האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6839 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6839 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תזונת יוד בהיריון - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
תזונת יוד בהיריון
PikiWiki Israel 35676 Algae in salt ponds in Avrona.JPG
האיגוד המפרסם עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה
קישור באתר הר"י
תאריך פרסום דצמבר 2024
יוצר הערך ד"ר יניב ש' עובדיה, פרופ' סיגל אילת-אדר, פרופ' צופיה איש שלום, ד"ר יונתן ארבל, ד"ר תמר אשכולי, פרופ' טל בירון-שנטל, ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, ד"ר יואל טולדנו, ד"ר ברוריה טל, פרופ' שמואל לוריא, פרופ' עידו שולט, ד"ר סימון שנהב, פרופ' איל רובינשטוק, ד"ר גילה רוזן
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

תקציר

הרגלי אורח החיים, הכוללים דפוסי תזונה, מהווים גורם חשוב להיריון תקין. נייר עמדה זה נכתב בשיתוף פעולה בין עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, בחסות ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) ומשרד הבריאות. המסמך מסכם את הספרות המקצועית העדכנית על הקשר בין צריכת יוד למהלך ההיריון ותוצאיו הרלוונטיים, תוך שימת דגש על רמת ההוכחה וחוזק ההמלצה. יודגש כי אין נייר עמדה זה מתיימר ליתן המלצות מותאמות אישית לנשים הרות בכלל ולנשים הרות עם מצבים כרוניים כגון תת-תריסיות ראשונית, נשים הרות לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי עקב יתר-תריסיות, שאת ממאירה בבלוטת התריס וכן נשים הרות עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס, אבחנת זפק חד/רב קשרי, כריתה חלקית ו/או מלאה של בלוטת התריס והמחלה ע"ש גרייבס, בפרט. נייר עמדה זה מתפרסם ככלי עזר לרופא/ה ו/או תזונאי/ת- דיאטן/ית קליני/ת ואינו בא במקום שיקול דעתם בכל מצב נתון.

הקדמה

מקרא - קיצורים

מק"ג מיקרוגרם
ג' גרם
ל' ליטר
יל"ד יתר לחץ דם
RDA Recommended daily allowance
EAR Estimated Average Requirements
WHO World Health Organization
TSH Thyrotropin
IOM Institute Of Medicine
EFSA European Food Safety Authority
Tg Serum Thyroglobulin
UIC Urinary Iodine Concentration
ATA American Thyroid Association
FT4 Free Thyroxine
IQ Intelligence Quotient
OR Odds Ratio
USI Universal Salt Iodization
CI Confidence Interval
CI 95% 95% confidence interval

מבוא

הרגלי אורח החיים, הכוללים דפוסי תזונה, מהווים גורם חשוב להיריון תקין. יוד, מרכיב חיוני בהורמוני בלוטת התריס, ממלא תפקיד מפתח בצמיחה הכוללת של הגוף והתפתחות מערכת העצבים המרכזית של העובר[1]. במהלך ההיריון, הצורך ביוד עולה באופן משמעותי בגלל:

  • ייצור מוגבר של הורמוני בלוטת התריס
  • אספקת יוד לעובר
  • הפרשה מוגברת של יוד בשתן[2][3]

