האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

דלקת אשכים על רקע חזרת

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



דלקת אשכים על רקע חזרת
 
יוצר הערך ד"ר ענבל פוקס
TopLogoR.jpg
 


אורכיטיס: אבחנה מבדלת

אורכיטיס מוגדרת כתגובה דלקתית של רקמת האשך, לרוב משנית לזיהום. המאפיינים הם כאב באשכים מלווה בבצקת בשק האשכים, והמהלך משתנה בין אי נוחות לכאב עז לעתים מלווה בעייפות, כאבי שרירים, בחילה וכאב ראש. דלקת אשך מלווה על פי רוב בדלקת יותרת האשך. מעל גיל 15 המחולל השכיח הוא Neisseria gonorrhea. לעומת זאת E.coli הוא המחולל הנפוץ ביותר מתחת לגיל 15 ומעל גיל 50, בעיקר בקרב גברים עם היפרטרופיה של הפרוסטטה. מחוללים חיידקיים אחרים כוללים אנטרובקטריאציה, מיני סטרפטוקוק, וברוצלה בקרב אוכלוסייה חשופה. בקרב מדוכאי חיסון מחוללים אפשריים הם: Cryptococus neoformans, Toxoplasma, Candida albicans. אורכיטיס ויראלי נגרם לרוב על ידי חזרת. כ-20% מהבנים שחלו בחזרת לפני גיל ההתבגרות יפתחו אורכיטיס.[1]

במקרה של אורכיטיס יש לקבל אנמנזה של חשיפה מינית. הטיפול תמיכתי בעיקרו וכולל קירור באמצעות קרח, הרמת שק האשכים ואנלגטיקה. אם המטופל פעיל מינית ויש חשד סביר לאטיולוגיה הכוללת מחלות מין, יש לטפל אמפירית בדוקסיציקלין וצפטריאקסון. בגברים בני >50 ללא חשיפה למחלות מין אפשר להתחיל טיפול אמפירי בפלוארוקווינולון. אם המטופל מדוכא חיסון או סוכרתי, מומלץ להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות.

חזרת

חזרת היא מחלת ילדות נפוצה הנגרמת על ידי וירוס החזרת המשתייך למשפחת Paramyxoviridae. המחלה מידבקת ביותר ומקרה אחד עלול ליצור 12 מקרים משניים באוכלוסיות לא מחוסנות. סימן ההיכר של המחלה היא הגדלת בלוטות הרוק שעלולה להיות בולטת ולשוות מראה נפוח של הלסת התחתונה (מכאן השם “חזרת”), אך לעתים ההגדלה קלה ביותר, כמו אצל המטופל שתואר לעיל. דלקת מוח ודלקת קרום המוח אספטית הן סיבוכים אפשריים לחזרת, וכן דלקת אשך ודלקת בשחלות (אואופריטיס) בנשים וגברים בהתאמה.

אפשר לבודד את הווירוס מרוק שבוע לפני הופעת סימנים קליניים ועד 9 ימים אחרי הופעת המחלה. זיהום כלייתי מוביל להפרשת הווירוס בשתן אשר מתקיימת במרבית החולים ונמשכת 14-10 ימים.7

אפידמיולוגיה

חזרת נמנעת במרבית המקרים על ידי חיסון - מנה אחת של תרכיב משולש יעיל בכ-80% מהמקרים כנגד המחלה. חיסוני שגרה יעילים ביותר בהורדת שיעור היארעות חזרת, וכעת נמצאים בשימוש ברוב המדינות המפותחות, אך ידועות התפרצויות גם בקרב אוכלוסיות מחוסנות.9,11 ב-20055 אירעה התפרצות גדולה באנגליה, ובמהלך 2005 ו-20066 היו כמה התפרצויות במרכז ארצות הברית. בשתי הארצות היו רוב החולים בהתפרצויות אנשים מבוגרים מדי מכדי לקבל את החיסון אך צעירים מדי להיחשף לווירוס בילדותם.5,4

אפשר לחלק את הווירוס לגנוטיפים על סמך החלק המשתנה בגן הידרופובי קטן. 12 גנוטיפים זוהו ותויגו באותיות A-L. ממצאים מעבדתיים אך גם InVivo מראים שנטרול צולב מופחת בין גנוטיפים. הקשר בין רמת הנוגדנים הנוצרת בין זנים לבין אפידמיולוגיה בזמן התפרצות עדיין אינו מוכר דיו.14

