הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהיריון - נייר עמדה - Practice guidelines for the performance of obstetric ultrasound examinations

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הנחיות לביצוע אולטרה־סאונד בהיריון
תחום	מיילדות
האיגוד המפרסם	האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
קישור	באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום	17 באוקטובר 2012
יוצר הערך	פרופ' רוני מימון, פרופ' קובי בר ופרופ' אייל ענתבי
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון

דברי הסבר

החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה הפועלת במסגרת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל, הינה גוף מקצועי המיצג את חברי האיגוד העוסקים במלאכת האבחון הטרום לידתי בטכנולוגיה זו. אחד מתפקידי החברה הוא להבטיח רמת בצוע בדיקות נאותה המתעדכנת עם התקדמות הידע והטכנולוגיה. החברה הוסמכה על ידי האיגוד לקבוע את הראוי להתבצע בשטח זה.

מסמך זה מחליף את ניירות העמדה הקודמים בנושא בדיקות אולטרה-סאונד במיילדות (נספח א' לנייר עמדה מס 6, פברואר 2000, נייר עמדה 8 [לשעבר 13] שתוקפו החל בתאריך 1 בפברואר 2007) ומטרתו להנחות את קהילת הרופאים העוסקים בתחום זה ולקבוע סטנדרטים עדכניים של בדיקות אולטרה-סאונד בהיריון.

חברי הצוות

• פרופ' רוני מימון- מנהל יחידת אוטרה-סאונד, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין
• פרופ' קובי בר- יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון
• פרופ' אייל ענתבי- מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון

ושאר חברי הוועד של החברה לאולטרה-סאונד :

• פרופ' רוני טפר - יו"ר , מרכז רפואי מאיר, כפר סבא
• ד"ר ישראל שפירא, מרכז רפואי בני ציון, חיפה
• ד"ר מרואן עודה, בי"ח נהריה
• ד"ר ראובן אמסטר, מרפאת קטוביץ', ת"א, הנהלה, שירותי בריאות כללית
• פרופ' רליה הרשקוביץ, בי"ח סורוקה, ב"ש
• ד"ר נילי ינאי, בי"ח הדסה עין-כרם, ירושלים

ושאר חברי הוועד של החברה לרפואת האם והעובר :

• פרופ' יריב יוגב- מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
• ד"ר מיכל קובו- מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון
• ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי- אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
• ד"ר אלי גוטרמן- מנהל שירות מחוזי להיריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה, בית חולים כרמל, שירותי בריאות כללית
• ד"ר יורי פרליץ – מנהל יחידת רפואת אם-עובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה

הבהרות

• בבדיקות האולטרה-סאונד השונות המבוצעות בהיריון אין מדגימים כשגרה את כל האיברים שאופן הדגמתם תואר בספרות. כמו כן לא ניתן לאבחן את כל המומים הקיימים בעובר ולא תמיד ניתן לאבחן את המומים שגילויים האפשרי דווח בספרות. לגבי מומים רבים פורסמו בספרות הרפואית מאמרים המפרטים את הסיכוי לגלות מומים אלה כאשר הם קיימים בעובר. אי גילוי יכול לנבוע מסיבות שונות, כגון מגבלות המיכשור הקיים, גודל הממצא בחיים העובריים, מנח העובר, כמות מי השפיר, גיל ההיריון ועוד. כך למשל פגם במחיצה הבין חדרית, שהוא מום הלב השכיח ביותר, מתגלה רק לעתים רחוקות. בסיכום שני מחקרים שכללו יחד 81 מרכזים ידועים באירופה, התגלה רק אחד מכל עשרה פגמים במחיצה הבין חדרית. מצורף למסמך זה נספח המסכם את אחוזי הגילוי של מומים שונים במחקרים רב מרכזיים באירופה ובארצות הברית.

