כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק דליות ורידים - Varicose veins
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| דליות ורידים | ||
|---|---|---|
| Varicose veins | ||
| שמות נוספים | אי ספיקה ורידית, מחלת זרימה ורידית חוזרת | |
| יוצר הערך | פרופ' סמי ניטצקי | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – דליות , המערכת הוורידית
דליות ורידים הטרידו את המין האנושי כבר לפני אלפי שנים והתיעוד ההיסטורי הראשון נמצא באקרופוליס שבאתונה בצורת טבלת אבן מהמאה הרביעית לפני הספירה המוקדשת לדוקטור אמינוס.
היפוקרטס, אבי הרפואה, היה הראשון שקשר בין כיב ורידי לבין דליות.
הוורידים ברגלים סדורים בשלוש מערכות:
- המערכת העמוקה, המלווה את העורקים.
- המערכת השטחית שמנקזת דם לתוך המערכת העמוקה, בעיקר במפשעה ובברך.
- מערכת של ורידים מקשרים שמהלכם ניצב לציר הרגל.
מאחר שהרגליים נמצאות מתחת ללב, הדם זורם בהם כביכול הפוך - מלמטה למעלה. משאבת שרירי השוק, המופעלת בצורה הפשוטה ביותר בעת הליכה, היא הדוחפת את הדם כלפי מעלה כנגד כוח המשיכה (גרביטאציה). לאורכם של הוורידים במרווחים של כ-15-10 ס"מ נמצאים מסתמים חד כיווניים המונעים מהדם לדלוף בחזרה כלפי מטה. כאשר המסתמים תקינים הדם זורם במערכת ללא כל בעיה. כאשר המסתמים אינם תקינים זרימת הדם ללב ולריאות עדיין מתקיימת כסדרה, אך הדם ברגל דולף כלפי מטה ויוצר עודף דם ולחץ מקומי גדול יותר. הצטברות הדם גורמת להרחבה והתארכות של הוורידים. לאט לאט ובהדרגה מתבלטים הוורידים כלפי חוץ ודם דולף מתוך המערכת העמוקה אל השטחית ובמשך הזמן, כתוצאה מהדליפה ההופכת להיות קבועה המצב הולך ומחמיר. דליות ורידים הן הביטוי השכיח ביותר לאי-ספיקה ורידית ואנחנו מקבלים את מה שמכונה דליות ורידים. מוצא השם דליות הוא מיוונית ופירושו דמוי אשכול ענבים.
במשך שנים רבות נתפשה בעיית הוורידים ברגליים כבעיה אסטטית בלבד מפני שאיננה מסכנת חיים ואנשים התנהלו עם אי הנוחות והכאב.
עובדתית, במרבית המקרים מדובר בבעיה רפואית לכל דבר, אליה נלוות תופעות אשר פוגעות בחיי היום יום מבחינת איכות החיים. לדוגמה: כאב לאחר ובעת עמידה ממושכת, עייפות וכבדות של הרגליים, נפיחות ולעיתים גם גרד.
אם לא מטפלים, נכון ובזמן, יכולים להופיע סיבוכים אשר מרבית האוכלוסיה אינה מודעת אליהם: נפיחות ובצקות, צבע חום כהה (פיגמנטציה), דלקות וסתימות בוורידים (טרומבופלביטיס), דימום ופצעים קשיי ריפוי (אולקוס קרוריס).
הסיבות להופעת דליות היא תורשתית, וכן, היא גם תוצאה ישירה של הריונות, עודף משקל, עבודה פיזית מאומצת ועמידה ממושכת במקום אחד. המכון הלאומי לבריאות בארה"ב פרסם לאחרונה את השכיחות העדכנית של אי ספיקה ורידית. מסתבר שכ-41 אחוז מהנשים בגיל 50 סובלות מבעיה ורידית רפואית. יתרה מכך, לכ – 60 אחוז מהאוכלוסייה (גברים ונשים) קיימת פגיעה בתפקוד הוורידי. האבחנה מתבצעת אך ורק ע"י אולטרא-סאונד דופלקס (ולא על סמך המראה החיצוני)! כפי שנהוג היה לפני כ-15 שנים.
קיימת שיטת סיווג המגדירה את הדירוג הקליני ונקראת CEAP. קיימות 6 דרגות חומרה, 1 היא הדרגה הקלה ביותר ומעידה נימים ו-6, הדרגה הקשה ביותר, מעידה על דליות עם כיב פעיל.
קיימות מספר אפשרויות טיפוליות: האחת לא פולשנית (שמרנית או מיכנית) והיתר פולשניות. יש פולשניות יותר כמו ניתוח השליפה ויש פולשניות פחות כמו טיפול בחום, ביצירת נזק בדופן הפנימית של הוריד או בהזרקת תרופה (קצף).
מטרת הטיפול הפולשני לסלק מהמערכת הוורידית את המערכת השטחית (רזרווית). הדם יופנה אל המערכת העמוקה ועל ידי כך תשתפר זרימת הדם. הרווח המישני הוא השיפור האסתטי.
