כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים ביילודים - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - life support in newborns
 | ||
|---|---|---|
| דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| הוועדה המקצועית | American Heart Association | |
| עריכה | ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AH | |
| קישור | באנגלית | |
| תאריך פרסום | 2015 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
החייאת לב-ריאה על-ידי מבצע החייאה שאינו איש צוות רפואי
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים בהמלצות של עדכון ההנחיות לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה במבוגרים על-ידי מבצעי החייאה שאינם אנשי צוות רפואי כוללים את הנקודות הבאות:
- החוליות החיוניות בשרשרת ההישרדות של מבוגרים מחוץ לבית חולים לא השתנו מ-2010, עם דגש מתמשך על האלגוריתם המפושט יותר והכללי של החייאה בסיסית (BLS) במבוגרים.
- אלגוריתם ההחייאה הבסיסית במבוגרים תוקן כדי לבטא את העובדה שמבצעי החייאה יכולים להזעיק מערכת לתגובה בחירום (כלומר, באמצעות טלפון נייד) תוך שהם נשארים לצד המטופל.
- מומלץ שקהילות עם אנשים הנמצאים בסיכון לדום לב יטמיעו תכניות של דפיברילציה נגישה לציבור.
- ההמלצות חוזקו כדי לעודד זיהוי מיידי של חוסר תגובה, הפעלה של מערכת תגובה בחירום והתחלה של החייאת לבריאה אם מבצע ההחייאה שאינו איש צוות רפואי מגלה שנפגע חסר תגובה אינו נושם או שאינו נושם כרגיל (למשל, משתנק).
- הוגברה החשיבות של זיהוי מהיר של דום לב אפשרי על-ידי מוקדנים, עם מתן הוראות מיידיות למטלפן לבצע החייאת לבריאה (כלומר, החייאת לב-ריאה בהנחיית מוקדן).
- הרצף המומלץ עבור מבצע החייאה יחיד אושר: מבצע ההחייאה היחיד צריך להתחיל בעיסו" בית חזה לפני הנשמת הנפגע (C-A-B ולא A-B-C) כדי להפחית עיכוב של העיסוי הראשון. מבצע החייאה יחיד צריך להתחיל החייאת לב-ריאה עם 30 עיסו״ בית חזה ולאחריהם 2 הנשמות.
- קיימת הדגשה מתמשכת של המאפיינים של החייאת לבריאה איכותית: עיסויי בית חזה בקצב ובעומק מתאימים, מתן אפשרות להתפשטות מחדש מלאה של בית החזה לאחר כל עיסוי, צמצום ההפרעות בעת ביצוע העיסויים והימנעות מהנשמה מופרזת.
- הקצב המומלץ לעיסויי בית חזה הוא 100 עד 120 לדקה (עודכן מקצב של לפחות 100 לדקה).
- ההמלצה המובהרת לגבי העומק של עיסויי בית החזה במבוגרים היא לפחות 2 אינץ' (5 ס״מ) אך לא יותר מאשר 2.4 אינץ' (6 ס״מ).
- ניתן לשקול מתן נלוקסון על-ידי עובר אורח אם קיים חשד למקרה חירום מסכן חיים הקשור באופיואידים.
מטרת שינויים אלה היא לפשט את ההכשרה של מבצעי החייאה שאינם אנשי צוות רפואי ולהדגיש את הצורך להתחיל עיסו" בית חזה מוקדמים לנפגעי דום לב פתאומי. מידע נוסף על שינויים אלה מופיע להלן.
| בנושאים הבאים שינויים או נקודות מודגשות הדומים לאלה של מבצע החייאה שאינו איש צוות רפואי מסומנים בכוכבית (*). |
תכניות להפעלת דפיברילטור חיצוני אוטומטי בקהילה על-ידי מבצעי החייאה שאינם אנשי צוות רפואי
מומלץ שתכניות דפיברילציה נגישה לציבור למטופלים עם דום לב מחוץ לבית חולים יוטמעו במקומות ציבוריים בהם קיים סיכוי גבוה יחסית להתרחשות דום לב נצפה (למשל, שדות תעופה, בתי קזינו, מתקני ספורט).
