המלצות לעבודה של תזונאים/ות עם מפונים ואנשים שחוו טראומה ומתארים שינוי בדפוסי אכילה - נייר עמדה - Recommendations for dietitians’ work with evacuated and post-traumatic patien

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
המלצות לעבודה של תזונאים/ות עם מפונים ואנשים שחוו טראומה ומתארים שינוי בדפוסי אכילה
תחום
האיגוד המפרסם	עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ואגף התזונה משרד הבריאות
קישור	באתר העמותה
תאריך פרסום	23 באוקטובר 2023
יוצר הערך	דר' שרון עירון שגב, מיכל סגל, יעל בירמן
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.

רקע

מצב טראומה קיצוני כפי שחוו אזרחי עוטף עזה, ומשתתפי המסיבה ליד קיבוץ רעים, עשויי להשפיע באופן ניכר על דפוסי האכילה וכולל חוסר תיאבון, אכילה רגשית, התמכרות למזון מעובד, אכילה מופרעת והפרעות אכילה קליניות כמו אכילה כפייתית, בולימיה נרווזה או אנורקסיה נרווזה (2021 ,.Roer GE et al). במצב טראומה כמו במצבי סטרס מתגייסת המערכת האנדוקרינית על ידי הפעלה של ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה (hypothalamic-pituitary-adrenal (HPA) axis) שהיא מערכת התגובה לדחק העיקרית בגוף ומשפיעה על מרכזי השובע והרעב, על מערכת העיכול, וזאת במקביל להפעלה של תגובה אנדוקרינית והורמונלית (קורטיזול, אינסולין, לפטין, נוירו-פפפטיד-Y) המשפיעים מאד על האכילה (2007 ,.Adam TC et al).

הספרות דלה במאמרים הנוגעים להתמודדות של נפגעי טראומה עם אכילה, הסיכונים התזונתיים, והטיפול התזונתי המיטבי במצבים אלו (2021 ,.Gaffey MF et al). אחת ההמלצות החשובות הוא איתור מוקדם של ילדים ומבוגרים המפתחים הפרעה בדפוסי האכילה והפנייתם מוקדם ככל האפשר לטיפול תזונתי מקצועי (Gaffey MF 2021 ,.et al). תינוקות ופעוטות הם אוכלוסייה פגיעה מאד מבחינה תזונתית במצבים של טראומה. בסקירה סיסטמתית על תזונת תינוקות ופעוטות באזורי מלחמה, צוין מיעוט החומרים המדעיים שפורסמו בנושא אולם יש מידע מוכח על ירידה בהיקף ההנקה כתוצאה מטראומה. הסיבות הן שונות למשל סטרס ותחושות סובייקטיביות של אימהות שהחלב שלהן לא מספק את הצרכים התזונתיים של תינוקן. בסקירה זו הומלץ על שמירה, קידום ותמיכה בהנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים, והמשך הנקה במקביל להכנסת מזון משלים עד גיל שנתיים תוך תמיכה נפשית והעצמה של האימהות על ידי צוות מטפלים מקצועי (Rabbani A, et al., 2022). קיימת ספרות על השפעות ארוכות טווח של טראומה על התפתחות של הפרעות אכילה קליניות כמו אנורקסיה נרווזה, ובולימיה נרווזה (2017 ,.Trottier K et al), לכן יש לראות בהתפתחות של בעיות בדפוסי אכילה אצל נפגעי טראומה גורם סיכון חזק להתפתחות של הפרעות אכילה בעתיד. בשל מיעוט חומר בספרות המדעית, נייר העמדה הנוכחי מסתמך בעיקר על ניסיון של דיאטנים מומחים בטיפול בטראומה ובהפרעות אכילה.

מטרות נייר העמדה

• לספק כלים והמלצות בסיסיות לאתגרים במפגש פרטני עם מפונים ואנשים שחוו טראומה
• לחשוף אנשי מקצוע להשפעות המיידיות והמאוחרות של התפתחות דפוסי אכילה מופרעים כתוצאה מחשיפה לטראומה
• ליצור דף הנחיות אחיד לטיפול בילדים ומבוגרים שאותרו עם בעיות בדפוסי אכילה כתוצאה מטראומה

חלק א' המלצות - עשה ואל תעשה - מפגש פרטני עם מפונים ואנשים שחוו טראומה

המפגש עם אוכלוסיית מפונים מוגדר כהתערבות קצרת טווח ממוקדת בעת משבר. מטרתו לתקף, להגביר תחושת מסוגלות, להפחית תחושות אשמה ולעודד צעדים קטנים של התמודדות. מדובר במפגש יחיד המתקיים ללא ידע מוקדם על מצבו הבריאותי או הנפשי של הפונה.

לשמור על שיחה ממוקדת ואוספת לתפקוד והבנייה של ארוחות מפוזרות לאורך היום

• המטרה לעודד תפקוד מנטלי: "בארוחה הבאה מה תאכל"? מנתבים את השיחה בעדינות מהסיפור לעבר המטרות שלנו וה-Reframing. יש לנסות לארגן בתשאול ובמתן ההנחיות את העובדה שכרגע הגוף במקום בטוח, וחלק מהעזרה שאפשר לתת היא בצרכים הבסיסיים: ארגון סדר היום, אכילה ושינה. התייחסות לארוחות ולאכילה היא כמו לטיפול תרופתי. המסגרת הבטוחה של האכילה - תפנה מקום לרגשות שעולים
• חשוב להימנע מלפתוח בנושאים שעלולים להציף רגשות

החזרת תחושת השליטה באמצעות הבניית ארוחות והקלה על סימפטומים

המידע שבדף זה נכתב על ידי  

• דר' שרון עירון שגב (PHD ,BSc, RD), מרצה וחוקרת, בית הספר למדעי המזון, בבית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות, מזון ואיכות הסביבה ע"ש רוברט ה' סמית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
• מיכל סגל (Bsc, RD), ראש סקטור תזונה קלינית במרכז לבריאות הנפש מרחבים, מטפלת בהפרעות אכילה במסגרת טיפול יום פסיכואנאליטי לנשים עם טראומה מינית
• יעל בירמן (MAN, RD) תזונאית אחראית ילדים ונוער, מחלקת התזונה, לשכת הבריאות מחוז צפון