מומים מסוימים באים לידי ביטוי בשלבים מאוחרים של ההיריון ולא ניתן לגלותם כאשר הבדיקה נעשית מוקדם יותר. יש אף מומים שיתבטאו או שניתן יהיה לאבחנם לראשונה רק לאחר הלידה.

ביצוע בדיקות ע"פ ההיקף המפורט להלן יאפשר גילוי מרב המומים המתפתחים בעובר, בכפוף לשבוע ההיריון ויכולת הדימות. עם זאת יש לזכור כי סימון איבר כ"תקין", אין משמעתו שנשללו כל המומים היכולים להיות באיבר זה. משמעות ה"תקין" היא שבמגבלות היכולת שהוזכרו לעיל, לא הודגמו מומים.

• היקף הבדיקות שיפורטו להלן עומד בכל קנה מידה של שירות רפואי ראוי בכל המסגרות.

ביצוע בדיקות בהיקף רחב יותר, ללא התוויה רפואית מוגדרת, נתון לשיקול דעת המבצע או המסגרת הרפואית שבה מבוצעת הבדיקה אך אין להקיש ממנו על ההיקף הנדרש מכלל הבודקים. הפרמטרים אותם יש למדוד מפורטים בסוגי הבדיקה השונים. אין אפשרות למדוד את כל האברים שפורסמו לגביהם ערכי נורמה. יש מקום למדוד איברים ופרמטרים נוספים אך ורק כאשר הבודק מתרשם שיש גודל חריג של איבר כלשהו או על פי התוויה רפואית.

• התרומה של אולטרה-סאונד תלת ממדי לבדיקות אולטרה-סאונד במיילדות לא הוכחה בשלב זה כבעלת ערך מוסף משמעותי ולפיכך אין חובה להשתמש בו או לעדכן את הנבדקת לגבי השימוש באמצעי זה.

הערכת גיל ההיריון והתייחסות לתחומי נורמה

קביעת גיל ההיריון בשליש הראשון מדויקת מאשר בשלבי היריון מאוחרים יותר והיא מתבצעת על ידי מדידת האורך ראש-עכוז של העובר (CRL). בשליש השני והשלישי, בהיעדר תוצאה של בדיקה מוקדמת יותר, ישמשו להערכת גיל ההיריון הפרמטרים הבאים:

1. קוטר דו קודקודי של הגולגולת (BPD)
2. היקף הראש (HC)
3. היקף הבטן בחתך רוחבי (AC)
4. אורך עצם הירך (FL)

ככל שההיריון מתקדם כך השונות בגודל בין העוברים גדלה ולכן קטן הדיוק בהערכת גיל ההיריון. ככלל מדידה נחשבת בתחום הנורמה כאשר הפער בין המדדים והערך הממוצע לגיל ההיריון איננו חורג משתי סטיות תקן מעל הממוצע או מתחתיו, או כאשר הגודל הנמדד נמצא בין אחוזון 2.5 ואחוזון 97.5. לעיתים יש צורך בפער גדול יותר של שלוש או ארבע סטיות תקן כדי לקבוע פתולוגיה מסוימת. יש לציין את גיל ההיריון בשבועות וימים, את הערך הנמדד ואת שבוע ההיריון הממוצע המתאים לערך שנמדד. כמו כן יש לציין את טווח הנורמה במספרים או בייצוג גרפי. לחילופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד. בנוסף, מומלץ (אך אין חובה) לציין את מקור טבלת הייחוס שנעשה בה שימוש.

סוגי הבדיקות

להלן הגדרת סוגי בדיקות האולטרה-סאונד בהיריון :

1. בדיקה בשליש הראשון להיריון
2. בדיקת שקיפות עורפית
3. סקירת מערכות
4. בדיקה להערכת גודל בשליש השני והשלישי
5. בדיקה מכוונת למערכות מסויימות
6. בדיקה ממוקדת למצב קליני מוגדר

בדיקות שגרה: ארבע בדיקות שמומלץ לבצען כשגרה אצל כל אישה בהיריון הן:

1. בדיקת השליש הראשון להיריון (בדיקה 1)
2. בדיקת שקיפות עורפית (בדיקה 2)
3. סקירת מערכות (בדיקה 3) בשבועות 20-23 (אך לא לפני שבוע 19 ולא אחרי שבוע 25)
4. בדיקה להערכת גודל בשליש השלישי (בדיקה 4).