לכן, צריכת יוד ירודה במהלך תקופה קריטית זו עלולה לגרום לפגיעה בייצור הורמוני בלוטת התריס של האם והעובר, עיכוב בגדילת העובר, ובמקרים קיצוניים אף לנזק מוחי בלתי הפיך לעובר וליילוד [4][5][6]. חסר יוד (אימהי) חמור אף עלול לגרום לקרטניזם (לקות שכלית משולבת עיכוב התפתחותי פיזי) אצל היילוד[1][2][3][4][5][6]. הואיל וגוף האדם נטול יכולת ייצור עצמי של יוד, המקור הכמעט בלעדי למינרל זה הוא מהתזונה. בסקר ארצי שבוצע בשנת 2016 במדגם מייצג של 1,074 נשים הרות, התגלה משק יוד (מדד למאזן היוד בגוף) בלתי מספיק לאור ריכוז יוד בשתן (UIC) חציוני של 61 מק"ג/ל' [7]. ריכוז חציוני זה נמוך לעומת טווח מומלץ של 150-250 מק"ג/ל' לפי ארגון הבריאות העולמי WHO‏[7]. בדיווח נוסף משנת 2018, החוקרים מצאו שיעור נמוך (12.8%) של נטילת תוספים מכילי יוד על ידי תת-מדגם של נשים הרות ישראליות (86=n) מסקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לבני 25-64, שבוצע בשנים 1999-2001 ‏[8]. בעקבות כך, פורסמו על ידי משרד הבריאות המלצות לנטילת תוסף יוד בהיריון [9] ועודכן, בין היתר, נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בנושא צריכת יוד[10]. מאז, תוצאות מחקרים קטני היקף מצביעות על שיעור גבוה יותר של נטילת תוסף מכיל יוד בנשים הרות בארץ (52% ו-61%) [11][12]. אולם, למרות זאת משק היוד של כלל מדגם הנשים ההרות במחקרים קטני היקף אלו (178=n) נותר נמוך (UIC חציוני של 60 מק"ג/ל') ודומה לזה שהתגלה בסקר הארצי שהוזכר לעיל [12]. UIC חציוני של 50-150 נחשב לחסר יוד מתון עד בינוני וכזה הנמוך מ-50 מק"ג/ל׳ נחשב לחסר יוד חמור[13]. לאור זאת, ראינו לנכון לסכם את המידע הקיים, לדון בו ולהציע המלצות עדכניות לצריכת יוד לנשים הרות בישראל המובאות להלן.

שיטת העבודה

כתיבת נייר עמדה זה בוצעה, בין היתר, ע"י נציגים מטעם עמותת עתיד (הגוף הרשמי המקצועי המאגד את התזונאים- דיאטנים הרפואיים בישראל), החברה לרפואת האם והעובר והחברה לרפואת נשים בקהילה (מטעם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה) וועדת בלוטת התריס (מטעם האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה), בהנחיית האגף לתזונה במשרד הבריאות. תזונאיות/ים-דיאטניות/ים קליניות/ים, רופאות/ים מומחיות/ים וחוקרות/ים מובילים בארץ בתחום, שהסכימו להשתתף בסקירה המדעית וכתיבת נייר העמדה חתמו על היעדר ניגוד עניינים לגבי הנושאים אותם סקרו. חברי הוועדה ביצעו סקירת ספרות וגיבשו המלצות בנושאי תחום ניסיונם והתמחותם. לאחר ריכוז ההמלצות לטיוטה ראשונית, הועבר המסמך לתיקון חברי ועדה אחרים. לאחר מכן, הוצגה הטיוטה לדיון במפגש מיוחד של הועדה ולאחר גיבוש נוסף, הועבר המסמך למכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית בישראל לצורך הפיכתו לנייר עמדה.

נייר עמדה זה מהווה ריכוז המלצות מקובלות, המבוססות על המידע הרפואי הקיים בתחום. שאפנו לגבש המלצות קצרות, ברורות וקלות יחסית לביצוע. נייר עמדה זה מכיל פירוט אודות כל אחד מהנושאים בהם הוא עוסק ושם דגש על חוזק ההמלצה ודירוג ההוכחות המדעיות ללא סקירת ספרות שיטתית, שכן הוא מיועד לסיכום קצר וליישום ההמלצות. אין נייר עמדה זה מתיימר ליתן המלצות מותאמות אישית לנשים הרות בכלל, לנשים הרות עם מצבים כרוניים כגון תת-תריסיות ראשונית, נשים הרות לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי עקב יתר-תריסיות, שאת ממאירה בבלוטת התריס וכן נשים הרות עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס, זפק חד/רב קשרי, כריתה חלקית ו/או מלאה של בלוטת התריס והמחלה ע"ש גרייבס. נייר עמדה זה מתפרסם ככלי עזר לאנשי המקצוע על מנת לסייע ולתמוך בתזונת יוד נבונה בתקופת ההיריון, בניסיון לשמירה על בריאות האישה ההרה והעובר אך אינו בא במקום שיקול דעתו/ה של רופא/ה ו/או תזונאי/ת-דיאטן/ית קליני/ת בכל מצב נתון.

