כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אורח חיים בריא - כלים מעשיים ליצירת שינוי התנהגותי - Healthy lifestyle - tools for creating a behavioral change
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אורח חיים בריא - כלים מעשיים ליצירת שינוי התנהגותי | ||
|---|---|---|
| Healthy lifestyle - tools for creating a behavioral change | ||
| יוצר הערך | ד"ר ענת צפוני 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שינוי אורחות חיים
- המאמר מכוון לגברים ונשים כאחד, השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד
למרות העובדה שכולם יודעים שפעילות גופנית, תזונה נבונה והימנעות מעישון מועילות לבריאותנו, רוב המטופלים מתקשים לבצע את השינוי הנחוץ באורח החיים או להיענות ולהיצמד לטיפול התרופתי שרשמנו להם. הדרך שלנו להניע את המטופלים לשנות אורח חיים עוברת דרך שינוי דפוסי חשיבה ועשייה.
כולנו פגשנו במהלך עבודתנו את המטופל הבא: מעשן, BMI (Body Mass Index) של 32 כולל השמנה בטנית ומדדים מחוץ לטווח הרצוי. לשאלה האם הוא חושב על הפסקת עישון הוא עונה שאין לו סיבה להפסיק, דוד שלו עישן כמו קטר וחי עד גיל 80, ומעבר לזה, העישון מרגיע אותו. לשאלה האם הוא עוסק בפעילות גופנית בשגרת חייו, תשובתו תהיה למשל שאין לו זמן או כסף, אין לו עם מי ללכת, יש פקקים בדרך לחדר הכושר, הפעילות יכולה להזיק לו, הגב שלו לא בסדר, לא בא לו, כשהוא מגיע הביתה בערב מהעבודה הוא מעדיף לראות טלוויזיה ועוד.
השינוי שאנו רוצים לראות במטופלים שלנו אינו פשוט לביצוע, לא די להורות להם מה לעשות. ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization, WHO) קבע, בדוח שפרסם בשנת 2003, כי 21-14 אחוזים מהמטופלים לא ירכשו את התרופות שרשמו להם. ב-50-30 אחוזים מהמטופלים לא תהיה היענות לטיפול בדרך כזו או אחרת, וההיצמדות להנחיות הטיפול במצבים כרוניים (Chronic) תעמוד על 50 אחוזים בלבד. באותו דוח נקבע כי לא די במתן מידע וייעוץ כדי לגרום לשינוי התנהגותי בר קיימא. שינוי התנהגות כזה הכרחי על מנת להגיע למצב בריאותי מיטבי, להפחית גורמי סיכון ולחיות טוב למרות קיומה של מחלה כרונית.
בין האתגרים העומדים בפנינו בקליניקה, עומד בפנינו האתגר להביא את המטופלים שלנו לידי שינוי התנהגותי. שינוי הרגלים ואימוץ הרגלים חדשים, בריאים יותר, יביאו, בתורם, לשיפור במצבם הבריאותי.
גישת האימון לבריאות (Health coaching) מציעה כלים להשגת מטרה זו. האימון לבריאות מתבסס על עקרונות כגון חיזוק הנעה פנימית לשינוי, חיזוק תחושת המסוגלות העצמית, שימוש בחוזקות ומשאבים (פנימיים וחיצוניים), הצבת מטרות מוגדרות ומפורטות, בניית תוכנית פעולה, איתור והתגברות על מחסומים ונסיגות ולבסוף, עבודה על תחזוקה ושימור ההישגים שהושגו בתהליך. האימון לבריאות ככלי להשפעה על מדדי בריאות נחקר בעבר. בין הבולטים שבהם נציין את המחקרים הבאים:
מחקר שפורסם ב-NEJM (New England Journal of Medicine) בפברואר 2002[1] בדק את השפעת האימון על מניעת סוכרת מסוג 2. כ-3,000 חולים שנמצאו אצלם רמות גלוקוז (Glucose) גבוהות בצום או לאחר העמסה חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה אינבו (Placebo); קבוצה שקיבלה Glucophage 850 מ"ג (מיליגרם) פעמיים ביום וקבוצה שלישית שעברה אימון לשינוי סגנון החיים למטרה של ירידה במשקל והגברת הפעילות הגופנית. זמן המעקב הממוצע אחר המשתתפים היה כשלוש שנים. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצה שקיבלה Glucophage ירדה היארעות הסוכרת ב-31 אחוזים לעומת קבוצת האינבו. לעומתה, בקבוצה שקיבלה אימון ירדה היארעות הסוכרת ב-58 אחוזים. החוקרים הסיקו כי האימון שהביא לשינוי בסגנון החיים היה יעיל יותר מהטיפול התרופתי במניעת סוכרת.
שני מחקרים נוספים בדקו את השפעת האימון על מדדים בריאותיים ומדדי שביעות רצון בחולים עם מחלת לב כלילית (Coronary Heart Disease, CHD)[2],[3].
