כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק חיסונים במטופלים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות - Vaccination in patients with rheumatic or autoimmune diseases
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| חיסונים במטופלים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות | ||
|---|---|---|
| Vaccination in patients with rheumatic or autoimmune diseases | ||
| יוצר הערך | ד"ר ביביאנה חזן
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
מטופלים הלוקים במחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי (Autoimmune diseases), כגון דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematous) ודלקת כלי דם (Vasculitis), נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחלות במחלות זיהומיות. מצב זה נובע משילוב מספר גורמים, כגון תפקוד לקוי של המערכת החיסונית, סיבוכי המחלה עצמה, זיהומים בדרכי הנשימה, פנימוציסטיס קריניי (PCP ,Pneumocystis Carinii Pneumonia), זיהומים מנצלי חולשה של מערכת החיסון (Opportunistic infections), שחפת (Mycobacterium tuberculosis) ומיקובקטריום אחרים (Nontuberculous mycobacteria), שהם חלק מהזיהומים ששכיחותם גבוהה בחולים עם מחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי.
התרופות המשמשות לטיפול במחלה, כגון סטרואידים (Steroids), Imuran (Azathioprine), Methotrexate, Mabthera (Rituximab), Orencia (Abatacept) ותרופות מעכבות גורם נמק גידול אלפא (α-TNF ,Tumor Necrosis Factor Alpha), מעלות גם הן את הסיכון לזיהומים באוכלוסיית מטופלים זו.
חיסונים נגד מחוללים זיהומיים הם אפשרות לצורך הגנה נגד חלק ממחלות אלה. חיסונים נגד שפעת (Influenza vaccine) ונגד פנאומוקוק (Pneumococcal vaccine) נבדקו היטב, והם מומלצים לאוכלוסיות אלה. לגבי חיסונים נוספים עולות מספר שאלות בעת המלצה עליהם:
- חיסוניות (Immunogenicity): האם החיסונים יעילים באוכלוסייה זו באותה מידה שהוכחה באוכלוסייה בריאה? האם משך ההגנה המושג נמשך כמו באוכלוסיות אחרות?
- בטיחות (Safety): מה מידת הבטיחות באוכלוסייה זו? האם חיסון עלול לעורר את תהליך החיסון העצמי שמראש אינו תקין?
חיסון נגד פנאומוקוק
קיימים מספר סוגים שונים של החיסון, הניתנים בגילאים שונים:
- החיסון למבוגרים (Pneumovax ,Pneumo 23): רמת הנוגדנים המושגת לאחר חודש ולאחר שנה בחולים הסובלים ממחלות פרקים או מחלות חיסון עצמי זהה או מעט ירודה מזו של אנשים ללא מחלות אלו.
- מחקרים שנערכו בקרב קבוצות גדולות של מטופלים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD ,Chronic Obstructive Pulmonary Disease) המקבלים סטרואידים לעתים קרובות, מצאו שיעילות החיסון אינה ירודה אצלם.
- בקרב מטופלים המקבלים Ciclosporin לאחר השתלת לב, נמצא כי הם מראים תגובה טובה לחיסון זה, אך אין עבודות בחולים המקבלים אותה תרופה בגלל מחלות חיסון עצמי.
- במספר עבודות אין אחידות דעים בנוגע לשימוש במעכבי α-TNF או ב- Methotrexate- בחלקן נמצאה תגובה זהה לתגובה בבריאים, אך באחרות התגובה הייתה ירודה.
- החסינות המושגת נגד פלצת (Tetanus), פנאומוקוק ושפעת לפני התחלת הטיפול התרופתי מדכא החיסון נשמרת היטב למרות טיפולים אלו. סוגיית משך החסינות והצורך בחיסון חוזר לאחר מספר שנים, אינה פתורה הן בבריאים והן במדוכאי חיסון.
- החיסון לילדים מעל גיל שנתיים (Pneumovax ,Pneumo 23): קיימות מספר עבודות מצביעות על רמה טובה של נוגדנים בילדים שחוסנו 6-9 חודשים לאחר השתלת מוח עצם.
- החיסון לתינוקות ולילדים עד גיל 5 שנים (Heptavalent conjugated): היעילות הוכחה נגד הזנים הכלולים בחיסון.
חיסון נגד שפעת
עבודות שונות מראות כי השפעת החיסון משתנה תחת טיפולים שונים:
- מספר עבודות מצביעות על רמת נוגדנים ירודה מעט בחולים הנוטלים סטרואידים ו- Imuran, אבל לא באלה שמקבלים Methotrexate.
- נראה שמעכבי α-TNF אינם משפיעים על יצירת נוגדנים נגד שפעת.
