחש על ידי התפתחות של מוטציות ב-NTRKs. מעכבי TRKs מדור-שני, כמו Selitrectinib‏ (Loxo של Bayer) נמצאים תחת פיתוח קליני, תוך התבססות על יכולתם להתגבר על עמידות נרכשת, המתווכת על ידי מוטציות נרכשות ב- NTRKs.

הבהרה:

• אין באמור לעיל, משום ייעוץ או המלצה רפואית או תרופתית כלשהם, והמידע אינו בא להחליף בדיקה וייעוץ על ידי רופא מומחה או טיפול תרופתי
• בכל עניין רפואי או תרופתי, יש לפנות לרופא המטפל

ביבליוגרפיה

• The impact of translocations and gene fusions on cancer causation: Mitelman F et al., Nat Rev Cancer. 2007 Apr; 7(4):233-45.
• Detecting and targeting oncogenic fusion proteins in the genomic era: Davare MA & Tognon CE., Biol Cell. 2015 May; 107(5):111-29.
• NTRK fusion-positive cancers and TRK inhibitor therapy: Cocco E et al., Nat Rev Clin Oncol. 2018 Dec; 15(12):731-747.
• Gene fusions and chimeric RNAs, and their implications in cancer: Wu H et al., Genes Dis. 2019 Aug 30; 6(4):385-390.
• Tropomyosin receptor kinase (TRK) biology and the role of NTRK gene fusions in cancer:Amatu A et al., Ann Oncol. 2019 Nov; 30 Suppl 8:viii5-viii15.
• NTRK Fusions in Central Nervous System Tumors: A Rare, but Worthy Target: Gambella A et al., Int J Mol Sci. 2020 Jan 23; 21(3). pii: E753.
• Entrectinib in patients with advanced or metastatic NTRK fusion-positive solid tumours: integrated analysis of three phase 1-2 trials: Doebele RC et al., Lancet Oncol. 2020 Feb; 21(2):271-282.
• Larotrectinib in patients with TRK fusion-positive solid tumours: a pooled analysis of three phase 1/2 clinical trials: Hong DS et al., Lancet Oncol. 2020 Apr; 21(4):531-540.

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' ניר פלד, יו"ר תחום סרטן הריאה באיגוד רופאי הריאות האירופאי, יו"ר הוועדה הבינלאומית לאבחון מוקדם של סרטן הריאה ומנהל היחידה לגידולי בית חזה והמרכז לרפואה מותאמת אישית, מרכז דוידוף לסרטן, המרכז הרפואי בילינסון, פתח תקוה