• בדיקות 5 ו-6 מבוצעות אך ורק עקב הוריה רפואית ברורה.

מטרת הפרוט שלהלן הוא לקבוע מהם המרכיבים שאותם מומלץ לבדוק ועליהם יש לדווח בכל אחד מסוגי הבדיקות, כאשר מתבצעת הבדיקה.

בדיקה בשליש הראשון להיריון

בדיקה קביעת גיל ההיריון לפי אולטרה-סאונד מדויקת בשליש הראשון יותר מאשר בשלבי היריון מאוחרים יותר. ידיעת גיל ההיריון חשובה בניהולו של ההיריון ובניתוח תוצאות של בדיקות הנעשות במהלך ההיריון. אי לכך מומלץ לבצע בדיקה בשליש הראשון לכל הנשים ההרות, גם לנשים שהריונן אינו בר-סיכון. בדיקה זו ניתן לבצע בגישה בטנית, נרתיקית או משולבת לפי שיקול הרופא האחראי על הבדיקה. מטרת הבדיקה היא לקבוע את מקום שק ההיריון, חיות העובר וגילו. יש למדוד את הגודל ראש-עכוז של העובר (CRL) ולציין את הגודל הנמדד והשבוע שאליו מתאים גודל זה. יצוין קיום או אי קיום דופק עוברי ויצוין מיקום שק ההיריון (בתוך הרחם או במקום אחר).

בחשד להיריון מחוץ לרחם יש להתייחס גם לממצאים רלבנטים בטפולים ולהימצאות נוזל חופשי בחלל הבטן. יצויין ששק היריון הנמצא מחוץ לרחם לא תמיד ניתן להדגמה.

בהיריון מרובה עוברים, תכלול התשובה, בנוסף לנ"ל, ציון מספר שקי ההיריון, מיקומם והתייחסות ל-chorionicity ו- amnionicity. ידיעת ה- chorionicity וה- amnionicity חשובה לניהול ההיריון ובשליש הראשון הקביעה קלה יותר מאשר בהמשך (פרט להיריון תאומים מונואמניוטים שעלול לא להתגלות לפני שבוע 8). לכן חשוב לתעד את הבדיקה בתמונה שתכלול בחתך אחד לפחות שני שקים עם הקרומים הרלבנטים.

בדיקת שקיפות עורפית

מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון לתסמונת דאון. היא מבוצעת בעוברים שגודלם (CRL) בתחום 38 עד 84 מ"מ (ערכי הגודל הממוצעים בשבוע 11+0 ובשבוע 13+6). הערכים המדוייקים תלויים בגבולות שנקבעו בטבלה או התוכנה שבה משתמש הבודק. בהיריון מרובה עוברים יש הנחיה של משרד הבריאות לביצוע הבדיקה (לפי חוזר משרד הבריאות מס' 50/51 מ- 7 אוגוסט 2001) עקב הרגישות הנחותה של סמני הדם לאיתור תסמונת דאון בהיריון בהריונות אלה. עם זאת הספרות הרפואית מוכיחה מעל לכל ספק שלבדיקה זאת ערך רפואי רב גם בעובר יחיד.

