כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סרטן רירית הרחם - Endometrial cancer
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| סרטן רירית הרחם | ||
|---|---|---|
| Endometrial cancer | ||
| ||
| שמות נוספים | endometrial carcinoma | |
| ICD-10 | Chapter C 54.1 | |
| ICD-9 | 182.0 | |
| MeSH | D016889 | |
| יוצר הערך | ד"ר אורה רוזנגרטן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן
סרטן רירית הרחם הוא הגידול הגינקולוגי השכיח ביותר. בישראל מאובחנות כ־800 חולות חדשות מדי שנה. נצפית עלייה בשיעורי התחלואה בעולם ובארץ, קרוב לוודאי על רקע התזונה המערבית והשמנת היתר הנפוצה.
אף על פי שזהו הגידול השכיח ביותר במערכת המין הנקבית, התמותה ממנו היא מהנמוכות בהם: הסיבה היא שגידולים אלה נוטים לדמם. היות שרוב מקרי סרטן רירית הרחם מתפתחים אצל נשים בגילאים שמעל 60, הדימום יביא לפנייה לרופא. לכן, רוב הנשים מאובחנות בשלב מוקדם ורק כ־10 אחוזים ממקרי סרטן רירית הרחם מאובחנים בשלב מתקדם.
בקבוצת הנשים הפרי־מנופוזליות (כ־20 אחוזים מהמקרים) עלול להיות קושי בגילוי המוקדם, היות שדימום נרתיקי יכול להוות חלק מהדימום השגרתי. הופעת גידול יכולה לעיתים להתבטא באי סדירות של המחזור, בדימום מוגבר ועוד. בכל מקרה כזה מוצדק בירור.
קבוצת הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם
חשיפה מתמשכת לאסטרוגן - ללא חשיפה תואמת לפרוגסטרון - גורמת לשגשוג של רירית הרחם. שגשוג מתמשך עלול להביא להתפתחות סרטן. לדוגמה:
- תחליפים הורמונליים (HRT) אסטרוגניים ללא פרוגסטרון בנשים פוסט־מנופוזליות
- עודף משקל: רקמת השומן מייצרת אסטרוגן. עודף משקל, דיאטה עתירת שומן והעדר פעילות גופנית תורמים לעלייה בסיכון
- וסת ראשונה מוקדמת, אחרונה מאוחרת, אי פריון והעדר לידות. נשים עם שחלות פוליציסטיות גם הן נתונות לחשיפה מתמשכת של אסטרוגן ולעלייה בסיכון
- טיפול בטמוקסיפן - לתרופה אפקט דמוי אסטרוגן ברירית הרחם (אגוניסטי). הטיפול, בעיקר אם מדובר בטיפול ממושך, מעלה את הסיכון
- תסמונות גנטיות - שתי תסמונות עיקריות
- תסמונת לינץ - HNPCC (Hereditary Non Polyposis Colon Cancer) בסיכון לגידולי המעי גס, רירית הרחם ואחרים. בקיום התסמונת הנטייה לפתח גידולים בגיל מוקדם מהממוצע. קיימת חשיבות רבה לזיהוי משפחות עם התסמונת. אישה עם התסמונת חייבת מעקב צמוד למעי וכן מומלץ על כריתת הרחם לאחר סיום הלידות.
- תסמונת קאודן: תסמונת נדירה, בסיכון מוגבר לגידולים שפירים וממאירים, בהם גידולי רירית הרחם
חלק ניכר מגורמי הסיכון (בעיקר השמנת יתר, חוסר פעילות, העדר לידות אך גם עלייה בתוחלת החיים) מאפיין את האוכלוסייה המערבית. העלייה בהיארעות גידולים אלה קשורה בשינויי הרגלי החיים.
בדיקת סקר לסרטן רירית הרחם
אין בדיקת סקר יעילה לסרטן רירית הרחם. בדיקות אולטרסאונד תקופתיות לא הוכחו כיעילות ועלולות אף לגרום להליכים פולשניים מיותרים.
אבחנה של סרטן רירית הרחם
האבחון נעשה בבדיקה גינקולוגית בשילוב עם אולטרסאונד גינקולוגי, תוך לקיחת ביופסיית פיפל. לעיתים יש צורך בהיסטרוסקופיה על מנת לאפשר ביופסיה. בקיום חשד להתפשטות של המחלה תבוצע הדמיה באמצעות CT או PET CT.