בהנחיות של 2010 הומלץ שאנשי שירותי החירום יבצעו החייאת לב-ריאה וישתמשו בדפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים כדי להגדיל את שיעורי ההישרדות במקרי דום לב פתאומי מחוץ לבית חולים.
בהנחיות של 2010 הומלץ על כינון תכניות של מיקום דפיברילטור חיצוני אוטומטי במקומות ציבוריים בהם קיים סיכוי גבוה יחסית להתרחשות דום לב נצפה (למשל, שדות תעופה, בתי קזינו, מתקני ספורט).
סיבה: קיימות ראיות ברורות ועקביות להישרדות משופרת לאחר דום לב כאשר עוברי אורח ביצעו החייאת לב-ריאה והשתמשו מהר בדפיברילטור חיצוני אוטומטי. לכן, גישה מיידית לדפיברילטור היא רכיב בסיסי של מערכת הטיפול. להטמעה של תכנית דפיברילציה נגישה לציבור נחוצים 4 רכיבים חיוניים:
- תגובה מתוכננת ומתורגלת הכוללת באופן אידאלי זיהוי של מקומות ושכונות בהן קיים סיכון גבוה לדום לב, הכנסת דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים לאותם אזורים ווידוא שעוברי אורח יודעים היכן נמצאים הדפיברילטורים החיצוניים האוטומטיים, ובאופן טיפוסי פיקוח של אנשי צוות רפואי;
- הכשרה של מבצעי החייאה צפויים בהחייאת לב-ריאה בשימוש בדפיברילטור חיצוני אוטומטי;
- קישור משולב עם מערכת שירותי חירום רפואי המקומית;
- תכנית מתמשכת לשיפור האיכות.
גישה של מערכת טיפול לדום לב מחוץ לבית חולים עשויה לכלול מדיניות ציבורית המעודדת דיווח על מיקומים של דפיברילטור חיצוני אוטומטי לנקודות גישה לשירות ציבורי (PSAPs; המונח "נקודת גישה לשירות ציבורי" מחליף את הביטוי הפחות מדויק "מרכז שיגור של שירותי חירום רפואי") . מדיניות כזו תאפשר לנקודות גישה לשירות ציבורי להנחות עוברי אורח לקחת את הדפיברילטור החיצוני האוטומטי הקרוב ולהשתמש בו כאשר מתרחש דום לב מחוץ לבית חולים. עיריות רבות וכן הממשלה הפדרלית של ארה״ב חוקקו חוקים למיקום דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים בבנייני עירייה, מקומות מפגש ציבוריים גדולים, שדות תעופה, קניונים ובתי ספר. לגבי 20% ממקרי דום לב מחוץ לבית חולים המתרחשים באזורים ציבוריים, תכניות קהילתיות אלה מייצגות חוליה חשובה בשרשרת ההישרדות בין זיהוי לבין הפעלה של נקודות גישה לשירות ציבורי. מידע זה מורחב ב"חלק 4: מערכות טיפול ושיפור איכות מתמשך" בעדכון ההנחיות לשנת 2015 .
אין ראיות המספיקות כדי להמליץ בעד או נגד פריסה של דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים בבתים. קיימת סבירות נמוכה בהרבה שעיסויי בית חזה יינתנו לנפגעי דום לב מחוץ לבית חולים המתרחש במגורים פרטיים מאשר למטופלים העוברים דום לב במקום ציבורי. הוראות בזמן אמת שנותנים מוקדני החירום עשויות לעזור למבצעי החייאה אפשריים בבית להתחיל בפעולה. ניתן לשפר את התוצאים באמצעות תכניות הכשרה איתנות של החייאת לב-ריאה בקהילה לטיפול בדום לב, יחד עם פרוטוקולי שיגור יעילים להכנה מוקדמת.