הבדיקה מבוצעת על פי הקריטריונים המקובלים בספרות והיא כוללת מדידת אורך העובר (CRL), הדגמת דופק ומדידת השקיפות העורפית. יש לציין בתשובה את הסיכון המשוקלל לתסמונת דאון במועד הלידה, לפי הגיל והשקיפות, לעומת סיכון הרקע לתסמונת דאון בלידה לפי הגיל בלבד. בהיריון מרובה עוברים, תכלול התשובה, בנוסף לנ"ל, ציון מספר שקי ההיריון, מיקומם והתייחסות ל- chorionicity ו- amnionicity. בבדיקת שקיפות עורפית יש צורך לצרף לתשובה הנמסרת לאישה תמונה של החתך בו בוצעה מדידת השקיפות (כולל הסמנים), וזאת גם כאשר תוצאת המדידה תקינה.

סקירת מערכות

בסקירת המערכות נבדקים אברים ומערכות בעובר וכן נבדק גודלם של אברים מסוימים. הבדיקה ניתנת לביצוע נרתיקי, בטני או שילוב בין השניים, בהתאם לנסיבות ולגיל ההיריון. לעתים יש תנאים המקשים על ביצוע הבדיקה, כמו התכווצות של הרחם בעת בדיקה לידנית או כאשר דופן הבטן מעובה או עם צלקות (כשהבדיקה נעשית בגישה בטנית). במקרים אלה ש לציין את העבדה שהיה קושי טכני בבצוע הבדיקה. יש ליידע את האישה בכך שלא כל המומים ניתנים לגילוי ולא כל המומים שדווח על אפשרות גילויים ניתנים לגילוי בכל מקרה. כמו כן יש ליידע את האישה בכך שהמועד שבו ניתן לגלות לראשונה מום מסוים שונה ממום למום ואי לכך תוצאת הבדיקה מתייחסת רק למומים הניתנים לגילוי בגיל ההיריון שבו מתבצעת הבדיקה.

סקירת מערכות בשבועות 20-23 (אך לא לפני שבוע 19 ולא אחרי שבוע 25) מומלץ לבצע לכל הנשים ההרות, גם לנשים שהריונן אינו בר-סיכון. במקרים מיוחדים או על פי פנייה של האישה ניתן לבצע גם סקירה מוקדמת, בשבועות 13 -17, אולם גם אם נעשית סקירה מוקדמת, מומלץ לחזור על הסקירה בשלב מאוחר יותר, כמצויין בראשית פיסקה זאת.

הפרמטרים למדידה ודיווח בסקירת המערכות הם

• קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD)
• היקף הראש (HC)
• היקף הבטן (AC)
• אורך עצם ירך אחת (FL)

יש לציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההיריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות וימים). יש לציין גם את תחום הנורמה בגיל ההיריון בו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. לחילופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד . שיטת הנחת הסמנים בגולגולת (חוץ-פנים אן חוץ-חוץ) חייבת להיות השיטה שבה השתמשו בעבודה שממנה לקוחות עקומות הנורמה.

האברים והמערכות לבדיקה ודיווח בסקירת מערכות העובר הם:

1. גולגולת ומוח (בחתך רוחבי):
   1. צורת הגולגולת בחתך רוחב
   2. מוח קטן וציסטרנה מגנה
   3. החדרים הצדדים במח והכורואיד פלקסוס
   4. קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi (קיים רק בסקירה המאוחרת)
2. פנים:
   1. ארובות עיניים
   2. שפתיים
3. חזה:
   1. ריאות
   2. מבט 4 מדורי הלב
   3. מוצא העורקים הגדולים
4. בטן :
   1. קיבה
   2. כליות
   3. כיס שתן
   4. השרשת חבל הטבור בבטן העובר
5. עמוד השדרה
6. קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות)
7. מספר כלי הדם בחבל הטבור
8. מיקום השיליה
9. כמות מי השפיר
10. קיום דופק ותנועות
11. בהיריון מרובה עוברים, תכלול התשובה, בנוסף לנ"ל, ציון מספר שקי ההיריון, מיקומם, מין כל עובר והתייחסות ל- chorionicity ו- amnionicity.

הערה:

הדגמת האברים אינה כוללת את מדידתם כשגרה. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מאסימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך.