לווירוס החזרת יש העדפה לאפיתל של בלוטות. הווירוס משוכפל באפיתל בלוטי של בלוטת הרוק וגורם לבצקת סביב צינוריות הרוק עם הסננת לימפוציטים ומקרופאגים. אפשר לראות תמונה מיקרוסקופית דומה בדלקת הלבלב ובאורכיטיס כתוצאה מחזרת. בצקת באשך ולחץ מוגבר עם טוניקה אלבוגינאה לא אלסטית עלולים לגרום לאטרופיה של האפיתל הגרמנטיבי, היאליניזציה של ה-Seminiferous Tubules ואף אטרופיה של האשכים. דלקת אשכים מופיעה לרוב 8-4 ימים אחרי הדלקת בבלוטות הרוק, אך בפרקי זמן של עד 6 שבועות דווחו תסמינים קליניים המתגברים במשך כמה ימים ואחר כך חולפים עצמונית אף שרגישות באשכים יכולה להימשך זמן רב.14

השינויים הפתולוגיים הסיבוכיים הנצפים בדלקת אשכים על רקע חזרת הם כנראה תוצאה ישירה או בלתי ישירה של שגשוגו של הנגיף ברקמה. נגיף החזרת בודד בעבר מנוזל זרע ומדגימות של ביופסיית אשך במהלך דלקת אשכים מחזרת. לא נצפה כי לנוגדנים כנגד זרע יש תפקיד בפתוגנזה.12

השפעתה של דלקת אשכים על רקע חזרת על התפקוד האדוקריני של האשך שנויה במחלוקת: תוצאות מחקר אחד הראו ירידה בייצור טסטוסטרון ורמות גבוהות מהרגיל של FSH, בעוד מחקרים אחרים לא מצאו שינויים או מצאו שינויים זמניים בלבד בריכוז ההורמונים הקשורים לדלקת אשכים מחזרת.4,13

סיכום

יחסית למחלות שאפשר למנוע על ידי חיסון כגון חצבת או שעלת, חזרת נחשבת לשפירה יותר מבחינת נזק אפשרי לאוכלוסייה חשופה. החיסון הוא הדרך היעילה ביותר למנוע מחלה אך קיימות התפרצויות גם בקרב אוכלוסיות מחוסנות. לדלקת אשכים על רקע חזרת עלולות להיות השפעות לא מיטיבות על ספירת הזרע, אף שעקרות מוחלטת נדירה גם אחרי דלקת אשכים דו”צ. חשוב שההשפעה האפשרית על פוריות תעלה גם כן בשיחות בעד ונגד חיסון בתרכיב משולש נוסף על הסיבוכים הקשים יותר של חזרת (כגון דלקת קרום המוח ודלקת מוח). כאשר דנים עם הורים לילדים צעירים, וגם עם אוכלוסיות כגון סטודנטים או מטיילים יש לוודא התחסנות מלאה.

ד”ר ענבל פוקס

References

1. Wakefield A, Murch S, Anthony A. Ileal lymphoid nodular hyperplasia, non specific colitis, and pervasive developmental disorder in children. Lancet 1998; 351: 637-41.

2. Thompson NP, Motgomery SM, Pounder RE, Wakefield A. Is measles vaccine a risk factor for inflammatory bowel disease? Lancet 1995; 345: 1071-4

3. Bellaby P. Has the UK government lost the batte over MMR? British Medical Journal 2005; 330: 552-3.

4. Davis N, McGuire B, Mahon J, Smyth A, O’Malley K, Fitzpatrick J. The increasing incidence of mumps orchitis: a comprehensive review. British Journal of Urology International. 105; 2010: 1060-65.

5. Savage E, Ramsay M, White J et al. Mumps outbreaks across England and Wales in 2004 observational study. BMJ 2005; 330: 1119-20.

6. Conly J, Johnston B. Is mumps making a comeback? Can J Infect Dis Microbiol 2007; 18: 7-9.

8. Honda H, Shimizum Y, Rutter M. No effect of MMR withdrawl on the incidence of autism: a total population study. J Child psychol psychiatry 2005; 46: 572-9.

9. Mumps outbreak New York City and New Jersey June 2009-January 2010 MMWR 2010; 59: 125-129

10. Masarani M, Wazait H, Dineen M. Mumps orchitis. Journal of the Royal Society of Medicine 99; 2006: 573-75.

11. Marin M, Quinlisk P, Shimabukuro T, Sawhney C, Brown C, Labaron CW. Mumps vaccination coverage and vaccine effectiveness in a large outbreak among college students-Iowa-2006. Vaccine 2008; 26: 3601-7.

12. Jalal H, Bahadur G, Knowles W, Jin L, Brink M. Mumps epididymo-orchitis with prolonged detection of virus in semen and the development of antisperm antibodies. J Med Virol 2004; 73: 147-50.

13. Iain P Wharton, Altaf H Chaudhry, Michael E French. A case of mumps epididymitis. The Lancet 2006; 367:702

14. Mandell, D., Bennett John E., Dolin R., Blaser ,M. J., Principles and Practice of Infectious Diseases, 8th Edition, Nathan Litman and Stephen Baum, chapter 159, pp. 1942-1960

הערות שוליים

  1. Anders Hviid, Steven Rubin, Kathrin Mühlemann Lancet 2008; 371: 932–44

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ענבל פוקס - יועצת מחלות זיהומיות, מחוז דרום