זיהוי נשימות גסיסה על-ידי המוקדן
לפעמים רואים אצל נפגעי דום לב פעילות דמוית פרכוסים או נשימות גסיסה העלולות לבלבל מבצעי החייאה אפשריים. מוקדנים צריכים לעבור הכשרה "חודית במטרה לזהות תופעות אלה של דום לב ולאפשר זיהוי מהיר וביצוע מיידי של החייאת לב-ריאה בהנחיית המוקדן.
כדי לעזור לעוברי אורח לזהות דום לב, על המוקדן לשאול על חוסר תגובה של הנפגע ועל איכות הנשימה (תקינה לעומת בלתי תקינה). אם הנפגע חסר תגובה ואין נשימה או שיש נשימה בלתי תקינה, מבצע ההחייאה והמוקדן צריכים להניח שהנפגע בדום לב. מוקדנים צריכים לעבור הדרכה כיצד לזהות חוסר תגובה עם נשימות בלתי תקינות או נשימות גסיסה מבין טווח של מראות ותיאורים קליניים.
בהנחיות של 2010 נכתב שכדי לעזור לעוברי אורח לזהות דום לב, על המוקדן לשאול לגבי נפגע מבוגר אם הוא מגיב, אם הנפגע נושם ואם הנשימה תקינה, בניסיון להבחין בין נפגעים עם נשימות גסיסה (כלומר, אלה הזקוקים להחייאת לב-ריאה) לבין נפגעים שנושמים כרגיל ואינם זקוקים להחייאת לב-ריאה.
סיבה: שינוי זה מההנחיות של 2010 מדגיש את התפקיד שעשויים למלא מוקדני החירום בעזרה למבצע החייאה שאינו איש צוות רפואי לזהות נשימה תקינה או נשימה בלתי תקינה.
על המוקדנים לעבור הדרכה מיוחדת כיצד לעזור לעוברי אורח לזהות שנשימות גסיסה הן סימן לדום לב. על המוקדנים להיות גם מודעים לכך שפרכוסים כלליים קצרים עלולים להיות הסימן הראשון לדום לב.
לסיכום, בנוסף להפעלה של אנשי שירותי החירום, המוקדן צריך לשאול ישירות אם המטופל חסר תגובה ואם הנשימה תקינה או בלתי תקינה, כדי לזהות מטופלים עם אפשרות לדום לב ולאפשר לבצע החייאת לב-ריאה בהנחיית מוקדן.
דגש על עיסויי בית חזה (*)
מבצעי החייאה חסרי הכשרה שאינם אנשי צוות רפואי צריכים לבצע לנפגעי דום לב מבוגרים החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד (רק בידיים), עם או ללא הדרכת המוקדן. מבצע ההחייאה צריך להמשיך בהחייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד עד להגעה של דפיברילטור חיצוני אוטומטי או מבצע החייאה בעל הכשרה נוספת. מבצע החייאה שאינו איש צוות רפואי צריך, לכל הפחות, לבצע לנפגעי דום לב עיסויי בית חזה. בנוסף, אם מבצע ההחייאה שאינו איש צוות רפואי שעבר הכשרה מסוגל לבצע הנשמות, עליו להוסיף הנשמות בקצב של 30 עיסויים ל-2 הנשמות. מבצע ההחייאה צריך להמשיך בהחייאת לב-ריאה עד שדפיברילטור חיצוני אוטומטי מגיע ומוכן לשימוש, צוות של שירותי חירום רפואי לוקח עליו את הטיפול בנפגע, או שהנפגע מתחיל לזוז.