בנוסף לאמור לעיל מומלץ לכלול במסגרת סקירת מערכות מאוחרת מדידה של אורך צוואר הרחם באמצעות אולטרה סאונד כמפורט בנספח לנייר עמדה זה.

בדיקה להערכת גודל בשליש השני והשלישי

לקביעת גיל ההיריון אורך העובר בשליש הראשון (CRL) הוא המדויק ביותר, אולם מעקב גדילה ניתן לבצע בשליש השני והשלישי. מומלץ לבצע בדיקה זאת גם בהריונות בסיכון נמוך, בין השבועות 30 עד 34. בדיקה זאת תסייע בהערכת קצב הגדילה של העובר, לצורך גילוי עובר קטן או גדול לגיל ההיריון. יש מצבים פתולוגים שבהם קצב גדילת אברים מסוימים (למשל ראש או עצמות גפיים) מואט רק בשלבי היריון מאוחרים. בבדיקה זו יש לכלול את מיקום השיליה, כמות מי השפיר והמצג. כאשר כמות מי השפיר לא נראית חריגה אין צורך להשתמש בשיטה הערכה כמותית. כשיש רושם של מיעוט או ריבוי מי שפיר מומלץ להשתמש באחת השיטות המקובלות להערכה כמותית של המים (AFI : מתחת אחוזון 2.5 או מעל אחוזון 97.5 או מדידת כיס מים מתחת 2 ס"מ או מעל 8 ס"מ).

הפרמטרים הנבדקים להערכת הגדילה בשליש השלישי הם

• קוטר דו קודקודי של הגולגולת (BPD)
• היקף הראש (HC)
• היקף הבטן (AC)
• אורך עצם ירך אחת (FL)
• הערכת משקל העובר (EFW) על פי אחת הנוסחאות המקובלות המבוססות על מדדי

הראש והבטן, הבטן והירך או שילוב ביניהם.

יש לציין את תוצאות המדידה בהתאם לכללים שפורטו בסעיף א'. יש לזכור כי היכולת להעריך נכונה את המשקל מוגבלת למדי. כ- 95% מהעוברים ימצאו בתחום שבין 20% מתחת המשקל המוערך לבין 20% מעל משקל זה. כ- 5% מהעוברים יימצאו מחוץ לתחום הנ"ל. סקירת מערכות אינה חלק מהבדיקה להערכת הגודל.

בדיקה מכוונת למערכות מסויימות

הבדיקה המכוונת נועדה לבדוק מערכת/ות מסויימת/ות, אבר/ים מסויים/ים או את מצב העובר, בהתאם לשאלה מוגדרת המופנית למבצע הבדיקה. קיימים מצבי רקע המגבירים את הסיכון של העובר ללקות במום ספציפי, או שמתעוררת שאלה לגבי אבר מסויים בבדיקת אולטרה-סאונד שבוצעה לאישה (למשל: חשד למום לב). הבדיקה מבוצעת על פי התוויה רפואית מוגדרת ובד"כ בהפניה מרופא מטפל או יועץ. הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית, נרתיקית או במשולב על פי נסיבות המקרה וגיל ההיריון. בבדיקה יבדקו האברים או המערכת בהתאם לנסיבות המקרה ואין הבדיקה אמורה לשלול מומים במערכות אחרות.

הערה בדבר מוגבלות יכולת סקירת אברי העובר בשליש השלישי

בדיקת אולטרה-סאונד בשליש השלישי להיריון מוגבלת מאד ביכולת דימות אברי העובר לעומת בדיקה המבוצעת בשליש השני. מיעוט המים היחסי, קיבעון בתנוחת העובר וצללים אקוסטיים חזקים שיוצרות העצמות בגיל זה - כל אלה מונעים אפשרות לסקירה נאותה ולהדגמה של כל האברים. ככלל, אין להמליץ או להפנות לסקירת מערכות בשליש השלישי נשים שלא עברו סקירת מערכות במועדים המקובלים. במקרה של ממצאים חריגים אשר התגלו לראשונה בשליש השלישי, אין להפנות את האישה לסקירת מערכות מלאה אלא לבדיקה מכוונת לממצאים המוגדרים או על פי הנחית היועצים .