במחקר הראשון, 245 חולי CHD חולקו לשתי קבוצות: קבוצת טיפול סטנדרטי (Standard) מול קבוצת טיפול סטנדרטי בתוספת אימון. המטרה הייתה הגעה ושמירה על ערכי מטרה של כולסטרול (Cholesterol) למשך חצי שנה. התוצאה - לאחר חצי שנה ערכי הכולסטרול וה-LDL (Low-Density Lipoprotein) היו נמוכים בצורה משמעותית בקבוצה שקיבלה אימון לעומת קבוצת הטיפול הסטנדרטי.
המחקר השני הוא, למעשה, הרחבה של הראשון לשישה מרכזים רפואיים באוסטרליה. במחקר זה חולקו כ-800 חולים לשתי קבוצות באופן דומה למחקר הראשון. מטרות המחקר היו מדידת ירידה בערכי הכולסטרול שישה חודשים לאחר רנדומיזציה, ומדידת שינוי במגוון גורמי סיכון אחרים ובאיכות חיים כללית. גם במחקר זה התוצאה הייתה ירידה משמעותית בערכי הכולסטרול בקרב חברי הקבוצה שקיבלה אימון. יתרון משמעותי נוסף בקבוצת המתאמנים נצפה גם ביחס לירידה ב-BMI, ירידה בלחץ הדם, ביצוע פעילות גופנית (הליכה) ודיווח על תחושת בריאות כללית טובה ומצב רוח טוב. יעילות האימון נומקה בהיענות והיצמדות גבוהות יותר לטיפול התרופתי ולייעוץ התזונתי.
במחקרים שהוזכרו לעיל בוצעה התערבות על ידי מאמן לבריאות, במפגשים ייעודיים למטרה זו, בנפרד מהמפגש בין המטופל לרופא המטפל במרפאה.
במאמר זה יסקרו כמה עקרונות מהגישה האימונית, יובאו דוגמאות לשאלות פתוחות שכדאי לשאול את המטופלים ויוצעו כלים שיוכלו לשמש אותנו גם במפגש עם המטופל במרפאה, כחלק מהניסיון שלנו להניע את המטופלים לשינוי.
- כדי לבצע שינוי התנהגות מוצלח ולהתמיד בו, המטופל זקוק לתחושת בעלות על המטרה הבריאותית, ליכולת להתחבר למקורות הנעה פנימיים ולביטחון ביכולתו לבצע את השינוי האמור.
לעודד את המטופל להגדיר את מטרתו
תחושת בעלות על המטרה הבריאותית תושג כאשר המטופל יגדיר את המטרה במילותיו הוא, כאשר הוא יבטא מדוע ועד כמה חשוב לו באופן אישי להשיגה, ולא רק מפני שאנחנו אומרים לו שזה מה שעליו לעשות. כאשר הגדרת המטרה ודרכי הפעולה להשגתה מעוצבות על ידי המטופל ובשבילו, עולה הסיכוי להיענות, היצמדות וביצוע מוצלח. נוכל לשאול את המטופל, למשל, מה חשוב לו לשנות בהרגלי ההתנהגות שלו, מה הוא רוצה להשיג כתוצאה מהשינוי, לאן הוא רוצה להגיע, למה זה חשוב לו באופן אישי, האם ועד כמה חשוב לו לבצע את השינוי שאנו מדברים עליו. כך נחזיר למטופל את האחריות לבריאותו ונגדיל את הסיכוי שישקיע את המאמץ הנחוץ להשגת המטרה.
למצוא את מוקד ההנעה של המטופל
תנאי נוסף להשקעת המאמץ ולהשגת השינוי בהתנהגות הבריאותית הוא קיומה של הנעה פנימית לביצוע השינוי[4]. פעמים רבות אנו נתקלים במטופלים החסרים את ההנעה הנדרשת לביצוע המאמץ הגדול הכרוך בשינוי ההרגלים. נדמה לנו שאם נצליח לגרום למטופל להכיר בכך שמצבו לא טוב, הוא יצליח לשנות את אורח חייו. לעתים אנו חושבים שאין בידי המטופל המידע הנחוץ לו, ואם רק נסביר לו את העובדות או ניטע בו פחד מהגורל הצפוי לו - הוא יצליח להשיג את מטרותיו ולשפר את מצבו.
לצערנו, הניסיון מלמד כי מתן מידע, חינוך, ייעוץ או הפחדה -בדרך כלל אינם מספיקים כדי לעורר את ההנעה הפנימית הנדרשת. לעומת זאת, חשוב לזכור כי לאנשים יש תמיד הנעה להשיג מטרה כלשהי. השאלה המשמעותית כאן היא מה כן חשוב לאדם שלפנינו וכיצד נוכל לעזור לו לחבר את מה שחשוב לו למצבו הבריאותי. לדוגמה, מטופל שחשוב לו לתמוך בילדיו או לראות אותם מתקדמים בשלבי החיים, לא יוכל לעשות זאת אם מצבו הבריאותי יכריע אותו. או אישה המטפסת בסולם הדרגות במקום עבודתה ובעלת שאיפות קריירה (Career) מרחיקות לכת, לא תוכל להשיג את מטרותיה אם תפקודה ייפגם עקב מצב בריאותי לקוי. שינוי ההתנהגות הנדרש, יתבצע רק כאשר המטופל יתפוס את השינוי כקשור למשהו שבאמת חשוב לו.
