האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים - נייר עמדה - Dairy and milk consumption in babies, children and adolescents

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־10:02, 5 באפריל 2014 מאת ערן רוזנטל (שיחה | תרומות) (קישור לוויקיתרופות)

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים
תחום ילדים, משפחה, תזונה
האיגוד המפרסם האיגוד לרפואת ילדים
ילדים.png
קישור אוגדן ניירות עמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, הכולל את נייר העמדה בנושא צריכת חלב.
תאריך פרסום נובמבר 2010
יוצר הערך פרופ' רענן שמיר, פרופ' מתי ברקוביץ' וד"ר צחי גרוסמן.
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חלב , תזונה

  1. חלב אם הוא ההזנה המיטבית לתינוקות. הוא מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושות לתינוק עד גיל 6 חודשים[1] , [2].
  2. לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, משמש התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) מזון עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס חלב פרה הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תמ"ל על בסיס חלבון סויה מומלץ רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה[1] , [2].
  3. לנשים הרות או מיניקות מומלץ לכלול בתפריט חלב ומוצרי חלב. הימנעות ממזונות בעלי פוטנציאל אלרגני אינה יעילה בהפחתת אטופיה בקרב תינוקות[1] , [3].
  4. בתום החודש התשיעי לחיים ניתן להוסיף לתפריט התינוק גבינות ומוצרי חלב ניגר (לבן, יוגורט), וניתן להוסיף חלב כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים ורטבים). מגיל שנה ואילך ניתן להוסיף חלב פרה או חלב מבעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי. הסיבה העיקרית לדחיית ההוספה של מוצרי חלב לתפריט היא מניעת אנמיה על ידי ביסוס תפריט עשיר בברזל לפני הוספת מוצרי החלב[1].
  5. משקאות על בסיס צמחי, כמו סויה (שאינו תמ"ל), אורז, שקדים ושומשום אינם מספקים את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים כתחליף לחלב אם או תמ"ל.
  6. לילדים ולמתבגרים, צריכת סידן מספקת חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת הסיכון לשברים ולאוסטיאופורוזיס בהמשך החיים. צריכה נמוכה של סידן בקרב ילדים ובני נוער היא שכיחה, על כן מומלץ לבצע הערכה לצריכת הסידן בגילאים אלה. חלב ומוצרי חלב מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים, ועל כן יש לעודד צריכת מוצרי חלב ומזונות עתירי סידן נוספים[4], [5] , [6], [7].
  7. חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן בשל תכולת הסידן הגבוהה שלהם ובשל העובדה שהם מספקים סידן הנספג היטב בגוף, ללא קשר לאחוז השומן במוצרי החלב[8] , [9].
  8. מומלץ לכלול מוצרי חלב בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה. חלב ומוצריו מהווים מקור לרכיבים תזונתיים החיוניים לבנייה ולשמירה על עצמות בריאות ומשפרים את האיכות הכוללת של התזונה. ביניהם: חלבון איכותי, סידן, אשלגן, מגנזיום, ויטמין A, וויטמינים מקבוצה B‏[10] , [11].
  9. לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת השימוש בחלב[12]:
    1. דלקות חוזרות של האוזן התיכונה
    2. אסטמה
    3. שיעול כרוני
    4. נזלת כרונית
    5. ליחה
  10. במצבים של שלשול חריף בילדים אין להגביל או להפסיק צריכת חלב ומוצריו, ומומלץ להמשיך בתזונה רגילה[13], למעט מקרים של חשד לאי סבילות שניונית ללקטוז.
  11. צריכת חלב קשורה במשקל ובמסת שומן נמוכים יותר בקרב ילדים ומתבגרים, אם כי לא ברור אם הקשר נובע מצריכת מוצרי חלב או מתכולת הסידן. בנוסף, צריכת חלב עשויה להגן מפני יתר לחץ דם, התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2‏[14] , [15].
  12. אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות שונות מהותית זו מזו. לכל אחת מהן סיבות ושכיחות משלהן ומאפיינים שונים. אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול מתאים והורדת שיעורי ההימנעות המיותרת ממוצרי חלב.
    1. אלרגיה לחלבון החלב אינה תופעה שכיחה, במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק ולנהוג בהתאם[16] , [17].
    2. ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת החלב ומוצריו את המוצרים המתאימים להם, או לחלופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. אך לא לוותר על קבוצת מוצרי החלב בתפריט ללא יעוץ תזונתי מקצועי[18] , [19].