בדיקה ממוקדת למצב קליני מוגדר

בדיקה זו מבוצעת כתשובה לשאלה מוגדרת וממוקדת במצבים קליניים דחופים או לצורך מטרה מוגדרת כגון זיהוי דופק העובר, מצג העובר, אורך צוואר הרחם, כמות המים, פרופיל ביופיסיקלי או מקום השיליה. הבדיקה יכולה לכלול פרמטר בודד מהמצוין לעיל או מספר פרמטרים על פי הצורך הרפואי. הבדיקה לא נועדה לסקירת אברי העובר או למדידת אבריו (אלא אם מדידה מסויימת או הערכת המשקל הייתה הבקשה הספציפית). בסיווג זה נמצאות רוב הבדיקות המבוצעות בחדר מיון או בעת אשפוז. הן נועדו לתת תשובות לשאלות ספציפיות ואינן מהוות סקירת מערכות או בדיקות שמטרתן לברר כל בעיה בעובר הניתנת לאיבחון סונוגרפי.

דוגמאות למצבים קליניים מוגדרים

• דימום נרתיקי .
• חיות היריון כאשר לא נשמע דופק.
• אימות גיל ההיריון כאשר יש ספק בכך.
• פער בין גודל הרחם לגיל ההיריון.
• חשד להיריון מרובה עוברים.
• הערכת גיל היריון בערך בלתי תקין של חלבון עוברי.
• ממצא אגני.
• חשד לאנומליות של הרחם.
• בדיקת אורך צוואר הרחם במצבי סיכון ללידה מוקדמת.
• מיקום שיליה עקב דימום או במסגרת מעקב אחר שילית פתח ידועה.
• חשד להיפרדות שיליה .
• קביעת מצג כאשר החלק המקדים קשה לקביעה קלינית, במועד הסמוך לתאריך הלידה המשוער .
• הערכת ביופיסיקלית של העובר כשיש הוריה לכך, במסגרת מעקב היריון בסיכון.
• חשד לריבוי או מיעוט מי שפיר.
• הערכת קצב גדילת עובר בנשים בסיכון מוגבר לאי ספיקת שליה או ל-IUGR.
• מעקב רציף אחר קצב גדילת עובר בהיריון מרובה עוברים.
• חשד קליני ל-IUGR
• הערכת מצג ומשקל העובר בלידה מוקדמת מאיימת (אם אין מידע על כך בבדיקה מהעבר הקרוב).

תיעוד ודיווח

ככלל יש לתת בידי האישה תשובה כתובה של כל בדיקת אולטרה-סאונד. אין הכרח לתת תשובה כתובה במקרים בהם מבצע הבדיקה מתעד את הממצאים במסמך רפואי אחר, כגון כרטיס מעקב היריון, או ברשומה בתוך מוסד אשפוזי, כגון טופס מיון, גיליון אשפוז וכו'. רצוי לפרט את סוג הבדיקה בטופס התשובה. מומלץ להשתמש בנוסח תשובה אחיד המובא בדוגמאות שלהלן. בבדיקה שסוכמה כתקינה ישמש טופס התשובה כאמצעי תיעוד. אם נמצאו ממצאים חריגים בבדיקה - רצוי לצרף לדו"ח הבדיקה תמונות. קלטת, תקליטור או אמצעי מדיה אחרים המתעדים את הממצאים יכולים אף הם להוות אמצעי תיעוד נוסף או חליפי, אך אין חובה להשתמש בהם. תיעוד ממצאים פתולוגים על ידי תמונות ייחשב כמספק לכל דבר ועניין. תיעוד של ממצאים חריגים יישמר גם במכון המבצע את הבדיקה. כפי שצויין, בבדיקת שקיפות עורפית יש צורך לצרף לתשובה הנמסרת לאישה תמונה של החתך בו בוצעה מדידת השקיפות, וזאת גם כאשר תוצאת המדידה תקינה. התשובה תימסר לאישה על מנת שזו תעביר/תראה אותה לרופא המטפל בין אם הופנתה האישה על ידי רופא ובין אם פנתה לבדיקה על דעת עצמה. יוסבר לאישה שהעברת המידע לרופא המטפל וכן יישום המלצות, אם היו כאלה, הם באחריותה ולא באחריות הבודק.