- שילוב של מעכבי α-TNF עם Methotrexate עשוי לצמצם את יצירת הנוגדנים; עם זאת רוב החולים משיגים רמת נוגדנים שמקנה הגנה טובה כנגד המחלה.
- נתונים ראשוניים מצביעים על ירידה ברמת הנוגדנים בעקבות טיפול ב- Mabthera.
- מספר רב של עבודות הוכיחו את יעילות החיסון נגד שפעת באוכלוסיות שונות הסובלות מדיכוי חיסוני, כך שאין ספק שיש להמליץ על חיסון זה.
חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B (Hepatitis B)
חיסון זה חשוב במיוחד מכיוון שנשאות של נגיף דלקת כבד B בחולים המקבלים טיפול מדכא חיסון עלולה לשפעל את הנגיף ולגרום לצהבת קשה במיוחד.
בטיחות ויעילות החיסון נגד צהבת B נבדקו במיוחד בחולים עם דלקת פרקים שגרונית, ונמצא שמספר נמוך של חולים השיגו רמת נוגדנים המקנה הגנה אחרי תכנית רגילה.
חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת (MMR)
חיסון MMR אינו מומלץ בחולים מדוכאי חיסון בשל היותו חיסון מורכב מנגיפים חיים מוחלשים. מחקר אחד בדק ילדים עם דלקת פרקים שגרונית שטופלו ב- Methotrexate, ללא עדות לתופעות לוואי או ירידה ביעילות החיסון.
בנשאי נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV ,Human Immunodeficiency Virus) שקיבלו חיסון MMR תוארו מקרים של התפתחות מחלה בעקבות החיסון.
מה ידוע לגבי בטיחות החיסונים בחולים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות?
מספר תיאורי מקרה ציינו התעוררות או החמרה של מחלות ראומטיות או אוטואימוניות בעקבות חיסון.
התגובות השכיחות שתוארו לאחר חיסון הן:
- לאחר חיסון נגד צהבת B - ארתריטיס, וסקוליטיס, אנצפליטיס, נוירופתיה וטרשת נפוצה
- לאחר חיסון MMR - ארתריטיס
- לאחר חיסון שפעת - Guillain-Barre Syndrome
- חיסון נגד אבעבועות רוח - תגובות נוירולוגיות למיניהן
לעומת מספר קטן של מקרים שבהם תוארו תופעות לוואי של חיסונים, יש עבודות מבוקרות רחבות היקף שנעשו בחולים עם מחלות אוטואימוניות השוללות כל אפשרות של התעוררות או החמרה של מחלות ראומטיות או אוטואימוניות בעקבות חיסון. למען הדיוק חשוב לציין שעבודות אלו אינן כוללות מספר מטופלים שמאפשר לזהות תופעה נדירה.
סיכום
ההשפעה של תרופות, כמו Methotrexate או Azathioprine, על יעילות החיסונים היא מצומצמת. עם זאת, 20% עד 50% מהחולים אינם מפתחים כמות נוגדנים מספקת.
ההשפעה של TNF-α Antagonists נראית מעט משמעותית יותר, כך שהתגובה לחיסונים יורדת מעט בלבד.
לעומת זאת, Rituximab ו-Abatacept מפחיתים באופן משמעותי יותר את התגובה לחיסונים, כך שמומלץ לבצע בדחיפות מחקרים מבוקרים בנושא זה.
ההשפעה של החיסונים על התעוררות או החמרה של מחלות ראומטיות או אוטואימוניות: כל העבודות שוללות אפשרות זאת. נוסף על כך, היחס עלות-תועלת הוא לאין ערוך לטובת חיסון באוכלוסיות אלו, במיוחד בחולים עם מחלה יציבה ובשליטה בהקשר של חיסון שפעת ופנאומוקוקוס.
שאלות לא פתורות הן משך החסינות באוכלוסייה זו, תוכניות יעילות יותר נגד צהבת B ומניעה של Herpes Zoster, במיוחד בחולים שעשויים לקבל טיפול מדכא חיסון לזמן ממושך.
קישורים חיצוניים
- חיסונים בחולים עם מחלות ראומטיות או אוטואימוניות, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ביביאנה חזן, היחידה למחלות זיהומיות מרכז רפואי העמק, עפולה ומחוז צפון, שירותי בריאות כללית; המחלקה לרפואת המשפחה, שלוחת הצפון של אוניברסיטת בן גוריון, עפולה; Vaccination in Patients with Chronic Rheumatic or Autoimmune Diseases Gluck T, Muller-Ladner U. Clinical Infectious Diseases 2008;46:1459-1465