אופן דירוג ההמלצות:

כדי להדגיש את חוזקה של כל המלצה ומידת הביסוס המחקרי שלה, השתמשנו, בין היתר, בהגדרות הנהוגות במדריך הנחיות של איגוד בלוטת התריס האמריקאי (ATA) האחרון [13] על מנת לדרג את חוזק ההמלצות ודרגת ההוכחה, כמפורט בטבלה 1 וטבלה 2 להלן.

טבלה 1 - דירוג חוזק ההמלצות, הגדרתן ואופן ניסוחן
חוזק ההמלצה הגדרה אופן ניסוח
דרגה I קיימת הוכחה ו/או הסכמה כללית שהטיפול יעיל ומומלץ מומלץ
דרגה II נתונים חסרים ו/או סותרים ו/או דעות שונות לגבי יעילות הטיפול ניתן לשקול
דרגה III קיימת הוכחה/הסכמה שהטיפול אינו יעיל או עלול להזיק אינו מומלץ
טבלה 2 - דירוג חוזק ההוכחה
דירוג ההוכחה ביסוס המידע
דרגה A מעל מחקר התערבותי מבוקר בודד או מטא-אנליזה של מחקרי התערבות
דרגה B מעל מחקר עוקבה תצפיתי גדול היקף בודד או מחקר התערבותי מבוקר בודד
דרגה C תמימות דעים של מומחים או מחקרים קטני היקף ותצפיתיים

הקצובה היומית המומלצת

המלצות בינלאומיות לקצובה היומית

מסקירתנו, הקצובה היומית המומלצת לצריכת יוד מבוססת על מחקרים קטני היקף. במחקר התערבותי בנשים הרות איטלקיות (35=n) נמצאה עליית נפח משמעותית בבלוטת התריס בקבוצת ביקורת (18=n) שהונחתה שלא לצרוך מלח מועשר ביוד (מלח מיודד), לעומת קבוצה (17=n) שצרכה מלח מיודד שתרמה לצריכה כוללת של כ- 200 מק"ג/יום במהלך כל שלבי ההיריון[14]. במחקר התערבותי מבוקר בנשים הרות (54=n) מדנמרק, שגרו באזור עם חסר יוד חמור (שנמצא בו חציון UIC נמוך מ- 50 מק"ג/ל' במדגם אנושי) נמצא שתיסוף 200 מק"ג/יום של יוד החל משבועות 17-18 להיריון (שהביא לצריכה משוערת של 250-280 מק"ג/יום עם התזונה הרגילה), מנע עליית נפח בלוטת התריס ועליה ברמות TSH במהלך ההיריון[15]. לעומת זאת, במחקר מבוקר כפול סמיות בנשים הרות עם חסר יוד מבלגיה (180=n), נמצא שתיסוף 100 מק"ג/יום של יוד (שהביא לצריכה משוערת של כ- 150 מק"ג/יום יחד עם התזונה הרגילה) החל מסוף הטרימסטר הראשון, אמנם הפחית את רמות ה-TSH ונפח בלוטת התריס לעומת קבוצת הביקורת, אך באופן פחות בולט מאשר קבוצה נוספת שקיבלה תיסוף 100 מק"ג/יום יוד בתוספת 100 מק"ג לבותירוקסין[16]. ממצאים אלו מרמזים, שייתכן וצריכת יוד יומית של כ-150 מק"ג/יום (כפי שמומלץ לנשים שאינן הרות) אינה מספיקה כדי למנוע עליית נפח בלוטת התריס בנשים הרות. על בסיס הנתונים לעיל, בין היתר, האיגוד האמריקאי לרפואה (IOM) העריך את רמת הצריכה הממוצעת (EAR) כ- 160 מק"ג/יום בהיריון וקבע קצובה יומית מומלצת (RDA), של 140% מה-EAR. לאחר עיגול ל-10 מק"ג הקרוב ביותר עומד ה-RDA של יוד לנשים הרות על 220 מק"ג/יום [17]. ה-WHO, לעומת זאת, ממליץ על צריכת יוד של 250 מק"ג/יום לנשים הרות - רמה הגבוהה בכ-10% מה-RDA‏[18]. מחקר התערבותי מבוקר בנשים הרות נורווגיות (122=n), הראה שצריכת דג קוד (בקלה), בכמות של 400 ג' בשבוע בטרימסטר השני והשלישי תרמה לצריכת יוד גבוהה יותר בקרב קבוצת ההתערבות (61=n), שהוערכה בערך חציוני של 218 מק"ג/יום, אך לא הובילה למשק יוד קבוצתי תקין לפי WHO ‏ (150-250 מק"ג/ל' יוד בשתן) ולא שינתה את תפקודי בלוטת התריס בדמן לעומת קבוצת הביקורת שלא צרכה את הדג הבקלה[19]. בהיעדר דיווחים על השפעה שלילית בצריכה כוללת של 250 מק"ג/יום ואף תועלת אפשרית למדדי TSH, מוצע שהקצובה היומית המומלצת בישראל תעמוד על 220-250 מק"ג/יום.