בהנחיות של 2010 נכתב שאם לעובר האורח אין הכשרה בהחייאת לב-ריאה, עליו לבצע החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד לנפגע מבוגר שהתמוטט לפתע, עם דגש על "לחץ לחיצות חזקות ומהירות" על מרכז בית החזה, או לפעול על-פי ההנחיות של מוקדן שירותי חירום רפואי. מבצע ההחייאה צריך להמשיך החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד עד שדפיברילטור חיצוני אוטומטי מגיע ומוכן לשימוש או שצוות של שירותי חירום רפואי לוקח עליו את הטיפול בנפגע. כל מבצע החייאה שאינו איש צוות רפואי צריך, לכל הפחות, לבצע לנפגעי דום לב עיסויי בית חזה. בנוסף, אם מבצע ההחייאה שאינו איש צוות רפואי שעבר הכשרה מסוגל לבצע הנשמות, יש לתת עיסויים והנשמות בקצב של 30 עיסויים ל-2 הנשמות. מבצע ההחייאה צריך להמשיך בהחייאת לב-ריאה עד שדפיברילטור חיצוני אוטומטי מגיע ומוכן לשימוש או שצוות של שירותי חירום רפואי לוקח עליו את הטיפול בנפגע.
סיבה: למבצע החייאה שלא עבר הכשרה קל יותר לבצע החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד והיא יכולה להיות יעילה יותר כאשר מוקדן מנחה אותו דרך הטלפון. יתר על כן, שיעורי ההישרדות מדום לב במבוגרים עם אטיולוגיה לבבית דומים בין החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד לבין החייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים והנשמות, כאשר מבצעים אותן לפני הגעת שירותי חירום רפואי. מאידך, למבצע החייאה שאינו איש צוות רפואי שעבר הכשרה ומסוגל לעשות זאת, ההמלצה נשארת לבצע גם עיסויים וגם הנשמות.
קצב עיסויי בית החזה (*)
במבוגרים נפגעי דום לב כדאי שמבצעי החייאה יבצעו עיסויי בית חזה בקצב של 100 עד 120 עיסויים לדקה.
בהנחיות 2010 נאמר שכדאי שמבצעי החייאה שאינם אנשי צוות רפואי ואנשי צוות רפואי יבצעו עיסויי בית חזה בקצב של לפחות 100 עיסויים לדקה.
סיבה: מספר עיסויי בית החזה שניתן לדקה במהלך החייאת לב-ריאה הוא גורם קובע חשוב לגבי חזרה של מחזור דם עצמוני (ROSC) והישרדות עם תפקוד נוירולוגי טוב. המספר בפועל של עיסויי בית חזה שניתן לדקה נקבע על-ידי קצב עיסויי בית החזה ומספר ומשך ההפסקות בעיסוי (למשל, כדי לפתוח נתיב אוויר, לתת הנשמות, לאפשר לדפיברילטור החיצוני האוטומטי לבצע בדיקה). ברוב המחקרים, מספר רב יותר של עיסויים קשור בשיעורי הישרדות גבוהים יותר ומספר נמוך יותר של עיסויים קשור בשיעורי הישרדות נמוכים יותר. כדי לתת עיסו" בית חזה נאותים יש צורך להדגיש לא רק את קצב העיסויים המתאים אלא גם את הצורך לצמצם הפסקות ברכיב חיוני זה בהחייאת לב-ריאה. קצב עיסויים בלתי מתאים או הפסקות תכופות (או שניהם) יפחיתו את מספר העיסויים הכולל הניתן בדקה. מידע חדש בעדכון ההנחיות לשנת 2015 הם הגבולות העליונים המומלצים לקצב העיסוי ולעומק העיסוי, על סמך נתונים מקדמיים המצביעים על כך שקצב ועומק מופרזים של העיסויים משפיעים לרעה על התוצאים. ההוספה של גבול עליון לקצב העיסויים מבוססת על ניתוח אחד של מחקר מרשם נתונים המקשר קצבי עיסו" מהירים ביותר (יותר מ-140 לדקה) עם עומק עיסוי בלתי מתאים. במסגרת 1 מדמים זאת לנסיעת כלי רכב כדי להסביר את השפעת קצב העיסויים וההפסקות על מספר העיסויים הכולל שניתן במהלך החייאה.