קביעת שלב המחלה המדויק נקבע באופן ניתוחי (בעיקר בשלבים המוקדמים) אלא אם כן יש הוכחה הדמייתית למחלה מתקדמת. במצב של פתולוגיה אופיינית של הגידול או סיפור קליני שמעלים חשד לקיום תסמונת גנטית - חובה להפנות את המטופלת לבירור גנטי.
סוגי גידולים של רירית הרחם
מסווגים את גידולי רירית הרחם לפי מאפיינים מולקולריים. מוכרים ארבעה סוגי גידולים, עם מאפיינים ומידת אלימות שונה:
- Endometrioid endometrial carcinoma - גידול הדומה לרירית המקורית (40 אחוזים עד 50 אחוזים)
- Microsatellite Instability high endometrial carcinoma (MSI-H) - גידולים בעלי אי-יציבות גנטית שאופייניים לנשאיות לינץ' אך יכולים להופיע גם בלא נשאיות (25 אחוזים-15 אחוזים). גידולים אלה קרויים גם hyper-mutated בשל ביטוי חלבונים זרים
- P53 (Serous endometrial carcinoma aberrant) - בעלי מאפיינים דומים לסרטן השחלה, עם נטייה מוגברת לחזרת המחלה (15 אחוזים עד 25 אחוזים).
- POLE mutated carcinoma - גידולים בעלי אי יציבות גנטית מוגברת, (2 אחוזים עד 10 אחוזים), קרויים גם ultra-mutated. גידולים אלה מתאפיינים בפרוגנוזה מצוינת וקיימת נטייה לתת פחות טיפולים משלימים למטופלות אלו גם בקיום גורמי סיכון משמעותיים.
הבדל משמעותי קיים בין סוגי הגידולים, והסיווג שלהם הוכנס לשיטת ה־staging כחלק מהערכת הסיכון וקביעת הטיפול המתאים[1][2][3].
הטיפול בסרטן רירית הרחם
הטיפול נקבע על פי מידת התפשטות הגידול. במחלה המוקדמת מטרת הטיפול היא ריפוי מוחלט ובמחלה גרורתית מטרת הטיפול היא הקלה והארכת חיים.
- טיפול במחלה מוקדמת - כריתת רחם: הגישה הניתוחית תכלול כריתה של הרחם והשחלות. קיימות טכניקות ניתוחיות שונות לניתוח זה ובחירת הטכניקה תלויה במצבה של האישה, במצב הגידול וכן במיומנות המנתח. בניתוחי הרחם אומצה טכניקת בלוטת הזקיף.
בחלק גדול מהמקרים, הניתוח הוא הטיפול היחיד הנדרש. אם נמצאו גורמי סיכון משמעותיים נוספים (כגון גידול אלים יותר, מעורבות נרחבת של הגידול, בלוטות נגועות וכדומה), יש לשקול תוספת של קרינה, כימותרפיה או שתיהן - שימור פוריות: בנשים צעירות המבקשות ללדת, במקרי גידול מוקדם מאוד ובדרגת אלימות נמוכה, ניתן לשקול טיפול הורמונלי בפרוגסטרון עם השהיית הניתוח לכריתת הרחם עד לאחר הלידה. מקרים כאלה יש לבחור בקפידה על מנת להימנע מסיכון המטופלת
- טיפול במחלה מתקדמת: רצוי במידת האפשר לבצע כריתה של הגידול. במקרים של מחלה מתקדמת, רוב הנשים תקבלנה טיפול נוסף בצורה של קרינה או כימותרפיה או שתיהן. במצבים שבם כריתה מלאה אינה אפשרית, לרוב הגישה תהיה טיפול סיסטמי על בסיס כימותרפיה על מנת לאפשר הקטנה של נפח הגידול והקלה על סימפטומים. ייתכן מצב שבו מטופלת תעבר לבסוף ניתוח אם הטיפול הביא לנסיגה משמעותית של היקף הגידול
הטיפול בחזרת המחלה או במחלה גרורתית מלכתחילה
מיעוט הנשים מאובחנות עם מחלה גרורתית מלכתחילה. אולם, ב־10 אחוזים עד 20 אחוזים תיתכן חזרת מחלה. בחלק מהמקרים ניתן לשקול טיפול ניתוחי או טיפול קרינתי ממוקד, אבל אצל רוב המטופלות יהיה צורך בטיפול כוללני (סיסטמי). הטיפול יתבסס ברוב המקרים על כימותרפיה, כאשר השילוב המקובל כולל קרבופלטין וטקסול.