להגביר את תחושת המסוגלות של המטופל
תחושת מסוגלות עצמית חיונית לביצוע שינויי התנהגות ואימוץ הרגלים חדשים. אדם שלא חש עצמו מסוגל, יפחית בחשיבות השינוי הנחוץ ויירתע מלהשקיע את המאמץ גם אם יכיר בחשיבות העניין. לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית נשאל את המטופל על הצלחות אחרות מהעבר, על הרגשתו בעת שהצליח להשיג את מטרותיו, על התכונות שאפשרו לו להשיג מטרות אלו, תכונות שעדיין יכולות לשרת אותו באתגר החדש העומד מולו. כלי נוסף המועיל בחיזוק תחושת המסוגלות העצמית הוא פירוק המשימה הגדולה לצעדים קטנים. אדם הנרתע מקפיצה מעל תהום יבצע בקלות צעד מעל תלולית עפר נמוכה.
להביא את המטופל לדבר ב"שפת השינוי"
לאורך כל שיחתנו עם המטופל בנושא שינוי ההתנהגות הבריאותית, עלינו לשאוף שהמטופל יהיה זה שידבר על החסרונות של המצב הקיים, היתרונות של השינוי, האופטימיות (Optimism) שלו לגבי השינוי והכוונה שלו להשתנות. בכדי להביא את המטופל לדבר ב"שפת השינוי", נוכל לשאול אותו מה מדאיג אותו לגבי מצבו הנוכחי, מה לדעתו יקרה אם לא ישנה דבר, כיצד היה רוצה שהדברים יהיו שונים, מה לדעתו יפעל לטובתו אם יחליט להשתנות, מה הוא מוכן לעשות בשביל לשנות את המצב, מה הוא מתכוון לעשות כדי לשנות את המצב.
חשוב להכיר בכך שתמיד תהיה אמביוולנטיות לגבי שינוי מצב קיים. השינוי יתבצע רק כאשר המטופל יחוש כי המחיר של המצב הקיים והיתרונות בשינוי גוברים על יתרונות המצב הקיים והמחיר שעליו לשלם כדי להשתנות.
לעזור למטופל לנסח "מטרה חכמה"
כאשר אנו מגיעים לנקודה שבה המטופל רוצה, מרגיש מסוגל ומוכן לבצע שינוי התנהגות בריאותית כלשהו - עלינו לעזור לו להגדיר את מטרתו בצורה חכמה ולבנות תוכנית פעולה שתגדיל את סיכויי הביצוע וההצלחה. שיטה אחת מני רבות להגדרת מטרות היא שיטת "SMART". כאשר נגדיר מטרה בצורה ספציפית (Specific), מדידה (Measurable), אטרקטיבית (Attractive), ריאלית (Realistic), ומגובה בלוח זמנים (Time-bound) - נגדיל את סיכויי ההצלחה בהשגת אותה מטרה. הבה נבחן דוגמה אחת: לא מספיק שהמטופלת תצא מהחדר עם האמירה הכללית "אתחיל לעשות ספורט". במקרה כזה גדולים הסיכויים שכלום לא ישתנה. אם נעבור איתה על מרכיבי ה-SMART, נגדיל את סיכוייה להתחיל בצעד הראשון שיוביל לבאים. למשל: אתחיל ללכת פעמיים בשבוע, רבע שעה עם חברה בשכונה (S). אפשר למדוד את הביצוע, פעמיים בשבוע למשך 15 דקות (M). ההליכה עם החברה מספקת זמן איכות, נוסף לרווח המשני של פרקי זמן חופשיים מהטיפול בבית ובילדים (A), זוהי מטרה ריאלית לחלוטין, בניגוד, למשל, להצהרה "אתחיל לרוץ כל יום שעה בחמש בבוקר", למי שלא עסקה בריצה מעולם (R). לוחות זמנים: שני ורביעי בשעה 18:30 (T). אם נרצה להגדיל עוד יותר את סיכויי ההצלחה, נוכל לשאול על מכשולים ומחסומים אפשריים, שעלולים למנוע את ביצוע המשימה ומה הן הדרכים האפשריות להתגבר עליהם. ככל שהתכנון יהיה מפורט יותר, כך יגדל הסיכוי שההחלטה תהיה מתורגמת לעשייה.
ביבליוגרפיה
- ↑ Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention or Metformin. Diabetes Prevention Program Research Group, N Engl J Med, Vol. 346, No. 6. February 7, 2002.
- ↑ Coaching patients with coronary heart disease to achieve the target cholesterol. MJ Vale et al. Journal of Clinical Epidemiology 55 (2002) 245-252.
- ↑ Coaching patients On Achieving Cardiovascular Health (COACH). MJ Vale et al. Arch Intern Med 2003; 163:2775-2783.
- ↑ מילר ו.ר, רולניק, ס. 2009, הגישה המוטיבציונית — הגברת המוטיבציה לשינוי, הוצאת א"ח, קריית ביאליק
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ענת צפוני - החוג לרפואת אורחות חיים באיגוד רופאי המשפחה