ביבליוגרפיה

  • ESPGHAN Committee on Nutrition. Complementary feeding: A commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2008;46:99-110.
  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 שירותי בריאות הציבור, המחלקה לתזונה, המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, המחלקה לסיעוד, וועדת תזונה, האיגוד לרפואת ילדים. מדריך להזנת התינוק הבריא. מהדורה מתוקנת 2009.
  2. ↑ 2.0 2.1 AAP Policy Statement. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2005;115:496-506.
  3. ↑ American Academy of Pediatrics Committee on Nutrition; American Academy of Pediatrics Section on Allergy and Immunology. Effects of early nutritional interventions on the development of atopic disease in infants and children: the role of maternal dietary restriction, breastfeeding, timing of introduction of complementary foods, and hydrolyzed formulas. Pediatrics. 2008;121:183-91.
  4. ↑ Gidding SS. et al. Dietary Recommendations for Children and Adolescents: A Guide for Practitioners. Pediatrics 2006;117:544-59.
  5. ↑ Greer FR. et al. Optimizing bone health and Calcium intake of infants, children and adolescents. Pediatrics 2006;117:578-85.
  6. ↑ U.S. Department of Health and Human Services. Bone Health and Osteoporosis: A Report of the Surgeon General. Rockville, MD: U.S. Department of Health and Human Services, Office of the Surgeon General, 2004.
  7. ↑ Heaney RP. Dairy and bone health. J Am Coll Nutr. 2009;28:82s-90s.
  8. ↑ Gueguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19:119s-36s.
  9. ↑ Dietary Reference Intakes for Calcium, Phosphorus, Magnesium, Vitamin D, and Fluoride. Washington, D.C. THE NATIONAL ACADEMY PRESS, 1999.
  10. ↑ המחלקה לתזונה, שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות. פירמידת המזון. http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=33&catId=846
  11. ↑ Report of the Dietary Guidelines Advisory Committee on the Dietary Guidelines for Americans, 2010. http://www.cnpp.usda.gov/DGAs2010-DGACReport.htm
  12. ↑ Wuthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr. 2005;24:547s-55s.
  13. ↑ Guarino A. et al. ESPGHAN/ESPID Evidence-Based Guidelines for the Management of Acute Gastroenteritis in Children in Europe Expert Working Group. European Society for Paediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition/European Society for Paediatric Infectious Diseases evidence-based guidelines for the management of acute gastroenteritis in children in Europe: executive summary. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2008;46:619-21.
  14. ↑ Heaney RP. et al. Calcium and weight: clinical studies. J Am Coll Nutr. 2002;21:152s-5s.
  15. ↑ Pereira MA. et al. Dairy consumption, obesity, and the insulin resistance syndrome in young adults: the CARDIA Study. JAMA. 2002;287:2081-9.
  16. ↑ Katz Y. et al. Early exposure to cow's milk protein is protective against IgE-mediated cow's milk protein allergy. J Allergy Clin Immunol. 2010;126:77-82.
  17. ↑ Chafen JJ. et al. Diagnosing and managing common food allergies: a systematic review. JAMA. 2010;303:1848-56.
  18. ↑ Heyman MB. Committee on Nutrition. Lactose intolerance in infants, children, and adolescents. Pediatrics. 2006;118:1279-86.
  19. ↑ National Institutes of Health Consensus Development Conference: lactose intolerance and health. Suchy FJ. et al. Ann Intern Med. 2010;152:792-6.