- הטיפול המיכני (לא ניתוחי) נחשב כטיפול משמר בלבד ומונע החמרה וסיבוכים אך למעשה איננו מטפל באי-ספיקה הוורידית. מדובר בהפעלת משאבת השרירים על-ידי הליכה מרובה והפעלת הרגליים, בעיקר בישיבה ממושכת. בנוסף גרביים אלסטיים, המונעים נפיחות ומפעילים לחץ על הדליות הבולטות. דליות אלו מאוד שטחיות ומשאבת השרירים, הנמצאת עמוק להן, איננה מסוגל ללחצן. יתרונות: טיפול המתאים לכולם, איננו פולשני ושומר שלא תהיה החמרה או סיבוך. חסרונות: לא ממש טיפול, בהסרת הגרביים התופעות חוזרות ולא כל כך נוח לגרוב אותם בקייץ.
- הניתוח הותיק (השליפה, בן 108 שנים), במהלכו תולשים ומוציאים את הוורידים הפגועים. הניתוח הוא פולשני, מבוצע בהרדמה כללית או אפידוראלית. משאיר צלקות מהחתכים, ההחלמה ארוכה ויש אחוז חזרה גבוה של הדליות, בשל פשרה לטובת האסתטיקה.
- טיפול בעזרת חום: במקרה זה קיימות מספר אפשרויות: טיפול בלייזר, גלי רדיו וקיטור כוללים החדרת סיב אופטי, הרדמה מקומית לשם בידודו ואז צריבת הווריד מבפנים לאורך הרגל, על ידי הפעלת חום ומשיכת הסיב לאחור עד הוצאתו. האנרגיה (של הלייזר או הגנרטור) גורמת נזק לדופן הפנימית של הווריד. הווריד נשאר צר ומכווץ ברגל אך אין בו זרימת דם. באשר לענפים ניתן להוסיף הזרקת קצף חד-פעמית או הוצאה של צברי דליות גדולים בחתך קטנטן. יתרונות הטיפול הם באפשרות לבצע את הטיפול בשתי הרגליים במקביל, טיפול בהרדמה מקומית, זמן ההחלמה מהיר. כעשר דקות לאחר הפעולה ניתן להתהלך וניתן לחזור לפעילות רגילה למחרת. חסרונות הטיפול הן שהוא דורש פעולה סטרילית וציוד מיוחד ולכן מבוצע בחדר ניתוח. מספר ימים ועד כשבועיים לאחר הפעולה מופיעה תגובה של דלקת כימית.כמו-כן תיתכן מעט משיכה או כאב ברגל והוורידים הבולטים נעשים קשים. הפעולה בקיטור מעט מכאיבה יותר אבל יתרונה הוא האפשרות להשתמש בה כאשר לא ניתן להשתמש בלייזר או בגלי רדיו למשל אחרי ניתוח שליפה או בנוכחות ורידים מאוד מפותלים.
- הזרקת קצף מונחית בעל-קול מתבצעת ללא הרדמה כלל. תרופה בשם פולידוקנול (Polidocanol) פוגעת בדופן הפנימי של הווריד וסותמת אותו, כדי שלא יזרום בו דם. מהתרופה יוצרים קצף הדוחה את הדם ומאפשר לתרופה להישאר בווריד ולפעול על הדופן. ההזרקה מבוצעת תחת מתמר על-קול, הקצף מוזרק לשורשים ומשם הוא מתפשט בווריד. הטיפול מתבצע ב-3 עד 5 פגישות בממוצע, עם מרווח של כחודש בין פגישה לפגישה. בטיפול זה אין חתכים, אין הרדמה, ניתן לבצע במקביל בשתי הרגליים וניתן להגיע לכל הוורידים וענפיהם. בנוסף, זה הטיפול היחידי שניתן לבצע גם אחרי כישלון טיפולי בניתוח , בלייזר, בגלי רדיו או בקיטור. החסרון הוא שמדובר בטיפול ארוך יחסית לטיפולי החום ותתכן פיגמנטציה בעור.
- טיפול בקלאריוויין: ניתן לביצוע במרפאה ולא בחדר ניתוח. כאן מוחדר סיב שקצהו מכופף בזוית. בעזרת מנוע קטן מסובבים את הסיב שגורם לנזק בדופן הפנימית. בטיפול זה אין צורך בבידוד הוריד על ידי הרדמה מקומית. תוך כדי משיכת התייל לאחור מזריקים את התרופה (פולידוקנול). היתרונות בטיפול זה הם שאין צורך בחדר ניתוח וטיפול זה מקצר את הצורך במספר רב של פגישות כמו בהזרקת הקצף. החסרונות הם שצריך להשתמש בתרופה והטיפול אינו מתאים כל כך לוורידים מאוד גדולים.
קישורים חיצוניים
- פרופ' סמי ניטצקי דליות ורידים - טיפולים מתקדמים לבעיה ותיקה, הערוץ האקדמי
- פרופ' סמי ניטצקי דליות ורידים - טיפולים חדשניים לבעיה ותיקה, הערוץ האקדמי
- פרופ' סמי ניטצקי טיפול סקלרותרפי תחת אולטראסאונד לדליות ורידים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' סמי ניטצקי מומחה למחלות כלי דם ודליות ורידים, מנהל היחידה לכירורגיה של כלי- דם היקפיים וסגן מנהל המחלקה לכירורגיה של כלי-דם והשתלות, בקריה הרפואית רמב"ם