נוהל הטיפול בממצאים חריגים

האחריות הרפואית הכוללת חלה על הרופא המטפל של האישה. אם יתגלה ממצא חריג הרופא הבודק יתעד את הממצא במכתב בצורה ברורה, יתאר לנבדקת את הממצאים וימסור לה את דו"ח הבדיקה לצורך העברתו לרופא המטפל. על הרופא המטפל חלה האחריות להפנות את האישה לייעוץ נוסף (כגון ייעוץ גנטי או ייעוץ על ידי מומחה הבקיא בתחום שבו נתגלתה בעיה), בדיקות נוספות, המשך טיפול, מעקב, והסבר מפורט על הממצאים ומשמעותם. במקרים הדורשים, לדעתו של הבודק, התערבות רפואית דחופה יש לנסות לאתר את הרופא המטפל ואם לא ניתן ליצור עמו קשר - יש להמליץ על פנייה דחופה לרופא אחר בקהילה או בבית חולים. יש להסביר לאישה שקיום ההמלצה הוא באחריותה. במציאות הקיימת במערכת הרפואית אין לרוב למבצעי הבדיקה אפשרות להקים מנגנון שיוודא העברת המידע לרופא המטפל. אי לכך יש להסביר לאישה כי העברת המידע הוא באחריותה. אין זה מתפקידו של מבצע בדיקת האולטרה-סאונד להציע לאישה הפסקת היריון או לציין בפניה את האפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון, אף אם הממצאים קשורים במומים אשר אינם מאפשרים חיים ו/או מלוויים בתחלואה משמעותית .

טופס הסכמה מדעת

לפני ביצוע שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת או בדיקה מכוונת, או בדיקה להערכת גודל, מומלץ להחתים את האישה על טופס הסכמה מדעת המתאים לבדיקה האמורה להתבצע, לאחר מתן הסבר על מגבלותיה. מומלץ להשתמש בטופס אחיד המובא להלן.

נספחים

נספח 1 - טפסי תשובה מומלצים

טופס 1 - סקירת מערכות

לוגו של המוסד

• שם הנבדקת______________________
• מס' ת.ז.:__________________
• הרופא המפנה:__________________
• סיבת ההפנייה:__________________

• תאריך ו.א.:__________________     גיל היריון לפי ו.א.: _______שב'
• תאריך ו.א. מתוקן (לפי ביוץ / US מוקדם):__________     גיל היריון מתוקן:________ שב'

כללי

• מס' עוברים: 1 / 2 / __
• בהיריון מרובה עוברים בלבד:     דף זה לעובר מס'___     מיקום השק: _____________     מין: ז/נ     מצג/מנח: ______     מיקום שילייה:______________     דופק:כן/לא     כלי דם טבוריים: 2/3

נתונים ביופיזיקליים

• נתונים אלה יצויינו כשמטרת הבדיקה היא פרופיל ביו- פיסיקלי
  • תנועות עובר     נצפו     לא נצפו
  • תנועות נשימה     נצפו     לא נצפו
  • טונוס     תקין     לא תקין
• כמות מי שפיר     תקינה     ריבוי/מיעוט     ריבוי קל/מיעוט קל     AFI_____ס"מ,     כיס נוזל מקסימלי ___ס"מ     אורך הקטע הסגור של צוואר הרחם ____ ס"מ

