כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אנגיופתיה של עמילואיד מוחי - Cerebral amyloid angiopathy
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אנגיופתיה של עמילואיד מוחי | ||
|---|---|---|
| Cerebral amyloid angiopathy | ||
| ||
| שמות נוספים | אנגיופתיה של עמילואיד מוחי (אע"מ) - Cerebral Amyloid Angiopathy- CAA | |
| ICD-10 | Chapter I 68.0 | |
| MeSH | D016657 | |
| יוצר הערך | ד"ר איתן אוריאל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – עמילואידוזיס
אע"מ מתאפיין בשקיעה של החלבון הקוגנגופילי עמילואיד ביתא (ע"ב) בכלי דם בקליפת וקרומי המוח. המחלה זוהתה כבר בתחילת המאה הקודמת אולם רק לפני כארבעה עשורים התגלה הקשר בינה לבין סיכון מוגבר לדמם תוך מוחי(דת"מ) בעיקר באוכלוסייה ללא יתר לחץ דם [1] , [2] אע"מ כיום מוכר גם כגורם למנעד רחב של הפרעות נוירולוגיות מעבר לדת"מ לרבות ירידה קוגניטיבית [3] , [4] ואוטמים מוחיים [5] , [6].
למרות שלרוב האבחנה של אע"מ איננה נעשית במהלך החיים, מדובר במחלה שכיחה מאוד. שכיחותה באוכלוסייה המבוגרת הכללית נעה בין 10-50% ואף עולה עם הגיל עד לשכיחות של כ80% בחולים הסובלים מאבחנה של שיטיון על שם אלצהיימר4.
פתוגנזה של אע"מ ההופעה הספורדית של אע"מ מתאפיינת בשקיעה של ע"מ בדפנות כלי דם קפילריים ועור־ קיים בקליפת המוח, קרומי המוח ובמוחון. ע"ב באע"מ דומה במבנהו לחלבון המרכיב את הפלאקים במחלת אלצהיימר. אע"מ איננו נמצא באסוציאציה עם ביטויים קליניים סיסט־ מיים של שקיעת עמילואיד כגון עמילואידוזיס ראשוני או שניוני. שרשרת האירועים הגורמת לשקיעת ע"ב בכלי דם מוחיים עדיין איננה מובנית במלואה וככל הנראה הינה תוצאה של הפרה באיזון שבין יצור ע"ב לפינויו. כמו כן לא ברור האם המקור לשקיעת ע"ב באע"מ הינו ממערכת הדם הסיסטמית, דופן כלי הדם או תאים במערכת עצבים המרכזית. העדר אע"מ במודלים טרנסגנים המבטאים רמות גבוהות של ע"ב בדם וכן האפיניות של החלבון דווקא לכלי דם שטחיים במוח אינן תומכות בפלסמה כמקור לאע"מ . מחקרים עדכניים הדגימו גם כי שבץ מוח איסכמי עשוי לעודד שקיעה של ע"ב ככל הנראה על רקע התערבות במנגנוני הפינוי 7. ע"ב הינו חלבון בעל 40 או 42 חומצות אמיניות הנגזר מפרקורסור לעמילואיד - APP לאחר חיתוך באנזימים p סקרטז ו ץ סקרטז. החלבון בעל 40 חומצות אמיניות הינו מרכזי בפתוגנזה של אע"מ בעוד שהחלבון המורכב מ42 חומצות משחק תפקיד מרכזי במחלת אלצהיימר. עליה ביחס ביניהם עשויה לגרום למעבר של החלבון מפרנכימת המוח למדור הוסקולרי. הפיזור של אע"מ הינו סגמנטלי ומפושט. מחקרים פתולוגים הדגימו כי שקיעת ׳
ע"ב וכן הדת"מ הנלווה שכיחים בעיקר באיזורים לוברים ואחוריים 8, בניגוד לאזורים העמוקים הכוללים את התלמוס וגרעיני הבסיט שאינם מעורבים במחלה. מבחינה היסטו־ לוגית, ע"ב חודר לשכבות המדיה והאדוניטציה בדופן כלי הדם המדגימים אובדן תאי שריר חלק והחלפתם בע"ב וכן עיבוי של הדופן ומראה היסטולוגי אופייני של "דופן בתוך דופן". בנוסף, כלי הדם עשויים לעבור שינויים נקרוטיים, שקיעת היאלין, יצירת מפרצות זעירות ושינויים חסימתיים וכן דלף של דם לרקמת המוח מכלי הדם הפגוע. לאחרונה, הודגם כי ע"ב מוריד ביטוי חלבונים מסוג קלאודין 1,5 המהווים חלק מ tight junction של תאי אנדותל ומעלה ביטוי של מתלופרוטאזות 2, 9 הגורמות לנזק בדופן התא. האבחון הפתולוגי של המחלה נעשה על ידי צביעת קונגו - אדום תחת מיקרוסקופ אור. מאחר והרגישות של הצביעה הינה נמוכה יחסית, אימנוהיסטוכמיה עם נוגדנים פלורסנטים לע"ב הינה בדיקת הבחירה ההיסטולוגית.