טווח צריכה עליון

למיטב ידיעתנו, חסרים מחקרי התערבות של תיסוף יוד בנשים הרות עם חסר יוד מתון עד בינוני. במחקר התערבותי, שכלל מינוני יוד של 250, 500 או 1,500 מק"ג/יום למשך שבועיים בקבוצת בוגרים אמריקאים (37=n, מתוכם 23 נשים בגיל ממוצע של 32 שנים, עם צריכת יוד משוערת של כ-200 מק"ג/יום מהתזונה בלבד ותפקודי תריס תקינים), נצפו שינויים בתפקוד בלוטת התריס. הצריכה הכוללת המשוערת של כ- 1,700 מק"ג/יום הפחיתה באופן מובהק בטווח התקין בסרום. במשתתפים (בעיקר TSH-והעלתה את ממוצע ה FT3-1 T4, FT4, T3 סטטיסטי את ממוצעי נשים) שצרכו כ- 700 מק"ג/יום, גם נצפתה עלייה ב-TSH בסרום, אם כי לא באופן משמעותי ולא נצפו שינויים ניכרים בתפקודי תריס בקבוצה שצרכה כ-450 מק"ג/יום[20]. במחקר התערבותי מבוקר קיבלו נשים בריטיות (50=n, גילאי 25-54 שנים, מתוכם 20 נשים עם נוגדנים חיוביים לבלוטת התריס) תוסף יוד של 500 מק"ג/יום למשך כחודש, לצד צריכת יוד תזונתית משוערת של כ-250 מק"ג/יום (המחקר תואר כמחקר אקראי מבוקר אינבו, אך לא ברור אם המחקר היה בעיצוב קבוצתי מוצלב או מקביל). בתום תקופת ההתערבות, התגלו ירידות קלות ברמות FT4 ועליות משמעותיות סטטיסטית ברמות TSH בסרום בטווח התקין, בכל המשתתפות שקיבלו תוספי יוד מכל הקבוצות, ללא עדות ליתר-תריסיות באף אחת מהקבוצות[21]. בהיעדר תימוכין רחב, הוצע ע"י הרשות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA) ו-WHO להשית על הערכת צריכת כ-1,700 מק"ג/יום מקדם אי-ודאות וכתוצאה מחלוקה ב-3 יעמוד הגבול העליון על 600 מק"ג/יום [18][22]. לעומתם, ה-IOM קבע גבול עליון של 1,100 מק"ג/יום[17]. עמדת ה-ATA כוללת המלצה שלא לעלות מעל צריכת יוד יומית (ממזון ותוסף גם יחד) של 500 מק"ג/יום[23]. בהיעדר דיווחים על השפעה שלילית של צריכת יוד משוערת הנמוכה מ-500 מק"ג/יום בנשים עם חסר יוד מתון עד בינוני, מומלץ לשקול ערך זה כגבול עליון לצריכת יוד יומית בישראל.