במקרה שהטיפול הראשוני נכשל, טיפול נוסף יכול להיות מבוסס שוב על כימותרפיה, אולם, נכנסו לשימוש מספר טיפולים חדשניים יותר המתבססים על תרופות ביולוגיות.
תרופות אימונותרפיות ושילוב תרופות ביולוגיות
גידולי רירית הרחם המבטאים אי יציבות גנטית (MS1-H) וגם גידולים עם מוטציה ב־POLE מבטאים חלבונים שונים מהתא הרגיל, מה שמאפשר למערכת החיסון לזהות את תאי הגידול בקלות. בסוג זה של גידולים בכלל וגידולי רירית הרחם בפרט, אכן הוכחה יעילות מרשימה של תרופות אימונותרפיות כגון פמברוליזומב (קיטרודה) ודוסטרלימב (גמפרלי) עם שיעורי תגובה גבוהים ביותר ומשך תגובה ממושך. התרופות הוכנסו לשימוש שגרתי בגידולים אלה בישראל ומחוץ לה והן עשויות להביא להפוגות טובות וממושכות ביותר של המחלה[4][5]. מחוץ לישראל מתנהל מחקר שבודק יעילות תרופות אלו גם בקו הטיפול הראשון בהשוואה לכימותרפיה (כפי שהוכח בגידולי המעי הגס עם MSI-H).
לגידולים שאינם מקבוצות אלו, יעילות אימונותרפיה לבד מוגבלת ביותר, אולם לשילוב עם תרופות ביולוגיות נוספות או עם כימותרפיה יכולה להיות יעילות טובה יותר. לדוגמה, השילוב של פמברוליזומב (קיטרודה) ביחד עם לנבטיניב (לנבימה) - תרופה אנטיאנגיוגנית הנוגדת ייצור כלי דם. לשתי תרופות אלו השפעה סינרגיסטית. היות שהטיפול בלנבימה, המעכב התהוות כלי דם, מאפשר נגישות טובה יותר של מערכת החיסון לגידול ומגביר את האימונוגניות שלו.
במחקר[6] שבדק את המשלב מול כימותרפיה נמצא שפור של חצי שנה בהישרדות הכללית בנשים שטופלו במשלב מול הנשים שקיבלו כימותרפיה (עבור מטופלות שהישרדותן בטיפול הסטנדרטי הייתה כשנה בלבד, תוספת של חצי שנה היא משמעותית ביותר). מעבר לכך, למרות תופעות לוואי שיש לנטר היטב בשתי קבוצות הטיפול, נמצא כי רמת איכות החיים של המטופלות לא ירדה עקב השימוש במשלב. השילוב מקובל בכל העולם כטיפול סטנדרטי. במדינת ישראל הטיפול טרם הוכנס לסל הבריאות, אך לאור הנתונים והמצב בעולם ולאור הניסיון הרב שנצבר בישראל בטיפול זה, הוא מוגש לסל שירותי הבריאות 2024.
עם זאת, מחלה מתקדמת היא לרוב מחלה שאינה ניתנת לריפוי מלא אלא רק להארכת חיים ולשיפור איכות החיים.
חשיבות האבחון המוקדם ומניעת סרטן רירית הרחם
מומלץ לכל אישה לאחר גיל הפוריות החווה דימום נרתיקי להיבדק אצל רופא נשים. לנשים עם סיפור משפחתי של סרטן מעי גס וסרטן רחם, מומלץ לקבל ייעוץ גנטי על מנת לזהות תסמונות עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן רירית הרחם.
שמירה על משקל גוף נכון, דיאטה שאינה עתירת שומן ופעילות גופנית - אלה הם אמצעי המניעה הטובים ביותר מכל הבחינות לסרטן רירית הרחם.
מצטברים נתונים בעולם שמראים כי פעילות גופנית ותזונה נכונה יכולים למנע הופעה של כשליש ממקרי הסרטן, ובנוסף מניעת מחלות לב וכלי דם, שמירה על בריאות הגוף והנפש.
ביבליוגרפיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אורה רוזנגרטן, מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית, המרכז הרפואי שערי צדק
הכתבה בחסות חברת אסאיי ישראל.