דמם מוחי משני לאע"מ דמם לוברי ראשוני מהווה את הסימן החשוב ביותר של אע"מ ואת הסיבה העיקרית לא¬בחון. שתי הסיבות המרכזיות לדת"מ במבוגרים הינן שינויים מבניים, משניים ליתר לחץ דם, ואע"מ. בניגוד ל- אע"מ, דת"מ על רקע יתר לחץ דם מערב מבנים עמוקים ברקמת המוח, בעיקר את התלמוס, גרעיני הבסיס וגזע המוח. חלק מהחולים סובלים מפתולוגיה משולבת , דהיינו משינויים מבניים על רקע יתר לחץ דם ושקיעת ע"ב. עובדה זו איננה מפתיעה שכן כ 30% מהחולים עם אע"מ סובלים גם מיתר לחץ דם לא מאוזן. המנגנון הגורם לקרע כלי הדם בחולים עם אע"מ איננו ברור לגמרי אולם ככל הנראה כולל היענות נמוכה וחולשה של הדופן הגורמות לנזק אינטימלי. שינויים אלו עלולים לגרום, בסופו של דבר, לדלף של דם בצורה של דימומים זעירים לא תסמינים -cerebral microbleeds או, לחילופין, לדת"מ תסמיני. הסיבה מדוע הפגיעה בחלק מכלי הדם מתבטאת בדימומים זעירים ובחלק מהם בדת"מ אינה ברורה. יתכן כי עובי כלי הדם אח¬ראי להבדל בין המצבים, כאשר פגיעה בכלי דם עבים יותר נוטה לגרום לדימומים זעירים בעוד כלי דם דקים יותר מועדים לדת"מ 9. ברוב המקרים דת"מ על רקע אע"מ הינו עצמוני, לעיתים קרובות חוזר, וממוקם בעיקר בקליפת המוח, האיזור הקליפתי-תת קליפתי או בחומר הלבן התת קליפתי. המוחון עשוי גם הוא להיות מעורב. הביטוי הקליני של דת"מ משני לאע"מ דומה לסוגים אחרים של דת"מ ותלוי בעיקר בגודל הדמם ומיקומו. התסמינים השכיחים כוללים כאבי ראש, חסרים נוירולוגים מוקדיים, פר¬כוסים ושינויים בהכרה. דימומים זעירים עשויים להיות לא תסמינים או לגרום לתסמינים
נוירולוגים חולפים העלולים להיות מאובחנים כפרכוסים חלקיים או אירועים איסכמיים חולפים. דמם תת עכבישי וכן סידרוסיס שטחי(superficial siderosis) מהווים גם הם ביטויים דימומיים של אע"מ. בניגוד לדעה הרווחת כי דמם תת עכבישי באע"מ מהווה למעשה התפשטות של הדמם הלוברי הראשוני, נראה כיום כי הוא עשוי להימצא גם באתרים מתחקים מהדמם הראשוני ולהיגרם באופן ראשוני כחלק מהמחלה. מחקרים אפידימיולוגיים הדגימו כי הגן לאפוליפופרוטאין APO E מהווה גורם סיכון לדת"מ בחולי אע"מ. בעוד שהאלל ל 64 APOE מעלה שקיעה של ע"ב בכלי הדם המוחיים האלל ל 82 APOE מעלה סיכון לדת"מ על ידי פגיעה במבנה דופן כלי הדם. גורמי סיכון לדת"מ בנשאי 82 APOE כוללים טיפול בנוגדי צימות טסיות ונוגדי קרישה, יתר לחץ דם וחבלות ראש קלות °{ נשאות 82 APOE בחולים עם דת"מ לוברי המטופלים בקומדין מהווה פוטנציאל עתידי לזיהוי חולים הנמצאים בסיכון מוגבר לדת"מ על רקע טיפול