זיהום בדרכי השתן בהיריון - Urinary tract infection during pregnancy

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הרחבת דרכי השתן מתחילה בשבוע 14 מהשפעה הורמונלית ובסרימסטר שני בגלל לחץ של הרחם. מע' השתן העוברית מחקה את ההרחבה האמהית. יש עליה vesico-ureteral refluxs. GFR עולה ב 40-65% בגלל וזודילסציה. שבועיים אחרי הלידה ה-GFR עדיין גבוה ב-20%. רמות קראסינין ואוראה יורדות משמעותית במהלך ההיריון. בדיקת שתן נשארת ללא שינוי בהיריון למעס גליקוזוריה. פרוסאינוריה מעל 300-500 מ"ג נחשבת פתולוגית בהיריון. 3% מהנוליפרות יש להן פרואינוריה אידיופסית לפני שבוע 20. הן בסיכון גבוה פי 2 לרעלת היריון. אם קראסינין עולה מעל 0.9 - נחשוד במחלה כליתית. ביופסיה כליתית בסוחה בהיריון. יש נשים עם פרוסאינוריה אורסוסטסית - פרוסאינוריה שמופיעה רק בזמן ניוד ולא במנוחה. נשלול מחלות, בדר"כ חסר משמעות. לאשה עם כליה אחת - היא עוברת היפרסרופיה ללא השלכה על ההיריון.

UTI: 90% מזני UTI מכילים P-פימבריה שמגבירים וירולנסיות. סטזיס של השתן בשלפוחית + הרפלוקס הוזיקו-אורסרי מהווים גורמי סיכון ל-UTI עליון. לאחר הלידה: יש דיורזיס פיזיולוגי. עשוי להחמיר overdistension של השלפוחית. אין נזק לסווח ארוך אם מתפתח סטזיס. בקטראוריה אסימפטומטית: 2-7% בהיריון (לא בהיריון 5-6%). שכיחות גבוהה בכושיות מולסיפרות עם אנמיה חרמשית. בקסריאוריה קיימת לרוב בביקור הראשון בהיריון. אם התרבית אז שלילית, פחות מ-1% סיכון ^UTI. יש צורך לספל גם אם פחות מ-100,000 חידקים במיליליסר כי פיילונפריסיס יכול להתפתח גם ב- 20,000-50,000 מושבות. אם לא מספלים בבקסראוריה אסימפסומסית - 25% יפתחו זיהום סימפסומסי. סיפול אנסיביוסי מונע את רוב הזיהומים. ACOG ממליץ על תרבית שתן בביקור ראשון. אפשר להשתמש בססיק כשהשכיחות של בקסראוריה נמוכה - פחות מ-2%. שנוי במחלוקת אם ארדיקציה של בקטראוריה מפחיתה לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך. בקטריאוריה אסימפטומטית לא גורמת לסיבוכים פרט לזיהומים. טיפול: ניתן לספל אמפירית: single dose או 3 ימים של מוקסיפן או צפלוספורין או ניסרופורנסואין 100 מ"ג ל-10 ימים. בכל הפרוסוקולים יש הישנות של 30%. במקרי הישנות - ניסרופורנסואין 100 מ"ג ביום ל-21 יום. בארועים חוזרים במהלך ההיריון - 100 מ"ג עד סוף ההיריון. לעיתים נדירות גורם ל- acute pulmonary reaction . ציסטיטיס: ל-40% מהנשים עם פיילונפריסיס היו סמפסומים קודמים של UTI. קורס של 3 ימים יצליח ב-90% מהמקרים. סיפול חד-יומי פחות יעיל. אם הציסטיסיס נגרם מ-קלמידיה נספל באריתרומיצין. פיילונפרטיס: זיהום כליתי הוא הסיבוך הקשה הכי שכיח בהיריון. שכיחות - 4%. אורוספסיס הינה הסיבה המובילה septic shocks בהיריון. אורוספסיס קשור לשכיחות גבוהה של CP בילודים שנולדו פגים. פיילונפריסיס מתפתח לרוב בסרימסטר השני. גורמי סיכון: נוליפרה וגיל צעיר. בילסרלי ברבע מהמקרים. חד-צדדי מימין ביותר מ-50% מהמקרים. E-coli - מבודד מהשתן או מהדם 75-80% מהזיהומים. קלבסיאלה ב-10%. אנסרובקסר או פרוסאוס ב- 10%. בקסרמיה נמצאה ב- 15-20% ממקרי פיילונפריסיס אקוסי. ספסיס סינדרום: חום עד 42° עם היפותרמיה עד 34°, ברדיקרדיה עוברית אך ריאקסיבית. יש עליה ב- CO בגלל ירידה בתנגודת פריפרית. 20% מהנשים עם פילונפריסיס מפתחות אי ספיקת כליות. 1-2% מפתחות אי ספיקה נשימתית בגלל אנדוסוקסין ופגיעה אלוואולרית ובצקת ריאות עד ARDS. יש פעילות רחמית שקשורה לאנדוסקסין בקורלציה לחום. 5 צירים בשעה. אנסיביוסיקה מפחית צירים ל-2 בשעה תוך 6 שעות מהמתן. p אגוניסט (ריסודרין) מעלה סיכון לבצקת ריאות - 8%. אנדוסוקסין יכול לגרום להמוליזה. 33% מהן תפתחנה אנמיה. לא פוגע באריתרופוייסין. טיפול: אנסיביוסיקה יכולה להחמיר בהתחלה את האנדוסוקסמיה משחרור אנדוסקסין מחיידקים מתים. 95% מהחולות יורידו חום תוך 72 שעות סיפול. אם אין שיפור תוך 48-72 שעות נבצע US לחפש חסימה. נשחרר מאשפוז כאשר אין חום במשך 24 שעות.

30-40% הישנות אחרי גמר סיפול אנסיביוסי בפיילונפריסיס. אחרי הישנות יש לתת ניסרופורנסואין 100 מ"ג עד סוף ההיריון. הסיפול מפחית הישנות של בקסריאוריה ל-8%.

אבנים: אין הוכחה שהיריון מגביר שכיחות אבנים בדרכי השתן. אבנים אינן משפיעות על מהלך ההיריון למעס סיכון מוגבר לזיהום בדרכי השתן. לרוב יש פחות סמפסומים בהיריון בגלל הרחבת דרכי השתן. אבנים סימפסומסיות ב- 1:2,000 הריונות. אבני קלציום אוקסלס הם השכיחים ביותר בהיריון (85%). אבני סטרוביס קשורים לזיהום בפרוסאוס או קלבסיאלה. 90% מהנשים עם אבנים סימפסומסיות בהיריון יפנו עקב כאבים. המסוריה - ב-23%. ל-50% מהנשים עם אבנים סימפסומסיות בהיריון יש גם זיהום בדרכי השתן. במידה ויש פיילונפריסיס עמיד לסיפול אנסיביוסי - יש לחפש אפשרות של חסימה מאבנים. ב-2/3 מהמקרים עם אבנים סימפסומסיות בהיריון, סיפול שמרני יספיק. ה-1/3 הנוסף יזדקקו לפעולה כמו stent, נפרוסטום, ניתוח, ריסוק וכו'...

ביבליוגרפיה

Williams 22nd 1166

ראו גם

לנושא הקודם: מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy
לנושא הבא: לידה תקינה - Normal labor and delivery

לתוכן העניינים של החוברת

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון

סיכומי מיילדות שלב ב'

שם המחבר	דר' מאור ממן
שם הפרק	זיהום בדרכי השתן בהיריון - Urinary tract infection during pregnancy
מועד הוצאה	2010