המלצות הועדה

המלצות הועדה חוזק ההמלצה דרגת ההוכחה
הקצובה היומית המומלצת ליוד בהיריון היא 220-250 מק"ג/יום I B
צריכת יוד כוללת מעל 500 מק"ג ליממה בהיריון אינה מומלצת III C

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 Zimmermann MB. The role of iodine in human growth and development. Semin Cell Dev Biol. 2011;22)6(:645-652. doi:10.1016/j.semcdb.2011.07.009
  2. ↑ 2.0 2.1 Glinoer D. The importance of iodine nutrition during pregnancy. Public Health Nutr. 2007;10)12A(:1542- 1546. doi:10.1017/S1368980007360886
  3. ↑ 3.0 3.1 Leung AM, Pearce EN, Braverman LE. Iodine nutrition in pregnancy and lactation. Endocrinol Metab Clin North Am. 2011;40)4(:765-777. doi:10.1016/j.ecl.2011.08.001
  4. ↑ 4.0 4.1 Zimmermann MB. The effects of iodine deficiency in pregnancy and infancy. Paediatr Perinat Epidemiol. 2012;26 Suppl 1:108-117. doi:10.1111/j.1365-3016.2012.01275.x
  5. ↑ 5.0 5.1 Pearce EN, Lazarus JH, Moreno-Reyes R, Zimmermann MB. Consequences of iodine deficiency and excess in pregnant women: an overview of current knowns and unknowns. Am J Clin Nutr. 2016;104 Suppl 3)Suppl 3(:918S-23S. doi:10.3945/ajcn.115.110429
  6. ↑ 6.0 6.1 Bath SC. The effect of iodine deficiency during pregnancy on child development. Proc Nutr Soc. 2019;78)2(:150-160. doi:10.1017/S0029665118002835
  7. ↑ 7.0 7.1 Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, et al. First Israeli National Iodine Survey demonstrates iodine deficiency among school-aged children and pregnant women. Thyroid. 2017;27)8(:1083-1091. doi:10.1089/ thy.2017.0251
  8. ↑ Ovadia YS, Gefel D, Weizmann N, et al. Low Iodine Intake from Dairy Foods Despite High Milk Iodine Content in Israel. Thyroid. 2018;28)8(:1042-1051. doi:10.1089/thy.2017.0654
  9. ↑ Nutrition department. Proper nutrition during pregnancy: special nutritional ingredients and altering their consumption to meet requirements during the period of pregnancy. Jerusalem: State of Israel, Ministry of Health; 2017. Link: https://did.li/1arrl )accessed: February 4, 2024(.
  10. ↑ The Israeli Obstetrics and Gynecology association. Dietary supplements and habits in pregnancy. Tel Aviv: Israeli Medical association. 2020. Link: https://did.li/yxlIw )accessed: October 4, 2023(.
  11. ↑ Rosen SR, Ovadia YS, Anteby EY, et al. Low intake of iodized salt and iodine containing supplements among pregnant women with apparently insufficient iodine status - time to change policy?. Isr J Health Policy Res. 2020;9)1(:9. doi:10.1186/s13584-020-00367-4
  12. ↑ 12.0 12.1 Shenhav S, Benbassat C, Gefel D, et al. Can Mild-to-Moderate Iodine Deficiency during Pregnancy Alter Thyroid Function? Lessons from a Mother-Newborn Cohort. Nutrients. 2022;14)24(:5336. doi:10.3390/ nu14245336
  13. ↑ 13.0 13.1 Alexander EK, Pearce EN, Brent GA, et al. 2017 Guidelines of the American Thyroid Association for the Diagnosis and Management of Thyroid Disease During Pregnancy and the Postpartum ]published correction appears in Thyroid. 2017;27)9(:1212[;27)3(:315-389. doi:10.1089/thy.2016.0457
  14. ↑ Romano R, Jannini EA, Pepe M, et al. The effects of iodoprophylaxis on thyroid size during pregnancy. Am J Obstet Gynecol. 1991;164)2(:482-485. doi:10.1016/s0002-9378)11(80004-9
  15. ↑ Pedersen KM, Laurberg P, Iversen E, et al. Amelioration of some pregnancy-associated variations in thyroid function by iodine supplementation. J Clin Endocrinol Metab. 1993;77)4(:1078-1083. doi:10.1210/jcem.77.4.8408456
  16. ↑ Glinoer D, De Nayer P, Delange F, et al. A randomized trial for the treatment of mild iodine deficiency during pregnancy: maternal and neonatal effects. J Clin Endocrinol Metab. 1995;80)1(:258-269. doi:10.1210/jcem.80.1.7829623.
  17. ↑ 17.0 17.1 Trumbo P, Yates AA, Schlicker S, Poos M. Dietary reference intakes: vitamin A, vitamin K, arsenic, boron, chromium, copper, iodine, iron, manganese, molybdenum, nickel, silicon, vanadium, and zinc. J Am Diet Assoc. 2001;101)3(:294-301. doi:10.1016/S0002-8223)01(00078-5.
  18. ↑ 18.0 18.1 World Health Organization, UNICEF, ICCIDD 2007 Assessment of Iodine Deficiency Disorders and Monitoring Their Elimination. World Health Organization, Geneva.
  19. ↑ Markhus MW, Hysing M, Midtb0 LK, et al. Effects of Two Weekly Servings of Cod for 16 Weeks in Pregnancy on Maternal Iodine Status and Infant Neurodevelopment: Mommy's Food, a Randomized- Controlled Trial. Thyroid. 2021;31)2(:288-298. doi:10.1089/thy.2020.0115
  20. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה107
  21. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה108
  22. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה109
  23. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה110