בתכשירים נוגדי קרישה. כיום אין טיפול מניעתי לדת"מ בחולים עם אע"מ. במחקר ה 11 PROGRESS איזון לחצי דם על ידי פרינדופריל עם ובלי משתנים נמצא במוריד סיכון לדת"מ בחולים הסובלים מאע"מ, כך שאיזון לחצי דם בחולים אלו מהווה גישה טיפולית הגיונית. מחקרים הנעשים כיום בודקים שימוש בנוגדנים מונוקלונאלים לפינוי העמילואיד מדפנות כלי דם המוחיים. למרות שנראה כי קיים סיכון מוגבר לדת"מ בחולים עם אע"מ העוברים טיפול טרומבוליטי או מטופלים בנוגדי קרישה יש צורך במחקרים פרוספקטיבים נוספים על מנת להעריך סי¬כון מול תועלת בחולים אלו. המידע שבידנו כיום לא תומך בביצוע בדיקות תהודה מגנטית או בדיקות גנטיות עובר להתחלת טיפול בנוגדי קרישה. בחולים עם עבר של דת"מ לוברי משני לאע"מ ואבחנה של פרפור עליות נראה כי הסיכון בנוגדי קרישה גבוה מהתועלת 12. גם טיפול בנוגדי צימות טסיות נמצא כמעלה סיכון לדת"מ בחולי אע"מ, במיוחד בחולים עם מספר גבוה של דימומים זעירים בהדמיה 13, אולם לא ברור האם הסיכון גבוה מהתוע¬לת במניעה שנייונית של ארועים כליליים או מוחיים.
ביבליוגרפיה
- ↑ Vinters HV. Cerebral amyloid angiopathy. A critical review. Stroke. 1987;18:311-24.PubMedCrossRef
- ↑ Okazakl H, Reagan TJ, Campbell RJ. C I'm ico pat ho logic studies of primary cerebral amyloid angiopathy. Mayo Clin Proc. 1979;54{l):22-31.PubMed
- ↑ Pfeifer LA, White LR, Ross GW, et al. Cerebral amyloid angiopathy and cognitive function: the HAAS autopsy study. Neurology. 2002;58(ll):1629-34.PubMedCrossRef
- ↑ Neuropathology Group. Medical Research Council Cognitive Function and Aging Study. Pathological correlates of late-onset dementia In a multicentre, community-based population In England and Wales. Neuropathol-ogy Group of the Medical Research Council Cognitive Function and Ageing Study {MRC CFAS). Lancet. 2001;357(9251):169-75
- ↑ Kimberly WT, Gilson A, Rost NS, et al. Silent ischemic Infarcts are associated with hemorrhage burden In cerebral amyloid angiopathy. Neurology. 2009,72(14):1230-
- ↑ Gregolre SM, Charidimou A, Gadapa N, et al. Acute Ischaemlc brain lesions In Intracerebral haemorrhage: multl- centre cross-sectional magnetic resonance Imaging study. Brain. 2011;134:2376-86.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר איתן אוריאל, היחידה לשבץ מוח, מחלקה נוירולוגית, מרכז רפואי תל אביב