ביומטריה עוברית

פרמטר	גודל (מ"מ)	מתאים לשבוע	אחוזון	תחום הנורמה	מקור טבלאות הייחוס	הערות
BPD
היקף ראש (HC)
היקף בטן (AC)
עצם ירך (FL)
הערכת משקל (גר')

אנטומיה עוברית

האיבר	נצפה	ללא ממצא פתולוגי	לא תקין	ראו הערה	פרטים
גולגולת ומוח	צורת גולגולת (בחתך רוחב)
	חדרי מח לטרלים
	כורואיד פלקסוס
	קו האמצע וה- CAVUM S.P. (CAVUM S.P. בסקירה מאוחרת בלבד)
	צרבלום
	ציסטרנה מגנה
פנים	ארובות עיניים
	שפתיים
חזה	ריאות
	מבט 4 מדורי לב
	מוצא העורקים הגדולים
בטן	קיבה
	כליות
	כיס השתן
	דופן הבטן ומוצא הטבור
שלד	עמוד שדרה
	קיום עצמות ידיים ארוכות
	קיום עצמות רגליים ארוכות
	קיום כפות ידיים (לא כולל אצבעות)
	קיום כפות רגליים (לא כולל אצבעות)

• הערות:_______________________________________________________________

______________________________________________________ ______________________________________________________

• מין העובר:________

• תאריך
• שם מבצע הבדיקה
• חתימה וחותמת

הממצאים הנמסרים למטופלת (תקינים ולא תקינים) מבוססים על שיטת הדמייה על-שמעית שאין באפשרותה לשלול לחלוטין מומים אנטומים או התפתחותיים בעובר. יש לפנות עם תוצאות הבדיקה לרופא המטפל/לגורם המפנה.

טופס 2 - בדיקת אולטרה-סאונד להערכת גודל בשליש השני והשלישי

לוגו של המוסד

• שם הנבדקת______________________
• מס' ת.ז.:__________________
• הרופא המפנה:__________________
• סיבת ההפנייה:__________________

• תאריך ו.א.:__________________     גיל היריון לפי ו.א.: _______שב'
• תאריך ו.א. מתוקן (לפי ביוץ / US מוקדם):__________     גיל היריון מתוקן:________ שב'

כללי

• מס' עוברים: 1 / 2 / __
• בהיריון מרובה עוברים בלבד:     דף זה לעובר מס'___     מיקום השק: _____________     מין: ז/נ     מצג/מנח: ______     מיקום שילייה:______________     דופק:כן/לא

נתונים ביופיזיקליים

• נתונים אלה יצויינו כשמטרת הבדיקה היא פרופיל ביו- פיסיקלי
  • תנועות עובר     נצפו     לא נצפו
  • תנועות נשימה     נצפו     לא נצפו
  • טונוס     תקין     לא תקין
• כמות מי שפיר     תקינה     ריבוי/מיעוט     ריבוי קל/מיעוט קל     AFI_____ס"מ,     כיס נוזל מקסימלי ___ס"מ     אורך הקטע הסגור של צוואר הרחם ____ ס"מ

ביומטריה עוברית

פרמטר	גודל (מ"מ)	מתאים לשבוע	אחוזון	תחום הנורמה	מקור טבלאות הייחוס	הערות
BPD
היקף ראש (HC)
היקף בטן (AC)
עצם ירך (FL)
הערכת משקל (גר')

• הערות:_______________________________________________________________

______________________________________________________ ______________________________________________________

• תאריך
• שם מבצע הבדיקה
• חתימה וחותמת

הממצאים הנמסרים למטופלת (תקינים ולא תקינים) מבוססים על שיטת הדמייה על-שמעית שאין באפשרותה לשלול לחלוטין מומים אנטומים או התפתחותיים בעובר. יש לפנות עם תוצאות הבדיקה לרופא המטפל/לגורם המפנה.

ביבליוגרפיה