המידע שבדף זה נכתב על ידי מחברי המסמך: עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד):

  • ד"ר יניב ש' עובדיה - יו"ר (*), אגף נשים, המרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון; הרשות למחקר ופיתוח, המרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון.
  • פרופ' סיגל אילת-אדר, המסלול לתואר שני בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט; החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר ברוריה טל, המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, המכון לאפיגנטיקה, המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב ד"ר גילה רוזן, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל חי.

(*)שיוך משותף לעמותת עתיד והאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה

האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה:

  • פרופ' טל בירון-שנטל, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי "מאיר", כפר סבא; החברה הישראלית לרפואת האם והעובר; החוג לגינקולוגיה ומיילדות, בית הספר לרפואה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
  • פרופ' שמואל לוריא, החברה הישראלית לרפואת נשים בקהילה.
  • פרופ' עידו שולט, היחידה לרפואת האם והעובר, הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב"ם, חיפה; הפקולטה לרפואה, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, חיפה.
  • ד"ר סימון שנהב, היחידה להריון בסיכון, אגף נשים, המרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" אשקלון; הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.

האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה

  • פרופ' צופיה איש שלום, בית חולים אלישע, חיפה.
  • ד"ר יונתן ארבל, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.
  • ד"ר תמר אשכולי, אשפוז יום מיילדותי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.
  • ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים.
  • ד"ר יואל טולדנו, היחידה לרפואת אם ועובר, בי"ח לנשים, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה; תחום סוכרת ואנדוקרינולוגיה, חטיבת הרפואה, מאוחדת.
  • פרופ' איל רובינשטוק, המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה; הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב